יפה ברלוביץ

יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות ופרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.

יפה ברלוביץ

לידה	1937 (בת 86 בערך) פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	ספרות
מקום לימודים	אוניברסיטת אינדיאנה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בר-אילן
מנחה לדוקטורט	יהודה פרידלנדר, ברוך קורצווייל
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
תרומות עיקריות
חקר הספרות והתרבות של העלייה הראשונה חקר ספרות הנשים בתקופת היישוב

יפה ברלוביץ

ביוגרפיה

ברלוביץ נולדה ב-1937 וגדלה בפתח תקווה להוריה, אסתר (לבית פושטר) ויצחק ברלוביץ מראשוני האורזים העבריים בארץ וממייסדי אגודת "האורז" (1921, 1929). אחיינו של זרח ברנט, ממייסדי פתח תקווה (1878), ויוזם ומקים השכונה העברית נווה שלום ליד יפו (1891).

למדה בבית הספר התיכון ע"ש אחד העם בפתח תקווה, ושרתה בצה״ל בחיל המודיעין.

כסטודנטית, שימשה סגן עורך בהקמת העיתון "שער לקורא החדש", שבועון בעברית קלה, בהוצאת משרד החינוך והתרבות (1961 - 1963), וכן ייסדה וערכה את "הנוֹעֵר בערפל"- עיתון סטודנטים שיצא לאור במסגרת פעילות קונסול התרבות בשגרירות ישראל בלונדון (1964 - 1965).

סיימה תואר ראשון בספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטה העברית (1963), ותעודת הוראה (1966). את לימודיה לתואר השני עשתה באוניברסיטת בר-אילן, ועבודת המ.א. בנושא "למהותה של ספרות ילדים" (1973), נכתבה בהנחייתו של פרופ' ברוך קורצווייל. המשיכה במסלול קדם-דוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה, ארצות הברית (1976-1975, Early New England Literature) וסיימה את עבודת התיזה לתואר שלישי: "ספרות העלייה הראשונה כספרות מתיישבים ראשונים", במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, (1979), בהנחייתו של פרופ' יהודה פרידלנדר. החלה כעמית מחקר במכון קורצוויל לחקר הספרות העברית (1982), ולימדה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (1985 - 2005). סיימה בדרגת פרופסור מן המניין.

ברלוביץ הרבתה בכתיבה בעיתוני נשים ונוער מאמצע שנות ה-60: כמו "הארץ שלנו" (1964 - 1983), שם כתבה סיפורים קצרים ובהמשכים, והייתה בעלת מדורים עליהם חתמה בשמות עט שונים (רן הספרן, נעמה, ועוד), וכן "עיתון לאישה" (1969 - 1977), שם הייתה בעלת הטור "שיחות עם יעל" תחת שם העט: יפה בר לביא. פרסמה ביקורות ספרות בכתבי עת ובמוספים ספרותיים כמו: מאזנים, עיתון 77, אפיריון, דבר (משא), דבר הפועלת, מעריב ספרות ואמנות, הארץ תרבות וספרות, הארץ ספרים, ועוד. חיברה ערכים אנציקלופדיים ל-Encyclopedia Judaica ול-Jewish Women, A Comprehensive Historical Encyclopedia.

ברלוביץ היא אחת ממובילי המחקר בנושאי ספרות ותרבות העלייה הראשונה. מפעל נוסף שלה, שהפך לתקדים בחקר הספרות הארץ ישראלית - הוא קורפוס יצירותיהן הנשכח של סופרות-הנשים בתקופת היישוב (1898 - 1948) – דבר שסייע להחזיר את הנושא לסדר היום הציבורי והספרותי. ואכן עם האנתולוגיות שערכה בנידון, ועם מחקריה בסיפורת הנשים ובתרבותן, נפתח מסלול עיון פורה, הממשיך את עבודותיה. תחומי עיסוק נוספים במכלול פרסומיה: ספרות ההגירה היהודית בארצות הברית; מקומיות, הגירה ורב תרבותיות בספרות הארץ ישראלית והישראלית (דור בארץ/הממשות הכפולה); ספרות ילדים, פואטיקה ותקשורת; אעברה נא בארץ: מאה שנות ספרות מסע.

ברלוביץ מחזיקה בתפקידים אקדמיים וציבוריים (בוועדות שיפוט, במערכות כתבי עת בישראל ומחוצה לה), ומשנת 2008 היא יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, עורכת את פרסומי האגודה והאתר. פרסמה סיפורים קצרים במוספי ספרות ובכתבי עת ספרותיים (כמו פרוזה ומשא [דבר]), בשם "מזלי עש" ו"בילי בלוך". בשנת 2006 – זכתה בפרס עיתון "הארץ" לסיפור הקצר, על ידי המדור ל"תרבות וספרות".

בשנת 2021 הייתה ברלוביץ חברה בוועדת לבחירת הזוכה בפרס ישראל בחקר הספרות.

ברלוביץ נשואה לד"ר אמנון בלוך.

פרסים

• 1982 - פרס עיריית תל אביב לביקורת ע"ש מרדכי ברנשטיין.
• 1986 - פרס אוניברסיטת תל אביב ע"ש דב סדן.
• 2006 - פרס עיתון ״הארץ״ לסיפור הקצר.

תעודות הוקרה

• 1997 - תרומה לחברה הישראלית ולתרבותה (חקר ספרות העלייה הראשונה), מאגודת "בני ברית".
• 2009 - תרומה לחברה ולחקר תרבותה (חקר ספרות הנשים בתקופת היישוב), "יד מאיר וצינה דיזנגוף".

פרסומיה

מספריה

• דפי הנחיה לקורא הצעיר: לספר מנורת הזהב, (בעריכת אשר ברש), תל אביב: מוציא לאור: י' ברלוביץ, תשכ"ח/1968.
• סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1984.
• (בחרה והוסיפה מבוא), מבחר סיפורים, אהרון מגד, תל אביב: הוצאת זמורה ביתן, 1989.
• אעברה נא בארץ - מסעות בארץ-ישראל של העלייה הראשונה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992.
• הטקסט המוסף, להתקבלותה של רצנזיה, תל אביב: הוצאת אור עם, 1992.
• להמציא ארץ להמציא עם - תשתיות ספרות ותרבות ביצירה של העלייה הראשונה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996.
• שאני אדמה ואדם, סיפורי נשים עד קום המדינה, תל אביב: הספרייה החדשה הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2003.;
• לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עיון בין תקופות (עורך משנה: יוסף לנג) תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
• ציפור פצועה, דורה בדר: יומן 1933–1937, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים,2011.

ממחקריה

● "הבריחה מן הזמן" (על מסע באב לאהרון מגד), משא לספרות, אמנות ועיון, בתוך: דבר, כ"ו טבת תשמ"א, 2

בינואר 1981, עמ' 18.

● "הדטרמיניזם בעיצוב דמותו של בן הדור השני ביצירתו של אהרון מגד", עיתון 77, ירחון לספרות ותרבות, גיליון 28, אב התשמ"א-אוגוסט 1981, עמ' 38–39.

● "הסיפור הקצר של אהרון מגדר וזיקתו לרומן (מבוא)", בתוך: אהרון מגד, מבחר סיפורים, בחרה והוסיפה מבוא: יפה ברלוביץ, אגודת הסופרים, תל אביב, 1989, עמ' 9 – 33.

● "מסע: מיום כיפור לשיחות קמפ דייוויד" ( על מסע באב לאהרון מגד), בתוך: יפה ברלוביץ, הטקסט המוסף, תל אביב, 1992, עמ' 108 – 115.

• בני ערב למשה סמילנסקי – הסיפור הפטרוני, עיונים בתקומת ישראל 4, 1994, עמ' 421-400.
• "ראשיתה של הספרות בארץ ישראל וזיקותיה לשירת ספרד: הצעה למודל תרבות יהודי-ערבי", בקורת ופרשנות, חוב' 32, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ח-1998, עמ' 95–110.
• "בחיפוש אחר דיוקן ה'ארץ ישראלית' בספרות הנשים בתקופת היישוב", בקורת ופרשנות, קובץ מיוחד, האישה הישראלית: שורשים, מציאות ודימויים, חוב' 34, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תש"ס-2000, עמ' 91–113.
• "לונדון, ירושלים, פתח תקווה: ראשי פרקים בכתיבתה ובהתקבלותה של חנה ברנט-טרגר", מסכת, חוב' ו, חורף תשס"ז, 2007, עמ' 87–118.
• "מאפו ויעבץ בארץ ישראל: לזיהוייה של עמימות פואטית", בקורת ופרשנות, גיליון ליובלו של פרופ' יהודה פרידלנדר, חוב' 43, רמת גן, תש"ע-2010, עמ' 29–62.
• "בית משפט של אישה אחת, סיפורה של נחמה פוחצ'בסקי כהיסטוריה מקומית של נשים (ראשון לציון, 1934-1889)", חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה, נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט, עורכים: א' כתבן, מרגלית שילה, רות הלפרין-קדרי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"א-2010, עמ' 325–371.
• "על צומתי מפגשים בין נשים בראשית היישוב (1918-1878): עיון בכתביהן של ראשונות", עיונים בתקומת ישראל מגדר בישראל, מחקרים על מגדר ביישוב ובמדינה, כרך א, עורכים: מרגלית שילה, גדעון כ"ץ, שדה בוקר, תשע"א201-, עמ' 369–408.
• "בחיפוש אחר העצמי הילידי: מפתח לעיון ביצירתה של שולמית הראבן", עיונים בתקומת ישראל, מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל, כרך 21, שדה בוקר, תשע"ב, 2011, עמ' 80–114.
• "משירת חיבת ציון לשירת מולדת: הזמר בעלייה הראשונה כמסד לזמר הישראלי", בקורת ופרשנות, הזמר העברי, פואטיקה מוזיקה היסטוריה תרבות, חוברת 44, תשע"ב, 2012, עמ' 13–59.

• "Literature by Women of the First Aliya: Aspirations for Women's Renaissance in Eretz-Israel", Pioneers and Homemakers, Women in Pre- State Israel Society, ed.: Deborah S. Bernstein,State University of New York Press, N.Y., 1992, pp.49-73.
• "No Home at Home: Women's Fiction vs. Zionist Practice", Discourse on Gender/ Gendered Discourse in the Middle East (ed.,Boaz Shoshan) Praeger, Westport, Connecticut, London, 2000, pp.95-115, 159-161
• "Anda Amir's Me-Olam, Demuyot mi-Kedem: A Proposal for a Modern Feminine Bible", Jewish Women in Pre-State Israel, Life History, Politics and Culture, R.Kark, M.Shilo and G. Hasan-Rokem (eds.), Hanover and London, 2008, pp. 257-267.

לקריאה נוספת

• אבנר הולצמן, "ברלוביץ, יפה", לקסיקון הֶקְשֵרִים לסופרים ישראלים (תשע"ד 2014), עמ' 217–218.
• כרמית גיא, "סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה", דבר, י"ז בשבט תשמ"ה, 8 בפברואר 1985, עמ' 28.
• הדה בושס, "סיפורים מהלכי קסמים", הארץ, 11 בפברואר 1985, עמ' 12.
• יוסף גינת, "מסע היכרות עם העבר", מעריב ספרות ואמנות, ט' כסלו תשנ"ג, 4 בדצמבר 1992, עמ' 31.
• אורי רם, "זכות ראשונים", הארץ, ספרים, 5 במרץ 1997, עמ' 4.
• אילן פפה, "מתי הגיעה המייפלאור הציונית", עיתון 77, מאי 1997, שנה כ', גל' 207, עמ' 28–30.
• אמנון רז-קרקוצקין, "'העלייה הראשונה' ועיצוב התרבות הלאומית", זמנים, 1998, חוב' 80, עמ' 100–103.
• חדווה ישכר, "להיות בבית כנוסעות", נגה, מגזין של נשים, קיץ 1990, גיליון 20, עמ' 18–20.
• יעקב בסר, "את ספרות הנשים מחקו והשכיחו מההיסטוריה של הספרות הישראלית", עיתון 77, ספטמבר 2003, שנה כ"ז, גיליון 283, עמ' 24–29.
• תמר הס-סגמן, "ההישרדות והמחיר", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ז' באייר תשס"ג, 9 במאי 2003, עמ' 26–27.
• בתיה גור, "פוזמק כחול בארץ-ישראל", הארץ, תרבות וספרות, 13 ביוני 2003, חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף: מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים: כתר, 2008), עמ' 396–402
• שרון שחף, "מה היה קורה אילו הייתה ליוסף חיים ברנר אחות מחוננת להפליא", הארץ, מוסף ספרים, גיליון 557, ג' בחשוון תשס"ד, 29 באוקטובר 2003, עמ' 6.
• ריבה רובין, "אילם בין קירות בית הרוח" (על מאמרה של יפה ברלוביץ, "לוקאליות ושפה", 1997), גג, כתב עת לספרות, 2006, גל' 13, עמ' 116–118.
• תמר רותם, "המורדת", מוסף הארץ, (על ״ציפור פצועה״, דורה בדר יומן 1933–1937, עורכת יפה ברלוביץ), 19 באוגוסט 2011, עמ' 42–46.
• רות אלמוג, "כולם תמיד צועקים ואחר כך שרים ורוקדים", הארץ מוסף לספרות ואמנות, 19 באוגוסט 2011, עמ' 2.
• שירה סתיו, "יונה בודדה", הארץ ספרים, 7 בספטמבר 2011, עמ'
• דוד מלמד, "שיח חוקרים בעל פה ובכתב״ (על ״לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה״, בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג), מאזניים, כרך פ"ה, גל' 6, (כסלו-טבת תשע"ב, דצמבר 2011), עמ' 54–55.
• טליה פפרמן, "נקודת מפגש: הכתיבה והקריאה של יומן אישי (על ״ציפור פצועה״, דורה בדר יומן 1933–1937, עורכת יפה ברלוביץ), ישראל (עורכים: אורית רוזין ומאיר חזן), חוברת 18–19, חורף תשע"ב, חוברת מיוחדת: ״מגדר ולאומיות״, עמ' 275–280.
• אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 226 - 238

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יפה ברלוביץ בוויקישיתוף

• יפה ברלוביץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של יפה ברלוביץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי יפה ברלוביץ בפרויקט בן-יהודה
• רשימת המאמרים של יפה ברלוביץ באתר רמב"י
• הספרים של יפה ברלוביץ, באתר "סימניה"
• פרופ' יפה ברלוביץ, באתר אוניברסיטת בר-אילן (באנגלית)
• פרופ' יפה ברלוביץ, באתר המחלקה לספרות עם ישראל
• אתר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר - עורכת: יפה ברלוביץ
• יפה ברלוביץ, לא צריך לתקן - צריך רק לקרוא, באתר הארץ, 8 בפברואר 2009