ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2016

אפריל
1 באפריל 2016	קרב מידווי קרב מידוויי (בהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה. בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו. חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2016	ג'ורג' ווקר בוש ג'ורג' ווקר בוש הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-43 של ארצות הברית בשנים 2001–2009. בוש נולד ב-1946 בקונטיקט וגדל בטקסס. אביו, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, כיהן כנשיא ה־41 של ארצות הברית במשך קדנציה אחת. ב-1994 נבחר לראשונה לתפקיד פוליטי, כמושל טקסס. בשנת 2000 נבחר בוש בבחירות לנשיאות לאחר שבועות שבהם התגלעו מחלוקת וחוסר ודאות לגבי תוצאות ההצבעה בפלורידה, שהסתיימו בסופו של דבר באמצעות פסיקה על חודו של קול בבית המשפט העליון. בחירות אלה היו הפעם הראשונה מאז 1888 שבהן נבחר נשיא ללא רוב של קולות הבוחרים אלא בהכרעת חבר האלקטורים. בוש הבטיח במערכת הבחירות לעסוק בעיקר בנושאי פנים, ועל כן כבר בראשית כהונתו הוביל רפורמה של קיצוץ במסים. פיגועי 11 בספטמבר גרמו לשינוי בסדרי העדיפויות של ממשלו, ומרכז הכובד של כהונתו התמקד במלחמה העולמית בטרור. בוש גיבש קואליציות בינלאומית בראשות ארצות הברית, שכוחותיהן הצבאיים כבשו את אפגניסטן ועיראק. כוחות אלה נשארו בשתי המדינות עד אחרי סיום כהונתו של בוש, ובמהלך העת הזו ספגו אבדות כבדות במאבקם נגד כוחות הגרילה המקומיים. על הקדנציה השנייה של בוש העיבו בעיקר טיפול הממשל בהוריקן קתרינה, שספג ביקורת רבה, והמשבר הכלכלי העולמי שפרץ לקראת סופה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2016	ג'ורג' ווקר בוש ג'ורג' ווקר בוש הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-43 של ארצות הברית בשנים 2001–2009. בוש נולד ב-1946 בקונטיקט וגדל בטקסס. אביו, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, כיהן כנשיא ה־41 של ארצות הברית במשך קדנציה אחת. ב-1994 נבחר לראשונה לתפקיד פוליטי, כמושל טקסס. בשנת 2000 נבחר בוש בבחירות לנשיאות לאחר שבועות שבהם התגלעו מחלוקת וחוסר ודאות לגבי תוצאות ההצבעה בפלורידה, שהסתיימו בסופו של דבר באמצעות פסיקה על חודו של קול בבית המשפט העליון. בחירות אלה היו הפעם הראשונה מאז 1888 שבהן נבחר נשיא ללא רוב של קולות הבוחרים אלא בהכרעת חבר האלקטורים. בוש הבטיח במערכת הבחירות לעסוק בעיקר בנושאי פנים, ועל כן כבר בראשית כהונתו הוביל רפורמה של קיצוץ במסים. פיגועי 11 בספטמבר גרמו לשינוי בסדרי העדיפויות של ממשלו, ומרכז הכובד של כהונתו התמקד במלחמה העולמית בטרור. בוש גיבש קואליציות בינלאומית בראשות ארצות הברית, שכוחותיהן הצבאיים כבשו את אפגניסטן ועיראק. כוחות אלה נשארו בשתי המדינות עד אחרי סיום כהונתו של בוש, ובמהלך העת הזו ספגו אבדות כבדות במאבקם נגד כוחות הגרילה המקומיים. על הקדנציה השנייה של בוש העיבו בעיקר טיפול הממשל בהוריקן קתרינה, שספג ביקורת רבה, והמשבר הכלכלי העולמי שפרץ לקראת סופה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2016	האל היהודי זוהה על ידי המצרים עם האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור והיהודים סגדו לפסל בדמות חמור שהיה מוצב בבית המקדש בירושלים. העלילה נחשבת לאחת משלוש ההאשמות המבזות ביותר שהופנו כנגד היהודים בעת העתיקה, לצד עלילת המצורעים ועלילת קורבן האדם. מקור העלילה במצרים העתיקה בתקופת בית שני. שורש העלילה היה הזיהוי המצרי של אלוהי היהודים עם סת, האל המצרי שנחשב למקור כל הרעות והאסונות התוקפים את המצרים ואת אליהם, ולעיתים תואר בצורת חמור. תפוצתה של עלילת החמור בעולם היווני גרמה לרגישות רבה אצל היהודים, וייתכן מאד שמסיבה זו נמנעו מתרגמי התורה ליוונית (תרגום השבעים) מן השימוש במילה היוונית ל"חמור" כאשר היא קשורה במשה. בית המקדש בירושלים היה מוכר לרוב המחברים היווניים והרומיים שעסקו במוצא היהודים ובמנהגיהם, אך הכניסה אליו הייתה אסורה ללא-יהודים ומשום כך הטקסים הדתיים שנערכו בו היו בבחינת מסתורין. האגדה על פולחן החמור הייתה דרך "לחשוף" את המסתורין המיוחס לאל היהודי. לעלילה היו מספר גרסאות. מנסיאס סיפר על פסל של ראש חמור מזהב שנגנב מבית המקדש. אצל דיודורוס נשמר סיפור על כך שאנטיוכוס הרביעי גילה בקודש הקודשים פסל של משה רוכב על חמור. אפיון כתב שאנטיוכוס מצא שם פסל ראש חמור מזהב ולקח אותו יחד עם יתר אוצרות המקדש. גרסת ראש החמור מזהב הופיעה גם אצל דמוקריטוס. טקיטוס ופלוטרכוס הסבירו את פולחן החמור היהודי כביכול, בכך שהחמור הציל את היהודים בזמן נדודיהם במדבר. מאוחר יותר נקשרה עלילת החמור גם בנוצרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2016	האל היהודי זוהה על ידי המצרים עם האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור והיהודים סגדו לפסל בדמות חמור שהיה מוצב בבית המקדש בירושלים. העלילה נחשבת לאחת משלוש ההאשמות המבזות ביותר שהופנו כנגד היהודים בעת העתיקה, לצד עלילת המצורעים ועלילת קורבן האדם. מקור העלילה במצרים העתיקה בתקופת בית שני. שורש העלילה היה הזיהוי המצרי של אלוהי היהודים עם סת, האל המצרי שנחשב למקור כל הרעות והאסונות התוקפים את המצרים ואת אליהם, ולעיתים תואר בצורת חמור. תפוצתה של עלילת החמור בעולם היווני גרמה לרגישות רבה אצל היהודים, וייתכן מאד שמסיבה זו נמנעו מתרגמי התורה ליוונית (תרגום השבעים) מן השימוש במילה היוונית ל"חמור" כאשר היא קשורה במשה. בית המקדש בירושלים היה מוכר לרוב המחברים היווניים והרומיים שעסקו במוצא היהודים ובמנהגיהם, אך הכניסה אליו הייתה אסורה ללא-יהודים ומשום כך הטקסים הדתיים שנערכו בו היו בבחינת מסתורין. האגדה על פולחן החמור הייתה דרך "לחשוף" את המסתורין המיוחס לאל היהודי. לעלילה היו מספר גרסאות. מנסיאס סיפר על פסל של ראש חמור מזהב שנגנב מבית המקדש. אצל דיודורוס נשמר סיפור על כך שאנטיוכוס הרביעי גילה בקודש הקודשים פסל של משה רוכב על חמור. אפיון כתב שאנטיוכוס מצא שם פסל ראש חמור מזהב ולקח אותו יחד עם יתר אוצרות המקדש. גרסת ראש החמור מזהב הופיעה גם אצל דמוקריטוס. טקיטוס ופלוטרכוס הסבירו את פולחן החמור היהודי כביכול, בכך שהחמור הציל את היהודים בזמן נדודיהם במדבר. מאוחר יותר נקשרה עלילת החמור גם בנוצרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2016	פרנסיס פורד קופולה פרנסיס פורד קופולה הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק סרטים, מחשובי במאי הקולנוע האמריקאים. קופולה הוא בן דור הצעירים בוגרי בתי הספר לקולנוע, שהגיעו לקדמת היצירה הקולנועית בארצות הברית בשנות ה-70, לצד ג'ורג' לוקאס ומרטין סקורסזה. הוא יצר סדרה של סרטים מצליחים בשנות ה-70, ובהם "השיחה", "הסנדק", "הסנדק 2" ו"אפוקליפסה עכשיו" שהביאו אותו למעמד של במאי על, ולהקמת אולפן משלו, "אמריקן זואיטרופ". מאמצע שנות ה-70 היה מעורב בהפקות יקרות ומסובכות שהביאו אותו אל סף פשיטת רגל, ולכישלונות מסחריים ואומנותיים. כישלון הסרט המוזיקלי "אחד מהלב" הביא אותו, בתחילת שנות ה-80 למשבר פיננסי ויצירתי. גם לאחר המשבר המשיך קופולה ביצירת קולנוע מוערך ואיכותי, וביים סרטים כגון "הסנדק חלק שלישי" שזכו להצלחה ולתשבחות המבקרים, אך לא זכו למעמד בו זכו יצירותיו החשובות בשנות ה-70. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2016	פרנסיס פורד קופולה פרנסיס פורד קופולה הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק סרטים, מחשובי במאי הקולנוע האמריקאים. קופולה הוא בן דור הצעירים בוגרי בתי הספר לקולנוע, שהגיעו לקדמת היצירה הקולנועית בארצות הברית בשנות ה-70, לצד ג'ורג' לוקאס ומרטין סקורסזה. הוא יצר סדרה של סרטים מצליחים בשנות ה-70, ובהם "השיחה", "הסנדק", "הסנדק 2" ו"אפוקליפסה עכשיו" שהביאו אותו למעמד של במאי על, ולהקמת אולפן משלו, "אמריקן זואיטרופ". מאמצע שנות ה-70 היה מעורב בהפקות יקרות ומסובכות שהביאו אותו אל סף פשיטת רגל, ולכישלונות מסחריים ואומנותיים. כישלון הסרט המוזיקלי "אחד מהלב" הביא אותו, בתחילת שנות ה-80 למשבר פיננסי ויצירתי. גם לאחר המשבר המשיך קופולה ביצירת קולנוע מוערך ואיכותי, וביים סרטים כגון "הסנדק חלק שלישי" שזכו להצלחה ולתשבחות המבקרים, אך לא זכו למעמד בו זכו יצירותיו החשובות בשנות ה-70. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2016	דגל קנדה דגל קנדה, הידוע בכינויו "דגל עלה האדר" (או המייפל), אומץ בשנת 1965 לאחר דיון ציבורי סביב שאלת הסמלים הלאומיים שבו. הוא החליף את "נס קנדה האדום", ששימש דה פקטו כדגלה הלאומי של קנדה מאז שנות ה-90 של המאה ה-19. עלה האדר זוהה עם קנדה עוד מימי ראשית ההתיישבות הצרפתית באמריקה הצפונית בראשית המאה ה-18. נס קנדה האדום זוהה עם השלטון הבריטי, שכן עיצובו היה כשל נס בריטי אדום, שלא היה מקובל על תושבי קוויבק הצרפתים, ועל כן נבחר דגל עלה האדר. עיצובו של דגל קנדה ייחודי. הוא דגל אדום בעל פס קנדי לבן המוטען בעלה עץ אדר אדום. רוחב הפס הקנדי הלבן הוא כרוחב שני הפסים האדומים גם יחד, והוא מהווה בסיס לדגלים קנדיים נוספים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2016	דגל קנדה דגל קנדה, הידוע בכינויו "דגל עלה האדר" (או המייפל), אומץ בשנת 1965 לאחר דיון ציבורי סביב שאלת הסמלים הלאומיים שבו. הוא החליף את "נס קנדה האדום", ששימש דה פקטו כדגלה הלאומי של קנדה מאז שנות ה-90 של המאה ה-19. עלה האדר זוהה עם קנדה עוד מימי ראשית ההתיישבות הצרפתית באמריקה הצפונית בראשית המאה ה-18. נס קנדה האדום זוהה עם השלטון הבריטי, שכן עיצובו היה כשל נס בריטי אדום, שלא היה מקובל על תושבי קוויבק הצרפתים, ועל כן נבחר דגל עלה האדר. עיצובו של דגל קנדה ייחודי. הוא דגל אדום בעל פס קנדי לבן המוטען בעלה עץ אדר אדום. רוחב הפס הקנדי הלבן הוא כרוחב שני הפסים האדומים גם יחד, והוא מהווה בסיס לדגלים קנדיים נוספים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2016	דוגמה להגירת מינים בין שתי האמריקות. הצלליות בצבע ירוק-זית מסמלות את המינים שהיגרו מאמריקה הדרומית לאמריקה הצפונית. הצלליות הכחולות מסמלות את המינים שהיגרו בכיוון ההפוך. ההחלפה האמריקנית הגדולה הייתה אירוע פָּלֵאוֹזואוגאוגרפי חשוב שבו מינים רבים של בעלי חיים יבשתיים היגרו מאמריקה הצפונית, דרך אמריקה המרכזית, לאמריקה הדרומית, וכן בכיוון ההפוך, מאמריקה הדרומית לאמריקה הצפונית. הגירה זו התאפשרה לאחר שפעילות געשית יצרה גשר יבשתי בין אמריקה הצפונית לדרומה, הידוע כיום כמצר פנמה. ההגירה הגיעה לשיאה כשלושה מיליוני שנים לפני זמננו, במהלך המחצית השנייה של הפליוקן. החיבור היבשתי השפיע בעיקר על הזואוגאוגרפיה של היונקים, אך העניק הזדמנות להגירה גם לעופות קצרי מעוף או נטולי יכולת תעופה, לזוחלים ולדו-חיים, והשפיע אפילו על הדגים. התהליך גרם ליחסי גומלין שלא יכלו להתקיים לפני כן, בין בעלי חיים מהאזור הנאוטרופי והנארקטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2016	דוגמה להגירת מינים בין שתי האמריקות. הצלליות בצבע ירוק-זית מסמלות את המינים שהיגרו מאמריקה הדרומית לאמריקה הצפונית. הצלליות הכחולות מסמלות את המינים שהיגרו בכיוון ההפוך. ההחלפה האמריקנית הגדולה הייתה אירוע פָּלֵאוֹזואוגאוגרפי חשוב שבו מינים רבים של בעלי חיים יבשתיים היגרו מאמריקה הצפונית, דרך אמריקה המרכזית, לאמריקה הדרומית, וכן בכיוון ההפוך, מאמריקה הדרומית לאמריקה הצפונית. הגירה זו התאפשרה לאחר שפעילות געשית יצרה גשר יבשתי בין אמריקה הצפונית לדרומה, הידוע כיום כמצר פנמה. ההגירה הגיעה לשיאה כשלושה מיליוני שנים לפני זמננו, במהלך המחצית השנייה של הפליוקן. החיבור היבשתי השפיע בעיקר על הזואוגאוגרפיה של היונקים, אך העניק הזדמנות להגירה גם לעופות קצרי מעוף או נטולי יכולת תעופה, לזוחלים ולדו-חיים, והשפיע אפילו על הדגים. התהליך גרם ליחסי גומלין שלא יכלו להתקיים לפני כן, בין בעלי חיים מהאזור הנאוטרופי והנארקטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2016	חיל ההנדסה הישראלי חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. חיל ההנדסה נוסד ב-1947 ונטל חלק בכל מלחמות ישראל ובמבצעים צבאיים רבים. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 - "אסף", גדוד 603 - "להב" וגדוד 605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2016	חיל ההנדסה הישראלי חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. חיל ההנדסה נוסד ב-1947 ונטל חלק בכל מלחמות ישראל ובמבצעים צבאיים רבים. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 - "אסף", גדוד 603 - "להב" וגדוד 605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2016	הארלם היהודית הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז היהודי העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ללמעלה מ-170 אלף נפש – יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2016	הארלם היהודית הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז היהודי העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ללמעלה מ-170 אלף נפש – יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2016	דגל הממלכה המאוחדת דגל הממלכה המאוחדת, אשר נודע גם כ"יוניון ג'ק" וכ"דגל האיחוד", הוא דגלה הלאומי של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. בעבר הונף הדגל בכל רחבי האימפריה הבריטית, ועודנו בעל מעמד רשמי למחצה בממלכות חבר העמים הבריטי. העיצוב הנוכחי מתוארך לאיחודה של בריטניה הגדולה ואירלנד משנת 1801. הוא מורכב משילוב של שלושה צלבים המונחים זה על גבי זה: צלב גאורגיוס הקדוש, פטרונה של אנגליה, בצבע אדום על רקע לבן; צלב פטריק הקדוש, פטרונה של אירלנד, צלב אלכסוני אדום; וצלב אנדראס הקדוש, פטרונה של סקוטלנד, צלב אלכסוני לבן על רקע כחול. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2016	דגל הממלכה המאוחדת דגל הממלכה המאוחדת, אשר נודע גם כ"יוניון ג'ק" וכ"דגל האיחוד", הוא דגלה הלאומי של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. בעבר הונף הדגל בכל רחבי האימפריה הבריטית, ועודנו בעל מעמד רשמי למחצה בממלכות חבר העמים הבריטי. העיצוב הנוכחי מתוארך לאיחודה של בריטניה הגדולה ואירלנד משנת 1801. הוא מורכב משילוב של שלושה צלבים המונחים זה על גבי זה: צלב גאורגיוס הקדוש, פטרונה של אנגליה, בצבע אדום על רקע לבן; צלב פטריק הקדוש, פטרונה של אירלנד, צלב אלכסוני אדום; וצלב אנדראס הקדוש, פטרונה של סקוטלנד, צלב אלכסוני לבן על רקע כחול. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2016	האנייה פאריטה מורידה מעפילים מרומניה בחוף תל אביב העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם. לא ידוע כמה יהודים עלו מרומניה בתקופה העות'מאנית, אך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1995 עלו מרומניה כ-313,400 יהודים. סיפור העלייה מרומניה, שלא נפסקה אפילו בימי מלחמת העולם השנייה, כולל פרקי גבורה ואסונות, כמיהה ציונית חזקה שגברה על מכשולים רבים, ומאידך גיסא חרפת המשטרים השונים שהתעללו ביהודים, ניצלו אותם ומכרו אותם תמורת כסף ושווה כסף. למרות שנשדדו בצורה שיטתית מרכושם, לא הגיעו יהודי רומניה לארץ ישראל בחוסר כל. הם הביאו איתם נכסי תרבות, שתרמו לתרבות העברית-ישראלית המתגבשת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2016	האנייה פאריטה מורידה מעפילים מרומניה בחוף תל אביב העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם. לא ידוע כמה יהודים עלו מרומניה בתקופה העות'מאנית, אך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1995 עלו מרומניה כ-313,400 יהודים. סיפור העלייה מרומניה, שלא נפסקה אפילו בימי מלחמת העולם השנייה, כולל פרקי גבורה ואסונות, כמיהה ציונית חזקה שגברה על מכשולים רבים, ומאידך גיסא חרפת המשטרים השונים שהתעללו ביהודים, ניצלו אותם ומכרו אותם תמורת כסף ושווה כסף. למרות שנשדדו בצורה שיטתית מרכושם, לא הגיעו יהודי רומניה לארץ ישראל בחוסר כל. הם הביאו איתם נכסי תרבות, שתרמו לתרבות העברית-ישראלית המתגבשת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2016	צפע ארץ ישראלי צפע מצוי (שם לא תקני: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Vipera palaestinae) הוא מין של נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ובצפון ישראל, בסוריה, בירדן ובלבנון. הצפע המצוי הוא נחש לילי בעיקרו, אולם לעיתים הוא פעיל בשעות היום. מבין 9 הנחשים הארסיים בישראל הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן האחראי לרוב מקרי ההכשה, אף על פי שאינו הארסי ביותר. הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן והחזקתו בשבי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי או לצורך הפקת נסיוב נגד ארס לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2016	צפע ארץ ישראלי צפע מצוי (שם לא תקני: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Vipera palaestinae) הוא מין של נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ובצפון ישראל, בסוריה, בירדן ובלבנון. הצפע המצוי הוא נחש לילי בעיקרו, אולם לעיתים הוא פעיל בשעות היום. מבין 9 הנחשים הארסיים בישראל הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן האחראי לרוב מקרי ההכשה, אף על פי שאינו הארסי ביותר. הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן והחזקתו בשבי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי או לצורך הפקת נסיוב נגד ארס לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2016	לווייתן אפור לווייתנאים הם סדרה של יונקים ימיים. במשך מיליוני שנים הסתגלו הלווייתנאים יותר מכל יונק אחר לחיים במים. הסדרה כוללת בסביבות 90 מינים המחולקים לשתי תת-סדרות: לווייתני מזיפות ולווייתני שיניים (ובהם גם דולפינים). במרבית המקרים לווייתני המזיפות גדולים באופן משמעותי מלווייתני השיניים, הקטנים והמהירים יותר, וכמה מלווייתני המזיפות הם מבעלי-החיים הגדולים ביותר בעולם. לווייתני השיניים מתאפיינים בשיניים חדות, והם ציידים מהירים שניזונים מדגים ומיצורים ימיים אחרים. לעומתם, לווייתני המזיפות הם חסרי שיניים ובמקום זאת יש להם מזיפות ארוכות דמויות מסננת, שבעזרתן הם מסננים פלנקטון מהמים. מאפייניהם של הלווייתנאים הביאו לכך שהם תפסו מקום מרכזי בתרבות האנושית במשך זמן רב. מקומם לא נפקד גם בציד האנושי, ולאור סכנות מודרניות חדשות הם נמצאים בלב מאבק שימור ייחודי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2016	לווייתן אפור לווייתנאים הם סדרה של יונקים ימיים. במשך מיליוני שנים הסתגלו הלווייתנאים יותר מכל יונק אחר לחיים במים. הסדרה כוללת בסביבות 90 מינים המחולקים לשתי תת-סדרות: לווייתני מזיפות ולווייתני שיניים (ובהם גם דולפינים). במרבית המקרים לווייתני המזיפות גדולים באופן משמעותי מלווייתני השיניים, הקטנים והמהירים יותר, וכמה מלווייתני המזיפות הם מבעלי-החיים הגדולים ביותר בעולם. לווייתני השיניים מתאפיינים בשיניים חדות, והם ציידים מהירים שניזונים מדגים ומיצורים ימיים אחרים. לעומתם, לווייתני המזיפות הם חסרי שיניים ובמקום זאת יש להם מזיפות ארוכות דמויות מסננת, שבעזרתן הם מסננים פלנקטון מהמים. מאפייניהם של הלווייתנאים הביאו לכך שהם תפסו מקום מרכזי בתרבות האנושית במשך זמן רב. מקומם לא נפקד גם בציד האנושי, ולאור סכנות מודרניות חדשות הם נמצאים בלב מאבק שימור ייחודי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2016	תיאור התמונה קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה. האתר שוכן בוואדי זוראת, שהוא יובל של נהר האורונטס, 18 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר חומס. שטח האתר הוא 1,000 דונם והוא אחד האתרים הגדולים מתקופת הברונזה במערב סוריה. התל נמצא בקצה רמה הבנויה אבן גיר של מדבר סוריה, שלאחריו נמצא המישור הפורה של חומס. העיר קטנה, שהייתה ממלכה אמורית, הייתה במאה ה-18 לפנה"ס מרכז מדיני חשוב בסוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2016	תיאור התמונה קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה. האתר שוכן בוואדי זוראת, שהוא יובל של נהר האורונטס, 18 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר חומס. שטח האתר הוא 1,000 דונם והוא אחד האתרים הגדולים מתקופת הברונזה במערב סוריה. התל נמצא בקצה רמה הבנויה אבן גיר של מדבר סוריה, שלאחריו נמצא המישור הפורה של חומס. העיר קטנה, שהייתה ממלכה אמורית, הייתה במאה ה-18 לפנה"ס מרכז מדיני חשוב בסוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2016	ארדי ארדיפיתקוס רמידוס הוא מין נכחד של הומינין שחי במזרח אפריקה בתקופת הפליוקן, לפני כ-4.4 מיליון שנה, ומילא תפקיד מפתח באבולוציה של האדם. מאובני רמידוס, בהם שלד וגולגולת שלמים יחסית של נקבה שזכתה לכינוי הפופולרי "ארדי", התגלו באזור האוואש התיכון באתיופיה על ידי צוות חוקרים בינלאומי גדול בראשות הפלאואנתרופולוג האמריקני טים וייט, ופורסמו לראשונה בפירוט רק בשנת 2009. על-פי הסברה, רמידוס קרוב מאוד לאב הקדמון המשותף של האדם המודרני והשימפנזה, שאת קיומו מסיקים מתוך רצפי הגנום של שני מינים אלו, והוא ככל הנראה אביהם הקדמון של האוסטרלופיתקנים ודרכם האדם. רמידוס הוא גם המאובן הראשון השופך אור על התפתחות ההליכה על שתיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2016	ארדי ארדיפיתקוס רמידוס הוא מין נכחד של הומינין שחי במזרח אפריקה בתקופת הפליוקן, לפני כ-4.4 מיליון שנה, ומילא תפקיד מפתח באבולוציה של האדם. מאובני רמידוס, בהם שלד וגולגולת שלמים יחסית של נקבה שזכתה לכינוי הפופולרי "ארדי", התגלו באזור האוואש התיכון באתיופיה על ידי צוות חוקרים בינלאומי גדול בראשות הפלאואנתרופולוג האמריקני טים וייט, ופורסמו לראשונה בפירוט רק בשנת 2009. על-פי הסברה, רמידוס קרוב מאוד לאב הקדמון המשותף של האדם המודרני והשימפנזה, שאת קיומו מסיקים מתוך רצפי הגנום של שני מינים אלו, והוא ככל הנראה אביהם הקדמון של האוסטרלופיתקנים ודרכם האדם. רמידוס הוא גם המאובן הראשון השופך אור על התפתחות ההליכה על שתיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2016	תיאור התמונה גמר גביע ה-FA‏ 1923 היה משחק הגמר ה-48 של גביע ה-FA, שנערך ב-28 באפריל 1923 באצטדיון ומבלי שבלונדון, ובו התמודדו וסטהאם יונייטד ובולטון וונדררס. היה זה המשחק הראשון שנערך באצטדיון זה. המלך ג'ורג' החמישי נכח בין הצופים על מנת להעניק את הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת. לפני פתיחת המשחק התרחשו אירועים שגרמו למהומה גדולה כיוון שהקהל פרץ לאצטדיון, ועבר את התכולה הרשמית המותרת שעמדה על 125 אלף צופים. ההערכה הייתה שכ-300 אלף צופים הצליחו להיכנס ליציעים, כך שמרוב צפיפות הגיעו חלק מהצופים עד כר הדשא. שוטרים רכובים על סוסים נאלצו לפנות את הקהל מהמגרש על מנת לאפשר את פתיחת המשחק. שוטר אחד שהיה רכוב על סוס אפור, הפך לסמל המשחק לאחר שבתמונות שחור-לבן שהתפרסמו בתקשורת מאוחר יותר, נראה הסוס לבן ובלט במיוחד. המשחק מכונה לעיתים "גמר הסוס הלבן", ועל שמו קרוי "גשר הסוס הלבן" שנבנה באצטדיון ומבלי החדש. המשחק התחיל באיחור של 45 דקות. בולטון ניצחה בתוצאה 2 – 0 משערים של דייוויד ג'ק וג'ק סמית'. בעקבות האירועים שקדמו למשחק נערכו מספר דיונים בבית הנבחרים, וכתוצאה מהם נקבעו מספר אמצעי בטיחות לקראת משחקי הגמר הבאים. לערך המלא – מומלצים נוספים ‏	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2016	תיאור התמונה גמר גביע ה-FA‏ 1923 היה משחק הגמר ה-48 של גביע ה-FA, שנערך ב-28 באפריל 1923 באצטדיון ומבלי שבלונדון, ובו התמודדו וסטהאם יונייטד ובולטון וונדררס. היה זה המשחק הראשון שנערך באצטדיון זה. המלך ג'ורג' החמישי נכח בין הצופים על מנת להעניק את הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת. לפני פתיחת המשחק התרחשו אירועים שגרמו למהומה גדולה כיוון שהקהל פרץ לאצטדיון, ועבר את התכולה הרשמית המותרת שעמדה על 125 אלף צופים. ההערכה הייתה שכ-300 אלף צופים הצליחו להיכנס ליציעים, כך שמרוב צפיפות הגיעו חלק מהצופים עד כר הדשא. שוטרים רכובים על סוסים נאלצו לפנות את הקהל מהמגרש על מנת לאפשר את פתיחת המשחק. שוטר אחד שהיה רכוב על סוס אפור, הפך לסמל המשחק לאחר שבתמונות שחור-לבן שהתפרסמו בתקשורת מאוחר יותר, נראה הסוס לבן ובלט במיוחד. המשחק מכונה לעיתים "גמר הסוס הלבן", ועל שמו קרוי "גשר הסוס הלבן" שנבנה באצטדיון ומבלי החדש. המשחק התחיל באיחור של 45 דקות. בולטון ניצחה בתוצאה 2 – 0 משערים של דייוויד ג'ק וג'ק סמית'. בעקבות האירועים שקדמו למשחק נערכו מספר דיונים בבית הנבחרים, וכתוצאה מהם נקבעו מספר אמצעי בטיחות לקראת משחקי הגמר הבאים. לערך המלא – מומלצים נוספים ‏	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2016	ש"י עגנון "מעשה העז" הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון. זהו עיבוד למעשייה עממית, העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל. המעשייה פורסמה לראשונה בשנת ה'תרפ"ה, כסיפור למבוגרים בקובץ "פולין: סיפורי אגדות" שיצא לאור בהוצאת "הדים", וכסיפור לילדים בהוצאת "הגינה" שבעריכת יחיאל היילפרין, בלוויית איוריו של זאב רבן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה