בני עטרות

מושב בישראל

בְּנֵי עֲטָרוֹת הוא מושב של תנועת המושבים במחוז המרכז בישראל ליד העיר יהוד-מונוסון ונמל התעופה בן-גוריון השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.

בני עטרות
בית בולאך בבני עטרות
בית בולאך בבני עטרות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎52 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 934 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.8% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
10 מתוך 10
http://www.bneiatarot.org
אחד מן הבתים הטמפלרים בכניסה למושב
בניין הדואר והמזכירות במרכז המושב - נבנה בתקופת הטמפלרים שימש גם כמועדון וותיקים לאחר שהמזכירות עברה לבניין אחר.

המושב ממוקם בלב מוקד תחבורתי – ממזרח לו המסילה המזרחית החדשה, ממערב לו כביש 40, ליד הכניסה ליישוב מתוכנן לקום מתחם הטייסים, מדרום-מערב ליישוב נמצא נמל התעופה הבינלאומי, מעליו אחד מנתיבי התעופה העיקריים של מדינת ישראל ומתחתיו קו צינורות גז ונפט של קצא"א. בחלוף השנים, ביצוע פרויקטים תחבורתיים אלו בסביבה כל כך קטנה סביב המושב גרר ביקורת ציבורית וסביבתית.[3][4][5][6][7]

מקור השם

עריכה

הישוב נקרא על שם המושב עטרות אשר חרב במלחמת העצמאות. מפוניו שהתיישבו בבני עטרות קראו למקום על שם יישובם שננטש. במקום מצבת זיכרון למושב הקודם עטרות ולבניו, שנפלו במלחמת העצמאות.

היסטוריה

עריכה

היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי תושבים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם עקב מלחמת העצמאות, למקום הגיעו משפחות מהיישובים עטרות (מצפון לירושלים), נחלים (ששכנה לשעבר בגליל העליון) ובארות יצחק (בנגב). במרץ 1949, שתי משפחות הגיעו למקום לאחר שנאלצו לעזוב את מושב בן-שמן, לאחר מספר חודשי המתנה ביהוד, הגיעו שתים עשרה משפחות יוצאי שאר ישוב מהגליל העליון. משפחות אלו הסכימו להתפנות משאר ישוב רק לאחר שהגיע גרעין חדש להתיישב במקום והובטח לעוזבים שיעברו למושב אחר כקבוצה מלוכדת. המשפחות מבארות יצחק הקימו קיבוץ דתי בסמוך לבני-עטרות והמשפחות מנחלים עברו לשטחים הקרובים יותר לפתח-תקווה והקימו שם מושב דתי.

בני עטרות הוקם על שטחי מושבת הטמפלרים וילהלמה, אשר פונתה מתושביה הגרמנים בידי כוחות המנדט הבריטי (אנשי התנועה הטמפלרית גורשו ברובם לאוסטרליה בגלל דעותיהם הפרו-נאציות). אנשי נחלים ובארות יצחק עזבו ובנו להם יישובים חדשים ובמקום נשארו מפוני עטרות, שקראו למקום בשם יישובם שנינטש.

ליישוב היה בעבר בית ספר בשם היישוב - בית ספר בני עטרות. כיום בית ספר זה עבר לשוהם ונקרא על שם יצחק נבון (נשיאה החמישי של מדינת ישראל)

מערכת הטפטפות הראשונה בעולם

עריכה

הלקוח הראשון שהזמין את הטפטפות של מפעל נטפים היה מושב בני עטרות, ככל הנראה בשנת 1966. ראשוני המפעל - ורבר, רטר וקרן - הטמינו בעצמם את מערכת הטפטוף בשדות המושב. על פי עדויות חברי המושב, המערכת פעלה במושב במשך כשלושים שנה.

אדריכלות טמפלרית

עריכה

ביישוב שרדו רבים מהמבנים הטמפלריים המקוריים, המאופיינים באדריכלות טמפלרית מרשימה. בחזית מבני הציבור (ביניהם בית הספר, בית העם, הדואר והמחלבה) מוצבים שלטי הסבר[8].

אישים

עריכה

האישים הבאים קשורים למושב בני עטרות:

  • גלעד יפת - יזם וגנאלוג ישראלי, מייסד ומנכ"ל חברת "MyHeritage", מתגורר במושב בני עטרות.במושב זה גם הוקמה החברה שהקים.
  • נועה כוכבא - דוגמנית ומגדנאית ישראלית. גדלה והתחנכה במושב בני עטרות, שם היא מתגוררת גם כיום.
  • יוסף לַנג - היה היסטוריון ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה. התגורר בבני עטרות שם גם נפטר ונקבר.
  • מורן פרידמן - כדורגלנית ישראלית נולדה וגדלה במושב בני עטרות.
  • צבי פּירָן - אסטרופיזיקאי ישראלי. מתגורר במושב בני עטרות.
  • רָמָה מֶסינגר - הייתה שחקנית וזמרת ישראלית. התגוררה בבני עטרות שם גם נקברה.
  • יוסף גינת - היה מזרחן ואנתרופולוג. נולד וגדל בישוב עטרות ליד ירושלים עד לפינוי היישוב. נטמן בבית העלמין של בני עטרות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בני עטרות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מורן ראדה ואלי סניור, המשרד להגנת הסביבה מאיים: נשתק את נתב"ג, באתר ynet, 28 באוגוסט 2007
  4. ^ מורן ראדה, הסדר בתי המלון מקשה על תושבי בני עטרות, באתר ynet, 3 בספטמבר 2007
  5. ^ יואב זיתון, תושב בני עטרות: מטוס נוחת העיף רעפים מהבית, באתר ynet, 25 בפברואר 2010
  6. ^ יסמין גיל, מנכ"ל רש"ת: "אין ספק שסביב נתב"ג יש רעש. להיות בבני עטרות זה לא פשוט", באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2011
  7. ^   נעה נבט, "כשמטוס עובר מעלינו החיים נעצרים. אי אפשר לעשות כלום, בלתי אפשרי לחיות ככה", באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2019
  8. ^ מבני עטרות לנחלים, באתר טבע ונופים בישראל, ‏2010