ארנון אפק

רופא ישראלי

ארנון אפק פינק (נולד ב-18 במאי 1963) הוא רופא ישראלי, פרופסור לרפואה, מומחה לפתולוגיה ולמנהל רפואי. אפק כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בשנים 2014 עד 2015 ובשנת 2023 הוא מכהן כמשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, הוא מנהל בפועל של ביה"ח הכללי שיבא, ומנהל המחלקה למינהל רפואי בשיבא. זוכה אות יקיר שרות המדינה.

ארנון אפק
לידה 18 במאי 1963 (בן 61)
כ"ג באייר תשכ"ג
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19892008 (כ־19 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד הבריאות ה־23
ממשלות ישראל ה-33 וה-34
מאי 2014יולי 2015
(כשנה)
תחת שר הבריאות יעל גרמן, בנימין נתניהו ויעקב ליצמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפק משמש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת רייכמן והדקאן המייסד של בית הספר לרפואה ע"ש דינה רקנאטי, שהוגש לאישור המל"ג. היה ראש תכנית הוראת הרפואה באנגלית (תכנית ניו-יורק) באוניברסיטת תל אביב וחבר ההנהלה האקדמית של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרופסור נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין ויו"ר המועצה הלאומית לרפואה משפטית ולפתולוגיה במשרד הבריאות. משמש כיועץ הראשי בפועל של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. בנוסף, משמש יושב ראש משותף של איגוד מנהלי בתי החולים בישראל. בעבר היה יו"ר הפדרציה העולמית של ההסתדרות הרפואית וחבר הוועד המנהל של ועדת הבריאות של ה-OECD.

קורות חייו עריכה

אפק נולד בחיפה לשושנה, אשת חינוך וד"ר יגאל אפק, מהנדס. הוא גדל בתל אביב, למד בתיכון אליאנס, והשלים בהצטיינות לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים[1] בין השנים 1981 עד 1987[2]. את הסטאז' עשה ב-1988 בבית החולים בילינסון ובין השנים 1993 - 2000, התמחה באנטומיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא. לאחר ההתמחות, בין השנים 2000 ל-2002, השלים בהצטיינות לימודי תואר בוגר במנהל מערכות בריאות (MHA) באוניברסיטת בן-גוריון[3], ובין השנים 2002 - 2004, התמחה בהצטיינות במנהל רפואי במרכז הרפואי שיבא ובהנהלת משרד הבריאות. הוא בוגר תוכנית וקסנר לבכירים בבית הספר קנדי לממשל, אוניברסיטת הרווארד (WSLP16).

צה"ל עריכה

לאחר סיום לימודי הרפואה, בין 1989 ל-1991, השלים אפק את שירותו הצבאי בצה"ל בחיל הרפואה כרופא צבאי בתפקידים של רופא גדודי וחטיבתי בעוצבת "בני אור". בשנת 1992 החל את תפקידו בבה"ד 10 כמפקד קורס קציני רפואה. בשנת 2000 החל לשרת בפיקוד צפון, כסגן הרופא הפיקודי, עד שנת 2002. בין השנים 2004 ל-2007 שימש ראש ענף מיון רפואי ורפואה תעסוקתית ומנהל המחלקה למינהל רפואי במפקדת קצין רפואה ראשי. בתפקידיו בצה"ל קידם את השינוי בתפיסת המיון הרפואי ואת ההתנדבות לשירות צבאי. לאחר פרישתו, המשיך לשמש בתפקיד יועץ רפואי לחיל הרפואה[4]. במילואים הוא משרת כחבר בוועדת הלסינקי של חיל הרפואה בדרגת אל"ם (מיל').

ניסיון מקצועי עריכה

עם פרישתו מהצבא, מונה ב-2008 לתפקיד סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא[2]. במקביל, כיהן בשיבא גם כאחראי שעת חירום, יו"ר ועדת הסטאז' וההתמחות[1], ומנהל היחידה לתמיכה ניהולית[3].

ב-2011[5] נבחר במכרז שנערך מטעם נציבות שירות המדינה לתפקיד ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות. הוא נכנס לתפקידו ב-1 בינואר 2012, והחליף את קודמו בתפקיד, ד"ר חזי לוי[1].

ביוני 2014 החל לכהן כמנכ"ל משרד הבריאות, במקומו של פרופ' רוני גמזו, כמינוי של שרת הבריאות, יעל גרמן[6]. הוא כיהן בתפקיד עד יולי 2015. בתפקידיו במשרד הבריאות קידם את עבודת המטה שהביאה למימוש הרפורמות בבריאות הנפש, שקיפות לציבור בפרסום מדדי האיכות, מודל הערכת הפגיות ואת התוכניות הלאומיות למניעה וטיפול בסוכרת ובשבץ מוחי. המלצות הוועדה הבין משרדית בראשותו, הביאה להחלטת הממשלה להקמת בית החולים על שם שמעון פרס בבאר שבע. הוא גם קידם את הרפורמה בקנאביס לשימוש רפואי, את הרפורמה במקצועות הבריאות (הוספת תפקידי עוזר רופא, אחות מומחית, מסייעים למתמחים) והקלת הליכי הרישוי לישראלים ולעולים.

בהובלתו, מינהל הרפואה קיבל את אות ההוקרה של נציבות שירות המדינה ליחידות מצטיינות בהתייעלות, וזכה בתעודת הוקרה לצוות שיפור בשירות המדינה (מקום שלישי) בנושא איכות הטיפול והשירות בפגיות. הרפורמה בבריאות הנפש אותה הוביל במשרד הבריאות הוגדרה על ידי שופטי בג"ץ במילים: "...התחושה היא שנעשית עבודה מקצועית".

 
ארנון אפק מארח במרכז הרפואי שיבא את מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן

עם סיום תפקידו במשרד הבריאות שב למרכז הרפואי שיבא לתפקידו כמשנה למנהל המרכז הרפואי ומנהל בית החולים הכללי בפועל. בנוסף לתפקידים אלו, משמש פרופ' אפק גם האחראי על הרופאים והאקדמיה.

בשנת 2018 הוא מונה ליו"ר הוועדה לבדיקת התוכנית ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל, שבעקבות המלצותיה הוקם בית הספר לרפואה על שם מרים ושלדון אדלסון באוניברסיטת אריאל.

ביולי 2019 מונה לשמש במקביל לתפקידיו בשיבא כיועץ הרפואי הראשי (בפועל) של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות[7].

ביוני 2020 הורה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב למוסד לביטוח לאומי להכיר באפק כנפגע עבודה בקבלו את הטענה שהתפרצות מחלת הסוכרת אצלו נבעה מהלחץ שחווה בעבודה כמנכ"ל משרד הבריאות[8].

תפקידים באקדמיה עריכה

היה חבר מן המניין לבריאות הציבור, חבר בהנהלת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב[9] ופרופסור חבר בחוג לפתולוגיה מאז 1994. בשנים 2011–2022 עמד בראש התוכנית האמריקאית ללימודי רפואה (תוכנית ניו-יורק), ומשנת 2018, פרופסור נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין.

בין 2011 ל-2013 שימש מרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למנהל וריכז קורס ניהול בית-חולים במסגרת תואר שני במינהל מערכות בריאות[1]. בין השנים 2013 ל-2014 הרצה גם בתואר ראשון במנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים. מלמד החל משנת 2015, באוניברסיטת תל אביב ניהול מערכות בריאות - בבית הספר למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי, ואתיקה רפואית - בחוג לרפואת אסון והתוכנית הרב תחומית למנהלים לניהול מצבי חירום ואסון, של בית הספר לבריאות הציבור שבפקולטה לרפואה.

משנת 2018 מרצה גם בתוכנית ה-MBA הבינלאומית לניהול חדשנות ויזמות בתחום הבריאות בבית הספר אריסון למנהל עסקים שבמרכז הבינתחומי הרצליה.

הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת רייכמן ומרצה בבית הספר למנהל עסקים. הוא משמש כראש חטיבת מדעי החיים בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ומונה לתפקיד הדקאן המייסד של בית הספר לרפואה ע"ש דינה רקנאטי שהוגש לאישור המל"ג.

מחקר אקדמי עריכה

לאורך השנים פרסם למעלה מ-200 מאמרים בעיתונות הרפואית העולמית. מחקריו התמקדו בקשר בין השמנה וגורמי סיכון נוספים לתחלואה במחלות לב, כלי דם, סוכרת וסרטן בקרב בני נוער[10][11] וחקר האימונופתוגנזה של טרשת עורקים.

ב-2017 הוא היה בצוות המוביל את כתיבת גיליון העיתון המיוחד על מערכת הבריאות בישראל של העיתון הרפואי Lancet, הגיליון Health In Israel, והשתתף בכתיבת שניים מהמאמרים בעיתון. פרופ' אפק מרצה אורח בכנסים רפואיים וכחוקר זכה בפרס גולדנברג, פרס קלרמן ובפרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים.

תעשיית התרופות עריכה

בשנים 2014–2017 שימש כיו"ר הוועד המנהל של "קרן מחקרים רפואיים ליד ירושלים" המקבלת תרומות מעשר חברות תרופות[12].

ועדות מקצועיות עריכה

2010
  • יו"ר ועדת תיירות מרפא
  • חבר ועדת הלסינקי של חיל הרפואה
2011
  • חבר ועדת ההוראה הקלינית בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
2012
  • חבר מועצת הבריאות ויו"ר ועדת הארגון של המועצה
  • יו"ר הוועדה הבין-משרדית לקביעת התוכנית הלאומית לקידום בטיחות ילדים בישראל
  • יו"ר הוועדה לקביעת מדדי איכות בבתי חולים
  • חבר ועדת המחירים הבין-משרדית במערכת הבריאות, יו"ר תת-הוועדה לקביעת מחירים
2013
  • הוועדה לבחינת הכנסת עוזר רופא
2014
  • יו"ר הוועדה לתכנון המענה הרפואי לנגב
  • חבר ועדת גרמן וחבר תת-ועדת תיירות מרפא ותת ועדת "ריבוי הכובעים" של משרד הבריאות
  • יו"ר הוועדה לבחינת חוק החולה הנוטה למות
  • יו"ר הוועדה לקידום הטיפול במחלות נדירות
2015
  • חבר הוועד המנהל של ועדת הבריאות של ה-OECD
2018
  • יו"ר הוועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה באזור יהודה ושומרון לבדיקת התוכנית ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל
  • יו"ר הפורום העולמי של הרופאים היהודים של ההסתדרות הרפואית בישראל - מפעל חברות החוץ (IMA World Fellowship)
2019
  • יו"ר ועדת המעקב אחר הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל מטעם המועצה להשכלה גבוהה של ישראל
  • יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים בישראל
2020
2021
  • יו"ר תת-הוועדות לשיפור השירות הרפואי והוועדות הרפואיות לנכי צה"ל, וחבר הוועדה של רפורמת "נפש אחת", משרד הביטחון
2022
  • יו"ר הוועדה הלאומית לקידום הטיפול הנמרץ במדינת ישראל, משרד הבריאות
  • יו"ר ועדת ההיגוי, הרפורמה באשפוז הגריאטרי, משרד הבריאות

פרסים עריכה

  • 1988 - פרס גולדנברג לעבודת גמר מצטיינת
  • 1997 - פרס קלרמן לחוקרים צעירים
  • 1998 - פרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים
  • 2005 - פרס ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל לרפואה צבאית
  • 2006 - פרס צוותי שיפור לקידום ההתנדבות לשירות צבאי ושיפור המענה לחיילים קרביים ברפואת השיניים
  • 2007 - פרס האגודה הישראלית לאיכות
  • 2008 - פרס מרצה מצטיין בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
  • 2009 - פרס רקטור אוניברסיטת ת"א למצוינות בהוראה
  • 2017 - תעודת הוקרה מטעם האגודה לזכויות החולה על פועלו למען ציבור החולים ובני משפחותיהם
  • 2019 - אות "יקיר שירות המדינה" ע"ש חיים קוברסקי-מטעם נציבות שירות המדינה
  • 2019 - פרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים

חיים אישיים עריכה

ארנון אפק נשוי ללימור, רופאת שיניים לילדים, ואב לשניים. מתגורר בנתניה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנון אפק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 פרופסור ארנון אפק – ראש מנהל הרפואה הבא במשרד הבריאות, 23 בנובמבר 2011, באתר דוקטורס אונלי
  2. ^ 1 2 Arnon Afek, באתר Linkedin (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Trauma Testimony Discourses - Genre Patterns and Innovation, Tel Aviv University
  4. ^ ריטלין, פרופיל וטיפול רפואי בצה"ל, 6 באוגוסט 2009, באתר abiliko
  5. ^ נבחר אפק לראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, 22 בנובמבר 2011, באתר משרד הבריאות
  6. ^ אורלי הררי, מנכ"ל משרד הבריאות החדש: פרופ' ארנון אפק, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2014
  7. ^ פרופ' ארנון אפק מונה ליועץ הרפואי הראשי של היחידה לקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, באתר משרד הבריאות, 21/07/2019
  8. ^ בגלל רצח הנערים: מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר הוכר כנפגע עבודה, באתר ynet, 26 ביוני 2020
  9. ^ הנהלת הפקולטה, באתר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
  10. ^ ארי גלהר, מחקר: קשר בין ילדים שמנים לסרטן בבגרות, באתר nrg‏, 24 ביולי 2012
  11. ^ Amir Tiroshet al., Adolescent BMI Trajectory and Risk of Diabetes versus Coronary Disease, The New England Journal of Medicine, April 7, 2011. קישור
  12. ^   רוני לינדר, הכירו את העמותה של משרד הבריאות שמקבלת תרומות מחברות תרופות, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2018
  13. ^ בועז אפרת‏, המתנגדים לסגר, ואלו שאינם אופטימיים: כוורת הקורונה של גמזו, באתר וואלה‏, 29 ביולי 2020