בודרוגקרסטור

כפר בהונגריה

בּוֹדְרוֹגְקֶרֶסְטוּרהונגרית: Bodrogkeresztúr, ביידיש: קערעסטיר) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בצפון-מזרח הונגריה. הכפר שוכן על גדות נהר בודרוג, 48 קילומטרים מזרחית לעיר מישקולץ, בירת המחוז. בכפר מתגוררים כ-1,080 תושבים (נכון ל-2018).[1] היישוב נמצא על דרך רבני הפלאים (הונגריה).

בודרוגקרסטור (כפר)
Bodrogkeresztúr
סמל בודרוגקרסטור
סמל בודרוגקרסטור
סמל בודרוגקרסטור
בודרוגקרסטור
בודרוגקרסטור
בודרוגקרסטור
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל צפון הונגריה
מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלןבורשוד-אבאוי-זמפלן בורשוד-אבאוי-זמפלן
נפה נפת טוקאי
מושל István Rozgonyi
שטח 29.88 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 889[1] (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 36.65 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 48°09′28.08″N 21°21′38.16″E / 48.1578000°N 21.3606000°E / 48.1578000; 21.3606000
אזור זמן UTC +1
http://www.bodrogkeresztur.hu

היסטוריה עריכה

האזכור הראשון לכפר הוא מ-1239, וכמו כן מוזכרת טירה בקרבתו שככל הנראה חרבה במהלך הפלישה המונגולית לאירופה. שמו המקורי של הכפר היה קרסטור (keresztúr), ומקורו לא ברור לחלוטין. ככל הנראה הוא קשור למילה ההונגרית לצלב, קרסט (Kereszt), והוא ניתן על ידי צלבנים מקומיים. במאה ה-16 קרסטור הוזכרה כעיירת שוק.

הכפר חרב פעמיים, בראשונה במהלך המרידה של פרנץ ראקוצי בתחילת המאה ה-18 ובשנייה במהלך מהפכת 1848 בהונגריה, אך הצליח להשתקם.

הקהילה היהודית עריכה

ראשית היישוב היהודי בכפר הוא ב-1726, עת התיישבו בו משפחות יהודיות בודדות שהיגרו מפולין.[2] תחילה היהודים עסקו בעיקר בחקלאות אך כעבור זמן קצר עברו למסחר ביין. היהודים החלו להתאגד לקהילה מסודרת בסוף המאה ה-18.

בעקבות הקרע ביהדות הונגריה באזור שנת 1869 הקהילה הצטרפה לזרם האורותודקסי בהונגריה. ב-1880 ישבו בה 336 יהודים.[3]

רבים מיהודי המקום היו חסידים והיה להם בית כנסת משלהם. בין הרבנים ששירתו את הקהילה היהודית היו הרב אליעזר לונדון (1780–1796), הרב ישראל ורמן (1796–1799), הרב אברהם (אביש) טננבוים (1800–1815), הרב צבי הירש הכהן גלנץ (1830) נכדו של הרב משה טיטלבוים מאיהעל שהשפעתו בקהילה הפכה אותה למעוז החסידות. כמו כן כיהנו ברבנות הרב משה אליהו וויינסברג מקראקא (1830–1847), חתנו הרב אלעזר טייטלבוים ששימש כרב ממלא מקום לאחר פטירתו, הרב אברהם יעקב קאפל זינגער (1847–1858), הרב מנחם גרשון גרינוואלד (1858–1871), הרב דוד יהודה זילברשטיין בעל שבילי דוד, הרב ישראל מרדכי אורנשטיין (1886) הרב משה גינז-שלזינגר בעמח"ס חוט המשולש (1894–1928), הרב האחרון היה הרב חיים שלזינגר, בנו של הרב משה, שנספה בשואה. ראש הקהילה האחרון היה סוחר בשם יוזף זיידנפלד.[4]

בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 עד מותו ב-1925 פעל בכפר הרב ישעיה שטיינר המכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר שגם הקים בה את חסידות קרסטיר. ב-1930 מספר היהודים גדל ל-535.[2][3]

שנה כמות יהודים[5] כלל האוכלוסייה
1840 239
1880 309 1,256
1910 404
1920 467
1930 535
1941 455 2,248

מצב היהודים במקום התערער בעקבות החוקים האנטישמיים שחוקק ממשלו של מיקלוש הורטי החל מ-1938. ב-1942, לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, החלו להישלח צעירים יהודיים לעבודות כפייה. ב-19 במרץ 1944 פלשה גרמניה הנאצית וכבשה את הונגריה, כחודש לאחר מכן ב-16–17 באפריל רוכזו כל יהודי העיירה בגטו מקומי שהיה מורכב מבית הכנסת ומבנייני הקהילה הסמוכים, ולאחר מספר ימים הם הועברו לגטו הסמוך בעיר שאטוראליאויהיי (איהעל ביידיש) יחד עם כל יהודי האיזור, משם ב-16–25 במאי באותה שנה שולחו יהודי הגטו למחנה אושוויץ. בתקופה המלחמה אף ניזוק קשות האוהל שעמד על ציונו של הרב ישעיה שטיינר.

לאחר שהסתיימה המלחמה בשנת 1945 חזרו לכפר כמה עשרות מיהודי המקום ששרדו את השואה בראשם עמד הרב האחרון של קרעסטיר הרב יוסף מרדכי גינצלער (שנפטר בדמי ימיו ונטמן אחורי האוהל בקרעסטיר) וניסו להקים מחדש את הקהילה, [2] בין החוזרים בסוף שנת 1945 היו שמואל בוגלר ואחיו חיים שגילו שרוב בני משפחתם נספו. אז מנתה הקהילה 37 ניצולים. מספר היהודים בעיירה גדל ל-63 עד לשנת 1949, אך לאחר מכן הם החלו לעזוב באופן הדרגתי עד שהאחרונים עזבו בעקבות המרד ההונגרי ב-1956. האוהל שעל ציונו של הרב ישעיה שטיינר שוקם חלקית באותה העת על ידי הפליטים. בשנת 1963 נעשה נסיון נוסף לשקם ולחדש את מבנה האוהל, ובמימונם של מספר יהודים מליסקא הקימו את האוהל מחדש.[4]

בסביבות שנת 2010 נסלל ושוקם השביל המוביל אל ציונו של הרב ישעיה שטיינר. בשנת 2012–2013 שופץ והורחב האוהל על ידי צאצאיו. שטח הבניין הסמוך ששימש בזמנים עברו לצרכי החברא קדישא הוסב לחדר עבור הכהנים. ובמקביל נבנה אגף עבור עזרת נשים.[4]

בערך בשנת 2015 הפך קברו של הרב ישעיה שטיינר לאתר עלייה לרגל והחל מנהג המוני לעלות לקברו, בפרט ביום השנה למותו.

בנוסף, פתחו נכדיו משפחת רובין וכן משפחת פרידלנדר בתי הכנסת אורחים לאלפי יהודים המגיעים לפקוד את המקום מדי שנה ומספקים אוכל ושתיה לציבור 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה, במקום אף קיימים בתי מדרש לתורה ולתפילה, ומקוואות טהרה.

כיום (2023) גרים בכפר כ-950 תושבים מקומיים שאינם יהודיים. ובנוסף מספר יהודים שאינם מקומיים המתחזקים את בתי הכנסת האורחים במקום.

לקריאה נוספת עריכה

  • בודרוגקרסטור בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 221–223
  • בודרוג-קאראסטור, שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד עמוד 78–79. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בודרוגקרסטור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה