פתיחת התפריט הראשי

בֵּית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו.

בית הכנסת לדרמן
Lederman Synagogue in Bnei Brak.JPG
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 32°04′43″N 34°50′12″E / 32.078596°N 34.836726°E / 32.078596; 34.836726
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית הכנסת לדרמן, קומת הקרקע
בית המדרש בבית הכנסת לדרמן

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בשנות ה-50 הוקם במעלה רחוב חזון איש בבני ברק, שיכון חזון איש עבור תלמידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". לאחר פטירתו, בשנת תשי"ד, נוסד לזכרו במרכז השיכון, ברחוב רשב"ם 19, בית כנסת עבור תושבי השיכון, תלמידיו וחברי חוג חזון איש ("חזונאיש'ניקים"). שמו המקורי של בית הכנסת היה "בית הכנסת חזון איש", את המבנה תרם יחיאל לדרמן, והוא נקרא על שמו.

לבית הכנסת אין רב רשמי. במשך כשלושים שנה הדמות המרכזית של בית הכנסת היה הרב יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"), גיסו של החזון איש ותושב השיכון. הסטייפלר היה כבד שמיעה, ובעל הקריאה הקפיד להגביה את קולו במשך כל קריאת התורה. בשנותיו האחרונות הציבה עבורו עיריית בני ברק ספסלים לאורך הדרך מביתו לבית הכנסת לדרמן. לאחר פטירתו של הרב קנייבסקי, כדי שלא יישבו על מקומו, בנו על כסאו ארון ספרים קטן ובו סדרת ספריו "קהילות יעקב" על הש"ס.

במשך שנים כיהן הרב יהודה ("יודל") שפירא, מתלמידי החזון איש ותושב השיכון, כסמכות ההלכתית הבכירה של בית הכנסת. בין מתפללי בית הכנסת (בעבר ובהווה): הרב גדליה נדל, הרב חיים גריינימן, הרב חיים קנייבסקי הרב יהודה בויאר, הרב ישראל אליהו וינטרוב והרב יעקב גלינסקי. בסוף שנות ה-70 הקים הרב חיים גריינימן בסמוך בית מדרש עצמאי ופרש מבית הכנסת לדרמן.

לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הפך בנו הרב חיים קנייבסקי לדמות המרכזית של בית הכנסת, ולאחר פטירת הרב שפירא גם הסמכות ההלכתית הקובעת. למרות מעמדו, הוא אינו יושב ב"מזרח" אלא בין שאר המתפללים. אם כי במקומו אשר בסמוך לעמוד השמאלי שמצד הבימה הותקנו מעמד לסידור וארון קטן לספרים אישיים, ועוד מספר שיפורים לנוחותו.

במשך שנים רבות היה בית הכנסת בן קומה אחת. בשנות ה-80 הוקמה קומה נוספת והיא הושלמה זמן קצר לפני פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי. הלווייתו יצאה מבית הכנסת לדרמן, בו נישא ההספד היחיד, על ידי הרב שך.

בכל ימות השנה מתקיימת רוב פעילות בית הכנסת בקומה הישנה. בקומה השנייה יש בית מדרש ובית כנסת גדול עם עזרת נשים בקומה העליונה. משמשת בשבת למניין נוסף, ולתפילות בימים הנוראים ובשמחת תורה. בשנותיה האחרונות הקפידה הרבנית בת שבע קנייבסקי להתפלל מדי יום תפילת ותיקין בעזרת הנשים של בית הכנסת, ועם הזמן הצטרפו אליה נשים רבות. עזרת הנשים פתוחה בכל שלוש התפילות.

בתחילת שנת תשע"ה (2014) לאחר תקופה שבה התקשה רבי חיים קנייבסקי לרדת במדרגות על מנת להגיע מדי יום לתפילות בבית הכנסת והחל להתפלל במניין בביתו, נבנה גשר מביתו של רבי חיים קנייבסקי לקומה השנייה של בית הכנסת, ומאז שב הרב קנייבסקי להתפלל בבית הכנסת מדי יום[1].

מנהגי בית הכנסתעריכה

בית הכנסת נוהג על פי כל פסקי החזון איש, שיטותיו ומנהגיו. נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז.

לפי שיטת החזון איש אין להשתמש בחשמל בשבת, והנוהגים כשיטתו משתמשים בגנרטור המופעל על ידי גורמים פרטיים. עם זאת, על פי הוראת ה"סטייפלר", בבית הכנסת לדרמן לא נעשה שימוש בתאורת חשמל בשבת כלל, אף לא על ידי מחוללי חשמל עצמאיים, אלא בתאורת "לוקסים" (מנורות גז) בלבד. נימוקו היה כדי לחזק ולשמר את פסקו של החזון איש, שכן צופה מן הצד הרואה לנגד עיניו תאורת חשמל בשבת אינו יודע לזהות את מקורה. בעקבות כך גם לא הותקנו במשך השנים מזגנים בבית הכנסת. בשנת תשע"א, בעקבות מקרי התעלפויות, ניאות הרב חיים קנייבסקי להתקנת מזגנים ולהפעלתם בשבת על ידי גנרטור, בתנאי שיוצב שילוט המודיע על כך. עם זאת ה"לוקסים" עדיין נותרו בשימושם.

שעות התפילה בכל השנה - כמו גם שעוני הקיר בבית הכנסת - הן על פי שעון החורף, תוך התעלמות משעון הקיץ המונהג בישראל.

לקריאה נוספתעריכה

  • אלחנן כהן, מנהגי בית הכנסת חזון איש : (לדרמן), בני ברק תש"ע

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה