בית הפועלים עמל

מבנה ציבורי נטוש בכפר סבא
בית הפועלים שנים ספורות לאחר הקמתו

בית הפועלים עמל (מוכר גם כ"קולנוע עמל") נמצא ברחוב בן-גוריון 57, כפר-סבא. אבן הפינה הונחה ב-1936 ושנה אחרי הנחת אבן הפינה, באוגוסט 1937, ניצב המבנה ששימש כבית פועלים ובית-עם (והוסב לקולנוע בשנת 1954). לקולנוע עמל היה אולם המכיל 800 מקומות ישיבה, המבנה פעל עד אוגוסט 2003. נכון ל-2018 - הקולנוע לשעבר נטוש.

היסטוריהעריכה

עמל הוקם כבית הפועלים בכפר-סבא, הוא תוכנן על ידי חתן פרס ישראל, האדריכל אריה שרון, ונבנה בתקופת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט; בתחילת 1936, הונחה אבן הפינה, ובאוגוסט 1937 נחנך במעמד אנשי ציבור רבים. מבנה מאסיבי; מופת של אחיזה איתנה בשטח לנוכח המאורעות; וביטוי למאבק על הפועלים על עבודה עברית; המחיר הכולל לבניית הקולנוע היה 5,000 לירות ישראליות: חצי מהסכום שולם על ידי תרומות, והחצי השני שולם על ידי הלוואה מקרן "חוסר עבודה" ומבנק יפת בהמלצת חברת ניר. 306 פועלים תרמו ימי עבודה ולֵבנים, 266 פועלים תרמו 1,377 לירות ישראליות (65 לירות מתוכן נתרמו על ידי מי שאינם חברי הסתדרות). מבין הדוחפים להקמת בית הפועלים בכפר-סבא, בלט פנחס ספיר (קוזלובסקי), מנהלה של הקרן, תושב כפר-סבא, ולימים, שר אוצר מיתולוגי שהותיר את חותמו בכפר-סבא. דמות נוספת הכרוכה בעמל היא דמותו של אדריכל הגנים, חתן פרס ישראל, ליפא יהלום (ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל). הגינה הנאה סביב בית הפועלים תוכננה בשני סבבים, הראשון על ידי אדריכל הנוף ליפא יהלום, והשני בשיתוף עם דן צור. השניים זכו במשותף בפרס ישראל לאדריכלות נוף. על פי התפיסה של 'עיר גנים', עוצבה גינת עמל בטבורה של כפר סבא כחלק מ'רשת ירוקה' המושתת על התכנון המקורי של מפת המושבה כפר סבא שמדד משה סלור ב-1905. בית הפועלים עמל מהווה, הן גאוגרפית והן ערכית, ראש חץ לרשת ירוקה של גינות מרכז העיר.

הבניין מאופיין, ברוח בית הספר באוהאוס לאדריכלות שבעיר דסאו בגרמניה שבה למד אריה שרון (בין השנים  1926 - 1929) בשפה פונקציונלית-מודרניסטית; חזית סימטרית בעלת ששה עמודים בולטים, ומכל צד אגפים זהים שנסוגים מעט לאחור; הבניין חוּפה בטיח בשני גוונים שהעניק תחושה תלת ממדית לחזית השטוחה; בקומת הקרקע הייתה מבואה עם שתי כניסות לאולם, גרמי מדרגות שהובילו לאגף משרדים קטן שאכלס את המנגנון הניהולי של מועצת הפועלים - עד שזו הועברה ב-1941 למבנה חדש ברחוב נחשון - בשנים האחרונות המבנה נהרס ועל מקומו נבנו בנייני מגורים.

האדריכלות של בית הפועלים עמל היא אחד מציוני הדרך בהתגבשות הסגנון הבינלאומי בעבודותיו של אריה שרון. המבנה דומה בסגנונו למעונות העובדים ברחוב פרישמן (1935) שסימלו את התרבות הפועלית בתל אביב, כמו כן, יש דמיון לחדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה מ-1936 ולמבנים הראשונים של בית החולים ביליניסון בפתח תקווה מ-1935, ואפילו לבית הספר היסודי ממלכתי הראשון בכפר-סבא: בית ספר אוסישקין, שנחנך ב-1941. כל המבנים נבנו בעבור פועלים, ואופיינו בשפה מודרניסטית צנועה אך מכובדת. בית הפועלים עמל מעט יוצא דופן מבחינה זאת, כיוון שששת העמודים בחזית שלו הדהדו דימוי הקלאסי של מקדשים יווניים, נראה שמהותו הציבורית והטקסית של בית הפועלים השפיעה על האדריכל אריה שרון.

ב-1941, לאחר מעבר מועצת מועצת פועלי כפר-סבא לרחוב נחשון, שינה בית הפועלים עמל את ייעודו: ממקום התאספות למקום העלאת הצגות תיאטרון: הצגת הבכורה אשר הוצגה באולם הייתה הצגת תיאטרון האהל "סדום". שנים שימש המקום הן כבית להצגות תיאטרון, הן כקולנוע, הן כאולם להצגות ולמופעי בידור, והן כבמה לטקסים ולחגים של בתי הספר העירוניים ושל תנועות הנוער. ב-1966, בתכנונו של האדריכל אורי ברונשטיין, היתוספה למבנה חזית חדשה שהסתירה את המבואה המקורית בעלת ששת העמודים, וכללה שני אשנבים לקופת כרטיסים וקיוסק. המבואה החדשה תוכננה בשפה שונה לגמרי מזו של החזית התמירה המקורית בסגנון הבינלאומי של המבנה. בתחילת שנות ה-70, שופץ בית הפועלים על ידי מועצת פועלי כפר-סבא, והיה לקולנוע גדול המכיל 800 מקומות ישיבה.

עד לשנת 1981 היה הקולנוע בבעלותה של מועצת פועלי כפר סבא, לאחר שזו נקלעה לקשיים כלכליים, הושכר הקולנוע למפעל המים למשך 20 שנים. מפעל המים פעל לשיפוץ האולם, הוחלפו כיסאות העץ בכיסאות מרופדים באריג אדום ונצבעו הקירות. לאחר תקופת הפעלה רווחית, שב הקולנוע ונקלע לחובות של מיליוני שקלים. תחילה, הושכר האולם לאירועים ולכנסים, וגם למופעי בידור ולהצגות בימי ששי, אך גם המשיך לפעול כבית קולנוע לסרטי איכות.

בשנת 2003 נמכר, תמורת סכום של 750 אלף דולר, על ידי חברת נכסי ההסתדרות(נדל"ן)בע"מ לקבלנים, האחים אליהו. הם תכננו לבנות במקום מרכול, ואחר-כך בית חולים סיעודי. למען הצלת עמל, הוקם ועד פעולה של תושבים, שגרף מאות תושבי השכונה, ובוטלו התוכניות של האחים אליהו.

ועד הפעולה למען עמל, בעזרת תמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרים וירדנה ויזינברג מנהלת מוזיאון כפר-סבא ואחראית השימור, פועלים להכנסת עמל לרשימת השימור העירונית, כיוון שנבנה על ידי האדריכל אריה שרון בסגנון הבינלאומי: עצומה שעליה חתמו מאות תושבי כפר-סבא הצילה את עמל, והמבנה הוכנס לרשימת השימור העירונית הכוללת 70 מבנים.

פרופסור אמנון בר-אור, אחד מדמויות המפתח בשימור בארץ, גויס על ידי ירדנה ויזינגר בשם ראש עיריית כפר סבא יהודה בן-חמו, להכין למבנה עמל תיק תיעוד במסגרת הכנת תוכנית שימור כוללת לעיר, זאת, בד בבד עם ניסיונות לשכנע את הקבלנים, האחים אליהו, רוכשי המבנה, לנייד את זכויותיהם לקרקע אחרת. תיק התיעוד לא הושלם כמו גם תוכנית השימור שהכין פרופסור בר אור לכפר סבא.

לקריאה נוספתעריכה

  • דן גלעדי, ימי כפר סבא הכפר שהיה לעיר, הוצאת אריאל 2011, עמוד 402
  • כפר סבא, הוצאת עיריית כפר סבא

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הפועלים עמל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה