בית הפועלים עמל

מבנה ציבורי נטוש בכפר סבא

בית הפועלים עמל (מוכר גם כ"קולנוע עמל") הוא מבנה הנמצא ברחוב בן-גוריון 57, בכפר-סבא ששימש כבית פועלים ובית-עם. אבן הפינה למבנה הונחה ב-1936 ושנה אחרי הנחת אבן הפינה, באוגוסט 1937, הסתיימה הקמת המבנה. בשנת 1954 הוסב המבנה לבית קולנוע. לקולנוע עמל היה אולם שהכיל 800 מקומות ישיבה, והוא פעל עד אוגוסט 2003, מאז ננטש המבנה.

בית הפועלים שנים ספורות לאחר הקמתו

היסטוריהעריכה

עמל הוקם כבית הפועלים בכפר-סבא, הוא תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, ונבנה בתקופת המרד הערבי הגדול. בתחילת 1936, הונחה אבן הפינה, ובאוגוסט 1937 נחנך במעמד אנשי ציבור רבים. המבנה מאסיבי, כמופת של אחיזה איתנה בשטח לנוכח המאורעות וכביטוי למאבק הפועלים על עבודה עברית. עלות הבנייה הכוללת הייתה 5,000 לירות ישראליות: חצי מהסכום מומן מתרומות, והחצי השני על ידי הלוואה מקרן "חוסר עבודה" ומבנק יפת בהמלצת חברת ניר. 306 פועלים תרמו ימי עבודה ולֵבנים, 266 פועלים תרמו 1,377 לירות ישראליות (65 לירות מתוכן נתרמו על ידי מי שאינם חברי הסתדרות). מבין הדוחפים להקמת בית הפועלים בכפר-סבא, בלט פנחס ספיר, מנהלה של הקרן ותושב כפר-סבא, וכן אדריכל הגנים ליפא יהלום שגם תכנן בשיתוף עם דן צור את הגינה סביב המבנה.הגינה עוצבה על פי התפיסה של 'עיר גנים', בטבורה של כפר סבא וכחלק מ'רשת ירוקה' המושתתת על התכנון המקורי של מפת המושבה כפר סבא. בית הפועלים עמל היה, הן גאוגרפית והן ערכית, ראש חץ לרשת ירוקה של גינות מרכז העיר.

הבניין מאופיין, ברוח בית הספר באוהאוס לאדריכלות, בשפה פונקציונלית-מודרניסטית; חזית סימטרית בעלת ששה עמודים בולטים, ומכל צד אגפים זהים שנסוגים מעט לאחור; הבניין חוּפה בטיח בשני גוונים שהעניק תחושה תלת ממדית לחזית השטוחה; בקומת הקרקע הייתה מבואה עם שתי כניסות לאולם, גרמי מדרגות שהובילו לאגף משרדים קטן שאכלס את המנגנון הניהולי של מועצת הפועלים.

האדריכלות של בית הפועלים עמל היא אחד מציוני הדרך בהתגבשות הסגנון הבינלאומי בעבודותיו של אריה שרון. המבנה דומה בסגנונו למעונות העובדים ברחוב פרישמן (1935) שסימלו את התרבות הפועלית בתל אביב, כמו כן, יש דמיון לחדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה מ-1936 ולמבנים הראשונים של בית החולים ביליניסון בפתח תקווה מ-1935, ואפילו לבית הספר היסודי ממלכתי הראשון בכפר-סבא: בית ספר אוסישקין, שנחנך ב-1941. כל המבנים נבנו בעבור פועלים, ואופיינו בשפה מודרניסטית צנועה אך מכובדת. בית הפועלים עמל מעט יוצא דופן מבחינה זאת, כיוון שששת העמודים בחזית שלו הדהדו דימוי הקלאסי של מקדשים יווניים, נראה שמהותו הציבורית והטקסית של בית הפועלים השפיעה על האדריכל אריה שרון.

ב-1941, לאחר מעבר מועצת פועלי כפר-סבא מהמקום, שינה בית הפועלים עמל את ייעודו: ממקום התאספות למקום העלאת הצגות תיאטרון: הצגת הבכורה אשר הוצגה באולם הייתה הצגת תיאטרון האהל "סדום". שנים שימש המקום כבית להצגות תיאטרון, קולנוע, כאולם להצגות ולמופעי בידור, והן כבמה לטקסים ולחגים של בתי הספר העירוניים ושל תנועות הנוער. ב-1966, בתכנונו של האדריכל אורי ברונשטיין, התווספה למבנה חזית חדשה שהסתירה את המבואה המקורית בעלת ששת העמודים, וכללה שני אשנבים לקופת כרטיסים וקיוסק. המבואה החדשה תוכננה בשפה שונה לגמרי מזו של החזית המקורית של המבנה. בתחילת שנות ה-70, שופץ בית הפועלים על ידי מועצת פועלי כפר-סבא, והיה לקולנוע המכיל 800 מקומות ישיבה.

עד לשנת 1981 היה הקולנוע בבעלותה של מועצת פועלי כפר סבא, לאחר שזו נקלעה לקשיים כלכליים, הושכר הקולנוע למפעל המים למשך 20 שנים. מפעל המים פעל לשיפוץ האולם, הוחלפו כיסאות העץ בכיסאות מרופדים באריג אדום ונצבעו הקירות. לאחר תקופת הפעלה רווחית, שב הקולנוע ונקלע לחובות של מיליוני שקלים. תחילה, הושכר האולם לאירועים ולכנסים, וגם למופעי בידור ולהצגות בימי ששי, אך גם המשיך לפעול כבית קולנוע לסרטי איכות.

בשנת 2003 נמכר, תמורת סכום של 750 אלף דולר, על ידי חברת נכסי ההסתדרות (נדל"ן) בע"מ לקבלנים, האחים אליהו. הם תכננו לבנות במקום מרכול, ואחר-כך בית חולים סיעודי. למען הצלת המבנה, הוקם ועד פעולה של תושבים, שגרף מאות תושבי השכונה, ובוטלו התוכניות של האחים אליהו. בהמשך, נכלל המבנה ברשימת השימור העירונית הכוללת 70 מבנים.

לקריאה נוספתעריכה

  • דן גלעדי, ימי כפר סבא הכפר שהיה לעיר, הוצאת אריאל 2011, עמוד 402
  • כפר סבא, הוצאת עיריית כפר סבא

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הפועלים עמל בוויקישיתוף