פאזארדז'יק

עיר בבולגריה

פָּאזָארְדְזִ'יק[1], וגם פאזארג'יקבולגרית Пазарджик), היא עיר בבולגריה, בירת מחוז פאזארדז'יק, השוכנת על גדות נהר המריצה, 39 קילומטרים מהעיר פלובדיב ו-109 קילומטרים מהבירה סופיה.

פָּאזָארְדְזִ'יק (או פאזארג'יק)
Пазарджик
סמל פאזארדז'יק
סמל פאזארדז'יק
סמל פאזארדז'יק
מרכז העיר
מרכז העיר
מרכז העיר
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
מחוז פאזארדז'יק
ראש העיר טיודור פופוב
תאריך ייסוד 1485
שטח 37.382 קמ"ר
גובה 205 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 82,148 (15 ביוני 2024)
 ‑ צפיפות 1,892 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 42°12′N 24°20′E / 42.200°N 24.333°E / 42.200; 24.333
אזור זמן UTC +2
http://www.pazardjik.bg
מגדל השעון בפאזארדז'יק
האנדרטה לזכר קורבנות ניסיון ההפיכה הקומוניסטי הכושל בספטמבר 1923

היסטוריה

עריכה

התקופה העות'מאנית

עריכה

ב-1484 לאחר ייצוב שלטונו של הסולטאן באיזיט השני באימפריה העות'מאנית, הוא פתח במסע כיבושים כנגד נסיכות מולדובה, ממלכה שאביו מהמט השני לא הצליח להכניע סופית. באיזיט נחל ניצחון תוך כיבוש הערים אקרמן וקיליה ובכך חיזק את השליטה העות'מאנית על הדרך היבשתית לחצי האי קרים, שם שלט וסאל של הסולטאן[2]. כבעלי ברית של העות'מאנים, נשלחו מהעיר אקרמן מתיישבים טטרים לחזק את האחיזה העות'מאנית בשטחים הבולגריים וב-1485 הם הקימו יישוב קבע במקום, בתוכו ייסדו מרכז מסחר אזורי והעניקו לעיר את השם בניב הטורקי Tatar Pazarcιk, שמשמעו שוק (באזאר) טטרי קטן, (דז'יק, בדומה לסיומת צ'יק)[3]. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), הכוחות העות'מאניים הנסוגים נקטו במדיניות של "אדמה חרוכה" בשטחים מהם נסוגו, העלו באש גם את העיר פאזארדז'יק ושרפו אותה עד היסוד[4]. לאחר המלחמה נכללה העיר בשטח המחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית מתוקף סיכומי קונגרס ברלין.

לאחר עצמאות בולגריה

עריכה

ב-1885 הכריז אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה על איחוד בין נסיכות בולגריה לרומליה המזרחית ומאז נותרה פאזארדז'יק בחזקת הבולגרים. בחודש אפריל 1928 אירעה רעידת אדמה חזקה בבולגריה. בערים רבות ובכלל זה פאזארדז'יק, מבני ציבור ובתי מגורים ניזוקו קשות. במשך שבועות מספר היו רעידות משנה, תושבי העיר נמלטו אל הגנים הציבוריים שבעיר ומחוצה לה ושהו שבועות מספר במחנות ארעיים. הנזק הכלכלי שנגרם לתושבי העיר ובכלל זה לבני הקהילה היהודית היה כבד. לאחר מלחמת העולם השנייה חל פיתוח מואץ בעיר, נבנו אזור תעשייה ומערכת תחבורתית, הכוללת 4 קווי חשמליות ו-14 קווי אוטובוסים. בראשית המאה ה-21, ממצבת עצמה העיר כעיר תיירותית ובה אטרקציות כגון: פארקים, כנסיות, מוזיאון להיסטוריה האזורית וגלריות[5].

דמוגרפיה

עריכה

ככלל, בראשית המאה ה-21, שומרת אוכלוסיית העיר על יציבות מספרית עם מגמות מתונות של גידול או קיטון. במחצית השנייה של שנות ה-90 חל קיטון מתון של 2.6% בכמות האוכלוסין שנבע בעיקר מהגירת עבודה מהעיר בשל המשבר הכלכלי שפקד את בולגריה, בעוד שבעשור הראשון של המאה ה-21 חל גידול מתון של 1.9%. מבחינת הנתונים המגדריים עולה ש-50.7% מאוכלוסיית פאזארדז'יק הן נשים ו-49.3% הם גברים. מבחינת התמהיל האתני עולה ש-88% מהאוכלוסייה ממוצא בולגרי, 7% צוענים ו-4% הם טורקים[6].

כלכלה

עריכה

עיקר התוצר המקומי הגולמי מגיע מייצור מזון, משקאות ועיבוד טבק. חלקים נרחבים משטחי הרשות המקומית מנוצלים לחקלאות שלחין והגידולים המרכזיים הם חיטה, שעורה, שיבולת-שועל, טבק, שיפון, תירס, אורז, חמניות, עגבניות, תפוחי עץ, מלונים ועוד. בנוסף, מגדלים צאן, בקר וחזירים לתעשיית הבשר והחלב. בשטח הרשות המקומית קיימים מספר מפעלים לייצור שימורי מזון, בעיקר בתחום הפירות והירקות. כמו כן קיימות מספר מחלבות ומפעלים לייצור מוצרי חלב. באזור טחנת קמח ומספר יקבים. בשטח הרשות המקומית מפעל מרכזי לעיבוד ראשוני של טבק. כמו כן קיים מפעל טקסטיל. פאזארדז'יק מקושרת לרשת מסילות הרכבת הפנים בולגריות המהוות גם חלק מעורק הרכבות האירופי לאסיה.

אקלים

עריכה

האקלים בעיר נע בין ממוזג לים תיכוני, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של 12.5oc. בחודשים יולי ואוגוסט, עשויה הטמפרטורה הממוצעת להגיע ל 24oc, ובינואר ופברואר לרדת עד ל 2oc בממוצע. כמות המשקעים השנתית הממוצעת באזור עומדת על 500 מילימטרים.

הקהילה היהודית

עריכה
  ערך מורחב – יהדות פאזארדז'יק

תעוד לקהילה סוחרים יהודית ספרדית בעיר מצוי בספרי שאלות ותשובות החל ממחצית המאה ה-17. ב-1835 הגיעו לעיר פליטים מאדירנה והגדילו את אוכלוסיית הקהילה. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 1,200 נפשות ונכללה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית. קהילת פאזארדז'יק הייתה ממובילות מהפכת החינוך היהודי המחודש ובעיר פעל בית ספר יהודי ובו כיתות גן, בית ספר יסודי ופרו גימנסיה. בעיר הייתה פעילות ציונית ענפה ובכלל זה פלג רוויזיוניסטי לא מבוטל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר 1,000 יהודים, אשר מקצתם יועדו לגירוש אל מחנות ההשמדה ב-10 במרץ 1943. ביולי 1943 גורשו מנהיגי הקהילה ורבניה למחנה הריכוז סומוביט. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל, לאחר הקמתה.

לקריאה נוספת

עריכה

ערים תאומות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא העיר פאזארדז'יק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ האיות העברי של השם בוצע לפי אלברט א' רומנו, יהדות בולגריה, הוצאת אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים, 1967. כמו כן ראו הערך: כתב קירילי, הגיית האות: ж.
  2. ^ Inalcik ,Halil ,The Ottoman Empire, The Classical Age 1300-1600, The Trinity Press, London, 1973.
  3. ^ B. S. Izhbolden, Essays on Tatar History, 1963.
  4. ^ Crampton, R.J. "Bulgaria", Published 2007, Oxford University Press.
  5. ^ "היסטוריה של העיר פאזארדז'יק", באתר הרשות המקומית פאזארדז'יק (בבולגרית).
  6. ^ פאזארדז'יק-סקירה דמוגרפית, באתר bulgaria.domino (באנגלית).