אריה מליניאק

פרשן כדורסל וכדורסלן-עבר ישראלי

אריה מליניאק (נולד ב-25 באוקטובר 1949) הוא פרשן כדורסל ישראלי שהיה בעברו כדורסלן ומאמן כדורסל בולט.

אריה מליניאק
אריה מליניאק בשנת 2016
אריה מליניאק בשנת 2016
לידה 25 באוקטובר 1949 (בן 74)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קישורים חיצוניים
maliniak.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מליניאק (כורע ראשון מימין) הפועל תל אביב מניפה את גביע המדינה, 24 ביוני 1969

קריירת משחק ואימון

עריכה

הוא החל את דרכו כשחקן כדורסל בהפועל תל אביב ובהפועל רמת גן[1]. היה חבר נבחרת הנוער[2], נבחרת העתודה[3], נבחרת ישראל למכביה ונבחרת אס"א בכדורסל. בגיל 21 סיים קורס מאמנים, ובגיל 26 החל בקריירת אימון כמאמן-שחקן. אימן בהפועל רמת גן[4], הפועל גבעתיים[5], הפועל חולון[6], הפועל עפולה והפועל גליל עליון עמה העפיל לגמר גביע המדינה.

בעבר אימן גם את נבחרת הנוער של ישראל[7], היה עוזר מאמן של רלף קליין בנבחרת ישראל בכדורסל, ובשנת 1983, לאחר עזיבתו של קליין לגרמניה, קודם לעמדת המאמן הראשי, כשלתפקיד עוזר המאמן מונה פיני גרשון[8]. הנבחרת בניהולו כשלה בניסיונה להעפיל לאולימפיאדת לוס אנג'לס (ישראל מעולם לא הצליחה לעלות לטורניר האולימפי בכדורסל)[9].

בעונת 1985/1986 מונה למאמן הפועל גליל עליון[10], ובעונת 1986/1987 הביא לקבוצה את הכישרון הצעיר נדב הנפלד, וביחד הם העפילו לגמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. על אף שגליל עליון הובילה ב-20 הפרש במחצית המשחק, מכבי תל אביב הייתה זו שזכתה בגביע. ב-1989 אימן את א.ס. רמת השרון מהליגה הארצית, שם חבר אליו שוב הנפלד[11]. בתום העונה העפילה א.ס. רמת השרון לליגה הלאומית. לאחר מספר מחזורים התפטר מליניאק מאימון הקבוצה, ולתפקיד המאמן מונה עוזרו ישראל לב[12].

בשנות ה-80 ניהל מליניאק את בית הספר למאמני כדורסל במכון וינגייט, והקים וניהל את ליגת הקיץ בכדורסל, לשחקנים כחול-לבן, שפעלה במשך עשר שנים. ב-1976 הקים ברמת השרון את בית הספר הראשון בישראל לקט-סל (כדורסל עם סלים נמוכים לילדים בני 8–12), ומאוחר יותר את ליגת הקט-סל הראשונה באזור תל אביב, שהפכה לליגת קט-סל ארצית, עם שמונה מאות קבוצות ואלפי שחקנים צעירים.

קריירה תקשורתית

עריכה

במקביל לעבודתו כמאמן החל לשמש כפרשן במעריב וכן בערוץ 1 בסיקור מכבי תל אביב במשחקיה בגביע אירופה[13], אך הודח מתפקידו. לאחר מכן חזר בשנת 1993 לעמדת הפרשן בערוץ 2 במשחקי מכבי תל אביב בגביע קוראץ'. שנה לאחר מכן חזר לערוץ 1 וסיקר את מכבי תל אביב בגביע אירופה עד 1996. שנה אחר כך הגיש בערוץ 2 את תוכנית סיכום המחזור בכדורגל, "הדקה ה-91", לצידו של יורם ארבל. בהמשך שימש פרשן כדורסל במדורי הספורט היומיים במעריב ובידיעות אחרונות, תפקיד שמילא עד פברואר 2021[14]. בנוסף משמש מליניאק כפרשן וחבר פאנל בתוכניות שונות בערוץ הספורט.

מליניאק הגיש עד תחילת 2009 פעם בשבוע את התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל. כמו כן הגיש במשך 20 שנה פינת ספורט בתוכנית התרבות "בילוי נעים" עם מולי שפירא, ו"ציפורי לילה מאמנות", תוכנית שעסקה באימון (קואצ'ינג) על היבטיו השונים.

מליניאק הוא אחד הקואוצ'רים הוותיקים והמובילים בישראל (מאז 1993). המציא גישת אימון שמבוססת על ניהול ארגוני באמצעות אבחנות מתחום אימון ספורט, בשיטה שעובדת בהצלחה בחברות וארגונים. הרעיון המרכזי הוא שכל סיטואציה בחיים היא משחק, יש לה כללים, שחקנים, "מגרש" ו"יציע" - בני אדם הם צופים ופרשנים, או שחקנים פעילים[15].

חיים אישיים

עריכה

בילדותו לקה בשיתוק ילדים (פוליו) והיה משותק בחצי מגופו עד שהחלים.

בסוף חודש יוני 2023 אובחן מליניאק כחולה בסרטן הדם[16]. לאחר שהתבשר כי הוא זקוק להשתלת מח עצם, נמצא בנו הצעיר, בן ה-19, כתורם המתאים ביותר והוא עבר את תהליך ההשתלה בנובמבר[17].

מליניאק ידוע באהדתו הרבה לקבוצת הכדורגל הפועל רמת-גן. הוא מתגורר ברמת אפעל.

מכתביו

עריכה
  • עולם אחר, תל אביב : כנרת, 1990.
  • (עם טובי פולק) המשחק האמיתי, תל אביב : כנרת, 1991.
  • ניקוי במקור, גבעתיים : אורנית, 1993.
  • לנצח זה מקצוע, עורך: יואב קרן, הוצאת טפר, 2018.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אריה מליניאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הפועל ת"א תובעת להחזיר את מליניאק, דבר, 9 באוגוסט 1971
  2. ^ נבחרת הנוער בכדורסל ממריאה הבוקר לבלגיה, על המשמר, 2 בינואר 1968
  3. ^ כדורסלני העתודה ישחקו בחודש אוגוסט באתונה, דבר, 18 ביולי 1967
  4. ^ ר"ג תיפרד הערב מגביע קוראץ', דבר, 22 בפברואר 1977
  5. ^ מרדכי רוזנבלאום, חיים חזן מועמד לאמן ברמת־גן, מעריב, 4 בדצמבר 1977
  6. ^ אדם ברוך, שכל אחד יתן תחת, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
  7. ^ נבחרת הנוער בכדורסל יוצאת היום לאיטליה, דבר, 24 באפריל 1980
  8. ^ משה כהן-, אריה מליניאק - מאמן הנבחרת הלאומית בכדורסל, דבר, 17 בנובמבר 1983
  9. ^ צ'ארלס בארטון: ניצח את מליניאק וגרשון ב-1984, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2001
  10. ^ יצחק ברתנא, מליניאק ממשיך בגליל, חדשות, 17 באפריל 1986
  11. ^ אבי סגל, ושוב איתכם נדב, חדשות, 16 בינואר 1989
  12. ^   אריה ליבנת, המועדון הזה אמור היה להיות הרנסנס של אריה מליניאק. בפועל, הוא היה שירת הברבור שלו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2021
  13. ^ עופר שלח, בישראל פרשן זה אחד שמבלבל אח המוח, מעריב, 16 בנובמבר 1989
  14. ^ אריה מליניאק, הריקוד האחרון / מליניאק בטור פרידה, באתר ynet, 28 בפברואר 2021
  15. ^ דנה גלבר, ‏"אימון הוא המפתח לפריצת דרך", באתר גלובס, 22 בינואר 2004
    טלי ציפורי, ‏קשר הספורט בין בארי שקד לאריה מליניאק, באתר גלובס, 25 במאי 2006
  16. ^ המחלה של אריה מליניאק: "סרטן דם אלים שמתפתח במהירות", באתר ynet, 3 ביולי 2023
  17. ^ סמדר שיר, שאגת אריה, באתר ynet, 9 באפריל 2024