לה שו-דה-פון
לה שו-דה-פון (בצרפתית: La Chaux-de-Fonds) היא עיר תעשייה שווייצרית הנמצאת בקנטון נשאטל, לא רחוק מהגבול עם צרפת. העיר התפתחה והתפרסמה בשל תעשיית השעונים הפורחת בה מאז המאה ה-18. לשיא פריחתה הגיעה העיר בתחילת המאה העשרים. העיר ידועה גם כיעד תיירותי, ושוכן בה מוזיאון השענות הבינלאומי.
| |||||||||||
 | |||||||||||
| מדינה |
 שווייץ | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קנטון | נשאטל | ||||||||||
| מחוז | לה שו-דה-פון | ||||||||||
| ראש העיר | Théo Huguenin-Elie | ||||||||||
| שפה רשמית |
צרפתית  | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1656 | ||||||||||
| שטח | 5,566 קמ"ר | ||||||||||
| גובה | 1,039 מטרים | ||||||||||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 1,321 | ||||||||||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 605 | ||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||
| ‑ בעיר | 38,965 (31 בדצמבר 2016) | ||||||||||
| ‑ צפיפות | 701 נפש לקמ"ר (2014) | ||||||||||
| קואורדינטות | 47°05′59″N 6°49′46″E / 47.099627777778°N 6.8295583333333°E | ||||||||||
|
www | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
בשנת 1794 נחרבה העיר, אז עדיין כפר קטן, כתוצאה מאסון טבע. בניית העיר מחדש נעשתה על פי תוכנית מקיפה וחדשנית לזמנה, שהתבססה על עקרונות רציונליים בהשפעת הנאורות. התכנון הותאם לתעשייה ולייצור השעונים, וכלל בין השאר שימוש ברשת רחובות שתי וערב – גריד, שילוב של בתי סדנאות ומגורים ורבעי מלאכה ייעודיים.
העיר הייתה גם אחד המרכזים החשובים של האר-נובו, והוקמו בה מוזיאון ובית ספר לאמנות שייסד סגנון משלו. גם כיום מתקיימת בה פעילות תרבותית ענפה, ומלבד מוזיאון השענות נמצאים בה מוזיאון לאמנות, מוזיאון היסטורי, מוזיאון להיסטוריה של הטבע ועוד. העיר מאכלסת גם כמה אולמות למופעי תיאטרון ומוזיקה.
בשנת 2009 הוכרזה העיר, יחד עם שכנתה לה לוקל, כאתר מורשת עולמית[1] בשל התכנון העירוני הייחודי שלהן.
אוכלוסייה
עריכהנכון לשנת 2014 התגוררו בעיר כ-39,027 תושבים, בצפיפות של 701 נפשות לקמ"ר. העיר היא מקום הולדתם של האדריכל המודרניסטי החשוב לה קורבוזיה, ושל לואי שברולה, מייסד מפעל המכוניות שברולט.
בגרף הבא מוצגת האוכלוסייה ההיסטורית של העיר:[2]
| מידע היסטורי על האוכלוסייה[2] | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה | סך הכל אוכלוסייה | שפה | דת | אזרחות | |||||||
| דוברי צרפתית | דוברי גרמנית | דוברי איטלקית | אחר | פרוטסטנטים | קתולים | אחר | לא משויכים | שווייצרים | לא שווייצרים | ||
| 1850 | 12,638 | 11,084 | 1,554 | ||||||||
| 1880 | 23,818 | 16,089 | 7,421 | 263 | 45 | 20,006 | 3,160 | 652 | 20,681 | 3,137 | |
| 1910 | 37,751 | 32,363 | 4,383 | 911 | 94 | 29,914 | 6,077 | 1,760 | 33,218 | 4,533 | |
| 1930 | 35,252 | 30,761 | 3,559 | 801 | 131 | 27,306 | 6,519 | 1,427 | 32,644 | 2,608 | |
| 1950 | 33,300 | 28,818 | 3,305 | 1,050 | 127 | 23,877 | 8,100 | 1 323 | 31,265 | 2,035 | |
| 1970 | 42,347 | 31,762 | 2,903 | 5,680 | 2,002 | 21,979 | 18,142 | 2,226 | 32,922 | 9,425 | |
| 1990 | 36,894 | 29,873 | 1,191 | 2,001 | 3,829 | 13,963 | 14,379 | 8,552 | 6,790 | 27,689 | 9,205 |
| 2000 | 37,016 | 31,653 | 900 | 1,335 | 3,128 | 11,425 | 11,320 | 14,271 | 10,059 | 27,106 | 9,910 |
כלכלה
עריכה
כלכלת העיר מבוססת לחלוטין על תעשייה וייצור שעונים. לשיא פריחתה הגיעה העיר במחצית הראשונה של המאה העשרים, עת התקיימו בה 55٪ מייצור השעונים העולמי. בין השאר נוסדו בעיר החברות רולקס ואומגה ופעלו בה סווטש וברייטלינג.
בין השנים 1970–1985 הושפעה העיר מהמשבר בתעשיית השעונים השווייצרית, מה שהוביל לסגירתם של חברות ובתי מלאכה רבים ולירידה במספר התושבים. מאז השתקמה תעשיית השעונים בעיר.
בתחילת שנות האלפיים הוקם בעיר פארק טכנולוגי המושך לעיר חברות הייטק.
כיום פועלים בעיר עשרות חברות ובתי מלאכה לייצור שעונים, חלקם גדולים וחלקם קטנים ומשפחתיים, המתבססים על מסורות ייצור שעוברות בהם מדור לדור. מרבית החברות פועלות כקבלני משנה של קבוצות מותגי שעונים גדולים, דוגמת סווטש ו-Richemont. בעשור השני של המאה העשרים ואחת חלה ירידה משמעותית בביקוש לשעוני יוקרה שווייצריים. הירידה הובילה להפסדים ופיטורים בתעשיית השעונים בעיר, שאחראית לכ-11,000 משרות. בשנת 2016 עמד שיעור האבטלה בעיר על 8.1٪, מהגבוהים בשווייץ[4].
גאוגרפיה
עריכההעיר שוכנת בעמק קטן בלב רכס הרי היורה, בגובה שבין 600–1,300 מטרים מעל פני הים. העיר מקושרת למערכת הרכבות השווייצרית, ובתוכה פועל מערך טרוליבוסים.
| אקלים בלה שו-דה-פון | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 2.7 | 3.3 | 6.2 | 9.9 | 14.6 | 18.1 | 20.7 | 20.2 | 16.4 | 12.8 | 6.7 | 3.5 | 11.3 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -6.0 | -5.7 | -2.8 | 0.6 | 4.7 | 7.6 | 9.8 | 9.4 | 6.5 | 3.3 | -1.5 | -4.2 | 1.8 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 107 | 99 | 111 | 111 | 141 | 124 | 126 | 136 | 128 | 123 | 120 | 128 | 1,441 |
| מקור: [5] | |||||||||||||
הקהילה היהודית בעיר
עריכה
עדויות לנוכחות של יהודים בעיר קיימות עוד מסוף המאה השמונה עשרה, אך רק ב-1833 הוקמה הקהילה באופן מסודר. היהודים הגיעו לעיר בעיקר מחבל אלזס שבצרפת, ועסקו במסחר בשעונים, בבדים ובבקר. לאחר מחצית המאה גדל מספר היהודים בעיר והוקמו בה בית כנסת ובית קברות יהודי. עם השתלבותם בעיר תפסו היהודים תפקיד חשוב בתעשייה ובמסחר השעונים וכן בהתרחשות התרבותית בעיר, מה שתרם להתחזקות כלכלית של העיר כולה ולגידול נוסף באוכלוסייה היהודית. ב-1896 הוקם בית כנסת חדש, גדול ומפואר, הקיים עד היום. מאז המחצית השנייה של המאה העשרים הלך והתמעט מספר היהודים בעיר, וביתר שאת בעקבות המשבר בתעשיית השעונים בין השנים 1970–1985.
ב-2009 מנתה הקהילה כ-100 חברים בלבד. בית הכנסת כבר לא פעיל, אך ב-1995 הוכר כנכס תרבותי בדרגת חשיבות אזורית על ידי רשימת הנכסים התרבותיים של שווייץ.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לה שו-דה-פון (בצרפתית)- סיפור הקהילה היהודית בעיר (בצרפתית) באתר איחוד הקהילות היהודיות בשווייץ
- לה שו-דה-פון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לה-שו-דה-פון (שווייץ), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ La Chaux-de-Fonds / Le Locle, Watchmaking Town Planning באתר אונסק"ו
- ^ 1 2 לה שו-דה-פון ב-גרמנית, צרפתית ו-איטלקית במילון האינטרנטי ההיסטורי של שווייץ.
- ^ La Chaux-de-Fonds - Contrôle des habitants (בצרפתית) accessed 7 February 2016
- ^ שעני שווייץ נכנעים ל-SmartWatch ואין עבודה, באתר ynet, 17 באפריל 2016
- ^ Climate normals La Chaux−de−Fonds Reference period 1981−2010
| דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ציריך  ז'נבה | |||||||||
| 1 | ציריך | ציריך | 423,193 | 11 | נשאטל | נשאטל | 44,485 |  בזל  לוזאן | |
| 2 | ז'נבה | ז'נבה | 203,401 | 12 | בלינצונה | טיצ'ינו | 43,785 | ||
| 3 | בזל | בזל-שטאדט | 173,064 | 13 | תון | ברן | 43,630 | ||
| 4 | לוזאן | וו | 140,619 | 14 | קניץ | ברן | 42,177 | ||
| 5 | ברן | ברן | 134,290 | 15 | כור | גראובינדן | 37,875 | ||
| 6 | וינטרטור | ציריך | 115,129 | 16 | פריבור | פריבור | 37,645 | ||
| 7 | לוצרן | לוצרן | 82,922 | 17 | שפהאוזן | שפהאוזן | 37,248 | ||
| 8 | סנט גאלן | סנט גאלן | 76,328 | 18 | לה שו-דה-פון | נשאטל | 36,748 | ||
| 9 | לוגאנו | טיצ'ינו | 62,123 | 19 | אוסטר | ציריך | 35,529 | ||
| 10 | ביל/ביין | ברן | 55,140 | 20 | ורנייה | ז'נבה | 35,491 | ||