יצחק טוניק (מבקר המדינה)

משפטן ישראלי, מבקר המדינה לשעבר

יצחק טוניק (6 בינואר 19119 בינואר 1989)[1] היה עורך דין, מבקר המדינה השלישי של מדינת ישראל, בשנים 1982-1987.

יצחק טוניק
יצחק טוניק, 1969
יצחק טוניק, 1969
לידה 6 בינואר 1911
סטוובצי, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1989 (בגיל 78)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1934
עיסוק עורך דין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקר המדינה ה־3
14 בינואר 19827 בינואר 1987
(5 שנים)
ראש לשכת עורכי הדין ה־2
פברואר 1972 – מרץ 1979
(כ־7 שנים)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רחוב על שם יצחק טוניק בפסגת זאב - ירושלים

חייועריכה

יצחק טוניק נולד בסטולפצה, עיירה במחוז נובוגרודק (אז, במזרח פולין וחלק מן האימפריה הרוסית, כיום בבלארוס), לזאב וברכה, במשפחה בת עשרה ילדים. בבעלות המשפחה היה אטליז. בבחרותו למד בישיבת מיר בליטא. טוניק עלה לארץ ישראל בשנת 1934 ולמד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים. בשנת 1945 הקים משרד עורכי דין בירושלים.

ביולי 1948 מונה לשופט שלום בירושלים[2]. החל משנת 1949 עד סוף 1950 שימש בתפקיד התובע הצבאי הראשי[3] תחת פיקודו של אהרן חטר-ישי הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר).

לאחר שחרורו מצה"ל, הפך לשותף במשרד עורכי הדין א' חטר-ישי שנוסד על ידי מפקדו לשעבר[4]. בשנת 1960 צורף כשותף נוסף למשרד עו"ד יעקב מלץ, מי שנבחר לימים לתפקיד המבקר, עם תום כהונתו של טוניק.

בין השאר הוא ייצג עצורים מברית הקנאים[5] ואת שלום שטרקס, אחד הנאשמים בפרשת יוסל'ה שוחמכר[6]. השתתף (יחד עם אהרן חטר-ישי) בבדיקת נושא העסק הביש. הבדיקה שימשה לחיבור מסמך בן מאות עמודים, שהוגש לדוד בן-גוריון על ידי העיתונאי חגי אשד. על סמך בדיקה זו, לפיה ועדת השבעה עיוותה את הדין, שב בן-גוריון באוקטובר 1964 והעלה את הנושא בפני ראש הממשלה לוי אשכול[7]. בשנת 1969 ייצג את מייקל רוהאן במשפטו על הצתת מסגד אל-אקצא[8].

באמצע שנות ה-60 הוא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים[9]. בפברואר 1972 נבחר לשמש כראש לשכת עורכי הדין בגוברו על ברוך גייכמן ואמנון גולדנברג[10] ובשנת 1975 נבחר שנית לתפקיד והמשיך לכהן בו עד מרץ 1979. הוא שב וכיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים בשנים 1978-1981[11].

בינואר 1982 מונה למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תפקיד בו כיהן עד ינואר 1987, מועד סיום כהונתו. במסגרת תפקידו נמנה עם מנסחי חוק יסוד: מבקר המדינה, שהיה בהליכי חקיקה באותה תקופה וכן נמנה עם יוזמי הקמתה של ועדת בייסקי - ועדת החקירה הממלכתית לוויסות מניות הבנקים.

עם תום כהונתו שימש כיו"ר הוועדה לעניין עיסוקים נוספים של חברי הכנסת, שמסקנותיה גרמו לשינוי המצב שהיה קיים עד אז, בו נשאו חברי כנסת בכפל תפקידים כראשי רשויות וח"כים כאחד.

כיהן כנשיא האגודה הישראלית של "שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים".

בשנת 1992 נקרא על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים.

משפחתועריכה

בנובמבר 1938 עלה אחיו נח, לארץ ישראל והחל בלימודים באוניברסיטה העברית. בשנת 1946 עלתה האחות חוה לארץ ישראל, ושנה לאחר מכן עלה גם האח עזריאל. שניהם הקימו מאוחר יותר משפחות בישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יצחק טוניק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

מבקרי המדינה  
זיגפריד מוזס יצחק ארנסט נבנצל יצחק טוניק יעקב מלץ מרים בן־פורת אליעזר גולדברג מיכה לינדנשטראוס יוסף שפירא מתניהו אנגלמן
19491961 19611982 19821987 19871988 19881998 19982005 20052012 20122019 2019 ואילך