אבן השתייה

אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו. הסלע מוקף במסגרת ברזל, וגובהו מעל הרצפה הוא כשני מטרים. על פי המשנה, אבן השתייה הייתה בקודש הקודשים בבית המקדש, אם כי מקומה המדויק שנוי במחלוקת, ותלוי בזיהוי מקום המקדש על הר הבית. מתחת לאבן ישנה מערה טבעית שהורחבה בימי הצלבנים ונודעה בשם "בור הרוחות".

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה

מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה

תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע.

מסורות ביהדות

במשנה נאמר: "משניטל הארון, אבן הייתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה הייתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות (כ-6 ס"מ)".

בבית המקדש הראשון היה ארון הברית מונח על אבן זו. בבית המקדש השני, לאחר גניזת ארון הברית, היה הכהן הגדול מניח על אבן זו את המחתה עם הקטורת ביום הכיפורים, וכן היה מזה את דם הקרבנות לפני האבן.

חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" נובע מכך ש"ממנה הושתת העולם", כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם וממנה התפשט העולם. ישנה גם דעה שמשמעות "שתייה" היא "אריגה" (שתי וערב) כלומר שממנה נארג העולם. על פי דעה זו יש לגרוס "שממנה נשתה העולם", מלשון "שתי".

כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם במובן הרעיוני, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם", וכפי שנאמר "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

ישנה גם מסורת לפיה האבן היא הפתח אל התהום. על פי מסורת זו בעת המבול המסופר בספר בראשית, הוזזה האבן על מנת לפתוח את מעיינות התהום ולהציף את העולם. מסורות אלה עברו מהיהדות לאסלאם, המציין מתחת לאבן את מקום קברו של האדם הראשון, כדבריו של ח'אלד בן מעדאן, למשל, שחי במאה השמינית: ”רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִמְצָא מִיָּמִין לַסֶּלַע וּשְׁתֵּי רַגְלָיו בְּמֶרְחָק שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִילִּים”.

בספר הזוהר מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. על פי פירוש זה, יעקב לן על הר המוריה, ואלוהים התגלה אליו בחלום שם. אור החיים בפירושו על התורה מרחיב את הרעיון, וטוען כי מצבתו של יעקב נועדה להוות הכנה לבתי המקדש העתידים להיבנות שם. עוד נכתב שם, שבעתיד ישימו הגויים על אבן השתייה את טומאת העמים ופגרי מתים, ו"אוי לאותו הדור שזה יקרה בימיו".

מסורות אחרות מקשרות בין שם האבן – "שתייה" – לבין מי שתייה, ועל פיהן, כל מי השתייה בעולם מקורם בתהום שמתחת לאבן השתייה.

מסורות באסלאם

הסלע המזוהה כאבן השתייה הוא בעל חשיבות גם לפי חלק מהמסורות המוסלמיות (אף על פי שאיננו מוזכר בקוראן), ושמו בערבית א-צח'רה (الصخره). לפי מסורת זו, מלאכים ביקרו את אבן השתייה 2,000 שנה לפני שאדם הראשון נברא. כל הנביאים שקדמו למוחמד התפללו לפני אבן זו.

לפי מסורת זו, אל-צח'רה הוא המקום ממנו מוחמד עלה לשמיים, ובעלייה זו האבן עצמה ניסתה להצטרף אליו ונעצרה על ידי המלאך גבריאל. האבן התחילה לעלות בצד הדרומי, ולכן צורתה אינה ישרה. בעקבות כך, סימנים מסוימים בצד המערבי של האבן נחשבים לטביעות אצבע של גבריאל.

לפי חלק מהמסורות, ביום הדין יתאחדו אבן השתייה והכעבה יחד, והאל יישב על האבן וישפוט את כל בני האדם שיעברו לפניו. ישנה מסורת לפיה המלאך ישראפיל (הוא רפאל) יעמוד על האבן ויתקע בשופר על מנת להכריז על יום הדין – ובהתאם שני שערי מבנה כיפת הסלע נקראים "שער השופר" ו"שער ישראפיל". גם באסלאם מופיעה האמונה שהאבן היא מקורו של העולם, האבן הראשונה שנוצרה בעולם, וכן מקור כל מי השתייה בעולם ומקום מוצאם של ארבעת נהרות גן העדן.

מסורות מקבילות

תורות הבריאה השונות במצרים העתיקה התייחסו אל "אבן הבן-בן" ממנה נשתת העולם. מסורות יווניות התייחסו אל אבנים מסוימות כ"טבור הארץ" (אומפאלוס).

יש הסוברים כי סביב אבן השתייה עמד בעבר מקדש יבוסי פגני, אם כי המקרא שולל גרסה זו וטוען כי לא עמד שם אלא גורן ארוונה היבוסי.

לקריאה נוספת

• אלי שילר, כיפת הסלע ואבן השתייה, הוצאת אריאל, ירושלים 1976.
• יהושע חיון, אבן ישראל – חקר אבן השתייה והמקדש, 2009.
• פנחס נאמן, אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, כרך א', עמוד 35, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב תשל"ב, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבן השתייה בוויקישיתוף

• דב נוי, אבן־השתיה – וראשית הבריאה, למרחב, 4 באוקטובר 1967 (המשך)
• היום בו תבוא הכעבה אל אבן השתייה (אורכב 31.05.2007 בארכיון Wayback Machine) - אורי קציר
• אלי שילר, כיפת הסלע ואבן השתייה - אבן השתייה ביהדות ובאסלאם (הקישור אינו פעיל)
• אבן השתייה, באתר מכון המקדש.
• אסף ענברי תקופת האבן (פורסם לראשונה במוסף הארץ, 29 בספטמבר 2000)
• פרשת ויצא: אבן השתיה, הפרשה בהלכה - מתוך אנציקלופדיה תלמודית, תש"ד ירושלים. עמ' 34
• מאמרים בנושא אבן השתייה, באתר ספריית אסיף