ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/פברואר 2012

פברואר
1 בפברואר 2012	כריכת הספר במהדורה עברית יוליסס, פרי עטו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, הוא רומן הנחשב לאחד הרומנים החשובים במאה ה-20 ומהווה פריצת דרך חשובה בספרות ואחת מאבני הפינה לרומן המודרני. הרומן משתרע על 841 עמודים (במהדורה העברית) ונחשב קשה לקריאה, בשל היעדר עלילה במובנה המקובל ועקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, בו מחשבותיו של הגיבור משתרעות על פני חלק ניכר מהעלילה, ומשובץ באינספור הרמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות שאינם מצויים אצל הקורא הרגיל. עלילתו של הרומן, המתרחש במשך יום בודד, 16 ביוני 1904, מציבה את המיתוס העתיק של האודיסיאה להומרוס, עם אודיסאוס, פנלופה וטלמאכוס, בדבלין המודרנית, ומציגה אותם בהקבלה פארודית באמצעות דמויותיהם של לאופולד בלום, מולי בלום וסטיבן דדאלוס. הספר אף זכה ליום חג ב-16 ביוני – בלומסדיי – יומו של בלום, הנחגג בדבלין ובמקומות אחרים מדי שנה בתאריך זה. הספר ראה אור לראשונה בפריז, ב-2 בפברואר 1922, יום הולדתו ה-40 של ג'ויס. ברם, הוצאתו לאור בארצות הברית ובבריטניה הייתה כרוכה בקשיים שנבעו מהתנגדות החוגים השמרניים, שכן הספר ערער על מוסכמות חברתיות באותה עת, עד כדי כך שנחשב לטקסט פורנוגרפי. במדינות אלו יצא הספר לאור רק לאחר שנים של מאבק משפטי קשה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2012	כריכת הספר במהדורה עברית יוליסס, פרי עטו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, הוא רומן הנחשב לאחד הרומנים החשובים במאה ה-20 ומהווה פריצת דרך חשובה בספרות ואחת מאבני הפינה לרומן המודרני. הרומן משתרע על 841 עמודים (במהדורה העברית) ונחשב קשה לקריאה, בשל היעדר עלילה במובנה המקובל ועקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, בו מחשבותיו של הגיבור משתרעות על פני חלק ניכר מהעלילה, ומשובץ באינספור הרמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות שאינם מצויים אצל הקורא הרגיל. עלילתו של הרומן, המתרחש במשך יום בודד, 16 ביוני 1904, מציבה את המיתוס העתיק של האודיסיאה להומרוס, עם אודיסאוס, פנלופה וטלמאכוס, בדבלין המודרנית, ומציגה אותם בהקבלה פארודית באמצעות דמויותיהם של לאופולד בלום, מולי בלום וסטיבן דדאלוס. הספר אף זכה ליום חג ב-16 ביוני – בלומסדיי – יומו של בלום, הנחגג בדבלין ובמקומות אחרים מדי שנה בתאריך זה. הספר ראה אור לראשונה בפריז, ב-2 בפברואר 1922, יום הולדתו ה-40 של ג'ויס. ברם, הוצאתו לאור בארצות הברית ובבריטניה הייתה כרוכה בקשיים שנבעו מהתנגדות החוגים השמרניים, שכן הספר ערער על מוסכמות חברתיות באותה עת, עד כדי כך שנחשב לטקסט פורנוגרפי. במדינות אלו יצא הספר לאור רק לאחר שנים של מאבק משפטי קשה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2012	סימן של סרט ורוד, המסמל מאבק לתמיכה בהעלאת המודעות לסרטן השד סרטן השד הוא מחלה סרטנית שמקורה בשד, אך היא עלולה לשלוח גרורות אל איברים שונים בגוף. בשלביה הראשוניים המחלה מתאפיינת בגושים לא כואבים בשד, לאחר מכן חודרים תאים סרטניים לנודיות הלימפה של בית השחי ומשם עלולים התאים לחדור לזרם הדם ודרכו להגיע לאיברים מרוחקים כגון הכבד, הריאות והמוח. המחלה מתפתחת בעיקר בנשים מעל גיל חמישים והיא נדירה בגברים ובנשים צעירות. הסוג הנפוץ של סרטן השד הוא קרצינומה, אך קיימים סוגים נדירים יותר של סרטן השד המסווגים כסרקומה או לימפומה. העובדה שהשד אינו מהווה איבר חיוני לשרידות החולה מאפשרת לכרות את הגידול הראשוני ללא נזק למערכות הגוף, כך שגידול זה כשלעצמו אינו מהווה בדרך כלל סכנת חיים. הסכנה העיקרית בסרטן השד היא היווצרות גרורות באיברים החיוניים שאינם מאפשרים הוצאה בניתוח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2012	סימן של סרט ורוד, המסמל מאבק לתמיכה בהעלאת המודעות לסרטן השד סרטן השד הוא מחלה סרטנית שמקורה בשד, אך היא עלולה לשלוח גרורות אל איברים שונים בגוף. בשלביה הראשוניים המחלה מתאפיינת בגושים לא כואבים בשד, לאחר מכן חודרים תאים סרטניים לנודיות הלימפה של בית השחי ומשם עלולים התאים לחדור לזרם הדם ודרכו להגיע לאיברים מרוחקים כגון הכבד, הריאות והמוח. המחלה מתפתחת בעיקר בנשים מעל גיל חמישים והיא נדירה בגברים ובנשים צעירות. הסוג הנפוץ של סרטן השד הוא קרצינומה, אך קיימים סוגים נדירים יותר של סרטן השד המסווגים כסרקומה או לימפומה. העובדה שהשד אינו מהווה איבר חיוני לשרידות החולה מאפשרת לכרות את הגידול הראשוני ללא נזק למערכות הגוף, כך שגידול זה כשלעצמו אינו מהווה בדרך כלל סכנת חיים. הסכנה העיקרית בסרטן השד היא היווצרות גרורות באיברים החיוניים שאינם מאפשרים הוצאה בניתוח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2012	מצדה מצדה היא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית. על פי יוסף בן מתתיהו, לאחר חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. הלגיון העשירי הרומי הגיע למצדה, והטיל מצור על הצוק. המורדים בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים, לאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוותם להסיר את המצור. לאחר כיבוש מצדה שקע ההר בתהומות השיכחה עד לגילויו מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו. בעוד היהדות המסורתית התנערה מסיפור ההתאבדות ההמונית על מצדה, אימצה התנועה הציונית את סיפור מצדה כסמל וכמיתוס לשאיפה לחירות והתחדשות לאומית תוך לחימה בלתי פוסקת ולא מתפשרת עד השגת המטרה או מוות. מצדה הפכה ליעד של מטיילים ומסעות של תנועות הנוער ולאחר הקמת מדינת ישראל כאתר השבעה של טירונים בצה"ל מחיילות שונים, על רקע זה נטבעה הקריאה "שנית מצדה לא תיפול". החל מסוף המאה העשרים חל כרסום במעמדה של מצדה כמיתוס ציוני ויש הנרתעים מהמסר הבעייתי המשתקף בקנאות הקיצונית של הסיקריים ובבחירתם להתאבד על פסגת מצדה. בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2012	מצדה מצדה היא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית. על פי יוסף בן מתתיהו, לאחר חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. הלגיון העשירי הרומי הגיע למצדה, והטיל מצור על הצוק. המורדים בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים, לאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוותם להסיר את המצור. לאחר כיבוש מצדה שקע ההר בתהומות השיכחה עד לגילויו מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו. בעוד היהדות המסורתית התנערה מסיפור ההתאבדות ההמונית על מצדה, אימצה התנועה הציונית את סיפור מצדה כסמל וכמיתוס לשאיפה לחירות והתחדשות לאומית תוך לחימה בלתי פוסקת ולא מתפשרת עד השגת המטרה או מוות. מצדה הפכה ליעד של מטיילים ומסעות של תנועות הנוער ולאחר הקמת מדינת ישראל כאתר השבעה של טירונים בצה"ל מחיילות שונים, על רקע זה נטבעה הקריאה "שנית מצדה לא תיפול". החל מסוף המאה העשרים חל כרסום במעמדה של מצדה כמיתוס ציוני ויש הנרתעים מהמסר הבעייתי המשתקף בקנאות הקיצונית של הסיקריים ובבחירתם להתאבד על פסגת מצדה. בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2012	גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי יסודי בתורת הקבוצות. באופן פורמלי, המשפט קובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת התת-קבוצות שלה. משמעות המשפט היא שלכל קבוצה, אפילו אינסופית, יש קבוצה גדולה ממנה (במובן מדויק שיוגדר בהמשך). מסקנה מיידית היא שיש אינסוף גדלים אינסופיים השונים זה מזה, ואין אינסוף גדול ביותר. את המשפט הגה והוכיח אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, בשנת 1891. שיטת הלכסון אותה המציא כדי להוכיח את המשפט ותוצאות דומות, מנצלת את הסתירות שביסוד פרדוקס הספר ופרדוקס השקרן, ומשמשת בתחומים רבים החורגים מתורת הקבוצות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2012	גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי יסודי בתורת הקבוצות. באופן פורמלי, המשפט קובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת התת-קבוצות שלה. משמעות המשפט היא שלכל קבוצה, אפילו אינסופית, יש קבוצה גדולה ממנה (במובן מדויק שיוגדר בהמשך). מסקנה מיידית היא שיש אינסוף גדלים אינסופיים השונים זה מזה, ואין אינסוף גדול ביותר. את המשפט הגה והוכיח אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, בשנת 1891. שיטת הלכסון אותה המציא כדי להוכיח את המשפט ותוצאות דומות, מנצלת את הסתירות שביסוד פרדוקס הספר ופרדוקס השקרן, ומשמשת בתחומים רבים החורגים מתורת הקבוצות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2012	דגם תרגול של טורפדו סימן 46 של צי ארצות הברית נורה ממשחתת בעת תרגיל, 21 באוגוסט 1996 טורפדו הוא מערכת נשק ימית בעלת הנעה עצמית מתחת לפני המים ובעלת יכולות ביות וניהוג בחלק מן הדגמים. הטורפדו משוגר מצוללות, מאוניות, ממטוסים או ממסוקים, ונועד בדרך כלל להטביע כלי שיט בהדף הפיצוץ התת-מימי. השם "טורפדו" יועד במקור למספר מתקני חבלה תת-מימיים, שרובם מוגדרים היום כמוקשים ימיים. מתחילת המאה ה-20 נקראו בשם זה רק פצצות תת-ימיות בעלות הנעה עצמית. כיום, מסווגים הטורפדות על פי שיטת ההנחיה שלהם ועל פי משקלם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2012	דגם תרגול של טורפדו סימן 46 של צי ארצות הברית נורה ממשחתת בעת תרגיל, 21 באוגוסט 1996 טורפדו הוא מערכת נשק ימית בעלת הנעה עצמית מתחת לפני המים ובעלת יכולות ביות וניהוג בחלק מן הדגמים. הטורפדו משוגר מצוללות, מאוניות, ממטוסים או ממסוקים, ונועד בדרך כלל להטביע כלי שיט בהדף הפיצוץ התת-מימי. השם "טורפדו" יועד במקור למספר מתקני חבלה תת-מימיים, שרובם מוגדרים היום כמוקשים ימיים. מתחילת המאה ה-20 נקראו בשם זה רק פצצות תת-ימיות בעלות הנעה עצמית. כיום, מסווגים הטורפדות על פי שיטת ההנחיה שלהם ועל פי משקלם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2012	מפת מידבא, התיאור הוויזואלי של ירושלים הביזנטית ירושלים הייתה נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637. בשנת 313 קיבל על עצמו הקיסר קונסטנטינוס את הדת הנוצרית, ובשנת 325 כינס את ועידת ניקיאה במטרה להפוך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה. במסגרת ועידה זו התקבע מקום חשוב לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט, כמקום התרחשותן של עלילות ספרי הקודש ושל ישו ושנים-עשר השליחים. שמה של העיר שונה מהשם האלילי "איליה קפיטולינה" לשם הנוצרי "אגיה ירוסלימה", ובהשתדלותם של בישופי ירושלים, הפכה ירושלים לעיר מרכזית. השינוי המהותי באופיה ובמעמדה של העיר, לעומת התקופה הרומית, היה הפיכתה מעיר אלילית לעיר נוצרית. השלטון הביזנטי פיתח את איליה קפיטולינה הרומאית-אלילית, והפך אותה מעיר משנית לעיר נוצרית מרכזית מבחינה דתית ומנהלית (כשהמינהל כפוף להיררכיה הממסדית-דתית) ולמרכז עולמי לעלייה לרגל. בשלהי התקופה, בין השנים 614–628, נכבשה ירושלים בידי הפרסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2012	מפת מידבא, התיאור הוויזואלי של ירושלים הביזנטית ירושלים הייתה נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637. בשנת 313 קיבל על עצמו הקיסר קונסטנטינוס את הדת הנוצרית, ובשנת 325 כינס את ועידת ניקיאה במטרה להפוך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה. במסגרת ועידה זו התקבע מקום חשוב לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט, כמקום התרחשותן של עלילות ספרי הקודש ושל ישו ושנים-עשר השליחים. שמה של העיר שונה מהשם האלילי "איליה קפיטולינה" לשם הנוצרי "אגיה ירוסלימה", ובהשתדלותם של בישופי ירושלים, הפכה ירושלים לעיר מרכזית. השינוי המהותי באופיה ובמעמדה של העיר, לעומת התקופה הרומית, היה הפיכתה מעיר אלילית לעיר נוצרית. השלטון הביזנטי פיתח את איליה קפיטולינה הרומאית-אלילית, והפך אותה מעיר משנית לעיר נוצרית מרכזית מבחינה דתית ומנהלית (כשהמינהל כפוף להיררכיה הממסדית-דתית) ולמרכז עולמי לעלייה לרגל. בשלהי התקופה, בין השנים 614–628, נכבשה ירושלים בידי הפרסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2012	חורבות המרחצאות הרומאיים חמת גדר היא אתר מרחצאות מרפא ונופש הממוקם בדרום רמת הגולן, בעמק נהר הירמוך, בו נובעים מעיינות חמים עשירים במינרלים. מרחצאות חמת גדר היו בשימוש מהתקופה הרומית, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית וכן כתובות המשבחות אותם מהתקופה הביזנטית. בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 התגלתה רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, הנמצאת כיום בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים. מתוכנן ומעיצובן של הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיפסים שברצפת בית הכנסת עולה כי בחמת גדר הייתה קהילה יהודית אמידה. בתלמוד הבבלי התירו חז"ל לרחוץ במרחצאות של חמת גדר בשבת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2012	חורבות המרחצאות הרומאיים חמת גדר היא אתר מרחצאות מרפא ונופש הממוקם בדרום רמת הגולן, בעמק נהר הירמוך, בו נובעים מעיינות חמים עשירים במינרלים. מרחצאות חמת גדר היו בשימוש מהתקופה הרומית, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית וכן כתובות המשבחות אותם מהתקופה הביזנטית. בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 התגלתה רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, הנמצאת כיום בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים. מתוכנן ומעיצובן של הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיפסים שברצפת בית הכנסת עולה כי בחמת גדר הייתה קהילה יהודית אמידה. בתלמוד הבבלי התירו חז"ל לרחוץ במרחצאות של חמת גדר בשבת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2012	פורטל גאולוגיה הוא שער למגוון הערכים בתחום הגאולוגיה, אחד ממדעי הטבע וענף בתחום מדעי כדור הארץ. הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים. הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו. הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה. לפורטל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2012	פורטל גאולוגיה הוא שער למגוון הערכים בתחום הגאולוגיה, אחד ממדעי הטבע וענף בתחום מדעי כדור הארץ. הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים. הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו. הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה. לפורטל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2012	דניאל גולדשמידט ארנסט דניאל גולדשמידט (תרנ"ו 1895, קניגסהוטה, שלזיה עילית – תשל"ג 1972, ירושלים) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות; חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. בשנת 1936, עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטר יחד עם כל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם מפעלו "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2012	דניאל גולדשמידט ארנסט דניאל גולדשמידט (תרנ"ו 1895, קניגסהוטה, שלזיה עילית – תשל"ג 1972, ירושלים) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות; חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. בשנת 1936, עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטר יחד עם כל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם מפעלו "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2012	בניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית העירייה קריית עיריית ירושלים, המצויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים. אתר קריית העירייה נבחר באמצע שנות ה-80 בשל מיקומו במרכז העיר, בין מזרחה ומערבה של העיר, בסמוך לעיר העתיקה של ירושלים ועל הרחוב הראשי ההיסטורי של העיר – רחוב יפו. בשל מיקום זה, המצוי במרכז העיר, נשקלו שיקולים תכנוניים רבים במטרה לא לפגוע בצביון האדריכלי-היסטורי של האזור, ולאפשר שימוש פונקציונלי במבנים לכל צורכי העירייה. שיקולים אלה הביאו להגדרת מספר מבנים היסטוריים ששומרו ושופצו, ולהקמת שני מבנים מודרניים סביב שלוש כיכרות, שהעיקרית בהן היא כיכר ספרא. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2012	בניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית העירייה קריית עיריית ירושלים, המצויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים. אתר קריית העירייה נבחר באמצע שנות ה-80 בשל מיקומו במרכז העיר, בין מזרחה ומערבה של העיר, בסמוך לעיר העתיקה של ירושלים ועל הרחוב הראשי ההיסטורי של העיר – רחוב יפו. בשל מיקום זה, המצוי במרכז העיר, נשקלו שיקולים תכנוניים רבים במטרה לא לפגוע בצביון האדריכלי-היסטורי של האזור, ולאפשר שימוש פונקציונלי במבנים לכל צורכי העירייה. שיקולים אלה הביאו להגדרת מספר מבנים היסטוריים ששומרו ושופצו, ולהקמת שני מבנים מודרניים סביב שלוש כיכרות, שהעיקרית בהן היא כיכר ספרא. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2012	קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך הרכבת המנדטורית הייתה חברת רכבות בשליטה בריטית, אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה, לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי, העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל. הנהלת הרכבת המנדטורית שכנה במתחם תחנת הרכבת חיפה מזרח, והסדנאות הראשיות של הרכבת היו בקישון ובלוד. בחיפה השתמשה הנהלת הרכבת בעיקר במבנים ומתקנים שהותירה אחריה הרכבת החיג'אזית. מיקומה של ההנהלה בצפון הארץ ביטא את החשיבות האסטרטגית שייחסו הבריטים לחיפה, בזכות הנמל הנוח במקום ובזכות היות חיפה צומת רכבות מרכזי בין עבר הירדן ממזרח, סוריה מצפון ומצרים ושאר ארצות אפריקה מדרום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2012	קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך הרכבת המנדטורית הייתה חברת רכבות בשליטה בריטית, אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה, לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי, העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל. הנהלת הרכבת המנדטורית שכנה במתחם תחנת הרכבת חיפה מזרח, והסדנאות הראשיות של הרכבת היו בקישון ובלוד. בחיפה השתמשה הנהלת הרכבת בעיקר במבנים ומתקנים שהותירה אחריה הרכבת החיג'אזית. מיקומה של ההנהלה בצפון הארץ ביטא את החשיבות האסטרטגית שייחסו הבריטים לחיפה, בזכות הנמל הנוח במקום ובזכות היות חיפה צומת רכבות מרכזי בין עבר הירדן ממזרח, סוריה מצפון ומצרים ושאר ארצות אפריקה מדרום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2012	תרשים הטורקי הטורקי היא מכונה שפעלה משלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ונטען שהיא מסוגלת לשחק שחמט באופן אוטומטי. שנים לאחר מכן הוּכחה כתרמית. הטורקי נבנה והוצג על ידי הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן (1734-1804) בשנת 1769, כדי להרשים את הקיסרית מריה תרזה. נוצר הרושם שמנגנון המכונה מסוגל לשחק שחמט ברמה גבוהה מול יריב אנושי, וכמו כן לפתור במהירות את חידת מסע הפרש, חידה שדורשת מהשחקן להניע את הפרש כך שיגיע לכל אחת ממשבצות לוח השחמט בדיוק פעם אחת. המכונה התפרסמה כאוטומט, ואת שמה – הטורקי – קיבלה משום המראה שלה. הטורקי היה למעשה אשליה מכנית, שאיפשרה לאמן שחמט להתחבא בתוכה ולהפעיל את המכונה. בעזרת שחמטאי מוכשר המכונה ניצחה במרבית המשחקים שבהם שיחקה. המכונה הוצגה באירופה ובאמריקה במשך למעלה מ-80 שנה עד להריסתה בשריפה בשנת 1854, ובין היתר ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. בזכות הפופולריות של הטורקי והמסתורין שאפף אותו, מספר המצאות וחיקויים קיבלו השראה מהטורקי, ביניהם חיקויים מכניים ותוכנות שח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2012	תרשים הטורקי הטורקי היא מכונה שפעלה משלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ונטען שהיא מסוגלת לשחק שחמט באופן אוטומטי. שנים לאחר מכן הוּכחה כתרמית. הטורקי נבנה והוצג על ידי הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן (1734-1804) בשנת 1769, כדי להרשים את הקיסרית מריה תרזה. נוצר הרושם שמנגנון המכונה מסוגל לשחק שחמט ברמה גבוהה מול יריב אנושי, וכמו כן לפתור במהירות את חידת מסע הפרש, חידה שדורשת מהשחקן להניע את הפרש כך שיגיע לכל אחת ממשבצות לוח השחמט בדיוק פעם אחת. המכונה התפרסמה כאוטומט, ואת שמה – הטורקי – קיבלה משום המראה שלה. הטורקי היה למעשה אשליה מכנית, שאיפשרה לאמן שחמט להתחבא בתוכה ולהפעיל את המכונה. בעזרת שחמטאי מוכשר המכונה ניצחה במרבית המשחקים שבהם שיחקה. המכונה הוצגה באירופה ובאמריקה במשך למעלה מ-80 שנה עד להריסתה בשריפה בשנת 1854, ובין היתר ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. בזכות הפופולריות של הטורקי והמסתורין שאפף אותו, מספר המצאות וחיקויים קיבלו השראה מהטורקי, ביניהם חיקויים מכניים ותוכנות שח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2012	חיים נחמן ביאליק אלוף בַּצְלוּת ואלוף שום היא יצירה בסגנון מקאמה, ובה 12 פרקים קצרים, שנכתבה על ידי חיים נחמן ביאליק ויצאה לאור בשנת 1928, וכהגדרת מחברה, היא "בדיחה עממית בחרוזים". היצירה נכתבה כסיפור מחורז לילדים, שבו עלילה הומוריסטית. היצירה מופנית גם לקורא הבוגר והמשכיל, באמצעות שלל רמזים הטמונים בה. הסיפור עוסק בבן-מלך שיצא לתור את העולם, ותחילתו: ”בֶּן אַחַד הַמְּלָכִים יָצָא בָאָרֶץ לְשׁוּטוֹ, / לְמַעַן אֱסֹף חָכְמָה וָדַעַת וּלְשִׂימָן אֶל-יַלְקוּטוֹ, / כְּדָת לְכָל-בְּנֵי-הַמְּלָכִים, / הַשְּלֵמִים וְהַטּוֹבִים וְהַמְבֹרָכִים”. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2012	חיים נחמן ביאליק אלוף בַּצְלוּת ואלוף שום היא יצירה בסגנון מקאמה, ובה 12 פרקים קצרים, שנכתבה על ידי חיים נחמן ביאליק ויצאה לאור בשנת 1928, וכהגדרת מחברה, היא "בדיחה עממית בחרוזים". היצירה נכתבה כסיפור מחורז לילדים, שבו עלילה הומוריסטית. היצירה מופנית גם לקורא הבוגר והמשכיל, באמצעות שלל רמזים הטמונים בה. הסיפור עוסק בבן-מלך שיצא לתור את העולם, ותחילתו: ”בֶּן אַחַד הַמְּלָכִים יָצָא בָאָרֶץ לְשׁוּטוֹ, / לְמַעַן אֱסֹף חָכְמָה וָדַעַת וּלְשִׂימָן אֶל-יַלְקוּטוֹ, / כְּדָת לְכָל-בְּנֵי-הַמְּלָכִים, / הַשְּלֵמִים וְהַטּוֹבִים וְהַמְבֹרָכִים”. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2012	האדם הניאנדרטלי האדם הניאנדרטלי הוא אוכלוסייה נכחדת של אדם קדמון שהייתה נפוצה באירופה, במזרח התיכון (ובכלל זה ארץ ישראל), במערב אסיה ובמרכזה, במהלך עידן הקרח של הפלייסטוקן, עד לפני כ-30,000 שנה. הניאנדרטלים מוכרים למדע משלדים מאובנים רבים שהתגלו החל מתחילת המאה ה-19, מכלי האבן וממצאים ארכאולוגים נוספים שהתגלו ביחד עם שלדים אלו, ובשנים האחרונות גם מרצף הגנום שלהם, אשר מופה על-פי דנ"א שמוצה מעצמותיהם. הניאנדרטלים הופיעו בצורתם המובהקת לפני כ-130 אלף שנה, אך הם דומים לטיפוסי אדם קדומים יותר המסווגים לרוב כהומו היידלברגנסיס, "ספיינס ארכאי" או "קדם ניאנדרטלים". הניאנדרטלים נכחדו לפני 40 אלף עד 28 אלף שנה. שאלות הנוגעות למקומם של הניאנדרטלים באבולוציה של האדם, טיב שפתם ותרבותם, יחסיהם עם בני-אדם מודרניים והסיבות להכחדתם, מעוררות עניין רב במדע ובציבור, בשל חשיבותן להגדרת הייחוד האנושי ו"מותר האדם". באירופה נעלמה האוכלוסייה הניאנדרטלית לאחר שהיגרו לשם בני-המין האנושי המודרני שמוצאם באפריקה, אך לא ברור עדיין אם הם שהכחידו את הניאנדרטלים, ישירות או בעקיפין באמצעות תחרות, או שהם הטמיעו את הניאנדרטלים בתוכם כתוצאה מרביית כלאיים. חקר הגנום של הניאנדרטלים מראה שהם היו אוכלוסייה נפרדת מאוד מן האדם המודרני, ועם זאת, מחקרים אחרונים גילו עדות לרביית כלאיים פורייה ביניהם, אם כי בשיעור נמוך. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2012	האדם הניאנדרטלי האדם הניאנדרטלי הוא אוכלוסייה נכחדת של אדם קדמון שהייתה נפוצה באירופה, במזרח התיכון (ובכלל זה ארץ ישראל), במערב אסיה ובמרכזה, במהלך עידן הקרח של הפלייסטוקן, עד לפני כ-30,000 שנה. הניאנדרטלים מוכרים למדע משלדים מאובנים רבים שהתגלו החל מתחילת המאה ה-19, מכלי האבן וממצאים ארכאולוגים נוספים שהתגלו ביחד עם שלדים אלו, ובשנים האחרונות גם מרצף הגנום שלהם, אשר מופה על-פי דנ"א שמוצה מעצמותיהם. הניאנדרטלים הופיעו בצורתם המובהקת לפני כ-130 אלף שנה, אך הם דומים לטיפוסי אדם קדומים יותר המסווגים לרוב כהומו היידלברגנסיס, "ספיינס ארכאי" או "קדם ניאנדרטלים". הניאנדרטלים נכחדו לפני 40 אלף עד 28 אלף שנה. שאלות הנוגעות למקומם של הניאנדרטלים באבולוציה של האדם, טיב שפתם ותרבותם, יחסיהם עם בני-אדם מודרניים והסיבות להכחדתם, מעוררות עניין רב במדע ובציבור, בשל חשיבותן להגדרת הייחוד האנושי ו"מותר האדם". באירופה נעלמה האוכלוסייה הניאנדרטלית לאחר שהיגרו לשם בני-המין האנושי המודרני שמוצאם באפריקה, אך לא ברור עדיין אם הם שהכחידו את הניאנדרטלים, ישירות או בעקיפין באמצעות תחרות, או שהם הטמיעו את הניאנדרטלים בתוכם כתוצאה מרביית כלאיים. חקר הגנום של הניאנדרטלים מראה שהם היו אוכלוסייה נפרדת מאוד מן האדם המודרני, ועם זאת, מחקרים אחרונים גילו עדות לרביית כלאיים פורייה ביניהם, אם כי בשיעור נמוך. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בפברואר 2012	הערת שוליים הערת שוליים הוא סרט דרמה ישראלי בבימויו של יוסף סידר ובכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא. הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית של חוקר אחר. הבן הוא ידוען וגיבור הממסד – המייצג נאמנה את שיטות המחקר החדשות, שנתפסות כשטחיות בעיני האב. הסרט זכה בפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2011, שם הוצג בהקרנת בכורה ב-14 במאי 2011, וכן בתשעה פרסי אופיר לשנת 2011 בקטגוריות: הסרט העלילתי, בימוי, תסריט, שחקן ראשי, שחקן משנה, עריכה, עיצוב אמנותי, פסקול וצילום. הסרט נמנה עם חמשת המועמדים הסופיים לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2011 בטקס פרסי אוסקר ה-83, והיה לסרט הישראלי המכניס ביותר בקופות הכרטיסים בישראל בשנה זו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה