אלי פטל

אמן ישראלי

אלי פטל (נולד ב-1974 בירושלים) הוא אמן ישראלי ומרצה בכיר לאמנות. כיהן בין השנים 2011 - 2019 כראש המחלקה לאמנות בבצלאל.

אלי פטל
לידה 1974 (בן 50 בערך)
ירושלים, ישראל
תחום יצירה אמנות פלאסטית
פרסים והוקרה פרס האמן הצעיר (2009)
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תקציר עריכה

פטל הוא אמן רב תחומי מושגי (עוסק בציור, פיסול, סאונד, וידאו והדפסה) אשר עבודותיו עוסקות בשאלות של תפיסה חזותית, טעם תרבותי וחברתי תוך מבט על ההיסטוריה של האמנות המערבית והחברה הישראלית כפי שהן מופיעות בעולם המדיה ובייצוג של אספקטים כגון מזרחיות/ ערביות, יהדות, חוק, מדיה, טכנולוגיה וכו'. מירב עבודותיו מופיעות כגלגול של פעולה ציורית אם בצילום בקול, בהקרנה ובציור. עבודותיו מצויות באוספי מוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, אוסף העיר פריז ועוד, כמו כן הוצגו במוזיאונים ברחבי העולם לדוגמה מרכז פומפידו בפריז, המשכן לאמנות במינכן, המרכז לאמנות עכשווית בפילדלפיה, מוזיאון גרופיוס באו בברלין. פטל זכה בפרסים רבים ביניהם, פרס דיזנגוף (2005), פרס רפפורט לאמן צעיר (2007), פרס משרד התרבות (2009) ועוד.

ביוגרפיה עריכה

פטל סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 2000 במחלקה לאמנות בבצלאל בה החל ללמד משנת 2002 (ב-2010 הפך לחבר סגל אקדמאי). בשנת 2008 החל ללמד בבית הספר לאמנות המדרשה. פטל מונה לראשות המחלקה לאמנות בשנת 2008, בה כיהן שתי קדנציות עד שנת 2019. תקופת ניהולו את המחלקה ניחנה בבניית תוכנית לימודים המשלבת טכנולוגיות מתקדמות במקצועות המחשב, ההקרנה והקול, טיפוח ושימור כלים מסורתיים ליצירה ופיתוח פורמטים הוראתיים מעודדי יצירה חברתית, לימודי עריכה (מגזין), אצירה, ותכנים עיוניים לתלמידי אמנות. תקופת כהונתו התאפיינה בטיפוח תפיסות ושיוכים חברתיים מגוונים בכללם החברה והשפה הערבית, מרכז ופרפריה, דתיות ולאומיות. כחלק מתפיסה זו, העניק פטל לתלמידיו חופש יצירה שאף הוביל לפרשה תקשורתית ופוליטית אשר הובילה את פטל לחקירה משטרתית. המקרה סוקר בנרחבות בכלי התקשורת בישראל[1] ובעולם, בו סטודנטית הציגה תרגיל בעריכה גרפית בו הוצג ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפרפרזה לפוסטר בחירות של ברק אובמה אשר מתחתיו הכיתוב ״Rope" במקום ״Hope" (במקור). כוונתה של הסטודנטית היה לעורר מחאה ביחס לתקווה לשלום ישראלי-פלסטיני אך פורשה בשוגג כקריאה לרצח פוליטי.

פטל עמד על זכותה של הסטודנטית להציג את עבודתה בקונטקסט אקדמי אוטונומי, ולשמר את זכויותיהם של תלמידי אמנות להביע את דעתם בכל נושא ומכל מגוון העמדות הפוליטיות.

פטל ממייסדי השלוחה החרדית של בצלאל אשר החלה את דרכה כמחלקה לאמנות ומונה כיום גם את מקצועות העיצוב והארכיטקטורה. תוכנית זו קיבלה את אישור המל"ג בשנת 2016 למתן תואר ראשון (BFA) לבוגרותיה.

עם סיום לימודיו הציג פטל שתי תערוכות יחיד.

"חורשת האקליפטוס" באצירת יהושע בורקובסקי בבית האמנים בירושלים במסגרת הפלטפורמה נדבך, בה הציג סדרת ציורים על גבי נייר אשר בחנו, באמצעות דהייה את הקשר בין מילטריזם וגינון.

בתערוכתו, "אלי פטל-מיצב", שהוצגה בחלל סדנאות האמנים בתל אביב הציג ציור אחד, שהפך לאיקוני ברבות השנים, בו נראים דודו טופז, אבי טולדנו ואלברט אילוז סועדים. לצידו, הוצגה מכוניתו הפרטית של האמן, חיקוי עשוי קרטון לאחד ממזגני הגלריה, ספסל מצויר ועבודת קול. רותי דירקטור על התערוכה ״אני שוברת את טון הדיבור הדיווחי ומרגישה צורך לצייר שמדובר בהברקה, באובייקט כה מופרך, כה סתמי ומיותר ויחד עם זאת כה מפואר עד שאין לעמוד בפניו.״ תערוכה זו פתחה רצף של תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.

בשנת 2002 השתתף בתערוכה "שפת אם" באצירת טל בן צבי שלוותה בספר בעריכת יגאל שלום נזרי, והציג את הצילום "דיוקן שלילי" לפי מבקר האמנות אסף קוגלר ״בזכות הכישרון של האמן שיוצר עבודות שמצליחות לעמוד בפני עצמן גם ללא ההקשר הפנים אמנותי שמעניק להם משנה כוח״. דיוקן שלילי הצטרף לאוסף מוזיאון ישראל ומוזיאון אשדוד, והופיע על שערים של מגוון ספרים[2] ופרסומים אקדמיים הדנים בשאלה המזרחית בישראל מהאספקטים החברתיים והאתנולוגיים.

בשנת 2003 הוצגה התערוכה ״נשמה חדשה״ בגלריה דביר בתל אביב, תערוכה שחיברה לראשונה בשדה האמנות הישראלית בין ריאליזם בציור לשאלות של מעמדות ואתניות בחברה הישראלית.

בשנת 2005 הציג בגלריה קו 16 בתל אביב את התערוכה "סגולה" הדנה לראשונה בגוף עבודתו, ברלגיוזיות וקדושה ואלו באמצעות מוטיבים של אבלות.

מהלך זה יוביל ליצירתו "היהיה" (2005), שתוצג על במות בישראל ובעולם ובכללן במוזיאון פומפידו בפריז.

בשנת 2005 הציג ביריד האמנות העולמי ״FIAC״ בפריז.

בין השנים 2006 - 2007 הציג פטל שתי תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב במרווח של מספר חודשים.

2006 "הטבע המקורי" (קטלוג[3]) בביתן הלנה רובינשטיין, יחד עם חברו ושותפו לדרך האמן אדם רבינוביץ, באצירת אורי דסאו, בה הציג מגוון רחב של ציורים על גבי מבנים ארעיים שתיארו מחד אורחות חיים של קהילה יהודית מזרחית בגולה ומאידך יריד אמנות נודד המתאר אספקטים קפיטליסטים במדע, חברה, מילטריזם ותקשורת ישראלית בת זמננו.

"סוף היום" 2007, אוצרת שבא סלהוב, הוצגה במוזיאון תל אביב במסגרת פרס רפופורט לאמן צעיר (הראשון לזכות בפרס זה) והציגה מגוון חומרים: כלים, מזכרות רפרנטים, פרסומים ורפרודוקציות שליוו את יצירתו של פטל עד לנקודת הזמן ההיא, כסחורה המוצעת למכירה בשוק רוכלים על גבי סדינים וארגזים. תערוכה זו לוותה בקטלוג ״סוף היום״[4] בהוצאת מוזיאון תל אביב ובעריכתה של סלהוב ,בו מופיע אחד הטקסטים המרכזיים על יצירתו " ממעמקים גנוזים: מזרח" פרי עטה.

בשנת 2008 הציג פטל בתערוכה ״רסיסים של קדושה״, במרכז פומפידו בפריז, באצירת ז׳אן דה לוואזי, אוצר ראשי.

בשנת 2009 הציג בגלריה דביר בתל אביב את התערוכה "תשע באפילה", אשר דנה באמצעות מגוון פסלי מתכת ונייר ביחסים מיסטיים אפשריים בקריאה קבלית ובקריאה של אמנות. בועז לוין על התערוכה מתוך ״לחשושים וזעזועים״[5]: ״פטל מכונן את סמכות יצירתו מתוך התחביר הקלוקל שהוא מייצר, מתוך שברי המילים הוא יוצר שיר. כדאי לצופה לאמץ את שפתו של פטל, לקבל את שברי האותיות שלו ולהתמסר אליהם, ולאחר מכן, כמו בתהליך הטיפול, לשכב על הספה ולחשוב.״

מתערוכה זו גזר פטל הפסקה בת 9 שנים של הצגת תערוכות יחיד במהלכן הציג במגוון רחב של תערוכות קבוצתית בישראל ומחוצה לה ועמד בראש המחלקה לאמנות בצלאל.

2018 ״בארות שבורים״, באצירת לאה אביר בגלריית האוניברסיטה היהודית בלוס אנג'לס בחנה, תוך פעולות של התגנבות והברחה היוותרותם של יחסים תרבותיים בין שתי קהילות יהודיות בירושלים ובלוס אנג'לס. בעקבות התערוכה פרסם בן רותסקופ :

With striking interplays of painting, sculpture, and text, Fatal implicated unsuspecting viewers at the American Jewish University in a game of questions, in which efforts to control, order, and master were plagued by unrelenting flows and movements. The concrete fails, the ink drips, the plane is torn, and the Jewish-Arab voice spills out.[6] בLa book review .

2019 ״אבדות ומציאות״, גלריה מינוס 1, אוצרת אפרת ליבני. תערוכה שהציגה מגוון עבודות של פטל, רובן עוסקות באספקטיים פוליטיים ובמעמדו של הצילום אשר נרכשו ברבות השנים עבור אוסף שוקן .את התערוכה ליווה קטלוג ובו טקסט על עבודותו של פטל מאת אלבר סוויסה. שאול סתר על התערוכה[7] ״האמן אלי פטל ניצב כמה דרגות מעל ממשיכיו. תערוכת היחיד של אלי פטל מציעה מבט חוזר על יצירתו, וממחישה עד כמה היא מורכבת ומעניינת יותר מזו של אמנים משיקים בתכניהם שבאו אחריו.״

2019 ניהול אומנותי במופע תיאטרון ״No apocalyps not now" בבימוי אריאל אפרים אשבל לתיאטרון Hou Berlin.

2020, "מאז החלו המדידות", באצירת הילה כהן שניידרמן תערוכה מותאמת ומוקדשת לחלל מוזיאון בת ים היא תערוכתו הראשונה של פטל שנוצרה בשיתוף מגוון רחב של אנשי מקצוע ואמנים ובמדיום הצילומי. בתערוכה מוצגת סדרה בת שלושים צילומים והקרנות הדנים במונח מיהות תוך העמדת ספק ביחסים שבין מיכל לתכולה. התערוכה לא נפתחה לקהל הרחב בשל תקנות המשטר לסגר בתקופת מגפת הקורונה.

השכלה עריכה

  • 1996-2000 - תואר ראשון, המחלקה לאמנות האקדמיה בבצלאל
  • 1999 - חילופי סטודנטים, קופר יוניון ניו יורק

פרסים ומלגות עריכה

  • 2000 - פרס אלחנני, המחלקה לאמנות בבצלאל
  • 2000 - מלגת קרן שרת, קרן תרבות אמריקה ישראל
  • 2004 - פרס ע'ש הדסה ומנחם קלצ'קין, קרן תרבות אמריקה ישראל
  • 2005 - פרס דיזנגוף, עיריית תל אביב
  • 2006 - פרס רפפורט לאמן צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2006 - תמיכה להפקת קטלוג, מועצת הפיס לתרבות ואמנות
  • 2006 - תמיכה להפקת קטלוג, קרן ריץ' לחינוך, שווייץ
  • 2009 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
  • 2019 - הקרן לאמנים עצמאיים, משרד התרבות
  • 2019 - תמיכה להפקת תערוכה, מפעל הפיס

תערוכות יחיד עריכה

  • 2001 - חורשת האקליפטוס, בית האמנים, ירושלים, אוצר יהושע בורקובסקי
  • 2001 - אלי פטל - מיצב, סדנאות האמנים, תל אביב
  • 2003 - נשמה חדשה, גלריה דביר, תל אביב
  • 2005 - תערוכה סוף, גלריה המדרשה – קלמניה, אוצר דוד גינתון
  • 2005 – סגולה, גלריה קו 16, תל אביב, אוצרת גליה יהב
  • 2005 - תערוכת יחיד במסגרת יריד האמנות "פיאק", פריז
  • 2006 - הטבע המקורי, מוזיאון תל אביב, ביתן הלנה רובינשטיין, אוצר אורי דסאו (קטלוג)
  • 2007 - סוף היום, מוזיאון תל אביב, אוצרת שבא סלהוב (קטלוג)
  • 2009 - תשע באפלה, גלריה דביר - תל אביב
  • 2010 - עד ת', בית ביאליק, תל אביב
  • 2018 - בארות שבורים, גלריה האוניברסיטה היהודית לוס אנג׳לס, אוצרת לאה אביר
  • 2019 - אבדות ומציאות, גלריה מינוס 1 תל אביב (קטלוג), אוצרת אפרת ליבני
  • 2020 - מאז החלו המדידות מוזיאון בת ים, אוצרת הילה כהן שניידרמן

תערוכות קבוצתיות נבחרות עריכה

  • 2002 - שפת אם, מוזיאון עין חרוד לאמנות, אוצר טל בן צבי (קטלוג)
  • 2002 - חדרי חדרים, מוזיאון הרצליה לאמנות אוצרת אפרת ליבני (קטלוג)
  • 2003 - נחשו מי מת, גלריה דביר, אוצר אורי דסאו
  • 2003 - דרך לוד, גלריה קלישר, אוצרת עירית סגולי תל אביב
  • 2003 - גן סאקר, גלריה אורנים, אוצר דוד ווקשטיין, אורנים
  • 2003 - מחורבותיך אבנך, זמן לאמנות, אוצר גדעון עפרת, תל אביב (קטלוג )
  • 2004 - חצי פנסיון, בית דביר אנטרטור
  • 2004 - נקודת השקפה, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת הלן גינתון
  • 2004 – היהיה, גלריה דביר
  • 2004 - נשורת, הגלריה של המדרשה לאמנות, אוצר גליה יהב, תל אביב
  • 2005 - העבריים החדשים, מרטין גרופיוס באו, אוצרת דורית לויטה ברלין (קטלוג)
  • 2005 - מתווה לאהבה ראשונה, גלריה דביר
  • 2005 – חזרת, גלריה גבעון אוצר אורי דסאו תל אביב
  • 2005 - מראי אדם, מוזיאון אשדוד לאמנות אוצרת רוני כהן בניימיני (קטלוג)
  • 2005 - סרק, מרכז לאמנות עכשווית, אוצר יהושוע סיימון, תל אביב (קטלוג)
  • 2005 - רגשות מעורבים, מוזיאון חיפה לאמנות (קטלוג)
  • 2007 - הביאנלה לרישום ירושלים (קטלוג)
  • 2008 - רסיסים של קדושה, מרכז ג'ורג' פומפידו פריז, צרפת (קטלוג)
  • 2008 - רסיסים של קדושה, האוס דר קונסט, מינכן, גרמניה (קטלוג)
  • 2008 - התרוקנות, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2008 - ארט פוקוס 5, אוצרים: ברנרד בליסטן ועמי ברק ירושלים.
  • 2008 - ארט טי.אל. וי, תל אביב
  • 2008 - המקרה של מייקל רואן, גלריה הראל, אוצר מתי הראל, תל אביב
  • 2009 - איסורי כלאיים, המרכז הטכנולוגי חולון, אוצר דור גז, חולון
  • 2009 – כשר, המוזיאון היהודי, אוצר פרידריק ברנר ברלין
  • 2010 - מוזיאון הרצליה, תערוכת זוכי פרס משרד החינוך
  • 2011 - מה לעשות עם ציור במאה ה21, מוזיאון חיפה, אוצרת רותי דירקטור, חיפה
  • 2011 - לנשוף על כתף שעירה/ציידי היגון, מרכז לאמנות בת זמננו- פילדלפיה
  • 2012 - מנוע חיפוש, מרכז לאמנות עכשווית, אוצרת: הילה כהן שניידרמן, תל אביב (קטלוג)
  • 2013 - אנטי-אנטי: בין אמנות כוח וידע, הגלריה האוניברסיטאית, אוצרת הדס קידר, תל אביב
  • 2013 - מארח ואורח, מוזיאון תל אביב, אוצר סטיבן מיידוף (קטלוג)
  • 2013 - מותק סידרתי מחדש את האוסף, מוזיאון פתח תקווה, אוצר עמי ברק (קטלוג)
  • 2014 - זרים בתוכנו, גלריה בית הגפן, אוצר: דור גז, חיפה (קטלוג)
  • 2015 - ולטר בנימין: ארכיון גלות, מוזיאון תל אביב, אוצרים: רפאל זגורי ונועם סגל, תל אביב
  • 2015 - הים האחרון, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים: רוני כהן -בניימיני ויובל ביטון (קטלוג)
  • 2016 - הרהורים על נייר, הביאנלה לרישום, בית האמנים, ירושלים (קטלוג)
  • 2016 - האלכימיה של המילים: אברהם אבולעפיה, דאדא, לטריזם. מוזיאון תל אביב, אוצרת בתשבע גולדמן-עידה (קטלוג)
  • 2016 - במקום מקום, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים: רוני כהן בניימיני ויובל ביטון, אשדוד (קטלוג)
  • 2016 - אלט- נוי, גלריה רוזנבך, אוצר: אורי רוזנבך, ירושלים.
  • 2016 - אל תגעו לי בחרדה, הגלריה המרכזית, תל אביב.
  • 2017 - זמר בודד הוא הלב, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצר ערן ליטוין (קטלוג)
  • 2017 - מאסף, עבודות מאוסף מוזיאון אשדוד, אוצר יובל ביטון.
  • Plave,some place, with intent - 2017, גלריה דביר, תל אביב
  • 2018 - סלון אירוטי, גלריה נגא לאמנות, אוצר יוסף קריספל, תל אביב
  • 2018 - דררה, הרצל 16, אוצרת רוני חג׳ג׳, תל אביב
  • 2018 - תוכנית הבראה, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצר דורון רבינא, תל אביב
  • 2018 - קודם, קדם, קדימה, המרכז לאמנות עכשווית תל אביב, אוצר ניקולא טרצי
  • 2019 - אזרח אמריקאי, גלריה אספיס, יפו, אוצרת יעל ברגשטיין
  • 2019 - רכישות חדשות, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת אירית הדר
  • 2019 - גוף ראשון יחיד, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים יובל ביטון ורוני כהן (קטלוג)

אוצרות עריכה

  • 2010 - רוני כנעני, פרינס, גלריה "החללית", תל אביב
  • 2011 - חגית גניני, עקודים, בית האומנים, ירושלים

פרסומים נבחרים עריכה

  • אלי פטל עבודות, אספיס 3, מרץ 2003
  • חמדה רוזנבאום, "נשמה חדשה", סטודיו 147, אוק' 2003
  • אסתר דותן, "דרך לוד", סטודיו 147, אוק' 2003
  • יגאל נזרי (עורך), חזות מזרחית, בבל 2004
  • רותי דירקטור, אמנות עכשווית אני מדברת אליכם, סל תרבות ארצית - ההוצאה לאור 2005
  • שאול סתר, סגולה:אלי פטל קו 16, סטודיו 160
  • תיק אלי פטל, ראיון וביקורת, סטודיו 162
  • חיים דעואל לוסקי, "הטבע המקורי", סטודיו 167
  • אלי פטל, נומה ועראק, הכיוון מזרח 13
  • מתי שמואלוף, האלימות בכינון המקור, בצלאל פרוטוקולים היסטוריה ותאוריה 2007, נערך ופורסם בספר "ממזרח יתפרץ הר געש", הוצאת עיתון 77, 2020
  • בשולי הקיר הלבן ובמרכזו, מתי שמואלוף, מארב 2007, נערך ופורסם בספר "ממזרח יתפרץ הר געש", הוצאת עיתון 77, 2020
  • Introducing - Eli Petel -Modern Painters ,sep.2008, Artinfo. com
  • ארט פרס, גיליון 345 מאי 2008
  • בועז לוין, לחשושים וזעזועים, אתר מארב 2009
  • בין השאיפה למערב להשתרשות במזרח, ארץ אחרת, 57, 2010
  • דוד סטרומברג, בועת האמנות, ג'רוסלם פוסט, אוגוסט 2011

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלי פטל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה