ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/נובמבר 2021

נובמבר
1 בנובמבר 2021	סמל היחידה יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (בראשי תיבות: יהל"ם; מבוטא יהלום) היא יחידת העילית של צה"ל למשימות הנדסיות מיוחדות. היחידה שייכת מבחינה ארגונית לחיל ההנדסה הקרבית. עם זאת, היא נמצאת תחת פיקוד המטה הכללי ולא מוכפפת לפיקודים המרחביים. יהל"ם היא אחת מיחידות הקומנדו המסווגות בצה"ל ונחשבת לבעלת יכולות רבות ומקצועיות גבוהה. תפקידיה של יחידת יהל"ם כוללים ביצוע משימות הנדסה מיוחדות, חבלה התקפית, ביצוע הריסות מדויקות, פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות האויב, טיפול בחומרי נפץ, הכנת מטענים ופצצות, נטרול מטעני חבלה של האויב, פינוי שדות מוקשים, הנדסה ופריצה בים וביבשה, קומנדו הנדסי, איתור והשמדת סליקים, איתור והשמדה מנהרות הברחה ותופת, הפעלת רובוטים צבאיים והגנה מפני נשק בלתי קונבנציונלי. כמו כן, תפקיד היחידה הוא לפתח אמצעים ושיטות בתחום ההנדסה ולהכשיר לוחמים אחרים ביחידה, בחיל ההנדסה ובצה"ל בתחומים הרלוונטיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2021	לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים. היא מפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו. לקות למידה נובעת מגורמים נוירו-התפתחותיים, היא נמשכת לאורך כל חייו של האדם ועשויה לפגוע בתפקודו גם בבגרות. טיפול מתאים עשוי לסייע לאדם עם לקות למידה לבטא ידע ומיומנויות ולהגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האישי שלו בהקשר הלמידה הספציפי. לקויות הלמידה מתאפיינות בהטרוגניות והן משפיעות על טווח רחב של מיומנויות למידה. הסוגים העיקריים של לקויות למידה הם: דיסלקסיה המובילה לפגיעה ביכולת הקריאה, דיסגרפיה שפוגעת ביכולת הכתיבה ודיסקלקוליה שפוגעת ביכולת החישוב. לאדם יכולה להיות יותר מלקות למידה אחת, ובכך נוצר מצב של "תחלואה נלווית" או "תחלואה כפולה". כמו כן, לקות למידה היא רק אחד מהגורמים האפשריים לקשיי למידה. גורמים נוספים יכולים להיות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לקות שפה ולקות למידה בלתי-מילולית. תהליך אבחון מקצועי מתאים של לקות הלמידה מתייחס למגוון מאפייני הלקות, וכן לגורמים ובעיות נוספים העשויים להופיע לצידה. לקות הלמידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך, כ-10% עד 20% מכלל התלמידים הם בעלי לקויות למידה. עובדה זו מחייבת התייחסות חינוכית מתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות המערכת החינוכית, המשקפות את הציפיות החינוכיות מן התלמיד בהתאם לגילו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2021	לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים. היא מפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו. לקות למידה נובעת מגורמים נוירו-התפתחותיים, היא נמשכת לאורך כל חייו של האדם ועשויה לפגוע בתפקודו גם בבגרות. טיפול מתאים עשוי לסייע לאדם עם לקות למידה לבטא ידע ומיומנויות ולהגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האישי שלו בהקשר הלמידה הספציפי. לקויות הלמידה מתאפיינות בהטרוגניות והן משפיעות על טווח רחב של מיומנויות למידה. הסוגים העיקריים של לקויות למידה הם: דיסלקסיה המובילה לפגיעה ביכולת הקריאה, דיסגרפיה שפוגעת ביכולת הכתיבה ודיסקלקוליה שפוגעת ביכולת החישוב. לאדם יכולה להיות יותר מלקות למידה אחת, ובכך נוצר מצב של "תחלואה נלווית" או "תחלואה כפולה". כמו כן, לקות למידה היא רק אחד מהגורמים האפשריים לקשיי למידה. גורמים נוספים יכולים להיות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לקות שפה ולקות למידה בלתי-מילולית. תהליך אבחון מקצועי מתאים של לקות הלמידה מתייחס למגוון מאפייני הלקות, וכן לגורמים ובעיות נוספים העשויים להופיע לצידה. לקות הלמידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך, כ-10% עד 20% מכלל התלמידים הם בעלי לקויות למידה. עובדה זו מחייבת התייחסות חינוכית מתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות המערכת החינוכית, המשקפות את הציפיות החינוכיות מן התלמיד בהתאם לגילו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2021	תיאור התמונה אל הסער האנטולי לבש צורה במגוון צורות: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית. חלקם שימשו במשך חלק מהתקופות גם כבכירי פנתאון האלים החתי והחורי, ובהקשר זה כונו גם "אל הסער של השמיים". פולחן אלי הסער באזור זה התפתח בעקבות השינויים הדמוגרפיים והגאופוליטיים, תחילה בתרבות המקומית החׇאתית, ואחר כך, מהמחצית השנייה של האלף השלישי לפנה"ס, מוזג האל החׇאתי ואלי הסער או המים המקומיים, עם אלי הסער ההודו-אירופיים שנכנסו למרחב. מתחילת האלף השני לפנה"ס, מוזג פולחנם של אלים אלה עם פולחן אל הסער החורי, תשוב (שבעצמו מוזג עם פולחן אל הסער מצפון הלבנט, הדד). ממחצית האלף השני לפנה"ס התקיים סינקרטיזם ברמות שונות בפולחן אלי הסער בתרבויות ששכנו במרחב האנטולי ובצפון הלבנט (שטחי האימפריה החתית) ואף קשה היה להבחין ביניהם. מגמה זו נמשכה באלף הראשון לפנה"ס גם בממלכות הנאו-חתיות שבצפון הלבנט ובדרום אנטוליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2021	תיאור התמונה אל הסער האנטולי לבש צורה במגוון צורות: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית. חלקם שימשו במשך חלק מהתקופות גם כבכירי פנתאון האלים החתי והחורי, ובהקשר זה כונו גם "אל הסער של השמיים". פולחן אלי הסער באזור זה התפתח בעקבות השינויים הדמוגרפיים והגאופוליטיים, תחילה בתרבות המקומית החׇאתית, ואחר כך, מהמחצית השנייה של האלף השלישי לפנה"ס, מוזג האל החׇאתי ואלי הסער או המים המקומיים, עם אלי הסער ההודו-אירופיים שנכנסו למרחב. מתחילת האלף השני לפנה"ס, מוזג פולחנם של אלים אלה עם פולחן אל הסער החורי, תשוב (שבעצמו מוזג עם פולחן אל הסער מצפון הלבנט, הדד). ממחצית האלף השני לפנה"ס התקיים סינקרטיזם ברמות שונות בפולחן אלי הסער בתרבויות ששכנו במרחב האנטולי ובצפון הלבנט (שטחי האימפריה החתית) ואף קשה היה להבחין ביניהם. מגמה זו נמשכה באלף הראשון לפנה"ס גם בממלכות הנאו-חתיות שבצפון הלבנט ובדרום אנטוליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2021	יצחק נבון היה פוליטיקאי, דיפלומט, סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי, שכיהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נבון נולד בירושלים והתחנך על ברכי הציונות. בנעוריו הצטרף לתנועת בית"ר ובאורח טבעי לאחר מכן לארגון צבאי לאומי. עם זאת, פיתח עמדות סוציאליסטיות, מה שהיה עבורו שינוי אידאולוגי גדול. כשסיים את לימודיו התיכוניים, השלים את המהפך הפוליטי-האישי שלו והצטרף אל שורות ההגנה. עם הקמת המדינה נקרא לשמש דיפלומט בצירות ישראל באורוגוואי. המוניטין הדיפלומטי שהשאיר אחריו הוביל אותו לעבוד לצד שר החוץ משה שרת. בתקופה זו החל להתקרב לדוד בן-גוריון, ובילה במחיצתו כשלוש עשרה שנים, מ-1952 ועד להתפטרותו הסופית של בן-גוריון ב-1963. לאחר מכן הצטרף למשרד החינוך כמנהל אגף התרבות והאמנות, ובמסגרת תפקיד זה יזם והוציא לפועל את המבצע לביעור הבערות. ב-1964 נמנה עם מייסדי רפ"י, ושנה אחר כך נבחר מטעמה לכנסת השישית, שבה כיהן גם כסגן יו"ר הכנסת. במקביל לעבודתו כחבר הכנסת, ניהל קריירה מחזאית וכתב בין היתר את המחזה "בוסתן ספרדי". בין השנים 1978–1983 כיהן כנשיא מדינת ישראל. במהלך כהונתו, הקדיש תשומת לב רבה לערביי ישראל, שם פעמיו אל עיירות הפיתוח והמושבים, וערך ביקור ממלכתי במצרים במסגרת מעורבותו בתהליך השלום הישראלי-מצרי, בהזמנתו של אנואר סאדאת. ב-1984 החליט בצעד יוצא דופן לשוב אל החיים הפוליטיים והתמודד בבחירות לכנסת האחת עשרה. לאחריהן מונה לשר החינוך והתרבות. במהלך כהונתו כשר החינוך הקים את בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים ואת "המועצה הציבורית לתרבות ואמנות בשכונות ובערי פיתוח". פעל להשגת חינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום, מפגשים בין תלמידים יהודים לערבים, הנהיג את חובת הוראת השפה הערבית לתלמידים היהודים בבתי הספר הממלכתיים, יזם את מפעלות "סל תרבות" להקניית תרבות ואמנות לתלמידי ישראל, והכניס את לימודי מורשת יהדות המזרח. עד לפטירתו המשיך לקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים ואף האריך ימים יותר מכל נשיא אחר במדינת ישראל. בגיל 94 נפטר נבון, ב-6 בנובמבר 2015. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2021	יצחק נבון היה פוליטיקאי, דיפלומט, סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי, שכיהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נבון נולד בירושלים והתחנך על ברכי הציונות. בנעוריו הצטרף לתנועת בית"ר ובאורח טבעי לאחר מכן לארגון צבאי לאומי. עם זאת, פיתח עמדות סוציאליסטיות, מה שהיה עבורו שינוי אידאולוגי גדול. כשסיים את לימודיו התיכוניים, השלים את המהפך הפוליטי-האישי שלו והצטרף אל שורות ההגנה. עם הקמת המדינה נקרא לשמש דיפלומט בצירות ישראל באורוגוואי. המוניטין הדיפלומטי שהשאיר אחריו הוביל אותו לעבוד לצד שר החוץ משה שרת. בתקופה זו החל להתקרב לדוד בן-גוריון, ובילה במחיצתו כשלוש עשרה שנים, מ-1952 ועד להתפטרותו הסופית של בן-גוריון ב-1963. לאחר מכן הצטרף למשרד החינוך כמנהל אגף התרבות והאמנות, ובמסגרת תפקיד זה יזם והוציא לפועל את המבצע לביעור הבערות. ב-1964 נמנה עם מייסדי רפ"י, ושנה אחר כך נבחר מטעמה לכנסת השישית, שבה כיהן גם כסגן יו"ר הכנסת. במקביל לעבודתו כחבר הכנסת, ניהל קריירה מחזאית וכתב בין היתר את המחזה "בוסתן ספרדי". בין השנים 1978–1983 כיהן כנשיא מדינת ישראל. במהלך כהונתו, הקדיש תשומת לב רבה לערביי ישראל, שם פעמיו אל עיירות הפיתוח והמושבים, וערך ביקור ממלכתי במצרים במסגרת מעורבותו בתהליך השלום הישראלי-מצרי, בהזמנתו של אנואר סאדאת. ב-1984 החליט בצעד יוצא דופן לשוב אל החיים הפוליטיים והתמודד בבחירות לכנסת האחת עשרה. לאחריהן מונה לשר החינוך והתרבות. במהלך כהונתו כשר החינוך הקים את בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים ואת "המועצה הציבורית לתרבות ואמנות בשכונות ובערי פיתוח". פעל להשגת חינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום, מפגשים בין תלמידים יהודים לערבים, הנהיג את חובת הוראת השפה הערבית לתלמידים היהודים בבתי הספר הממלכתיים, יזם את מפעלות "סל תרבות" להקניית תרבות ואמנות לתלמידי ישראל, והכניס את לימודי מורשת יהדות המזרח. עד לפטירתו המשיך לקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים ואף האריך ימים יותר מכל נשיא אחר במדינת ישראל. בגיל 94 נפטר נבון, ב-6 בנובמבר 2015. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2021	חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 1961–1989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה. נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה‏‏. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2021	חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 1961–1989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה. נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה‏‏. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2021	Fearless (בתרגום חופשי: חסרת פחד) הוא אלבום האולפן השני של הזמרת-היוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. האלבום יצא לאור ב-11 באוקטובר 2008, דרך חברת התקליטים Big Machine Records. האלבום נכתב במהלך קידומו של אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift, כשסוויפט הופיעה כאמנית חימום של מספר אמני קאנטרי. סוויפט כתבה שמונה משירי האלבום לבדה, ושאר השירים נכתבו במשותף עם ליז רוז, הילרי לינדזי, קולבי קאליי וג'ון ריץ'. זהו האלבום הראשון שסוויפט השתתפה בהפקתו, יחד עם נתן צ'פמן. הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", הפך לאחד מהסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים ברחבי העולם והיה לשיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים. הסינגל הבא, "White Horse", נחל גם הוא הצלחה בארצות הברית, זכה בשני פרסי גראמי: שיר הקאנטרי הטוב ביותר וביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לאישה, ואף זכה להצלחה בינלאומית, הפך לשיר השני הנמכר ביותר של סוויפט והגיע למקום השני במצעד הסינגלים בילבורד הוט 100. "Fifteen" ו-"Fearless" הבאים אחריהם הגיעו למעמד פלטינה כפולה ופלטינה, בהתאמה, מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). האלבום היה פריצת דרך בינלאומית והצלחה מסחרית אדירה עבור סוויפט. בארצות הברית שהה האלבום במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך אחד-עשר שבועות, והיה האלבום שנשאר הכי הרבה זמן בפסגת המצעד עבור אמנית קאנטרי. האלבום הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית בכלל הז'אנרים, עם מכירות של 3.2 מיליון עותקים בשנה זו. בכך הפכה סוויפט לאמן הצעיר ביותר (בת 20 בתקופה זו) שמגיע להישג זה. האלבום היה האלבום ה-18 בתולדות מצעד 200 האלבומים של הבילבורד שנשאר במשך שנה שלמה בעשרת הגדולים של המצעד. הוא זכה בפרס האלבום הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי ה-52, בטקס פרס המוזיקה האמריקאית, בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, ובטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2021	Fearless (בתרגום חופשי: חסרת פחד) הוא אלבום האולפן השני של הזמרת-היוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. האלבום יצא לאור ב-11 באוקטובר 2008, דרך חברת התקליטים Big Machine Records. האלבום נכתב במהלך קידומו של אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift, כשסוויפט הופיעה כאמנית חימום של מספר אמני קאנטרי. סוויפט כתבה שמונה משירי האלבום לבדה, ושאר השירים נכתבו במשותף עם ליז רוז, הילרי לינדזי, קולבי קאליי וג'ון ריץ'. זהו האלבום הראשון שסוויפט השתתפה בהפקתו, יחד עם נתן צ'פמן. הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", הפך לאחד מהסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים ברחבי העולם והיה לשיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים. הסינגל הבא, "White Horse", נחל גם הוא הצלחה בארצות הברית, זכה בשני פרסי גראמי: שיר הקאנטרי הטוב ביותר וביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לאישה, ואף זכה להצלחה בינלאומית, הפך לשיר השני הנמכר ביותר של סוויפט והגיע למקום השני במצעד הסינגלים בילבורד הוט 100. "Fifteen" ו-"Fearless" הבאים אחריהם הגיעו למעמד פלטינה כפולה ופלטינה, בהתאמה, מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). האלבום היה פריצת דרך בינלאומית והצלחה מסחרית אדירה עבור סוויפט. בארצות הברית שהה האלבום במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך אחד-עשר שבועות, והיה האלבום שנשאר הכי הרבה זמן בפסגת המצעד עבור אמנית קאנטרי. האלבום הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית בכלל הז'אנרים, עם מכירות של 3.2 מיליון עותקים בשנה זו. בכך הפכה סוויפט לאמן הצעיר ביותר (בת 20 בתקופה זו) שמגיע להישג זה. האלבום היה האלבום ה-18 בתולדות מצעד 200 האלבומים של הבילבורד שנשאר במשך שנה שלמה בעשרת הגדולים של המצעד. הוא זכה בפרס האלבום הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי ה-52, בטקס פרס המוזיקה האמריקאית, בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, ובטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2021	הפלישה לאימפריה הפרסית פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה. אף שצבא האימפריה הפרסית האחמנית היה גדול פי כמה מהצבא היווני-מוקדוני, הצליח אלכסנדר הגדול למוטט תוך שנים ספורות את האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. הוא השתלט על שטח האימפריה והיה לשליטה בפועל לאחר רצח דריווש השלישי מלך האימפריה הפרסית, בידי מתנקש מאחשדרפניו. עוד בטרם מות דריווש, התייחס אלכסנדר הגדול אל עצמו כאל "מלך אסיה" במכתב ששיגר אל דריווש, כרמז לעלייתו של כוח חדש וגדול מזה שבו החזיקו מלכי פרס. העילה הרשמית לפלישה המוקדונית לתחומי האימפריה הפרסית הייתה המעורבות הפרסית, לכאורה, ברצח אביו של אלכסנדר, פיליפוס השני, והרצון המוקדוני לנקום על מעורבות זו. עם זאת, נראה כי הסיבה האמיתית לפלישה הייתה שאיפתו של אלכסנדר הגדול לתהילה אישית ולהנצחת שמו, שאת האפשרות להשיגן באמצעות כיבוש השכנה הגדולה ממזרח גילה אלכסנדר כאשר נחשפה חולשתה של האימפריה הפרסית במהלך מסעם של עשרת אלפים שכירי החרב היווניים שלקחו חלק במרד של כורש הצעיר, מרד שתואר בספרו של קסנופון "אנבסיס". הכיבוש המוקדוני היה מהיר יחסית – לאחר הנחלת תבוסה לצבאות הפרסיים המלכותיים בשדות הקרב, עבר השלטון בצורה חלקה לכובש, ללא הצורך לנהל מלחמת גרילה קשה, כפי שאירע באסיה התיכונה. היו לכך מספר סיבות. ראשית, סמכותו של המלך הפרסי שלא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, התערערה בקרב נתיניו. שנית, השלטון באזור זה התבסס על מסורת בת אלפי שנים ששורשיה מגיעים עד שומר העתיקה, ומנגנוניו שהיו שלובים עם האצולה הבכירה, בחרו לשתף פעולה עם הכובש במקום לצאת למאבק שלא היה מביא להם תועלת ממשית. שיתוף פעולה זה היה גורם מכריע בכיבושה המהיר של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2021	הפלישה לאימפריה הפרסית פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה. אף שצבא האימפריה הפרסית האחמנית היה גדול פי כמה מהצבא היווני-מוקדוני, הצליח אלכסנדר הגדול למוטט תוך שנים ספורות את האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. הוא השתלט על שטח האימפריה והיה לשליטה בפועל לאחר רצח דריווש השלישי מלך האימפריה הפרסית, בידי מתנקש מאחשדרפניו. עוד בטרם מות דריווש, התייחס אלכסנדר הגדול אל עצמו כאל "מלך אסיה" במכתב ששיגר אל דריווש, כרמז לעלייתו של כוח חדש וגדול מזה שבו החזיקו מלכי פרס. העילה הרשמית לפלישה המוקדונית לתחומי האימפריה הפרסית הייתה המעורבות הפרסית, לכאורה, ברצח אביו של אלכסנדר, פיליפוס השני, והרצון המוקדוני לנקום על מעורבות זו. עם זאת, נראה כי הסיבה האמיתית לפלישה הייתה שאיפתו של אלכסנדר הגדול לתהילה אישית ולהנצחת שמו, שאת האפשרות להשיגן באמצעות כיבוש השכנה הגדולה ממזרח גילה אלכסנדר כאשר נחשפה חולשתה של האימפריה הפרסית במהלך מסעם של עשרת אלפים שכירי החרב היווניים שלקחו חלק במרד של כורש הצעיר, מרד שתואר בספרו של קסנופון "אנבסיס". הכיבוש המוקדוני היה מהיר יחסית – לאחר הנחלת תבוסה לצבאות הפרסיים המלכותיים בשדות הקרב, עבר השלטון בצורה חלקה לכובש, ללא הצורך לנהל מלחמת גרילה קשה, כפי שאירע באסיה התיכונה. היו לכך מספר סיבות. ראשית, סמכותו של המלך הפרסי שלא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, התערערה בקרב נתיניו. שנית, השלטון באזור זה התבסס על מסורת בת אלפי שנים ששורשיה מגיעים עד שומר העתיקה, ומנגנוניו שהיו שלובים עם האצולה הבכירה, בחרו לשתף פעולה עם הכובש במקום לצאת למאבק שלא היה מביא להם תועלת ממשית. שיתוף פעולה זה היה גורם מכריע בכיבושה המהיר של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2021	תיאור התמונה בילבי ענק הוא מין של כיסאי אוסטרלי דמוי ארנב או חולדה גדולה במשפחת הבילביים, האנדמי ליבשת אוסטרליה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1837 על ידי ג'יימס ריד. זהו המין היחיד ששרד ממשפחת הבילביים, לאחר שקרובו הבילבי הזוטר נכחד במהלך המאה ה-20. הבילבי הענק הוא בעל חיים קרקעי חופר מחילות, והוא אחד ממהנדסי הסביבה הבולטים של היבשת האוסטרלית. הבילבי הוא בעל חיים אוכל-כול הפעיל בעיקר בשעות לילה, ואת מרבית שעות היום הוא מבלה בבטן האדמה. יש לו מספר מאפיינים גופניים המותאמים לחיים הליליים במדבר. הוא אינו זקוק כלל למים, ואת הנוזלים הדרושים לו הוא מקבל ממזונו העיקרי – זרעים וחרקים, שהוא משיג באמצעות לשונו הארוכה והדביקה או בעזרת שיניו החדות. הבילבי אינו בעל חיים טריטוריאלי והוא מסתפק בהפגנת דומיננטיות כלפי בני מינו. לנקבת הבילבי יש מספר מאפיינים מיוחדים המסייעים לגידול צאצאיה: תקופת ההיריון שלה – מהקצרות שביונקים, והיא מסוגלת לעכב את התפתחות העובר עד שהתנאים הסביבתיים משתפרים בתהליך הנקרא דיאפאוזה; פתח הכיס שלה ממוקם סמוך למפשעה ולא סמוך לחזה כמו אצל הקנגורו, וזאת כדי למנוע מהכיס שבו נמצאים צאצאיה להתמלא בעפר כאשר היא חופרת באדמה. בעבר הבילבי היה נפוץ מאוד ברחבי היבשת האוסטרלית – מהמדבריות שבמרכז הארץ ועד לאזור החוף הדרום-מערבי. לאחר גילוי היבשת על ידי האירופאים, אוכלוסיית הבילבי הצטמצמה ביותר עד כדי סכנת הכחדה בעקבות מגוון איומים, ובראשם הכנסת השועל האדום והארנבון המצוי למרחב המחיה שלו. פעולות השימור ייצבו במידה מסוימת את האוכלוסייה והמין אף הוחזר לאזורים שמהם נכחד בעבר. היותו של הבילבי מין נדיר וחינני המביא תועלת אקולוגית גרמו לו להיות אהוד מאוד בקרב האוסטרלים, ודוגמה מובהקת לכך היא ארנב הפסחא שהוחלף ב"בילבי הפסחא" בשל הדימוי השלילי של הארנב ביבשת כמין פולש לעומת הדימוי החיובי של הבילבי. הבילבי הוא יונק עדין הניתן לאילוף בקלות, אך בשל נדירותו בטבע חל איסור לגדלו כחיית מחמד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2021	תיאור התמונה בילבי ענק הוא מין של כיסאי אוסטרלי דמוי ארנב או חולדה גדולה במשפחת הבילביים, האנדמי ליבשת אוסטרליה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1837 על ידי ג'יימס ריד. זהו המין היחיד ששרד ממשפחת הבילביים, לאחר שקרובו הבילבי הזוטר נכחד במהלך המאה ה-20. הבילבי הענק הוא בעל חיים קרקעי חופר מחילות, והוא אחד ממהנדסי הסביבה הבולטים של היבשת האוסטרלית. הבילבי הוא בעל חיים אוכל-כול הפעיל בעיקר בשעות לילה, ואת מרבית שעות היום הוא מבלה בבטן האדמה. יש לו מספר מאפיינים גופניים המותאמים לחיים הליליים במדבר. הוא אינו זקוק כלל למים, ואת הנוזלים הדרושים לו הוא מקבל ממזונו העיקרי – זרעים וחרקים, שהוא משיג באמצעות לשונו הארוכה והדביקה או בעזרת שיניו החדות. הבילבי אינו בעל חיים טריטוריאלי והוא מסתפק בהפגנת דומיננטיות כלפי בני מינו. לנקבת הבילבי יש מספר מאפיינים מיוחדים המסייעים לגידול צאצאיה: תקופת ההיריון שלה – מהקצרות שביונקים, והיא מסוגלת לעכב את התפתחות העובר עד שהתנאים הסביבתיים משתפרים בתהליך הנקרא דיאפאוזה; פתח הכיס שלה ממוקם סמוך למפשעה ולא סמוך לחזה כמו אצל הקנגורו, וזאת כדי למנוע מהכיס שבו נמצאים צאצאיה להתמלא בעפר כאשר היא חופרת באדמה. בעבר הבילבי היה נפוץ מאוד ברחבי היבשת האוסטרלית – מהמדבריות שבמרכז הארץ ועד לאזור החוף הדרום-מערבי. לאחר גילוי היבשת על ידי האירופאים, אוכלוסיית הבילבי הצטמצמה ביותר עד כדי סכנת הכחדה בעקבות מגוון איומים, ובראשם הכנסת השועל האדום והארנבון המצוי למרחב המחיה שלו. פעולות השימור ייצבו במידה מסוימת את האוכלוסייה והמין אף הוחזר לאזורים שמהם נכחד בעבר. היותו של הבילבי מין נדיר וחינני המביא תועלת אקולוגית גרמו לו להיות אהוד מאוד בקרב האוסטרלים, ודוגמה מובהקת לכך היא ארנב הפסחא שהוחלף ב"בילבי הפסחא" בשל הדימוי השלילי של הארנב ביבשת כמין פולש לעומת הדימוי החיובי של הבילבי. הבילבי הוא יונק עדין הניתן לאילוף בקלות, אך בשל נדירותו בטבע חל איסור לגדלו כחיית מחמד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2021	תיאור התמונה מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' ווקר בוש התעצבה לאור התרחשויות דרמטיות, בראשן פיגועי 11 בספטמבר, אשר האפילו על ענייני מדיניות הפנים. הקווים המרכזיים שהתוו את מדיניות החוץ של הנשיא בוש היו הנהגת קו קשוח מול מדינות שארצות הברית ראתה אותן כעוינות וכמסוכנות. ארצות הברית כבשה את אפגניסטן ועיראק, והגבירה את הלחץ הדיפלומטי על מדינות כאיראן, סוריה, קוריאה הצפונית, לוב וקובה. לנוכח מדיניות החוץ האקטיבית האמריקנית, היחסים עם בנות בריתה של ארצות הברית באירופה ידעו עליות ומורדות. ובעוד זאת, היחסים עם רוסיה וסין היו יציבים יחסית, אם כי ידעו מתחים מפעם לפעם. מדיניות החוץ של ארצות הברית בתקופת בוש נחשבת למייצגת מובהקת של הנאו-קונסרבטיזם, כאשר האישים המשמעותיים ביותר בממשל, לרבות בוש עצמו נחשבים לנמנים עם זרם זה. תחת בוש כיהנו שני מזכירי הגנה – דונלד רמספלד (2001–2006) ורוברט גייטס (2006–2009) – ולצדם כיהנו שני מזכירי מדינה – קולין פאוול (2001–2005) וקונדוליזה רייס (2005–2009). בעוד סגן הנשיא דיק צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד נחשבו לבעלי השפעה משמעותית על הנשיא, מזכיר המדינה פאוול נתפס כמי שמצוי בעיקר מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2021	תיאור התמונה מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' ווקר בוש התעצבה לאור התרחשויות דרמטיות, בראשן פיגועי 11 בספטמבר, אשר האפילו על ענייני מדיניות הפנים. הקווים המרכזיים שהתוו את מדיניות החוץ של הנשיא בוש היו הנהגת קו קשוח מול מדינות שארצות הברית ראתה אותן כעוינות וכמסוכנות. ארצות הברית כבשה את אפגניסטן ועיראק, והגבירה את הלחץ הדיפלומטי על מדינות כאיראן, סוריה, קוריאה הצפונית, לוב וקובה. לנוכח מדיניות החוץ האקטיבית האמריקנית, היחסים עם בנות בריתה של ארצות הברית באירופה ידעו עליות ומורדות. ובעוד זאת, היחסים עם רוסיה וסין היו יציבים יחסית, אם כי ידעו מתחים מפעם לפעם. מדיניות החוץ של ארצות הברית בתקופת בוש נחשבת למייצגת מובהקת של הנאו-קונסרבטיזם, כאשר האישים המשמעותיים ביותר בממשל, לרבות בוש עצמו נחשבים לנמנים עם זרם זה. תחת בוש כיהנו שני מזכירי הגנה – דונלד רמספלד (2001–2006) ורוברט גייטס (2006–2009) – ולצדם כיהנו שני מזכירי מדינה – קולין פאוול (2001–2005) וקונדוליזה רייס (2005–2009). בעוד סגן הנשיא דיק צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד נחשבו לבעלי השפעה משמעותית על הנשיא, מזכיר המדינה פאוול נתפס כמי שמצוי בעיקר מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2021	תיאור התמונה גורדי שחקים מוקדמים נבנו בין השנים 1884–1939 בערים האמריקאיות בכלל ובניו יורק ובשיקגו בפרט, ושימשו לעסקים ולמסחר. ערים אלו החלו להתפתח לגובה הודות לצמיחה כלכלית משמעותית לאחר מלחמת האזרחים. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה את בנייתם של גורדי השחקים ולחצים כלכליים יצרו את האפשרות לבנות בניינים גבוהים דיים כדי לספק מענה לצורך החברתי והכלכלי. העשור הראשון של המאה ה-20 חווה גל חדש בבניית גורדי שחקים בזכות הביקוש לבנייני משרדים חדשים, שיתמכו בכוח העבודה (צווארון לבן) האמריקאי המתעצם. הפיתוחים בתחום ההנדסה האזרחית הפכו את המשימה לפשוטה יותר. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, צמחו גורדי השחקים ברוב הערים המרכזיות בארצות הברית בעוד שקומץ נבנה בשאר המדינות המערביות בעולם. הצמיחה הכלכלית של שנות העשרים ועליות בתחום הנדל"ן הביאו לגל שני בבניית גורדי שחקים בניו יורק ושיקגו. מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916 הביאה ליצירת גורדי שחקים בסגנון האר דקו הנסוג, והובילה לתכנון מבנים שהתמקדו בנפח הבניין והצל שהוא מותיר תחתיו ועל הבניינים שבסביבתו. עם תחילתו של השפל הגדול צנח שוויו של הנדל"ן ובנייתם של גורדי שחקים החלה לדשדש עד שנעצרה כמעט לחלוטין. התרבות הפופולרית והאקדמית אימצה לחיקה את גורדי השחקים והנציחה אותם בסרטים, צילומים, ספרות ובלט, המראים את הסמליות המודרנית והמדעית החיובית לצד הסמליות השלילית של תחלואות המודרניזם של החיים והחברה. גורדי השחקים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, דחו את הגישה התכנונית שהתפתחה לפני כן ואימצו את הסגנון הבינלאומי. רבים מגורדי השחקים הללו עברו שיפוצים נרחבים והותאמו מחדש לסגנון המאה ה-21, ששם דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, וחלקם נהרסו לטובת מבנים מודרניים, כדוגמת בניין סינגר, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1908–1909. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2021	תיאור התמונה גורדי שחקים מוקדמים נבנו בין השנים 1884–1939 בערים האמריקאיות בכלל ובניו יורק ובשיקגו בפרט, ושימשו לעסקים ולמסחר. ערים אלו החלו להתפתח לגובה הודות לצמיחה כלכלית משמעותית לאחר מלחמת האזרחים. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה את בנייתם של גורדי השחקים ולחצים כלכליים יצרו את האפשרות לבנות בניינים גבוהים דיים כדי לספק מענה לצורך החברתי והכלכלי. העשור הראשון של המאה ה-20 חווה גל חדש בבניית גורדי שחקים בזכות הביקוש לבנייני משרדים חדשים, שיתמכו בכוח העבודה (צווארון לבן) האמריקאי המתעצם. הפיתוחים בתחום ההנדסה האזרחית הפכו את המשימה לפשוטה יותר. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, צמחו גורדי השחקים ברוב הערים המרכזיות בארצות הברית בעוד שקומץ נבנה בשאר המדינות המערביות בעולם. הצמיחה הכלכלית של שנות העשרים ועליות בתחום הנדל"ן הביאו לגל שני בבניית גורדי שחקים בניו יורק ושיקגו. מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916 הביאה ליצירת גורדי שחקים בסגנון האר דקו הנסוג, והובילה לתכנון מבנים שהתמקדו בנפח הבניין והצל שהוא מותיר תחתיו ועל הבניינים שבסביבתו. עם תחילתו של השפל הגדול צנח שוויו של הנדל"ן ובנייתם של גורדי שחקים החלה לדשדש עד שנעצרה כמעט לחלוטין. התרבות הפופולרית והאקדמית אימצה לחיקה את גורדי השחקים והנציחה אותם בסרטים, צילומים, ספרות ובלט, המראים את הסמליות המודרנית והמדעית החיובית לצד הסמליות השלילית של תחלואות המודרניזם של החיים והחברה. גורדי השחקים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, דחו את הגישה התכנונית שהתפתחה לפני כן ואימצו את הסגנון הבינלאומי. רבים מגורדי השחקים הללו עברו שיפוצים נרחבים והותאמו מחדש לסגנון המאה ה-21, ששם דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, וחלקם נהרסו לטובת מבנים מודרניים, כדוגמת בניין סינגר, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1908–1909. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2021	חייקה גרוסמן חייקה גרוסמן הייתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין. לאחר המלחמה הייתה מראשי הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, ובישראל שימשה כאשת ציבור בתפקידים רבים: ראש המועצה האזורית געתון (האישה הראשונה שכיהנה כראש מועצה אזורית), חברת הכנסת ה-7, ה-8, ה-9 וה-11 מטעם סיעות מפ"ם והמערך, סגנית יושב ראש הכנסת, ופעילה במפעל להנצחת השואה. פעלה לחקיקת חוקים חברתיים ולקידום אוכלוסיות חלשות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2021	חייקה גרוסמן חייקה גרוסמן הייתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין. לאחר המלחמה הייתה מראשי הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, ובישראל שימשה כאשת ציבור בתפקידים רבים: ראש המועצה האזורית געתון (האישה הראשונה שכיהנה כראש מועצה אזורית), חברת הכנסת ה-7, ה-8, ה-9 וה-11 מטעם סיעות מפ"ם והמערך, סגנית יושב ראש הכנסת, ופעילה במפעל להנצחת השואה. פעלה לחקיקת חוקים חברתיים ולקידום אוכלוסיות חלשות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2021	הרב זכריה פרנקל, הנחשב לאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. יהדות קונסרבטיבית היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו. לפיכך, הקונסרבטיבים רואים את ההלכה כמחייבת ובו זמנית גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת, וסבורים כי פסיקתה צריכה לשקף הן גישה מדעית-ביקורתית למקורות והן את אורחות חייו של כלל הציבור. כמו כן, התנועה מתרחקת מקביעות תאולוגיות חד-משמעיות ומקיימת פלורליזם נרחב בשאלות האמונה. עמדותיה אלו מבדילות אותה משני הזרמים העיקריים האחרים, האורתודוקסים והרפורמים. היהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית שפעלה במרכז אירופה של המאה ה-19, אם כי נעשתה זרם ממוסד ועצמאי לגמרי רק בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. הארגון הבינלאומי המרכז את מרבית הגופים הקהילתיים השונים נקרא "מסורתי עולמי", והארגון-החבר הגדול ביותר, בפער ניכר, הוא "בתי-הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית" בצפון אמריקה. הנהגתו הרוחנית של "מסורתי עולמי" מצויה בידי כנסת הרבנים של התנועה. הקונסרבטיבים מעריכים כי הם מייצגים למעלה ממיליון יהודים בוגרים: הן כ-600,000 רשומים בקהילות והן עוד כמה מאות אלפים המזדהים עם התנועה הצהרתית אך אינם חברי קהילה.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2021	הרב זכריה פרנקל, הנחשב לאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. יהדות קונסרבטיבית היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו. לפיכך, הקונסרבטיבים רואים את ההלכה כמחייבת ובו זמנית גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת, וסבורים כי פסיקתה צריכה לשקף הן גישה מדעית-ביקורתית למקורות והן את אורחות חייו של כלל הציבור. כמו כן, התנועה מתרחקת מקביעות תאולוגיות חד-משמעיות ומקיימת פלורליזם נרחב בשאלות האמונה. עמדותיה אלו מבדילות אותה משני הזרמים העיקריים האחרים, האורתודוקסים והרפורמים. היהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית שפעלה במרכז אירופה של המאה ה-19, אם כי נעשתה זרם ממוסד ועצמאי לגמרי רק בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. הארגון הבינלאומי המרכז את מרבית הגופים הקהילתיים השונים נקרא "מסורתי עולמי", והארגון-החבר הגדול ביותר, בפער ניכר, הוא "בתי-הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית" בצפון אמריקה. הנהגתו הרוחנית של "מסורתי עולמי" מצויה בידי כנסת הרבנים של התנועה. הקונסרבטיבים מעריכים כי הם מייצגים למעלה ממיליון יהודים בוגרים: הן כ-600,000 רשומים בקהילות והן עוד כמה מאות אלפים המזדהים עם התנועה הצהרתית אך אינם חברי קהילה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2021	תיאור התמונה גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל ובחורבן ממלכת יהודה, במאה השישית לפנה"ס, ומסתיימת בתקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה. הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה בשלושה גלים לפחות, בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד יהויקים בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד צדקיהו בשנת 589 לפנה"ס וכלה בניסיון ההפיכה של ישמעאל בן נתניה נגד גדליהו בן אחיקם, שמונה למושל או לנציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, שנעו לאורכו של הסהר הפורה, למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומו שוכנו באזורים שונים בממלכה – בעיר בבל, סביב העיר סיפר, בעיר ארך ובמרחב העיר ניפור. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר כלשהם בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד שושנו, שבמסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות חכירה לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם חופש תנועה, ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית. בעקבות הכרזת כורש שבאה לאחר השתלטות הפרסים על האימפריה הבבלית, החלו מספר גלי שיבת גולים לציון. קיימת מחלוקת לגבי היקפה של שיבת ציון, אולם ברור כי בין סוף המאה השישית לפנה"ס לתחילת המאה החמישית לפנה"ס, חודש ביהודה פולחן אלוהי ישראל, הוקם בית המקדש השני (516 לפנה"ס) ונוצר מוקד תרבותי והנהגתי מחדש בפחוות יהודה הפרסית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2021	תיאור התמונה גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל ובחורבן ממלכת יהודה, במאה השישית לפנה"ס, ומסתיימת בתקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה. הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה בשלושה גלים לפחות, בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד יהויקים בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד צדקיהו בשנת 589 לפנה"ס וכלה בניסיון ההפיכה של ישמעאל בן נתניה נגד גדליהו בן אחיקם, שמונה למושל או לנציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, שנעו לאורכו של הסהר הפורה, למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומו שוכנו באזורים שונים בממלכה – בעיר בבל, סביב העיר סיפר, בעיר ארך ובמרחב העיר ניפור. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר כלשהם בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד שושנו, שבמסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות חכירה לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם חופש תנועה, ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית. בעקבות הכרזת כורש שבאה לאחר השתלטות הפרסים על האימפריה הבבלית, החלו מספר גלי שיבת גולים לציון. קיימת מחלוקת לגבי היקפה של שיבת ציון, אולם ברור כי בין סוף המאה השישית לפנה"ס לתחילת המאה החמישית לפנה"ס, חודש ביהודה פולחן אלוהי ישראל, הוקם בית המקדש השני (516 לפנה"ס) ונוצר מוקד תרבותי והנהגתי מחדש בפחוות יהודה הפרסית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2021	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2021	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2021	דוברי קוד הנאוואחו, סאיפאן, יוני 1944 דוברי קוד היו אנשים שבמהלך המאה ה־20 השתמשו בשפות נדירות כאמצעי להעברת שדרים סודיים בזמן מלחמה. כיום המונח מקושר בדרך כלל לחיילי הכוחות המזוינים של ארצות הברית שבמהלך מלחמות העולם השתמשו בידע שלהם בשפות של העמים הילידים בארצות הברית כבסיס להעברת שדרים סודיים. מדובר בעיקר על קבוצה של כ־400 עד 500 ילידים אמריקאים בחיל הנחתים של ארצות הברית שתפקידם העיקרי היה העברת שדרים טקטיים סודיים. דוברי קוד אלו העבירו את השדרים בטלפון או במכשירי קשר אלחוטיים בקודים רשמיים או בלתי רשמיים המבוססים על שפות האם שלהם. פעילותם שיפרה את מהירות ההצפנה של השדרים משני צדי קווי התקשורת במבצעים צבאיים בחזיתות במהלך מלחמת העולם השנייה. המונח "דוברי קוד" מתקשר במיוחד לדוברי שפת הנאווחו הדו-לשוניים שגויסו במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי חיל הנחתים לשירות ביחידות הקשר שלהם במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. עם זאת, דוברי הקוד הראשונים היו האינדיאנים משבטי הצ'רוקי והצ'וקטאו ששירתו במלחמת העולם הראשונה. דוברי קוד נוספים מילידי ארצות הברית הועסקו על ידי צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל חיילים מבני שבטי הלקוטה, המסקוואקי והקומאנצ'י. בנוסף, גויסו לחיל הנחתים חיילים ממוצא בסקי לשמש כדוברי קוד במלחמת העולם השנייה באזורים בהם לא היה צפוי שיפעלו דוברי השפה הבסקית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2021	דוברי קוד הנאוואחו, סאיפאן, יוני 1944 דוברי קוד היו אנשים שבמהלך המאה ה־20 השתמשו בשפות נדירות כאמצעי להעברת שדרים סודיים בזמן מלחמה. כיום המונח מקושר בדרך כלל לחיילי הכוחות המזוינים של ארצות הברית שבמהלך מלחמות העולם השתמשו בידע שלהם בשפות של העמים הילידים בארצות הברית כבסיס להעברת שדרים סודיים. מדובר בעיקר על קבוצה של כ־400 עד 500 ילידים אמריקאים בחיל הנחתים של ארצות הברית שתפקידם העיקרי היה העברת שדרים טקטיים סודיים. דוברי קוד אלו העבירו את השדרים בטלפון או במכשירי קשר אלחוטיים בקודים רשמיים או בלתי רשמיים המבוססים על שפות האם שלהם. פעילותם שיפרה את מהירות ההצפנה של השדרים משני צדי קווי התקשורת במבצעים צבאיים בחזיתות במהלך מלחמת העולם השנייה. המונח "דוברי קוד" מתקשר במיוחד לדוברי שפת הנאווחו הדו-לשוניים שגויסו במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי חיל הנחתים לשירות ביחידות הקשר שלהם במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. עם זאת, דוברי הקוד הראשונים היו האינדיאנים משבטי הצ'רוקי והצ'וקטאו ששירתו במלחמת העולם הראשונה. דוברי קוד נוספים מילידי ארצות הברית הועסקו על ידי צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל חיילים מבני שבטי הלקוטה, המסקוואקי והקומאנצ'י. בנוסף, גויסו לחיל הנחתים חיילים ממוצא בסקי לשמש כדוברי קוד במלחמת העולם השנייה באזורים בהם לא היה צפוי שיפעלו דוברי השפה הבסקית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2021	טבח יער רומבולה הוא טבח שאירע בתקופת השואה ביער רומבולה, סמוך לריגה שבלטביה, ובו נרצחו כ-25 אלף יהודים. הטבח ההמוני אירע בתאריכים 30 בנובמבר ו-8 בדצמבר בשנת 1941. הקורבנות – כ-24 אלף תושבי גטו ריגה וכאלף יהודים גרמנים שהועברו ברכבת לשדה הקטל. הרצח בוצע על ידי האיינזצגרופן בעזרת משתפי פעולה מקומיים של קומנדו ארייס ויחידות משטרה לטביות. בראש המבצע עמד קצין האס אס פרידריך יקלן. יש הרואים בטבח יער רומבולה ובטבח באבי יאר באוקראינה את מקרי הזוועה הגדולים ביותר בשואה עד תחילת פעולתם של מחנות ההשמדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה