אכסאל

אכסאל
	אכסאל, כפי שנראית מנוף הגליל
שם בערבית	إكسال
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	עבד אלסלאם דראושה
גובה ממוצע	‎125 מטר
תאריך ייסוד	המאה ה-18
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018
- אוכלוסייה	14,500 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	129
- שינוי בגודל האוכלוסייה	1.8% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	1,580 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	142
תחום שיפוט	8,990 דונם
- דירוג שטח שיפוט	139
	(למפת עמק בית שאן רגילה) אכסאל32°40′56″N 35°19′29″E / 32.6821155112865°N 35.3248206540112°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	3 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2016	0.4092
- דירוג מדד ג'יני	114
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	10.4%
גילאי 5 - 9	10.1%
גילאי 10 - 14	10.8%
גילאי 15 - 19	10.9%
גילאי 20 - 29	18.2%
גילאי 30 - 44	19.1%
גילאי 45 - 59	13.7%
גילאי 60 - 64	2.6%
גילאי 65 ומעלה	4.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך
סה"כ בתי ספר	9
– יסודיים	6
– על-יסודיים	7
תלמידים	3,770
– יסודי	1,909
– על-יסודי	1,861
מספר כיתות	155
ממוצע תלמידים לכיתה	24.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
	פרופיל אכסאל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

אִכְּסָאל (בערבית: إكسال) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון.

אכסאל, מבט מהאוויר

השם וגלגוליועריכה

יואל אליצור משער שהשם המקורי היה כְּסָלֹת על אותו משקל כמו עטרות, וכִּסְלֹת תָּבֹר הוא שם המקום בסמיכות ביחד עם כינוי מזהה שנועד להבדילו ממקום עם שם דומה, אולי כסלון. עד יוסף בן מתתיהו^[3] מופיעה בשם הסיומת "ות", אולם בתקופה הביזנטית השם התקצר בסופו, ל"כסלו" או "כסלוס" ומנגד השווא היה לשווא נח והחלה לְהִתּוֹסֵף לעיתים א' פרוסתטית שיצרה את השם "אכסלו" המופיע בבראשית רבה פרשת ויחי^[4]^[5]. בכפתור ופרח מצוין שקוראים למקום "כסל"^[6].

ישנם גורסים ששמה נגזר מהמילה כסל, שם נרדף למותן, ומשמעותו שהעיר יושבת כביכול על מותני ההר ("היהודי הקדמון השווה את ההר לגופו של האדם")^[7]. אחרים טוענים שהשם נובע מהמשמעות של "מבטח" כמופיע בפסוקים שונים בתנ"ך^[8].

היסטוריהעריכה

בספר יהושע מוזכרת כסלות בתיאור נחלת שבט יששכר על גבול שבט זבולון. אצל יוסף בן מתתיהו היא מוזכרת כגבול הדרומי של הגליל התחתון^[9] וככל הנראה כגבול הדרומי של ההתיישבות היהודית בגליל^[10]. במאה השישית היא הייתה מושב של בישוף^[11]. בשנת 946 ניצחו צבאות השושלת האיח'שידית את סייף אל-דאולה בקרבת אכסאל. הצלבנים בנו במקום מבצר שזוהה על ידי המשלחת של אדוארד רובינסון שביקרה במקום ב-1837^[12].

בכפר נמצאו שרידים מהתקופה הרומית^[13], אולם אלברכט אלט שיער שמיקומה המקורי של אכסאל העתיקה היה 2 קילומטר צפונית מאכסאל היום, בחרבת טירה, הנמצאת בפאתיה של נוף הגליל^[14].

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-400 נפשות, כולם מוסלמים, בבתי אבן בבנייה גסה. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 התגוררו בכפר 621 נפשות^[15]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 166 בתים מיושבים ב-752 נפשות, כולם מוסלמים^[16]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר כ-1110 ושטחו נרשם כ-16,009 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית^[17]. במהלך תקופת המנדט הבריטי, אירעו מקרים רבים של חבלה וגניבה בתל עדשים מצד ערבים מאיכסל^[18]. במאי 1936 הטילו הבריטים עונש קיבוצי על הכפר בעקבות מקרה של שריפת חציר בתל עדשים^[19]. במאי 1938 נחטף המוכתר של הכפר, שניסה לרסן את הכנופיות^[20].

בעקבות כיבוש נצרת במבצע דקל, יצאה משלחת מהכפר, ב-17 ביולי 1948, לתל עדשים כדי להודיע על כניעה^[21].

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באכסאל 14,500 תושבים (מקום 129 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאכסאל דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 47.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,318 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[22]

בריאות ורווחהעריכה

באכסאל פעיל הסניף הראשון של יד שרה ביישוב ערבי.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא אכסאל בוויקישיתוף

אתר המועצה המקומית אכסאל

פרופיל אכסאל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

הערות שולייםעריכה

^ ^1.0 ^1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 ^2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 44.
^ גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה הערבית, אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, בבראשית רבה וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7
^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192
^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג, באתר HebrewBooks
^ זאב וילנאי
^ למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ג', ג', א'
^ Steve Mason, Life of Josephus, BRILL, 2003, page 196
^ Bellarmino Bagatti, Ancient Christian villages of Galilee, 2001, page 214
^ The land of Israël: a journal of travels in Palestine, pages 125-126
^ Yardenna Alexandre, Iksal: Final Report, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel, Journal 120, September 26, 2008
^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives , עמוד 73
^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
^ נאחזים בקרנות המזבח, דבר, 20 בספטמבר 1929
גנבה שנגלתה, דבר, 13 בספטמבר 1934
^ עונש קבוצי על כפר כסלות, דבר, 4 במאי 1936
^ נחטף המוכתר של כפר כסלות, דבר, 3 במאי 1938
המוכתאר מכפר כסלות שנחטף, דבר, 4 במאי 1938
^ כניעת כפר ערבי בעמק, תושבי נצרת מברכים על הכיבוש, דבר, 18 ביולי 1948
^ פרופיל אכסאל באתר הלמ"ס

[U-1] 1.0 ^1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[STAT-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 ^2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[3] יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 44.

[4] גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה הערבית, אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, בבראשית רבה וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7

[5] יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192

[6] אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג, באתר HebrewBooks

[ze-7] זאב וילנאי

[8] למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224

[9] יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ג', ג', א'

[10] Steve Mason, Life of Josephus, BRILL, 2003, page 196

[11] Bellarmino Bagatti, Ancient Christian villages of Galilee, 2001, page 214

[12] The land of Israël: a journal of travels in Palestine, pages 125-126

[13] Yardenna Alexandre, Iksal: Final Report, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel, Journal 120, September 26, 2008

[14] אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224

[15] יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340

[16] Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives , עמוד 73

[17] הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62

[18] נאחזים בקרנות המזבח, דבר, 20 בספטמבר 1929
גנבה שנגלתה, דבר, 13 בספטמבר 1934

[19] עונש קבוצי על כפר כסלות, דבר, 4 במאי 1936

[20] נחטף המוכתר של כפר כסלות, דבר, 3 במאי 1938
המוכתאר מכפר כסלות שנחטף, דבר, 4 במאי 1938

[21] כניעת כפר ערבי בעמק, תושבי נצרת מברכים על הכיבוש, דבר, 18 ביולי 1948

[22] פרופיל אכסאל באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]