בודרוגקרסטור
בּוֹדְרוֹגְקֶרֶסְטוּר (בהונגרית: Bodrogkeresztúr, ביידיש: קערעסטיר) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בצפון-מזרח הונגריה. הכפר שוכן על גדות נהר בודרוג, 48 קילומטרים מזרחית לעיר מישקולץ, בירת המחוז. בכפר מתגוררים כ-1,080 תושבים (נכון ל-2018).[1] היישוב נמצא על דרך רבני הפלאים (הונגריה).
 סמל בודרוגקרסטור | |
 | |
| בודרוגקרסטור | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון הונגריה |
| מחוז |
 בורשוד-אבאוי-זמפלן |
| נפה | נפת טוקאי |
| מושל | István Rozgonyi |
| שטח | 29.88 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 986 (נכון ל־1 בינואר 2021)[1] |
| ‑ צפיפות | 36.65 נפש לקמ"ר (2018) |
| קואורדינטות | 48°09′28.08″N 21°21′38.16″E / 48.1578000°N 21.3606000°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.bodrogkeresztur.hu | |
היסטוריהעריכה
האזכור הראשון לכפר הוא מ-1239, וכמו כן מוזכרת טירה בקרבתו שככל הנראה חרבה במהלך הפלישה המונגולית לאירופה. שמו המקורי של הכפר היה קרסטור (keresztúr), ומקורו לא ברור לחלוטין. ככל הנראה הוא קשור למילה ההונגרית לצלב, קרסט (Kereszt), והוא ניתן על ידי צלבנים מקומיים. במאה ה-16 קרסטור הוזכרה כעיירת שוק.
הכפר חרב פעמיים, בראשונה במהלך המרידה של פרנץ ראקוצי בתחילת המאה ה-18 ובשנייה במהלך מהפכת 1848 בהונגריה, אך הצליח להשתקם.
הקהילה היהודיתעריכה
ראשית היישוב היהודי בכפר הוא ב-1726, עת התיישבו בו משפחות יהודיות בודדות שהיגרו מפולין.[2] תחילה היהודים עסקו בעיקר בחקלאות אך כעבור זמן קצר עברו למסחר ביין. היהודים החלו להתאגד לקהילה מסודרת בסוף המאה ה-18.
בעקבות הקרע ביהדות הונגריה באזור שנת 1869 הקהילה הצטרפה לזרם האורותודקסי בהונגריה. ב-1880 ישבו בה 336 יהודים.[3] בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 עד מותו ב-1925 פעל בכפר הרב ישעיה שטיינר שגם הקים בה את חסידות קרסטיר. השוחט שלו היה השוחט המפורסם רבי שמואל אהרן דייטש בעל "שם אהרן" אביו של רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש בעל טהרת יום טוב מהעלמעץ ורבי יצחק צבי דייטש בעל שיח יצחק מסענדרא דטרויט. ב-1930 מספר היהודים גדל ל-535.[2][3]
| שנה | כמות יהודים[4] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 239 | |
| 1880 | 309 | 1,256 |
| 1910 | 404 | |
| 1920 | 467 | |
| 1930 | 535 | |
| 1941 | 455 | 2,248 |
מצב היהודים במקום התערער בעקבות החוקים האנטישמיים שחוקק ממשלו של מיקלוש הורטי החל מ-1938. ב-1942, לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, החלו להישלח צעירים יהודיים לעבודות כפייה. באביב 1944, לאחר שגרמניה הנאצית כבשה את הונגריה, רוכזו כל יהודי הכפר בבית הכנסת המקומי. כעבור מספר ימים הם נשלחו לגטו בשאטוראליאויהיי ביחד עם יתר היהודים באזור. ב-16 במאי באותה שנה שולחו יהודי הגטו למחנה אושוויץ.[2]
כמה עשרות מיהודי הכפר ששרדו את השואה חזרו לכפר וניסו להקים מחדש את הקהילה, ובראש עמד הרב האחרון של קרסטיר הרב יוסף מרדכי גינצלער שנפטר בדמי ימיו ונטמן אחורי האוהל בקרסטיר אך לאחר מכן הם החלו לעזוב באופן הדרגתי עד שהאחרונים עזבו בעקבות המרד ההונגרי ב-1956.[2] בין החוזרים בסוף שנת 1945 היו שמואל בוגלר ואחיו חיים שגילו שרוב בני משפחתם נספו.
לקריאה נוספתעריכה
- בודרוגקרסטור בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 221–223
- בודרוג-קאראסטור, שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד עמוד 78–79. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944).
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בודרוגקרסטור- בודרוגקרסטור, באתר בית התפוצות
- "בודרוגקרסטור", באתר JewishGen (באנגלית)
- בודרוגקרסטור, באתר KehilaLinks של JewishGen (באנגלית)
קרסטיר (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אתר הלמ"ס של הונגריה (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 בודרוגקרסטור, באתר בית התפוצות
- ^ 1 2 "בודרוגקרסטור", באתר JewishGen (באנגלית)
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993