ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ינואר 2016

ינואר
1 בינואר 2016	הפלישה לאימפריה הפרסית פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה. אף שצבא האימפריה הפרסית האחמנית היה גדול פי כמה מהצבא היווני-מוקדוני, הצליח אלכסנדר הגדול למוטט תוך שנים ספורות את האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. הוא השתלט על שטח האימפריה והיה לשליטה בפועל לאחר רצח דריווש השלישי מלך האימפריה הפרסית, בידי מתנקש מאחשדרפניו. עוד בטרם מות דריווש, התייחס אלכסנדר הגדול אל עצמו כאל "מלך אסיה" במכתב ששיגר אל דריווש, כרמז לעלייתו של כוח חדש וגדול מזה שבו החזיקו מלכי פרס. העילה הרשמית לפלישה המוקדונית לתחומי האימפריה הפרסית הייתה המעורבות הפרסית, לכאורה, ברצח אביו של אלכסנדר, פיליפוס השני, והרצון המוקדוני לנקום על מעורבות זו. עם זאת, נראה כי הסיבה האמיתית לפלישה הייתה שאיפתו של אלכסנדר הגדול לתהילה אישית ולהנצחת שמו, שאת האפשרות להשיגן באמצעות כיבוש השכנה הגדולה ממזרח גילה אלכסנדר כאשר נחשפה חולשתה של האימפריה הפרסית במהלך מסעם של עשרת אלפים שכירי החרב היווניים שלקחו חלק במרד של כורש הצעיר, מרד שתואר בספרו של קסנופון "אנבסיס". הכיבוש המוקדוני היה מהיר יחסית – לאחר הנחלת תבוסה לצבאות הפרסיים המלכותיים בשדות הקרב, עבר השלטון בצורה חלקה לכובש, ללא הצורך לנהל מלחמת גרילה קשה, כפי שאירע באסיה התיכונה. היו לכך מספר סיבות. ראשית, סמכותו של המלך הפרסי שלא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, התערערה בקרב נתיניו. שנית, השלטון באזור זה התבסס על מסורת בת אלפי שנים ששורשיה מגיעים עד שומר העתיקה, ומנגנוניו שהיו שלובים עם האצולה הבכירה, בחרו לשתף פעולה עם הכובש במקום לצאת למאבק שלא היה מביא להם תועלת ממשית. שיתוף פעולה זה היה גורם מכריע בכיבושה המהיר של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2016	אוּרי אבנרי (10 בספטמבר 1923 – 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת, ופעיל פוליטי ישראלי המזוהה עם השמאל הרדיקלי בישראל. ב-1950 קנה את השבועון "העולם הזה", היה לעורכו הראשי במשך 40 שנה, הביא אותו לתפוצה רחבה והפך אותו לשם דבר בעיתונות הישראלית. בתקופתו הפך "העולם הזה" לשבועון לוחם וחוקר אנטי-ממסדי שחושף פרשיות שחיתות, תוך שימוש באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות, סיפורי מין, רכילות ותמונות עירום – דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה - כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר כנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית, נגד אפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2016	אוּרי אבנרי (10 בספטמבר 1923 – 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת, ופעיל פוליטי ישראלי המזוהה עם השמאל הרדיקלי בישראל. ב-1950 קנה את השבועון "העולם הזה", היה לעורכו הראשי במשך 40 שנה, הביא אותו לתפוצה רחבה והפך אותו לשם דבר בעיתונות הישראלית. בתקופתו הפך "העולם הזה" לשבועון לוחם וחוקר אנטי-ממסדי שחושף פרשיות שחיתות, תוך שימוש באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות, סיפורי מין, רכילות ותמונות עירום – דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה - כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר כנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית, נגד אפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2016	ציידים שהרגו קרנף ג'אווה קרנף ג'אווה הוא בן למשפחת הקרנפיים, אחד מחמישה מיני קרנפים החיים כיום והנדיר שבהם. הוא חולק את הסוג קרנף אסייתי יחד עם הקרנף ההודי. עור גופו מזכיר בצורתו ובקפליו שריון מגן. אורך קרנו 20 סנטימטרים לכל היותר, והיא הקטנה ביותר מבין קרני הקרנפים. קרנפי ג'אווה עשויים להגיע לגיל 30 – 45 שנים בטבע. בעבר הם חיו ביערות גשם נמוכים, באדמות מרעה ובמישורי הצפה רחבי ידיים. במרבית זמנם הם סוליטריים (כלומר, מתבודדים), למעט עתות חיזור וגידול צאצאים. עם זאת, לעיתים הקרנפים מתקהלים בסמוך לאתרי התפלשות בבוץ או ליקוק מלח. האדם הוא הטורף היחיד של הקרנף בתחום תפוצתו. הקרנפים נוהגים להתרחק מהאדם, אך לא יהססו לתקוף אם יחושו מאוימים. בעבר היה קרנף ג'אווה הנפוץ מבין הקרנפים האסייתים: תפוצתו השתרעה החל באיי אינדונזיה וכלה בהודו וסין. עם זאת, כיום נמצא הקרנף בסכנת הכחדה חמורה, וידוע רק על שתי קבוצות אוכלוסייה החיות בסביבתן הטבעית. עובדה זו מציבה אותו בשורה אחת עם היונקים הגדולים הנדירים ביותר על פני כדור הארץ. הירידה במספר קרנפי ג'אווה מיוחסת בעיקרה לציד בלתי חוקי, שמתמקד בקרניו יקרות הערך של הקרנף. תרומה נוספת להידלדלות האוכלוסיות הגיעה מצדם של בתי הגידול המצטמצמים, במיוחד בשל מלחמות דוגמת מלחמת וייטנאם. גם הקרנפים הנותרים שחיים באזורים המוגנים הללו, ניצבים בפני איומים משמעותיים: הציד מאיים עליהם גם בסביבות המוגנות לכאורה; הם חשופים למחלות; ומספרם הקטן מביא לירידה במגוון הגנטי ולזיווגי שארים. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2016	ציידים שהרגו קרנף ג'אווה קרנף ג'אווה הוא בן למשפחת הקרנפיים, אחד מחמישה מיני קרנפים החיים כיום והנדיר שבהם. הוא חולק את הסוג קרנף אסייתי יחד עם הקרנף ההודי. עור גופו מזכיר בצורתו ובקפליו שריון מגן. אורך קרנו 20 סנטימטרים לכל היותר, והיא הקטנה ביותר מבין קרני הקרנפים. קרנפי ג'אווה עשויים להגיע לגיל 30 – 45 שנים בטבע. בעבר הם חיו ביערות גשם נמוכים, באדמות מרעה ובמישורי הצפה רחבי ידיים. במרבית זמנם הם סוליטריים (כלומר, מתבודדים), למעט עתות חיזור וגידול צאצאים. עם זאת, לעיתים הקרנפים מתקהלים בסמוך לאתרי התפלשות בבוץ או ליקוק מלח. האדם הוא הטורף היחיד של הקרנף בתחום תפוצתו. הקרנפים נוהגים להתרחק מהאדם, אך לא יהססו לתקוף אם יחושו מאוימים. בעבר היה קרנף ג'אווה הנפוץ מבין הקרנפים האסייתים: תפוצתו השתרעה החל באיי אינדונזיה וכלה בהודו וסין. עם זאת, כיום נמצא הקרנף בסכנת הכחדה חמורה, וידוע רק על שתי קבוצות אוכלוסייה החיות בסביבתן הטבעית. עובדה זו מציבה אותו בשורה אחת עם היונקים הגדולים הנדירים ביותר על פני כדור הארץ. הירידה במספר קרנפי ג'אווה מיוחסת בעיקרה לציד בלתי חוקי, שמתמקד בקרניו יקרות הערך של הקרנף. תרומה נוספת להידלדלות האוכלוסיות הגיעה מצדם של בתי הגידול המצטמצמים, במיוחד בשל מלחמות דוגמת מלחמת וייטנאם. גם הקרנפים הנותרים שחיים באזורים המוגנים הללו, ניצבים בפני איומים משמעותיים: הציד מאיים עליהם גם בסביבות המוגנות לכאורה; הם חשופים למחלות; ומספרם הקטן מביא לירידה במגוון הגנטי ולזיווגי שארים. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2016	פרנסיסקו חאווייר פרנסיסקו חאווייר (7 באפריל 1506 – 3 בדצמבר 1552) היה מחשובי המיסיונרים הקתוליים וממייסדי מסדר הישועים. הכנסייה הקתולית רואה בו את גדול מפיצי הנצרות לאחר פאולוס. עם השנים, צמח המיתוס סביב אישיותו של חאווייר, נוצרו אגדות סביב יכולתו ללמוד שפות חדשות בקלות והיו שנים בהם אף נטען כי גרם להתנצרותם של כמיליון איש. במציאות נראה כי התקשה ברכישת שפות חדשות ומספר המתנצרים בעטיו מוערך כיום בכ-30,000. עם זאת, הוא היה בין המיסיונרים הראשונים שראו את היתרון בלימוד שפתם של העמים בהם פעלו, בהכרת מנהגיהם ובשילוב ילידים בכמורה. חאווייר הקפיד כי הקשר עם הקהילות הנוצריות החדשות יהיה רצוף וכי יזכו להשגחה נמשכת של כוהני דת נוצריים. עוד בחייו נחשב חאווייר כקדוש, האפיפיור פאולוס החמישי בירך אותו ב-25 באוקטובר 1619 והאפיפיור גרגוריוס החמישה עשר הכריז עליו כקדוש ב-12 במרץ 1622, כשבעים שנה אחרי מותו. יחד איתו הוכרז כקדוש גם מורהו, איגנטיוס מלויולה. חאווייר הוא הקדוש המגן של הודו, של יורדי הים, של המיסיון והמיסיונרים. יום חגו של חאווייר הוא ה-3 בדצמבר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2016	פרנסיסקו חאווייר פרנסיסקו חאווייר (7 באפריל 1506 – 3 בדצמבר 1552) היה מחשובי המיסיונרים הקתוליים וממייסדי מסדר הישועים. הכנסייה הקתולית רואה בו את גדול מפיצי הנצרות לאחר פאולוס. עם השנים, צמח המיתוס סביב אישיותו של חאווייר, נוצרו אגדות סביב יכולתו ללמוד שפות חדשות בקלות והיו שנים בהם אף נטען כי גרם להתנצרותם של כמיליון איש. במציאות נראה כי התקשה ברכישת שפות חדשות ומספר המתנצרים בעטיו מוערך כיום בכ-30,000. עם זאת, הוא היה בין המיסיונרים הראשונים שראו את היתרון בלימוד שפתם של העמים בהם פעלו, בהכרת מנהגיהם ובשילוב ילידים בכמורה. חאווייר הקפיד כי הקשר עם הקהילות הנוצריות החדשות יהיה רצוף וכי יזכו להשגחה נמשכת של כוהני דת נוצריים. עוד בחייו נחשב חאווייר כקדוש, האפיפיור פאולוס החמישי בירך אותו ב-25 באוקטובר 1619 והאפיפיור גרגוריוס החמישה עשר הכריז עליו כקדוש ב-12 במרץ 1622, כשבעים שנה אחרי מותו. יחד איתו הוכרז כקדוש גם מורהו, איגנטיוס מלויולה. חאווייר הוא הקדוש המגן של הודו, של יורדי הים, של המיסיון והמיסיונרים. יום חגו של חאווייר הוא ה-3 בדצמבר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2016	AMX-30 הוא טנק מערכה עיקרי ראשון מסוגו, שפותח על ידי צרפת ונמצא בשירות הצבא הצרפתי ומספר מדינות נוספות משנת 1966. בהתאם לדוקטרינה הצרפתית באותה עת, שגרסה כי שריון טנקים אינו יעיל כבעבר עם פיתוחם של טילים מונחים נגד טנקים וראשי נפץ בעלי מטען חלול, תוכנן ה-AMX 30 עם מיגון מופחת אך עם ניידות משופרת וצללית נמוכה. הטנק עבר מספר השבחות במרוצת השנים, ומרכבו שימש לפיתוחם של מספר כלי רכב. ייצור ה-AMX 30 על גרסאותיו הופסק ב-1994, והוא הוחלף בהדרגה בשורות הצבא הצרפתי ב-AMX-56 לקלרק. תכנונו של ה-AMX-30 החל ב-1957 כפרויקט משותף של גרמניה המערבית, צרפת ואיטליה ליצירת טנק מערכה אירופי משותף. שלוש המדינות הסכימו על מאפייני הטנק החדש, והגרמנים והצרפתים פיתחו כל אחד דגם אב טיפוס בנפרד, כאשר המטרה הייתה לבחור את הדגם המוצלח ביותר. לבסוף נפל הפרויקט המשותף כתוצאה מחילוקי דעות בין הגרמנים לצרפתים, וכל מדינה המשיכה ואימצה טנק בנפרד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2016	AMX-30 הוא טנק מערכה עיקרי ראשון מסוגו, שפותח על ידי צרפת ונמצא בשירות הצבא הצרפתי ומספר מדינות נוספות משנת 1966. בהתאם לדוקטרינה הצרפתית באותה עת, שגרסה כי שריון טנקים אינו יעיל כבעבר עם פיתוחם של טילים מונחים נגד טנקים וראשי נפץ בעלי מטען חלול, תוכנן ה-AMX 30 עם מיגון מופחת אך עם ניידות משופרת וצללית נמוכה. הטנק עבר מספר השבחות במרוצת השנים, ומרכבו שימש לפיתוחם של מספר כלי רכב. ייצור ה-AMX 30 על גרסאותיו הופסק ב-1994, והוא הוחלף בהדרגה בשורות הצבא הצרפתי ב-AMX-56 לקלרק. תכנונו של ה-AMX-30 החל ב-1957 כפרויקט משותף של גרמניה המערבית, צרפת ואיטליה ליצירת טנק מערכה אירופי משותף. שלוש המדינות הסכימו על מאפייני הטנק החדש, והגרמנים והצרפתים פיתחו כל אחד דגם אב טיפוס בנפרד, כאשר המטרה הייתה לבחור את הדגם המוצלח ביותר. לבסוף נפל הפרויקט המשותף כתוצאה מחילוקי דעות בין הגרמנים לצרפתים, וכל מדינה המשיכה ואימצה טנק בנפרד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2016	אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968 טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה. הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה תחת השם טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה. כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2016	אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968 טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה. הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה תחת השם טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה. כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2016	ספרייה ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2016	ספרייה ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2016	מעכבי אנזימים הם מולקולות שנקשרות לאנזים ופוגעות בפעילותו. היות שחסימת פעילות של אנזים מסוגלת להרוג חיידקים או לתקן חוסר איזון מטבולי, תרופות רבות הן מעכבי אנזימים. היקשרותו של מעכב עשויה לעצור כניסתו של סובסטרט (המצע שמגיב בתגובה שאותה מזרז האנזים) לאתר הפעיל של האנזים או להפריע את זירוז התגובה של האנזים. מעכבי אנזימים נחלקים לשתי קבוצות – מעכבים הפיכים ובלתי הפיכים. מעכבי אנזימים מופיעים גם באופן טבעי ומעורבים בוויסות המטבוליזם. לדוגמה, אנזימים הפועלים במסלול מטבולי עשויים להיות מעוכבים על ידי תוצרים זמניים במסלול. סוג זה של משוב שלילי מאט את הזרם במסלול כאשר התוצרים מתחילים להיבנות והוא דרך חשובה לקיום הומאוסטזיס בתא. מעכבי אנזימים אחרים הנמצאים בתא הם חלבונים שנקשרים באופן ספציפי ומעכבים את אנזים המטרה. עיכוב זה מסייע בבקרה על אנזימים שעשויים לגרום נזק לתא, כגון פרוטאזות (אנזימים מפרקי חלבונים) ונוקלאזות (אנזימים מפרקי קשרים פוספודיאסטרים שמחברים בין נוקלאוטידים ב-DNA); לדוגמה, מעכב ריבונוקלאז שנקשר לריבונוקלאז באחת מאינטראקציות החלבון-חלבון החזקות ביותר שידועות. מעכבי אנזימים משמשים גם כרעלים טבעיים, למשל להגנה נגד טורפים או כאמצעים להמתת טרף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2016	מעכבי אנזימים הם מולקולות שנקשרות לאנזים ופוגעות בפעילותו. היות שחסימת פעילות של אנזים מסוגלת להרוג חיידקים או לתקן חוסר איזון מטבולי, תרופות רבות הן מעכבי אנזימים. היקשרותו של מעכב עשויה לעצור כניסתו של סובסטרט (המצע שמגיב בתגובה שאותה מזרז האנזים) לאתר הפעיל של האנזים או להפריע את זירוז התגובה של האנזים. מעכבי אנזימים נחלקים לשתי קבוצות – מעכבים הפיכים ובלתי הפיכים. מעכבי אנזימים מופיעים גם באופן טבעי ומעורבים בוויסות המטבוליזם. לדוגמה, אנזימים הפועלים במסלול מטבולי עשויים להיות מעוכבים על ידי תוצרים זמניים במסלול. סוג זה של משוב שלילי מאט את הזרם במסלול כאשר התוצרים מתחילים להיבנות והוא דרך חשובה לקיום הומאוסטזיס בתא. מעכבי אנזימים אחרים הנמצאים בתא הם חלבונים שנקשרים באופן ספציפי ומעכבים את אנזים המטרה. עיכוב זה מסייע בבקרה על אנזימים שעשויים לגרום נזק לתא, כגון פרוטאזות (אנזימים מפרקי חלבונים) ונוקלאזות (אנזימים מפרקי קשרים פוספודיאסטרים שמחברים בין נוקלאוטידים ב-DNA); לדוגמה, מעכב ריבונוקלאז שנקשר לריבונוקלאז באחת מאינטראקציות החלבון-חלבון החזקות ביותר שידועות. מעכבי אנזימים משמשים גם כרעלים טבעיים, למשל להגנה נגד טורפים או כאמצעים להמתת טרף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2016	גבעת הקרב מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה; כונתה גם מחלקת ההר על ידי חיים גורי בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה של 35 לוחמים, שכל אנשיה נפלו בקרב במלחמת העצמאות בדרכם לתגבר את גוש עציון הנצור. המחלקה כללה 20 אנשי פלמ"ח מחטיבת הראל ו-15 אנשי חי"ש מחטיבת עציוני, חלקם הגדול סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהם כמה סיירים. על המחלקה פיקד דני מס, שהיה קודם לכן מפקדו של גוש עציון. הל"ה יצאו לדרכם ביום שישי, ה' בשבט תש"ח, בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948. לפנות בוקר התגלתה המחלקה, כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה, וכל לוחמיה נהרגו בקרב שנמשך כל היום. פרשת הל"ה הפכה לאחד המיתוסים החשובים ביותר של מלחמת השחרור ולסמל של הערכים והאמונות שעליהם התחנכו הדורות הבאים. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ויכוח בין ההיסטוריונים על שאלות מרכזיות בפרשה זו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2016	גבעת הקרב מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה; כונתה גם מחלקת ההר על ידי חיים גורי בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה של 35 לוחמים, שכל אנשיה נפלו בקרב במלחמת העצמאות בדרכם לתגבר את גוש עציון הנצור. המחלקה כללה 20 אנשי פלמ"ח מחטיבת הראל ו-15 אנשי חי"ש מחטיבת עציוני, חלקם הגדול סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהם כמה סיירים. על המחלקה פיקד דני מס, שהיה קודם לכן מפקדו של גוש עציון. הל"ה יצאו לדרכם ביום שישי, ה' בשבט תש"ח, בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948. לפנות בוקר התגלתה המחלקה, כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה, וכל לוחמיה נהרגו בקרב שנמשך כל היום. פרשת הל"ה הפכה לאחד המיתוסים החשובים ביותר של מלחמת השחרור ולסמל של הערכים והאמונות שעליהם התחנכו הדורות הבאים. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ויכוח בין ההיסטוריונים על שאלות מרכזיות בפרשה זו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2016	ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית של מעפילים לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. היא כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית, שהייתה מצומצמת בהיקפה. ההעפלה התגברה בתגובה לליל הבדולח בגרמניה ולאנטישמיות באירופה, ואל מול ההגבלות הקשות שהטילו הבריטים על העלייה. במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, הייתה ההעפלה אחד מנתיבי ההצלה מהשמדה החשובים של יהודים, ולאחר מכן היוותה את מפעל העלייה המשמעותי ביותר לארץ ישראל. מרבית המעפילים הפליגו מאירופה תוך קשיים גדולים ובספינות רעועות, ומקצתם הגיעו ארצה בהעפלה יבשתית מארצות המזרח. הבריטים הצליחו לתפוס חלק גדול מהמעפילים, ומשנת 1946 החלו לגרשם למחנות מעצר בקפריסין. ההעפלה קיבלה סיקור תקשורתי נרחב בעולם כולו, הפכה לסמל תודעתי חשוב עבור התנועה הציונית, ותרמה גם להישגים המדיניים שלה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2016	ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית של מעפילים לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. היא כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית, שהייתה מצומצמת בהיקפה. ההעפלה התגברה בתגובה לליל הבדולח בגרמניה ולאנטישמיות באירופה, ואל מול ההגבלות הקשות שהטילו הבריטים על העלייה. במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, הייתה ההעפלה אחד מנתיבי ההצלה מהשמדה החשובים של יהודים, ולאחר מכן היוותה את מפעל העלייה המשמעותי ביותר לארץ ישראל. מרבית המעפילים הפליגו מאירופה תוך קשיים גדולים ובספינות רעועות, ומקצתם הגיעו ארצה בהעפלה יבשתית מארצות המזרח. הבריטים הצליחו לתפוס חלק גדול מהמעפילים, ומשנת 1946 החלו לגרשם למחנות מעצר בקפריסין. ההעפלה קיבלה סיקור תקשורתי נרחב בעולם כולו, הפכה לסמל תודעתי חשוב עבור התנועה הציונית, ותרמה גם להישגים המדיניים שלה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2016	ג'ורג' החמישי (3 ביוני 1865 – 20 בינואר 1936) היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים הבריטים, וקיסר הודו, החל מ-6 במאי 1910 ועד מותו ב-1936. ג'ורג' היה המונרך הבריטי הראשון מבית וינדזור, אותו הקים באמצעות הענף הבריטי של בית סקסה-קובורג-גותה הגרמני. הוא נישא לארוסתו של אחיו הבכור המנוח, מרי מטק. אף על פי שהרבה לנסוע עם אשתו ברחבי האימפריה הבריטית הוא נטה להישאר בביתו ולטפח את תחביביו השונים. ג'ורג' הוכתר למלך-קיסר ב-1910 לאחר מות אביו, המלך אדוארד השביעי. הוא היה קיסר הודו היחיד שנכח בדורבר דלהי שלו, בו הופיע לפני נתיניו ההודיים כשעל ראשו הכתר האימפריאלי של הודו, שנוצר לכבוד האירוע. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא ויתר על כל תאריו הגרמניים בגלל קרובי משפחתו שהיו נתינים בריטיים, ושינה את שמו של בית המלוכה הבריטי לשם אנגלי. בתקופת שלטונו פוצלה המלוכה על ידי הפרלמנט הבריטי, כך שג'ורג' שלט בכל דומיניון כממלכה נפרדת, ובכך נסללה הדרך להתפתחותו של חבר העמים הבריטי. בתקופת שלטונו הוא התמודד עם עליית הסוציאליזם, קומוניזם, פשיזם, רפובליקניזם אירי וממשל הלייבור הראשון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2016	ג'ורג' החמישי (3 ביוני 1865 – 20 בינואר 1936) היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים הבריטים, וקיסר הודו, החל מ-6 במאי 1910 ועד מותו ב-1936. ג'ורג' היה המונרך הבריטי הראשון מבית וינדזור, אותו הקים באמצעות הענף הבריטי של בית סקסה-קובורג-גותה הגרמני. הוא נישא לארוסתו של אחיו הבכור המנוח, מרי מטק. אף על פי שהרבה לנסוע עם אשתו ברחבי האימפריה הבריטית הוא נטה להישאר בביתו ולטפח את תחביביו השונים. ג'ורג' הוכתר למלך-קיסר ב-1910 לאחר מות אביו, המלך אדוארד השביעי. הוא היה קיסר הודו היחיד שנכח בדורבר דלהי שלו, בו הופיע לפני נתיניו ההודיים כשעל ראשו הכתר האימפריאלי של הודו, שנוצר לכבוד האירוע. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא ויתר על כל תאריו הגרמניים בגלל קרובי משפחתו שהיו נתינים בריטיים, ושינה את שמו של בית המלוכה הבריטי לשם אנגלי. בתקופת שלטונו פוצלה המלוכה על ידי הפרלמנט הבריטי, כך שג'ורג' שלט בכל דומיניון כממלכה נפרדת, ובכך נסללה הדרך להתפתחותו של חבר העמים הבריטי. בתקופת שלטונו הוא התמודד עם עליית הסוציאליזם, קומוניזם, פשיזם, רפובליקניזם אירי וממשל הלייבור הראשון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2016	אליזבת השנייה, מלכת קנדה שיטת הממשל הקיימת כיום בקנדה היא מלוכה. על פי שיטה זו, עומד בראש המדינה הקנדית מונרך. בעת שהייתה קנדה חלק מהאימפריה הבריטית ראו תושבי קנדה את המלוכה כמוסד בריטי ולא כמוסד קנדי, אולם לאחר שקנדה הפכה לדומיניון ומדינה עצמאית, השתנתה דמותו של בית המלוכה בעיני אזרחי המדינה, וכיום רבים מכירים בו כמוסד קנדי עצמאי (כפי שהוא בהתאם למשפט החוקתי הקנדי). מאז 6 בפברואר 1952 מולכת בקנדה המלכה אליזבת השנייה המכונה בהתאם "מלכת קנדה". למלכה סמכויות חוקתיות רבות. כך, למשל, כל חוק הנחקק על ידי הפרלמנט של קנדה תקף רק לאחר אישור המלכה. מאחר שהיא אינה מתגוררת בקנדה, סמכויות המלכה מיושמות על ידי המושל הכללי של קנדה. כיום מכהנת בתפקיד המושל הכללי מרי סיימון. יצוין כי אליזבת השנייה מכהנת כמלכת כל ממלכות חבר העמים הבריטי, ובפרט היא מלכת הממלכה המאוחדת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2016	אליזבת השנייה, מלכת קנדה שיטת הממשל הקיימת כיום בקנדה היא מלוכה. על פי שיטה זו, עומד בראש המדינה הקנדית מונרך. בעת שהייתה קנדה חלק מהאימפריה הבריטית ראו תושבי קנדה את המלוכה כמוסד בריטי ולא כמוסד קנדי, אולם לאחר שקנדה הפכה לדומיניון ומדינה עצמאית, השתנתה דמותו של בית המלוכה בעיני אזרחי המדינה, וכיום רבים מכירים בו כמוסד קנדי עצמאי (כפי שהוא בהתאם למשפט החוקתי הקנדי). מאז 6 בפברואר 1952 מולכת בקנדה המלכה אליזבת השנייה המכונה בהתאם "מלכת קנדה". למלכה סמכויות חוקתיות רבות. כך, למשל, כל חוק הנחקק על ידי הפרלמנט של קנדה תקף רק לאחר אישור המלכה. מאחר שהיא אינה מתגוררת בקנדה, סמכויות המלכה מיושמות על ידי המושל הכללי של קנדה. כיום מכהנת בתפקיד המושל הכללי מרי סיימון. יצוין כי אליזבת השנייה מכהנת כמלכת כל ממלכות חבר העמים הבריטי, ובפרט היא מלכת הממלכה המאוחדת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2016	ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף. בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2016	ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף. בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2016	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2016	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2016	הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד שוכנים לאורך החוף הצפוני של קליפורניה שבארצות הברית, ושטחם הכולל הוא 534 קמ"ר. המאפיין העיקרי של מערכת הפארקים הוא עצי רדווד, הנמנים עם האורגניזמים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. בנוסף ליערות הרדווד הפארקים הם גם אזור השימור של מערכות פלורה, פאונה, ערבות דשא, משאבים תרבותיים, נהרות ונחלים, ו-60 ק"מ של קו חוף בתולי. שטח יערות הרדווד בחוף הצפוני של קליפורניה היה גדול יותר בעבר, אך בעקבות שנים רבות של כריתת עצים בלתי מבוקרת החלו גורמים שונים לפעול למען שימור הסביבה הטבעית של האזור. הפארק הלאומי רדווד הוקם ב-1968, ועד לאותה תקופה נכרתו כבר כ-90% מיערות הרדווד. ב-1994 שילבו שירות הפארקים הלאומיים ומחלקת הפארקים והפנאי של קליפורניה את הפארק הלאומי רדווד עם שלושה פארקים מדינתיים בעלי אותו שם, על מנת ליצור הנהלה משותפת שתנהל את היערות והקרקעות הלחות כיחידה אחת. אופן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הפדרליות לרשויות המקומיות הוא היחיד מסוגו בארצות הברית. במערכת האקולוגית של הפארקים גדלים מספר בעלי חיים מאוימים. מתוך הכרה במערכת האקולוגית הנדירה ובהיסטוריה התרבותית שבפארקים, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארקים כעל אתר מורשת עולמית ב-5 בספטמבר 1980, וכשמורה ביוספרית בינלאומית ב-20 ביוני 1983. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2016	הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד שוכנים לאורך החוף הצפוני של קליפורניה שבארצות הברית, ושטחם הכולל הוא 534 קמ"ר. המאפיין העיקרי של מערכת הפארקים הוא עצי רדווד, הנמנים עם האורגניזמים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. בנוסף ליערות הרדווד הפארקים הם גם אזור השימור של מערכות פלורה, פאונה, ערבות דשא, משאבים תרבותיים, נהרות ונחלים, ו-60 ק"מ של קו חוף בתולי. שטח יערות הרדווד בחוף הצפוני של קליפורניה היה גדול יותר בעבר, אך בעקבות שנים רבות של כריתת עצים בלתי מבוקרת החלו גורמים שונים לפעול למען שימור הסביבה הטבעית של האזור. הפארק הלאומי רדווד הוקם ב-1968, ועד לאותה תקופה נכרתו כבר כ-90% מיערות הרדווד. ב-1994 שילבו שירות הפארקים הלאומיים ומחלקת הפארקים והפנאי של קליפורניה את הפארק הלאומי רדווד עם שלושה פארקים מדינתיים בעלי אותו שם, על מנת ליצור הנהלה משותפת שתנהל את היערות והקרקעות הלחות כיחידה אחת. אופן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הפדרליות לרשויות המקומיות הוא היחיד מסוגו בארצות הברית. במערכת האקולוגית של הפארקים גדלים מספר בעלי חיים מאוימים. מתוך הכרה במערכת האקולוגית הנדירה ובהיסטוריה התרבותית שבפארקים, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארקים כעל אתר מורשת עולמית ב-5 בספטמבר 1980, וכשמורה ביוספרית בינלאומית ב-20 ביוני 1983. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2016	זוג שחפיות קוטב שחפית הקוטב היא מין עוף ימי המשתייך לסוג שחפית שבמשפחת השחפיתיים. אתרי הרבייה של שחפית הקוטב נמצאים באזורים ארקטיים וסובארקטיים של אסיה, של אירופה ושל אמריקה הצפונית. שחפית הקוטב היא מן המינים המרבים לנדוד בעולם החי: מדי שנה היא נודדת משטחי הרבייה הצפוניים שלה לאוקיינוס הדרומי וחזרה. זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר מבין הנדידות בקרב כל מיני בעלי החיים. אסטרטגיית הרבייה של המין היא גידול מספר מצומצם של צאצאים, המטופלים בצורה טובה ומוגנים היטב. ההורים מאכילים את האפרוחים בדגים למשך זמן רב, ומסייעים להם לעוף דרומה בחורף. שחפית הקוטב היא עוף מאריך-חיים יחסית, ופרטים רבים ממנו מגיעים לגיל עשרים. הפרט המבוגר ביותר שתועד, מת בגיל 34 שנים. תזונתה של השחפית מתבססת בעיקר על דגים ועל חסרי חוליות ימיים קטני ממדים. המין נפוץ מאוד, ועל פי ההערכות השונות קיימים כמיליון פרטים. התנודות והמגמות החלות באוכלוסיית שחפית הקוטב אינן ידועות כהלכה, אך ידוע שבני האדם גרמו להקטנת האוכלוסיות באזורי תפוצתן הדרומיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2016	זוג שחפיות קוטב שחפית הקוטב היא מין עוף ימי המשתייך לסוג שחפית שבמשפחת השחפיתיים. אתרי הרבייה של שחפית הקוטב נמצאים באזורים ארקטיים וסובארקטיים של אסיה, של אירופה ושל אמריקה הצפונית. שחפית הקוטב היא מן המינים המרבים לנדוד בעולם החי: מדי שנה היא נודדת משטחי הרבייה הצפוניים שלה לאוקיינוס הדרומי וחזרה. זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר מבין הנדידות בקרב כל מיני בעלי החיים. אסטרטגיית הרבייה של המין היא גידול מספר מצומצם של צאצאים, המטופלים בצורה טובה ומוגנים היטב. ההורים מאכילים את האפרוחים בדגים למשך זמן רב, ומסייעים להם לעוף דרומה בחורף. שחפית הקוטב היא עוף מאריך-חיים יחסית, ופרטים רבים ממנו מגיעים לגיל עשרים. הפרט המבוגר ביותר שתועד, מת בגיל 34 שנים. תזונתה של השחפית מתבססת בעיקר על דגים ועל חסרי חוליות ימיים קטני ממדים. המין נפוץ מאוד, ועל פי ההערכות השונות קיימים כמיליון פרטים. התנודות והמגמות החלות באוכלוסיית שחפית הקוטב אינן ידועות כהלכה, אך ידוע שבני האדם גרמו להקטנת האוכלוסיות באזורי תפוצתן הדרומיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה