ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ספטמבר 2011

ספטמבר
1 בספטמבר 2011	נערה עיראקית הלובשת כיסוי ראש מן הסוג שעורר את הסערה בצרפת. המדובר בסוג של "חימאר", כיסוי המכסה את השיער, האוזניים והלחיים, אך אינו מסתיר את הפנים. האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 2004-228 של הרפובליקה הצרפתית, שנודע בשיח הציבורי בכינוי הלא מדויק "חוק הרעלה". על החוק חתם הנשיא ז'אק שיראק ב-15 במרץ 2004, והוא נכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2004. החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, שפרץ בשנת 1989 כאשר נערות מוסלמיות התעקשו על לבישת כיסוי הראש המסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמים המאמינים. "משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים, עימת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית: רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית, המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית – ערכים שהגיעו לביטוים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2011	נערה עיראקית הלובשת כיסוי ראש מן הסוג שעורר את הסערה בצרפת. המדובר בסוג של "חימאר", כיסוי המכסה את השיער, האוזניים והלחיים, אך אינו מסתיר את הפנים. האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 2004-228 של הרפובליקה הצרפתית, שנודע בשיח הציבורי בכינוי הלא מדויק "חוק הרעלה". על החוק חתם הנשיא ז'אק שיראק ב-15 במרץ 2004, והוא נכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2004. החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, שפרץ בשנת 1989 כאשר נערות מוסלמיות התעקשו על לבישת כיסוי הראש המסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמים המאמינים. "משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים, עימת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית: רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית, המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית – ערכים שהגיעו לביטוים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2011	‏F-104 סטארפייטר F-104 סטארפייטר הוא מטוס קרב סילוני חד-מנועי, חד-מושבי בן הדור השני מתוצרת חברת לוקהיד קורפוריישן האמריקאית. F-104 סטארפייטר הוא אחד מדגמי סדרת המאה וממטוסי הקרב של הדור השני. בשנים 1958–2004, עד לגרסתו האחרונה (104S מתוצרת איטליה), שימשו דגמיו השונים של המטוס במלחמת וייטנאם ובמלחמות נוספות, בחילות האוויר של מדינות רבות. המטוס הוא פרי פיתוחו של קלארנס ג'ונסון אשר פיתח גם את ה-U-2 וה-SR-71. הוא הוכיח את עצמו כמטוס בעייתי מבחינת בטיחות טיסה, ושירותו היה גדוש בשערוריות ובתאונות אוויריות. למרות זאת יוצרו למעלה מ-2,000 יחידות של המטוס במשך השנים. שיתוף הפעולה הבינלאומי בייצור המטוסים היה חסר תקדים ועזר בפיתוח של תעשיות התעופה של כעשר מדינות, בהן גרמניה, יפן, ספרד והולנד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2011	‏F-104 סטארפייטר F-104 סטארפייטר הוא מטוס קרב סילוני חד-מנועי, חד-מושבי בן הדור השני מתוצרת חברת לוקהיד קורפוריישן האמריקאית. F-104 סטארפייטר הוא אחד מדגמי סדרת המאה וממטוסי הקרב של הדור השני. בשנים 1958–2004, עד לגרסתו האחרונה (104S מתוצרת איטליה), שימשו דגמיו השונים של המטוס במלחמת וייטנאם ובמלחמות נוספות, בחילות האוויר של מדינות רבות. המטוס הוא פרי פיתוחו של קלארנס ג'ונסון אשר פיתח גם את ה-U-2 וה-SR-71. הוא הוכיח את עצמו כמטוס בעייתי מבחינת בטיחות טיסה, ושירותו היה גדוש בשערוריות ובתאונות אוויריות. למרות זאת יוצרו למעלה מ-2,000 יחידות של המטוס במשך השנים. שיתוף הפעולה הבינלאומי בייצור המטוסים היה חסר תקדים ועזר בפיתוח של תעשיות התעופה של כעשר מדינות, בהן גרמניה, יפן, ספרד והולנד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2011	חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל (כ-9,000 מ"ר). היא שוכנת מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, ופתחה היחיד מצוי בין שער שכם לשער הפרחים. המערה נחצבה לראשונה בתקופת בית ראשון, אך עיקר שימושה היה בתקופת בית שני כמחצבה לאספקת אבנים לכותלי הר הבית עבור המלך הורדוס. הבחירה דווקא במערת צדקיהו למטרה זו הייתה בשל איכותו של סלע הגיר שבה, וכן בשל קרבתה (כמה מאות מטרים סך הכל) להר הבית. למערה נקשרו מסורות רבות, כשהמפורסמת בהן קשורה במנוסתו של צדקיהו מלך יהודה מפני הבבלים עם חורבן בית המקדש הראשון. מסורת זו היא שהעניקה למערה את שמה. על פי המסורת הנוצרית, שימשה המערה כמחצבתו של שלמה המלך, ועל פי המסורת המוסלמית, נבלעו בה חיים אנשי קורח ועדתו. במשך דורות הייתה מערת צדקיהו חסומה למבקרים והיא נפתחה לקהל באופן קבוע רק בעת החדשה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2011	חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל (כ-9,000 מ"ר). היא שוכנת מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, ופתחה היחיד מצוי בין שער שכם לשער הפרחים. המערה נחצבה לראשונה בתקופת בית ראשון, אך עיקר שימושה היה בתקופת בית שני כמחצבה לאספקת אבנים לכותלי הר הבית עבור המלך הורדוס. הבחירה דווקא במערת צדקיהו למטרה זו הייתה בשל איכותו של סלע הגיר שבה, וכן בשל קרבתה (כמה מאות מטרים סך הכל) להר הבית. למערה נקשרו מסורות רבות, כשהמפורסמת בהן קשורה במנוסתו של צדקיהו מלך יהודה מפני הבבלים עם חורבן בית המקדש הראשון. מסורת זו היא שהעניקה למערה את שמה. על פי המסורת הנוצרית, שימשה המערה כמחצבתו של שלמה המלך, ועל פי המסורת המוסלמית, נבלעו בה חיים אנשי קורח ועדתו. במשך דורות הייתה מערת צדקיהו חסומה למבקרים והיא נפתחה לקהל באופן קבוע רק בעת החדשה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2011	שחזור אמנותי של נקבת אפרנסיס, אחד המינים הקדומים של הסוג הנכחד אוסטרלופיתקוס האבולוציה של האדם היא תהליך התפתחותו של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של מינים נוספים נכחדים בתת-שבט האדם, מתוך קופי-אדם קדומים. תהליך זה התרחש במשך כעשרת מיליוני השנים האחרונות, במהלך התקופות הגאולוגיות של המיוקן, הפליוקן, הפלייסטוקן וההולוקן. האבולוציה של האדם מוכרת למדע מתוך השוואת האנטומיה, ההתנהגות ורצפי הגנום של האדם ושל קופי-האדם, מתוך חקירת מאובנים של מינים נכחדים ומתוך שרידים ארכאולוגיים כמו כלי אבן מסותתים ואמנות פרהיסטורית. התהליכים העיקריים שהובילו להתפתחות האדם הם ההזדקפות על הרגליים האחוריות והגידול המהיר של קליפת המוח. על פי תורת האבולוציה המודרנית, תהליך זה התרחש כתוצאה ממוטציות ומגוון גנטי שנבררו על ידי ברירה טבעית וסחף גנטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2011	שחזור אמנותי של נקבת אפרנסיס, אחד המינים הקדומים של הסוג הנכחד אוסטרלופיתקוס האבולוציה של האדם היא תהליך התפתחותו של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של מינים נוספים נכחדים בתת-שבט האדם, מתוך קופי-אדם קדומים. תהליך זה התרחש במשך כעשרת מיליוני השנים האחרונות, במהלך התקופות הגאולוגיות של המיוקן, הפליוקן, הפלייסטוקן וההולוקן. האבולוציה של האדם מוכרת למדע מתוך השוואת האנטומיה, ההתנהגות ורצפי הגנום של האדם ושל קופי-האדם, מתוך חקירת מאובנים של מינים נכחדים ומתוך שרידים ארכאולוגיים כמו כלי אבן מסותתים ואמנות פרהיסטורית. התהליכים העיקריים שהובילו להתפתחות האדם הם ההזדקפות על הרגליים האחוריות והגידול המהיר של קליפת המוח. על פי תורת האבולוציה המודרנית, תהליך זה התרחש כתוצאה ממוטציות ומגוון גנטי שנבררו על ידי ברירה טבעית וסחף גנטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2011	בילבי בת-גרב בילבי גרב-ברך או בילבי בת-גרב היא גיבורת סדרת ספרי הילדים הנושאים את שמה שנכתבו על ידי סופרת הילדים השוודית אסטריד לינדגרן ואוירו במקורם על ידי אינגריד ואנג ניימן. הספר הראשון בסדרה, שיצא לאור ב-1945, היה רב מכר בשוודיה וברחבי העולם, לרבות בישראל, תורגם לשפות רבות, עובד למספר סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה והועלה פעמים רבות כמחזה. דמותה של בילבי הג'ינג'ית, הילדה החזקה בעולם, החיה ללא הורים ב"וילה וילקולה" כשעמה סוס וקוף מחמד, נחשבת לאחת הדמויות המצחיקות והאהובות בספרות הילדים העולמית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2011	בילבי בת-גרב בילבי גרב-ברך או בילבי בת-גרב היא גיבורת סדרת ספרי הילדים הנושאים את שמה שנכתבו על ידי סופרת הילדים השוודית אסטריד לינדגרן ואוירו במקורם על ידי אינגריד ואנג ניימן. הספר הראשון בסדרה, שיצא לאור ב-1945, היה רב מכר בשוודיה וברחבי העולם, לרבות בישראל, תורגם לשפות רבות, עובד למספר סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה והועלה פעמים רבות כמחזה. דמותה של בילבי הג'ינג'ית, הילדה החזקה בעולם, החיה ללא הורים ב"וילה וילקולה" כשעמה סוס וקוף מחמד, נחשבת לאחת הדמויות המצחיקות והאהובות בספרות הילדים העולמית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2011	יאו מינג במדי יוסטון רוקטס יאו מינג (נולד ב־12 בספטמבר 1980) הוא כדורסלן סיני מקצועני לשעבר. שיחק בקבוצת יוסטון רוקטס ובנבחרת סין בעמדת הסנטר. הוא השתתף עם נבחרת סין בשלוש אולימפיאדות ובשתי אליפויות עולם, והוביל את נבחרתו לרבע הגמר באולימפיאדת אתונה ובאולימפיאדת בייג'ינג. יאו נולד בשאנגחאי. כילד החל לשחק במועדון המקומי, שאנגחאי שארקס. בשנת 1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת, ושיחק בה במשך חמש שנים. לאחר שהיה שותף לזכייתה של קבוצתו באליפות סין ב־2002, נבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום הראשון בדראפט ה-NBA. יאו הצליח להשתלב ביוסטון וזכה בתארים אישיים: כבר בעונתו הראשונה בה נבחר לחמישיית הרוקיז של השנה, נבחר פעמיים לחמישייה השנייה של העונה ושלוש פעמים לחמישייה השלישית של העונה; כמו כן נבחר לשחק במשחק האולסטאר בכל שבע עונותיו בליגה. הוא העפיל עם יוסטון חמש פעמים לסיבוב הראשון במשחקי הפלייאוף. עם זאת, הקריירה שלו נקטעה מספר פעמים עקב פציעות. ב־2011 הכריעו אותו פציעותיו, והוא הודיע על פרישה ממשחק פעיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2011	יאו מינג במדי יוסטון רוקטס יאו מינג (נולד ב־12 בספטמבר 1980) הוא כדורסלן סיני מקצועני לשעבר. שיחק בקבוצת יוסטון רוקטס ובנבחרת סין בעמדת הסנטר. הוא השתתף עם נבחרת סין בשלוש אולימפיאדות ובשתי אליפויות עולם, והוביל את נבחרתו לרבע הגמר באולימפיאדת אתונה ובאולימפיאדת בייג'ינג. יאו נולד בשאנגחאי. כילד החל לשחק במועדון המקומי, שאנגחאי שארקס. בשנת 1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת, ושיחק בה במשך חמש שנים. לאחר שהיה שותף לזכייתה של קבוצתו באליפות סין ב־2002, נבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום הראשון בדראפט ה-NBA. יאו הצליח להשתלב ביוסטון וזכה בתארים אישיים: כבר בעונתו הראשונה בה נבחר לחמישיית הרוקיז של השנה, נבחר פעמיים לחמישייה השנייה של העונה ושלוש פעמים לחמישייה השלישית של העונה; כמו כן נבחר לשחק במשחק האולסטאר בכל שבע עונותיו בליגה. הוא העפיל עם יוסטון חמש פעמים לסיבוב הראשון במשחקי הפלייאוף. עם זאת, הקריירה שלו נקטעה מספר פעמים עקב פציעות. ב־2011 הכריעו אותו פציעותיו, והוא הודיע על פרישה ממשחק פעיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2011	חֲזָקָה היא עיקרון הלכתי, המאפשר הכרעה במצבי ספק. החזקה מעניקה עדיפות להנחה הראשונית שקיימת לפני התעוררות הספק, לגבי אדם או חפץ. עדיפות זאת נשארת בתוקפה כל עוד לא הוכח אחרת. לדיני החזקות יש שימוש בכל תחומי ההלכה ואף בדברים שתוקפם הוא מדאורייתא, כמו בהלכות איסור והיתר, בהלכות טומאה וטהרה, בדיני ממונות ואפילו בדיני נפשות החמורים. החזקה נוצרת בדרכים שונות: לפעמים היא נוצרת כתוצאה ממציאות פיזית שיש להניח שהיא קיימת כל עוד לא ידוע אחרת, וכדוגמה מקווה שהיו בו ארבעים סאה מים, שזה השיעור הדרוש ליצירת מקווה, יש להניח כי נשארו בו ארבעים סאה עד שיוודע אחרת, וגם כאשר נודע אחרת מניחים שהשינוי קרה – רק באותו זמן שאז ידוע בבירור שקיים היה שינוי (כלל זה נקרא חזקת הגוף). לפעמים נוצרת החזקה מדין רוחני מופשט שתקף כל עוד לא ידוע שהוא השתנה (חזקת הדין). כמו כן, נוצרת החזקה כתוצאה מהנחה ידועה מוחזקת ומפורסמת ואין צריכים לברר אם היא נכונה או לא (חזקה על פי המוסכם בין בני המקום), והיא יכולה גם להיווצר מכוח סברה (חזקה שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו) או בהתבסס על כלל אחר כמו רוב. לפעמים גם משמשת החזקה סימן למציאות מסוימת, כאשר היא נמשכת זמן מסוים (חזקת תשמישין) או מכפילה את עצמה מספר פעמים (חזקה עקב מאורע החוזר ונשנה כמה פעמים). במיוחד רבה השפעת החזקה על דיני ממונות, ורבים מיסודות דיני ממונות במשפט העברי מבוססים עליה, כמו חזקת מרא קמא וחזקת ממון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2011	חֲזָקָה היא עיקרון הלכתי, המאפשר הכרעה במצבי ספק. החזקה מעניקה עדיפות להנחה הראשונית שקיימת לפני התעוררות הספק, לגבי אדם או חפץ. עדיפות זאת נשארת בתוקפה כל עוד לא הוכח אחרת. לדיני החזקות יש שימוש בכל תחומי ההלכה ואף בדברים שתוקפם הוא מדאורייתא, כמו בהלכות איסור והיתר, בהלכות טומאה וטהרה, בדיני ממונות ואפילו בדיני נפשות החמורים. החזקה נוצרת בדרכים שונות: לפעמים היא נוצרת כתוצאה ממציאות פיזית שיש להניח שהיא קיימת כל עוד לא ידוע אחרת, וכדוגמה מקווה שהיו בו ארבעים סאה מים, שזה השיעור הדרוש ליצירת מקווה, יש להניח כי נשארו בו ארבעים סאה עד שיוודע אחרת, וגם כאשר נודע אחרת מניחים שהשינוי קרה – רק באותו זמן שאז ידוע בבירור שקיים היה שינוי (כלל זה נקרא חזקת הגוף). לפעמים נוצרת החזקה מדין רוחני מופשט שתקף כל עוד לא ידוע שהוא השתנה (חזקת הדין). כמו כן, נוצרת החזקה כתוצאה מהנחה ידועה מוחזקת ומפורסמת ואין צריכים לברר אם היא נכונה או לא (חזקה על פי המוסכם בין בני המקום), והיא יכולה גם להיווצר מכוח סברה (חזקה שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו) או בהתבסס על כלל אחר כמו רוב. לפעמים גם משמשת החזקה סימן למציאות מסוימת, כאשר היא נמשכת זמן מסוים (חזקת תשמישין) או מכפילה את עצמה מספר פעמים (חזקה עקב מאורע החוזר ונשנה כמה פעמים). במיוחד רבה השפעת החזקה על דיני ממונות, ורבים מיסודות דיני ממונות במשפט העברי מבוססים עליה, כמו חזקת מרא קמא וחזקת ממון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2011	תל אבו הואם כפי שצויר בשנת 1840 על ידי הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט. על רכס ההר מצודת בורג' א-סלאם. הציור באדיבות המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. תל אבו הַוַּאם הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה. על התל נמצאו שרידי יישוב ששימש כעיר נמל וכמרכז מסחרי חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת, בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית-הלניסטית בארץ ישראל. ההתיישבות בתל לא הייתה רציפה, ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו פערים התיישבותיים בין שכבות ארכאולוגיות המצביעים על תקופות שבהן האתר היה נטוש, ולאחר כמה מאות שנים נבנה מחדש. התל הנמוך, שבמשך השנים הוסר חלקו העליון ומדרונותיו כוסו בעפר, שוכן בתחומי חיפה מדרום לוואדי סלמאן ולאזור שפך נחל קישון לים התיכון, במרחק 1.5 קילומטר מחוף מפרץ חיפה. גובהו במקור היה כ־8 מטר ושטחו אינו ידוע במדויק. היום שוכן על התל מבנה של חברת החשמל שיסודותיו נחפרו לתוך התל, וכן מספר עמודי תמך לגשר הכניסה של נתיבי המפרץ. החפירות בסביבת התל החלו בשנת 1922, ובמקום נמצא בית קברות קדום מתקופת הברזל. החפירות בתל עצמו, החלו בשנת 1932, ובשנה זו זוהו שכבות התל. הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת כללו מבנים, בורות אחסון, בארות, וממצא קרמי עשיר מיובא, אשר העידו על חשיבותו של המקום כעיר נמל. נמצא גם כרטוש של רעמסס השני. הממצאים מתקופת הברזל כללו את בית הקברות, ביצור מסיבי של התל, ומגדל שמירה. הממצאים מהתקופה הפרסית-הלניסטית כללו שרידי ביצורים, ומבני ציבור ואחסון. ממצא נוסף מתקופה זו הוא מטמון מטבעות של 109 מטבעות כסף שהתגלה בתוך פך שהיה טמון בתוך קיר מבנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2011	תל אבו הואם כפי שצויר בשנת 1840 על ידי הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט. על רכס ההר מצודת בורג' א-סלאם. הציור באדיבות המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. תל אבו הַוַּאם הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה. על התל נמצאו שרידי יישוב ששימש כעיר נמל וכמרכז מסחרי חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת, בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית-הלניסטית בארץ ישראל. ההתיישבות בתל לא הייתה רציפה, ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו פערים התיישבותיים בין שכבות ארכאולוגיות המצביעים על תקופות שבהן האתר היה נטוש, ולאחר כמה מאות שנים נבנה מחדש. התל הנמוך, שבמשך השנים הוסר חלקו העליון ומדרונותיו כוסו בעפר, שוכן בתחומי חיפה מדרום לוואדי סלמאן ולאזור שפך נחל קישון לים התיכון, במרחק 1.5 קילומטר מחוף מפרץ חיפה. גובהו במקור היה כ־8 מטר ושטחו אינו ידוע במדויק. היום שוכן על התל מבנה של חברת החשמל שיסודותיו נחפרו לתוך התל, וכן מספר עמודי תמך לגשר הכניסה של נתיבי המפרץ. החפירות בסביבת התל החלו בשנת 1922, ובמקום נמצא בית קברות קדום מתקופת הברזל. החפירות בתל עצמו, החלו בשנת 1932, ובשנה זו זוהו שכבות התל. הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת כללו מבנים, בורות אחסון, בארות, וממצא קרמי עשיר מיובא, אשר העידו על חשיבותו של המקום כעיר נמל. נמצא גם כרטוש של רעמסס השני. הממצאים מתקופת הברזל כללו את בית הקברות, ביצור מסיבי של התל, ומגדל שמירה. הממצאים מהתקופה הפרסית-הלניסטית כללו שרידי ביצורים, ומבני ציבור ואחסון. ממצא נוסף מתקופה זו הוא מטמון מטבעות של 109 מטבעות כסף שהתגלה בתוך פך שהיה טמון בתוך קיר מבנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2011	הוגו באל קורא את "קרוואן הפילים" בקברט וולטיר דאדא או דאדאיזם הוא זרם מחאה באמנות שנוסד בציריך ב-1916, ופעל עד שנת 1923. מרכזי פעילות נוספים של תנועת "דאדא" היו בברלין, בהנובר, בפריז, בקלן ובניו יורק. המניע לייסוד תנועת דאדא בציריך היה הזעזוע מזוועות מלחמת העולם הראשונה ומתוצאותיה. בעיני בני התקופה הייתה הטכנולוגיה עתידה להביא לשינוי ולעתיד טוב יותר לאנושות, אך במקום זאת היא הביאה להרס ולאכזבה גדולה שבאו בעקבות המלחמה וזוועותיה. חברי הדאדא ביטאו את מחשבותיהם נגד המלחמה, כנגד הבורגנות וכנגד האמנות המסורתית. "כיצד יוכל אדם להיפטר מכל מה שמריח מעיתונאות, מתולעים, מכל מה שנחמד ונכון, מכיסוי העיניים, ממוסריות, מאירופיות, מחדשנות?" שאל הוגו באל במניפסט שכתב – "על ידי אמירת דאדא". הדאדאיסטים קראו לניהיליזם מוחלט, שבעזרתו ביקשו לערער את כל המוסכמות של האמנות והחברה. על פי הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין ורציונלי של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון – באקראי, מתוך תקווה אוטופית לעולם טוב יותר, ללא מלחמות. במידה רבה גם ביקרו הדאדאיסטים את תנועות האוונגרד האמנותי של תחילת המאה, כגון אקספרסיוניזם, כיוון שהן נתפשו בעיניהם כמהלך דיאלקטי, ולא כשינוי רדיקלי של התרבות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2011	הוגו באל קורא את "קרוואן הפילים" בקברט וולטיר דאדא או דאדאיזם הוא זרם מחאה באמנות שנוסד בציריך ב-1916, ופעל עד שנת 1923. מרכזי פעילות נוספים של תנועת "דאדא" היו בברלין, בהנובר, בפריז, בקלן ובניו יורק. המניע לייסוד תנועת דאדא בציריך היה הזעזוע מזוועות מלחמת העולם הראשונה ומתוצאותיה. בעיני בני התקופה הייתה הטכנולוגיה עתידה להביא לשינוי ולעתיד טוב יותר לאנושות, אך במקום זאת היא הביאה להרס ולאכזבה גדולה שבאו בעקבות המלחמה וזוועותיה. חברי הדאדא ביטאו את מחשבותיהם נגד המלחמה, כנגד הבורגנות וכנגד האמנות המסורתית. "כיצד יוכל אדם להיפטר מכל מה שמריח מעיתונאות, מתולעים, מכל מה שנחמד ונכון, מכיסוי העיניים, ממוסריות, מאירופיות, מחדשנות?" שאל הוגו באל במניפסט שכתב – "על ידי אמירת דאדא". הדאדאיסטים קראו לניהיליזם מוחלט, שבעזרתו ביקשו לערער את כל המוסכמות של האמנות והחברה. על פי הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין ורציונלי של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון – באקראי, מתוך תקווה אוטופית לעולם טוב יותר, ללא מלחמות. במידה רבה גם ביקרו הדאדאיסטים את תנועות האוונגרד האמנותי של תחילת המאה, כגון אקספרסיוניזם, כיוון שהן נתפשו בעיניהם כמהלך דיאלקטי, ולא כשינוי רדיקלי של התרבות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2011	"הדיבוק" מאת אנ-סקי מועלה בתיאטרון יידי בפולין בשנות העשרים התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 לשיא שנמשך עד לזמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה. מרכזו היה באזורים היהודיים התוססים במזרח אירופה ובמרכזה, אך ניתן היה למוצאו גם בפריז, בלונדון, בברלין ואולי יותר מכל בניו יורק. התיאטרון הציג רפרטואר רחב של סגנונות מאופרטה ומלודרמה ועד לדרמה אקספרסיוניסטית. בעשורים שבהם התקיים התפתח התיאטרון היידי לכלל תרבות תיאטרון שלמה ועשירה, ולה כותבים קאנוניים כש. אנ-סקי, אברהם גולדפדן ואיציק מאנגר, וכוכבי במה כדז'יגאן ושומאכר. מלחמת העולם השנייה והשואה, ששמו קץ לציוויליזציה היהודית בת מאות השנים במזרח אירופה, על כל גווניה, גזרו גם כליה על תיאטרון היידיש; הרוב המכריע של יוצריו וקהל היעד שלו נרצחו על ידי הנאצים. אולם למרבה הפלא תיאטרון היידיש הוסיף לפעול לסירוגין גם בתוך החורבן, ואף הצליח לקיים סוג של חיים לאחר המוות במזרח אירופה שלאחר המלחמה. בישראל, בה הפגין הממסד בעבר סלידה מתרבות היידיש, המשיכה היצירה בתיאטרון היידיש, והוקם תיאטרון יידישפיל הזוכה לקהל צופים נאמן, ובו שחקנים כשמואל עצמון, כיענקל'ה בודו וכיעקב אלפרין. בשנת 1996 חוקקה הכנסת חוק להקמת רשות לאומית לתרבות היידיש, שתכליתה "לקדם, לסייע ולעודד את היצירה בת זמננו בלשון היידיש". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2011	"הדיבוק" מאת אנ-סקי מועלה בתיאטרון יידי בפולין בשנות העשרים התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 לשיא שנמשך עד לזמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה. מרכזו היה באזורים היהודיים התוססים במזרח אירופה ובמרכזה, אך ניתן היה למוצאו גם בפריז, בלונדון, בברלין ואולי יותר מכל בניו יורק. התיאטרון הציג רפרטואר רחב של סגנונות מאופרטה ומלודרמה ועד לדרמה אקספרסיוניסטית. בעשורים שבהם התקיים התפתח התיאטרון היידי לכלל תרבות תיאטרון שלמה ועשירה, ולה כותבים קאנוניים כש. אנ-סקי, אברהם גולדפדן ואיציק מאנגר, וכוכבי במה כדז'יגאן ושומאכר. מלחמת העולם השנייה והשואה, ששמו קץ לציוויליזציה היהודית בת מאות השנים במזרח אירופה, על כל גווניה, גזרו גם כליה על תיאטרון היידיש; הרוב המכריע של יוצריו וקהל היעד שלו נרצחו על ידי הנאצים. אולם למרבה הפלא תיאטרון היידיש הוסיף לפעול לסירוגין גם בתוך החורבן, ואף הצליח לקיים סוג של חיים לאחר המוות במזרח אירופה שלאחר המלחמה. בישראל, בה הפגין הממסד בעבר סלידה מתרבות היידיש, המשיכה היצירה בתיאטרון היידיש, והוקם תיאטרון יידישפיל הזוכה לקהל צופים נאמן, ובו שחקנים כשמואל עצמון, כיענקל'ה בודו וכיעקב אלפרין. בשנת 1996 חוקקה הכנסת חוק להקמת רשות לאומית לתרבות היידיש, שתכליתה "לקדם, לסייע ולעודד את היצירה בת זמננו בלשון היידיש". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2011	קובוץ ושורוק הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה /u/. קובוץ נראה כמו שלוש נקודות באלכסון עולה מימין לשמאל מתחת לאות ושורוק הוא האות וי"ו עם נקודה באמצעה. שורוק, אם כן, נראה כמו האות וי״ו עם דגש, אך במילה שכולה מנוקדת אי־אפשר להתבלבל בין שורוק לדגש – באות שלפני שורוק לא יהיה שום ניקוד אחר. בימינו אין שום הבדל בצליל בין קובוץ לשורוק. לדעת חוקרים רבים לא היה הבדל כזה גם בתקופות הקודמות – קובוץ היה „סימן של דחק”, כלומר הנקדנים הראשונים כתבו קובוץ כאשר בטקסט שניקדו היה אמור להיות צליל /u/ ולא הופיעה האות וי״ו ובשאר המקרים כתבו שורוק. חוקרים אחרים העלו את האפשרות שהצליל של קובוץ היה מעוגל יותר או קצר יותר. בניקוד תקני הקובוץ נכתב בהברה סגורה לא מוטעמת: ”כֻּלָּם” (כולם), ”מְשֻׁגָּע” (משוגע), ”צְהֻבִּים” (צהובים). בשאר המקרים נכתב שורוק. במילים שאולות תמיד נכתב שורוק – ”אוּנִיבֶרְסִיטָה”, ”הַמְבּוּרְג”, ”אוּקְרָאִינָה”. בכתיב חסר־ניקוד צליל /u/ תמיד נכתב באות וי״ו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2011	קובוץ ושורוק הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה /u/. קובוץ נראה כמו שלוש נקודות באלכסון עולה מימין לשמאל מתחת לאות ושורוק הוא האות וי"ו עם נקודה באמצעה. שורוק, אם כן, נראה כמו האות וי״ו עם דגש, אך במילה שכולה מנוקדת אי־אפשר להתבלבל בין שורוק לדגש – באות שלפני שורוק לא יהיה שום ניקוד אחר. בימינו אין שום הבדל בצליל בין קובוץ לשורוק. לדעת חוקרים רבים לא היה הבדל כזה גם בתקופות הקודמות – קובוץ היה „סימן של דחק”, כלומר הנקדנים הראשונים כתבו קובוץ כאשר בטקסט שניקדו היה אמור להיות צליל /u/ ולא הופיעה האות וי״ו ובשאר המקרים כתבו שורוק. חוקרים אחרים העלו את האפשרות שהצליל של קובוץ היה מעוגל יותר או קצר יותר. בניקוד תקני הקובוץ נכתב בהברה סגורה לא מוטעמת: ”כֻּלָּם” (כולם), ”מְשֻׁגָּע” (משוגע), ”צְהֻבִּים” (צהובים). בשאר המקרים נכתב שורוק. במילים שאולות תמיד נכתב שורוק – ”אוּנִיבֶרְסִיטָה”, ”הַמְבּוּרְג”, ”אוּקְרָאִינָה”. בכתיב חסר־ניקוד צליל /u/ תמיד נכתב באות וי״ו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2011	כרזת הסרט בעברית לחזור הוא סרט קולנוע משנת 2006 שכתב וביים פדרו אלמודובר. הסרט מגולל את סיפורן של שתי אחיות, ריימוּנדה (פנלופה קרוז) וסוֹלֶה (לולה דואניאס), אִמן (כרמן מאורה), ובתה של ריימונדה, הנערה פאולה (יוהנה קובו) – שלושה דורות של נשים שסבלו משוביניזם גברי והתמודדו איתו, כל אחת בדרכה. זהו סרט שמורכב כמעט לחלוטין מנשים (גברים מופיעים בסרט רק דקות מעטות). שורשי עלילת הסרט נמצאים בסרט קודם של אלמודובר, "פרח הסוד שלי", שבו מסופר על רומן שאינו מתקבל לפרסום, אך נגנב ומשמש בסיס לתסריט לסרט בשם "המקפיא". הסרט זכה לתגובות חיוביות מצד המבקרים ובפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2006 זכה אלמודובר בפרס לתסריט הטוב ביותר וכן זכה אנסמבל השחקניות של הסרט בפרס משותף עבור השחקנית הטובה ביותר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2011	כרזת הסרט בעברית לחזור הוא סרט קולנוע משנת 2006 שכתב וביים פדרו אלמודובר. הסרט מגולל את סיפורן של שתי אחיות, ריימוּנדה (פנלופה קרוז) וסוֹלֶה (לולה דואניאס), אִמן (כרמן מאורה), ובתה של ריימונדה, הנערה פאולה (יוהנה קובו) – שלושה דורות של נשים שסבלו משוביניזם גברי והתמודדו איתו, כל אחת בדרכה. זהו סרט שמורכב כמעט לחלוטין מנשים (גברים מופיעים בסרט רק דקות מעטות). שורשי עלילת הסרט נמצאים בסרט קודם של אלמודובר, "פרח הסוד שלי", שבו מסופר על רומן שאינו מתקבל לפרסום, אך נגנב ומשמש בסיס לתסריט לסרט בשם "המקפיא". הסרט זכה לתגובות חיוביות מצד המבקרים ובפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2006 זכה אלמודובר בפרס לתסריט הטוב ביותר וכן זכה אנסמבל השחקניות של הסרט בפרס משותף עבור השחקנית הטובה ביותר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2011	רימון סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק הקיים מראשית תקופת התלמוד והגאונים ונערך בסעודת ליל ראש השנה. הוא כולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת תפילות בזיקה לשם המאכל, על פי רוב זיקה מצלולית. מקור המנהג בדברי האמורא אביי בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" (דלעת או קישוא), "רוביא" (מין שעועית, או חילבה), "כרתי" (כרישה), "סלקא" (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו"תמרי" (תמרים). בתקופת הגאונים מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת דבש ובשר שמן קדום מאוד, וכבר בספר נחמיה מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה "”לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם”" (נחמיה, ח', י'). בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, בקרב יהדות אשכנז, אוחד המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעיתים בקרב עדות ישראל השונות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2011	רימון סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק הקיים מראשית תקופת התלמוד והגאונים ונערך בסעודת ליל ראש השנה. הוא כולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת תפילות בזיקה לשם המאכל, על פי רוב זיקה מצלולית. מקור המנהג בדברי האמורא אביי בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" (דלעת או קישוא), "רוביא" (מין שעועית, או חילבה), "כרתי" (כרישה), "סלקא" (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו"תמרי" (תמרים). בתקופת הגאונים מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת דבש ובשר שמן קדום מאוד, וכבר בספר נחמיה מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה "”לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם”" (נחמיה, ח', י'). בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, בקרב יהדות אשכנז, אוחד המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעיתים בקרב עדות ישראל השונות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2011	קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע ממנו מלבצע את משימתו. קרבות אוויר התנהלו לראשונה במלחמת העולם הראשונה. בתחילה, הקרבות התבצעו באמצעים מאולתרים. תוך כדי המלחמה, התפתחו הטכנולוגיה והטקטיקה של קרבות האוויר. המטוסים בתקופה זו היו בעלי מדחף וטסו במהירות תת-קולית, והנשק העיקרי היה המקלע. בקרב, המטוסים חגו זה לעומת זה כדי להגיע לעמדת ירי, לעיתים תוך שיתוף פעולה בין מטוסים אחרים במבנה. עם תום מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התפתחה הטכנולוגיה רבות, ומטוסי הקרב שודרגו להנעה סילונית ולמהירות על-קולית. כמו כן פותחו טילי אוויר-אוויר, שהפכו בהדרגה לנשק העיקרי בקרבות אוויר מודרניים, כאשר התותח מהווה נשק משני. בקרב אוויר מודרני נודעת חשיבות רבה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו טילים מתבייתים, מערכות התגוננות מטילים, "תמרון-על" באמצעות הנעה וקטורית ועוד. בקרבות אוויר נעשה שימוש במכ"ם לשם זיהוי, יירוט ו"נעילה" על מטרות, ובמקביל על מנת לשבש מכ"ם האויב. בקרב אוויר בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מטוסי הקרב, מטוסים לתמיכה, מודיעין ובקרה. בעוד בקרב האוויר הקלאסי יש חשיבות מכרעת לתמרונים ועבודת צוות שאמורים לאפשר למטוס הקרב להגיע למצב בו הוא יוכל להפיל את יריבו בעזרת תותחיו, בקרב האוויר המודרני יש חשיבות למודיעין ויירוט המוכוונים על ידי גורמי בקרה קרקעיים ומוטסים, הפעלת נשק מונחה, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד למיניהם. למרות הקדמה הטכנולוגית קרב האוויר הקלאסי לא ננטש לגמרי ונותר חלק בלתי נפרד מהכשרתם של טייסי הקרב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2011	קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע ממנו מלבצע את משימתו. קרבות אוויר התנהלו לראשונה במלחמת העולם הראשונה. בתחילה, הקרבות התבצעו באמצעים מאולתרים. תוך כדי המלחמה, התפתחו הטכנולוגיה והטקטיקה של קרבות האוויר. המטוסים בתקופה זו היו בעלי מדחף וטסו במהירות תת-קולית, והנשק העיקרי היה המקלע. בקרב, המטוסים חגו זה לעומת זה כדי להגיע לעמדת ירי, לעיתים תוך שיתוף פעולה בין מטוסים אחרים במבנה. עם תום מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התפתחה הטכנולוגיה רבות, ומטוסי הקרב שודרגו להנעה סילונית ולמהירות על-קולית. כמו כן פותחו טילי אוויר-אוויר, שהפכו בהדרגה לנשק העיקרי בקרבות אוויר מודרניים, כאשר התותח מהווה נשק משני. בקרב אוויר מודרני נודעת חשיבות רבה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו טילים מתבייתים, מערכות התגוננות מטילים, "תמרון-על" באמצעות הנעה וקטורית ועוד. בקרבות אוויר נעשה שימוש במכ"ם לשם זיהוי, יירוט ו"נעילה" על מטרות, ובמקביל על מנת לשבש מכ"ם האויב. בקרב אוויר בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מטוסי הקרב, מטוסים לתמיכה, מודיעין ובקרה. בעוד בקרב האוויר הקלאסי יש חשיבות מכרעת לתמרונים ועבודת צוות שאמורים לאפשר למטוס הקרב להגיע למצב בו הוא יוכל להפיל את יריבו בעזרת תותחיו, בקרב האוויר המודרני יש חשיבות למודיעין ויירוט המוכוונים על ידי גורמי בקרה קרקעיים ומוטסים, הפעלת נשק מונחה, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד למיניהם. למרות הקדמה הטכנולוגית קרב האוויר הקלאסי לא ננטש לגמרי ונותר חלק בלתי נפרד מהכשרתם של טייסי הקרב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2011	קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע ממנו מלבצע את משימתו. קרבות אוויר התנהלו לראשונה במלחמת העולם הראשונה. בתחילה, הקרבות התבצעו באמצעים מאולתרים. תוך כדי המלחמה, התפתחו הטכנולוגיה והטקטיקה של קרבות האוויר. המטוסים בתקופה זו היו בעלי מדחף וטסו במהירות תת-קולית, והנשק העיקרי היה המקלע. בקרב, המטוסים חגו זה לעומת זה כדי להגיע לעמדת ירי, לעיתים תוך שיתוף פעולה בין מטוסים אחרים במבנה. עם תום מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התפתחה הטכנולוגיה רבות, ומטוסי הקרב שודרגו להנעה סילונית ולמהירות על-קולית. כמו כן פותחו טילי אוויר-אוויר, שהפכו בהדרגה לנשק העיקרי בקרבות אוויר מודרניים, כאשר התותח מהווה נשק משני. בקרב אוויר מודרני נודעת חשיבות רבה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו טילים מתבייתים, מערכות התגוננות מטילים, "תמרון-על" באמצעות הנעה וקטורית ועוד. בקרבות אוויר נעשה שימוש במכ"ם לשם זיהוי, יירוט ו"נעילה" על מטרות, ובמקביל על מנת לשבש מכ"ם האויב. בקרב אוויר בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מטוסי הקרב, מטוסים לתמיכה, מודיעין ובקרה. בעוד בקרב האוויר הקלאסי יש חשיבות מכרעת לתמרונים ועבודת צוות שאמורים לאפשר למטוס הקרב להגיע למצב בו הוא יוכל להפיל את יריבו בעזרת תותחיו, בקרב האוויר המודרני יש חשיבות למודיעין ויירוט המוכוונים על ידי גורמי בקרה קרקעיים ומוטסים, הפעלת נשק מונחה, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד למיניהם. למרות הקדמה הטכנולוגית קרב האוויר הקלאסי לא ננטש לגמרי ונותר חלק בלתי נפרד מהכשרתם של טייסי הקרב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2011	קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע ממנו מלבצע את משימתו. קרבות אוויר התנהלו לראשונה במלחמת העולם הראשונה. בתחילה, הקרבות התבצעו באמצעים מאולתרים. תוך כדי המלחמה, התפתחו הטכנולוגיה והטקטיקה של קרבות האוויר. המטוסים בתקופה זו היו בעלי מדחף וטסו במהירות תת-קולית, והנשק העיקרי היה המקלע. בקרב, המטוסים חגו זה לעומת זה כדי להגיע לעמדת ירי, לעיתים תוך שיתוף פעולה בין מטוסים אחרים במבנה. עם תום מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התפתחה הטכנולוגיה רבות, ומטוסי הקרב שודרגו להנעה סילונית ולמהירות על-קולית. כמו כן פותחו טילי אוויר-אוויר, שהפכו בהדרגה לנשק העיקרי בקרבות אוויר מודרניים, כאשר התותח מהווה נשק משני. בקרב אוויר מודרני נודעת חשיבות רבה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו טילים מתבייתים, מערכות התגוננות מטילים, "תמרון-על" באמצעות הנעה וקטורית ועוד. בקרבות אוויר נעשה שימוש במכ"ם לשם זיהוי, יירוט ו"נעילה" על מטרות, ובמקביל על מנת לשבש מכ"ם האויב. בקרב אוויר בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מטוסי הקרב, מטוסים לתמיכה, מודיעין ובקרה. בעוד בקרב האוויר הקלאסי יש חשיבות מכרעת לתמרונים ועבודת צוות שאמורים לאפשר למטוס הקרב להגיע למצב בו הוא יוכל להפיל את יריבו בעזרת תותחיו, בקרב האוויר המודרני יש חשיבות למודיעין ויירוט המוכוונים על ידי גורמי בקרה קרקעיים ומוטסים, הפעלת נשק מונחה, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד למיניהם. למרות הקדמה הטכנולוגית קרב האוויר הקלאסי לא ננטש לגמרי ונותר חלק בלתי נפרד מהכשרתם של טייסי הקרב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה