בית הספר להנדסה צבאית
בית הספר להנדסה צבאית, הידוע בראשי התיבות בהל"ץ, הוא בית הספר שמכשירים את חיילי חיל ההנדסה הקרבית וכן חיילי חי"ר בכלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. נקרא גם בה"ד 14 ונמצא כיום במחנה צוקי עובדה.
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בהל"צ 14 |
| שיוך |
 חיל ההנדסה הקרבית |
| סוג | בסיס הדרכה |
| בסיס האם | צוקי עובדה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־77 שנים) |
| מקים היחידה | סא"ל מרדכי מרון |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 מרכז הכשרות היסוד בזרוע היבשה  |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | אל"ם עומרי טלר |
| מפקדים | ראו המשך |
תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 05 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 06 (רמת הרובאות עולה ל־06). בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת רק"ם הנדסי וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה) או קצונה. כמו כן, מכשיר את חיילי החי"ר של מחלות ההנדסה בסיירות, במקצוע החבלה.
על בית הספר מפקד קצין בדרגת אלוף־משנה. מפקדו הנוכחי של הבסיס הוא אלוף־משנה עומרי טלר.
היסטוריה
עריכהבית הספר להנדסה צבאית הוקם בשנת 1948, זמן מלחמת העצמאות, בבסיס גלילות, בפיקודו של סא"ל מרדכי מירון.[1] ההכשרות בבית הספר נמשכו במהלך המלחמה לתקופות קצרות בלבד, משום שהחיילים נדרשו חזרה בחזית. ההכשרה בבית הספר נעשתה בעיקר בעברית ויידיש, אולם היו גם קורסים בשפות אחרות.[2][3] בבית הספר היו שלוש מחלקות: שדה, חבלה והסוואה. במחנה הוקם מוזיאון של אמצעים הנדסיים.[4] כעבור מספר חודשים הוקם בסיס הטירונים של החיל, בנפרד מבית הספר, בכפר יונה.[1]
בסוף 1953 עבר בית הספר לבסיס דורה, ליד נתניה, ובראשו עמד אל"ם אפרים להב, לימים קצין הנדסה ראשי.[1] בשנת 1955 עבר לבסיס חצור.[5]
בסביבות שנת 1972 עבר בסיס בית הספר לבסיס אדוריים והטירונות החיילית עברה אל מחנה בט"ר עציון. ב־1972 מונה אלוף־משנה אבישי כ"ץ למפקד בית הספר, והנהיג נורמות התנהגות חדשות, בהן שם דגש על הפסקת הטרטורים והתעמרויות של מפקדים בחיילים, שהיו רווחות אז. לטענת כ"ץ, מאמציו זכו להצלחה רבה, ותופעת הטרטורים נעקרה מהשורש, ובהל"ץ זכה להערכה רבה בקרב הקצינים הבכירים של צה"ל.[6]
ב־1995 עבר בסיס בית הספר למקומו הנוכחי בצוקי עובדה למבני בטון הכוללים חדרי שינה ממוזגים שבנה חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית עבור חיל השריון כחלק מ-3 בסיסים (שיזפון, מגן-סיירים וצוקי עובדה) שנבנו בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 כפיצוי על הבסיסים ושטחי האימון בסיני שנמסרו למצרים במסגרת הסכם השלום עם מצרים. במחנה צוקי עובדה מוקם בתחילה (1985) למשך כעשור בסיס הטירונות החיילי של השריון עד שנת 1995, ואז הועבר הבסיס לחיל ההנדסה לטובת הבהל"ץ.
ב־1998 הוקם בבהל"ץ גדוד 614 המשמש עתודה הנדסית וכולל את מדריכי וצוערי קורסי הפיקוד של חיל ההנדסה הקרבית. הגדוד נקרא בשם "גדוד היובל" כיוון שבאותה שנה צוינו 50 שנה (יובל) להקמת מדינת ישראל. בשנת 2010 אוחדו פלוגות קורסי מפקדי הכיתות וקורס הקצינים של חיל ההנדסה הקרבית תחת גדוד אחד ושמו שונה לגדוד הפיקוד.
מבנה
עריכהבית הספר בנוי ממספר ענפים, שבראש כל אחד עומד קצין הנדסה בדרגת סגן אלוף. הענפים בבהל"ץ הם:
- מפקדת הבה"ד הכוללת בתוכה את הפלוגות הבאות:
- פלוגת המד"ריה הכוללת בתוכה את מחלקות האג"ם, אימון גופני ופיתוח הדרכה.
- פלוגת אחזקה וחימוש לכלל האמצעים ההנדסיים המצויים בבה"ד. פומ"ה, נמר"ה, נגמ"שים וכלי הנדסה שונים.
- פלוגת לוגיסטיקה האחראית על ציוד אישי, פלוגתי וגדודי. מטבח הבה"ד ומחלקת הרכב.
- פלוגת משא"ן (משאבי אנוש) הכוללת את תחומי הת"ש, רבנות, וכוח אדם.
- פלוגת הרפואה הכוללת את מרפאת היחידה ומרפאת השיניים וכן כוננות רפואית של צוות אר"ן. בנוסף אחריות מקצועית על כלל חובשי הפלוגות.
- פלוגת תקשוב היא פלוגת הקשר והתקשוב של הבה"ד. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובענפים, הפלחי"ק משמש גורם חשוב בביצוע המשכיות הבה"ד. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי הגדוד, וחפ"ק מפקד הבה"ד. הפלוגה מורכבת מ-6 מחלקות מקצועיות: אלחוט, טכני, כ"ס ושו"ב, קצ"ק ומדריכות תקשוב.
- בראש כל פלוגה עומד קצין בדרגת סרן-רס"ן המשמש כקצין המטה, יחד מרכיבים הקצינים את מטה הבה"ד.
- בא"ח הנדסה
- ענף המקצועות
- גדוד הפיקוד 614
בא"ח ההנדסה הקרבית
עריכהבסיס האימון החילי (בא"ח) אחראי על הכשרת הלוחמים, טירונות, הכשרות יסוד ואימון מתקדם.
- טירונות פלסים - השלב הראשון בהכשרת היסוד של לוחמי חה"ן. מסמיך את החיילים לרובאות שלב 05 ופלסות שלב 05, נמשך כ־4 חודשים.
- אימון מתקדם - השלב השני בהכשרת היסוד של לוחמי החיל. בו מוכשרים החיילים בהעמקה לתחומי החבלה והמיקוש. מסמיך את החיילים לרובאות שלב 06 ולפלסות שלב 06.
מבנה הבא"ח
עריכה- פלוגת סיוע מנהלתי - הכוללת בתוכה מחלקות משא"ן, לוגיסטיקה, אג"ם (הדרכה, קליעה, חינוך גופני), רפואה (מוקטנת).
- הכשרת הלוחם (טירונות), בראשה עומד קצין בדרגת רב-סרן, המשמש כמפקד מגמת הכשרות יסוד.
- פלוגת טירוני גדוד אסף
- פלוגת טירוני גדוד להב
- פלוגת טירוני גדוד המח"ץ
- פלוגת טירוני גדוד המפ"ץ
- פלוגת טירוני יחידת יהל"ם (פלוגה ה)
- פלוגת טירוניות יחידת יהל"ם (פלוגה ו פעם בשנה)
- פלוגת עיט (תומכ"ל)
- הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם), בראשה עומד קצין בדרגת רב-סרן, המשמש כמפקד מגמת הכשרה מתקדמת.
- פלוגת אימון מתקדם של גדוד אסף
- פלוגת אימון מתקדם של גדוד להב
- פלוגת אימון מתקדם של גדוד המח"ץ
- פלוגת אימון מתקדם של גדוד המפ"ץ
מפקדי הבא"ח
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אילן סבג | 2007-2009 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| שרון חדד | 2009-2011 | |
| זכי יפת | 2011–2013 | לימים מהנ"פ צפון |
| שרון חדד | 2013–2014 | כהונה שנייה |
| מנור ינאי | 2014–2016 | לימים מפקד יהל"ם, רמ"ט פד"ם |
| רענן בן יעקב | 2016–2020 | |
| אדיר ריינס | 2020–2022 | לימים מהנ"פ מרכז |
| מתן לוי | 2022–2024 | לימים מהנ"פ דרום |
| ניר חבלצקי | 2024-מכהן |
גדוד 614
עריכה
גדוד 614 מהווה גדוד הנדסה הקרבית המורכב מסגל הפיקוד וחניכי ההכשרות המתקדמות בבית הספר להנדסה צבאית. הוקם ב־1998 ונקרא גדוד "היובל" על שם חגיגות היובל למדינת ישראל. בשנת 2010 אוחדו פלוגות קורסי מפקדי הכיתות וקורס הקצינים של חיל ההנדסה הקרבית תחת גדוד אחד ושמו שונה לגדוד הפיקוד.
בשגרה הגדוד עוסק בהכשרת לוחמי חיל ההנדסה הקרבית לקורסי הפיקוד ומדי פעם בפעילות מבצעית ככוננות.
בחירום הגדוד מגויס לקרב והופך לגדוד לוחם שכולל 5 פלוגות מבצעיות: 4 פלוגות פלסים ופלוגת צמ"ה. תפקיד הגדוד במלחמה לפלס את הדרך לכוחות השריון והח"יר דרך זירות מטענים. תפקידו השני סיוע לכוחות השריון והח"יר בנושא הלחימה בשטח הבנוי והפתוח, התעסקות בחבלה, איסוף והשמדת אמל"ח, השמדת מבנים ופירי מנהרות טרור. פלוגות הצמ"ה מתעסקות בעבודות הנדסיות מכניות כמו הקמת עמדת מגנן ירי, תעלות נ"ט, סוללות עפר, הריסת מבנים ועוד. ב-2023 עבר הגדוד שדרוג במעמדו והוכרז כ"גדוד לוחם" מן המניין, ולא רק במצבי חירום.[7]
מבנה הגדוד
עריכההגדוד מורכב ממספר פלוגות, בראש כל פלוגה קצין בדרגת רב סרן.
- פלוגת נץ (קורס מ"כים) - מיועדת לחניכים מגדוד אסף 601
- פלוגת שחף (קורס מ"כים) - מיועדת לחניכים מגדוד להב 603
- פלוגת עיטם (קורס מ"כים) - מיועדת לחניכים מגדוד המח"ץ 605
- פלוגת ח"ץ - ההשלמה החיילית של קורס הקצינים בחיל ההנדסה מכלל הגדודים
- עתידה להיפתח פלוגת קורס מכים נוספת עבור חניכים מגדוד המפ"ץ 607.
- בנוסף קיימת פלוגת סיוע מנהלתי.
בשעת חירום מצטרפת אליהם פלוגת "חתולי הצוקים", שבשגרה משמשת את מדור הצמ"ה בבהל"ץ.
בגדוד מועברים שני קורסים -
- קורס מ"כים חה"ן (קמכ"ח) - קורס המכשיר מפקדים שאינם קצינים. בקורס מוכשרים מפקדי כיתות (מ"כים) ומשכו 15 שבועות. בו מוכשרים החיילים לשלב רובאות 08 ופלסות שלב 08.
- קורס קצינים ח"ץ (חה"ן צוערים) - השלמה חילית של קורס קצינים, נמשך 4 חודשים ובסיומו הופכים החיילים לקציני הנדסה קרבית.
השתתפות במלחמות
עריכהכוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים במהלך האינתיפאדה השנייה[8]. ב־2014 לחמו במבצע צוק איתן.[9]
הגדוד נלחם במלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה תחת פיקוד חטיבה 460. ב-6 בנובמבר 2023 חשף משגרי רקטות ורקטות עצמן שהוסתרו בסניף של תנועת נוער ובמסגד.[10] במהלך הקרבות בצפון רצועת עזה במלחמת חרבות הברזל נהרג סמ"ר אוריה יעקב, לוחם הגדוד.[11]
מפקדי גדוד 614
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ניר לוי | 2001–2002 | המג"ד האופרטיבי הראשון |
| ערן פאוקר | 2002–2004 | |
| מני אחיטוב | 2004–2006 | |
| משה מור | 2006–2008 | |
| זכריה יפת | 2008–2009 | המג"ד בזמן מבצע עופרת יצוקה |
| עידו מזרחי | 2009–2010 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| ערן קריסי | 2010–2012 | |
| דייוויד סולומון | 2012–2014 | המג"ד בזמן מבצע צוק איתן |
| אופיר בן דוד | 2014–2016 | |
| היתאם חוסייסי | 2016–2018 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
| מתן לבו | 2018–2020 | |
| רן מור | 2020–2022 | לימים מפקד איתמ"ר |
| אדונירם שרעבי | 2022–2024 | המג"ד בזמן מלחמת חרבות ברזל, לימים מהנ"פ מרכז |
| זאב כהן | 2024 - מכהן | המג"ד בזמן מלחמת חרבות ברזל |
ענף מקצועות (בית הספר למקצועות ההנדסה)
עריכהענף מקצועות אחראי להכשיר את חיל ההנדסה וכלל צה"ל במקצועות ההנדסה השונים.
הענף מורכב ממספר מדורים כאשר בלכ מדור עומד קצין בדרגת רב סרן.
- מדור המיקוש והחבלה (מו"ח) - במסגרתו מתקיימים קורסים המכשירים את טירוני חיל ההנדסה ובנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק המדור הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.
- מדור הרק"ם - במסגרתו מועברים קורסים שונים לחיילים בכל הרמות (מהטירונות ועד קורסי הקצינים). הפלסים מוכשרים לתפעל רק"ם הנדסי הכולל נמ"ר הנדסי, פומ"ה ונגמ"ש M-113.
- מדור הצמ"ה - במסגרת מדור הצמ"ה מתקיימים מספר קורסים המכשירים את החיילים להפעלת ואחזקת ציוד מכני הנדסי, ומוכשרים כלוחם צמ"ה. כמו כן מתקיימים קורסי צמ"ה עבור פיקוד העורף וחיל האוויר. בנוסף במסגרת המדור קיימת בבית הספר פלוגת צמ"ה סדירה שתפקידה מלבד הכשרת החיילים הוא גם ביצוע עבודות הדורשות צמ"ה עבור בהל"ץ (כגון הכשרת מטווחים או חפירת תעלות נ"ט לאימון בפריצת סער וגישור). בנוסף, מדי פעם עולה היחידה לפעילות מבצעית בה היא מפעילה כלי צמ"ה ממוגנים, כגון דחפור CAT D9 או יעה זחלי CAT 963 כחלק מגדוד 614.
- מדור לוחמת תת-קרקע (לת"ק) - במסגרתו מתקיימים קורסים שונים בתחום התת קרקע, הרובוטיקה (כגון פנדה וקונג פו פנדה), רחפנים.
בנוסף במסגרת הענף מתקיים קורס מדריכות (קמ"ד) חה"ן. קורס זה המכשיר את מדריכות בית הספר בטירונות ולאחר מכן בקורס מקצועי בהתאם למקצוע אותו ידריכו (רק"מ, תת-קרקע, חבלה, צמ"ה ועוד). לאחר סיום הקורס משובצות המדריכות למדורים השונים או לענף הנדסה בצאלים.
מפקדי בית הספר להנדסה צבאית
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מרדכי מירון | 1948– | מפקדו הראשון של בית הספר להנדסה צבאית |
| אפרים להב | לימים קצין ההנדסה הראשי | |
| אלחנן קליין | 1955– | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| אלחנן קליין | 1957–1961 | כהונה שנייה |
| זאב שפריר[12] | ||
| מיכאל רייצ'וק[13] | ||
| אבישי כ"ץ | 1972– | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| יהושע אשכול | 1978–1979 | |
| יהודה כהן | לימים קצין ההנדסה הראשי | |
| ישי דותן | לימים קצין ההנדסה הראשי, בעל עיטור המופת | |
| פיני דגן | 1992–1995 | |
| איתן לידור | לימים קצין ההנדסה הראשי | |
| אלי טולדנו | לימים קצין ההנדסה הראשי | |
| אברהם בן דוד | לימים קצין ההנדסה הראשי | |
| אלי פרץ | לימים מפקד חטיבת היבשה בז"י | |
| יהודה קטורזה | 2000–2002 | לימים ראש מטה פיקוד העורף |
| שמעון דניאל | 2002-2003 | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| משה שלי | 2003-2005 | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| יוסי מורלי | 2005-2007 | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| יובל מור | 2009–2007 | |
| איתן דהן | 2009–2011 | לימים מבקר מערכת הביטחון |
| אמיר אביבי | 2011–2013 | לימים סגן מבקר מערכת הביטחון |
| אילן סבג | 2013–2015 | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| ערן קריסי | 2015–2017 | |
| עידו מזרחי | 2017–2019 | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| זיו נמני | 2019 - 2021 | |
| יואב טורחנסקי | 2021 - 2023 | לימים קצין ההנדסה הראשי |
| מעוז סלומון | 2023 - 2025 | |
| עומרי טלר | 2025 - |
קישורים חיצוניים
עריכה- בית הספר להנדסה צבאית - באתר חיל ההנדסה
אימון הלוחם בחיל ההנדסה, בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית- נתנאל רוזמן, חבר, אתה חופר: הצטרפנו למפעילי דחפורי הענק של צה"ל, במחנה ו־Mako
- ריאיון עם אל"ם אילן סבג, מפקד בהל"ץ, חדשות מודיעין־מכבים־רעות, 24 באפריל 2013
- הנדסה כמקצוע, אתר זרוע היבשה, 4 בנובמבר 2014
- שמואל אלגוזי, Israeli Combat Engineering Troop 603 - סרט סיום הכשרה הנדסה קרבית, ביוטיוב
- שי לוי, שנה למבצע: מה התחדש בהכשרות חיל ההנדסה?, באתר מאקו, 9 באוגוסט 2015
- שי לוי, צפו: חיל ההנדסה מתרגל פיצוץ מנהרות, באתר מאקו, 7 ביוני 2016
נויה בן גיגי, 614 מוכיחים רשמית שהם יודעים לא רק לדבר - אלא גם להילחם, באתר צה"ל, 30 באפריל 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 הקמת בית הספר המרכזי להנדסה צבאית באתר עמותת חיל ההנדסה
- ^ צבי אמיתי, החייל הנשכח (ביקור בבית הספר להנדסה צבאית), על המשמר, 1 בדצמבר 1948; המשך
- ^ אפרים תלמי, חיל ההנדסה - החיל האפור, דבר, 1 בדצמבר 1948
- ^ בית הספר שהמציא את מיקוש הדמי, דבר, 23 באוגוסט 1978
- ^ בהל"צ – בית הספר להנדסה צבאית, אבן מספר 6 ב"שביל המורשת" באתר עמותת חיל ההנדסה
- ^ עפר דרורי, חיילי שוקולד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 באוגוסט 2012
- ^ נויה בן גיגי, 614 מוכיחים רשמית שהם יודעים לא רק לדבר - אלא גם להילחם, באתר צה"ל, 30 באפריל 2023.
- ^ מבצע אח ורע, בפורום צבא וביטחון, פרש.
- ^ שעתם של הכסופים, אתר זרוע היבשה, 16 בספטמבר 2014.
- ^ יואב זיתון, במסגד ובמתחם של תנועת נוער: עשרות רקטות ובורות שיגור הושמדו ברצועה | תיעוד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023.
- ^ סמ"ר אוריה יעקב ז"ל, באתר צה"ל
- ^ ראיון עם אל"ם אפרים כץ באתר עמותת חיל ההנדסה
- ^ ראיון עם אדם זרטל באתר מוסד הרצל לחקר הציונות באוניברסיטת חיפה