פתיחת התפריט הראשי
Shtaynman.jpg הרב שמואל אויערבך בלימוד.JPG
הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן שעמד בראש "דגל התורה" (מימין)
והרב שמואל אוירבך שעמד בראש "בני תורה" (משמאל).

המחלוקת בציבור הליטאי היא מחלוקת בין שני פלגים בציבור החרדי-ליטאי שהגיעו לידי פיצול בשנת 2012. מחנה הרוב מיוצג על ידי מפלגת "דגל התורה" ומנהיגו הרוחני היה הרב אהרן יהודה לייב שטינמן (נפטר ב-2017). המיעוט הקים את מפלגת "בני תורה" ומנהיגו הרוחני היה הרב שמואל אוירבך (נפטר ב-2018). המיעוט מכונה גם "הפלג הירושלמי"[1], אף על פי שגם בירושלים רוב הליטאים אינם תומכים בו.

ביטאונו של פלג הרוב הוא היומון "יתד נאמן". המיעוט הקים את היומון "הפלס". המאבק בין העיתונים החריף את המחלוקת בין המחנות.

המחלוקת הבולטת ביותר בין המחנות היא בדרך ההתנגדות לגיוס בני ישיבות, רוב הרבנים דוגלים בהתייצבותם של בחורי הישיבות בלשכות הגיוס לצורך הסדר מעמדם כבני ישיבה, כפי שהיה בעבר, ואילו הרב אוירבך הורה לא להתייצב, בנימוק שזהו שיתוף פעולה עם מגמת הצבא להרחיב את מכסת בחורי הישיבה המתגייסים. מחנהו של הרב שטינמן נחשב מתון יותר בסוגיות אידאולוגיות נוספות כמו יציאת אברכים לשוק העבודה[2].

רקעעריכה

בשנות ה-80, בעקבות חילוקי דעות בין הזרם החרדי-ליטאי לסיעות החסידיות, פרש הרב שך מאגודת ישראל והקים את מפלגת "דגל התורה", וכן את העיתון "יתד נאמן" (כתחליף לעיתון "המודיע"). באותה תקופה היו הרבנים הבולטים בציבור הליטאי בבני ברק שנמנו על המחנה התומך ב"דגל התורה" הרב שטינמן, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב ניסים קרליץ והרב חיים קנייבסקי. בירושלים בלטו הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אוירבך שבלטו יותר כפוסקים ופחות עסקו בהנהגה ציבורית[3]. בכנס היסוד של "דגל התורה" בבנייני האומה ישב הרב שך במרכז, לימינו הרב אלישיב, לצדו של הרב אלישיב הרב שטינמן, ולצדו הרב קנייבסקי. הרב שלמה זלמן אוירבך סירב להביע עמדה סביב הפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה[4].

במהלך שנות ה-90 הידרדר מצבו הבריאותי של הרב שך ודעכה פעילותו. בסוף ימיו ולאחר פטירתו קיבע "יתד נאמן" את מעמדו של הרב אלישיב כיורשו של הרב שך. העיתון הנהיג אז מדרג תארים: הרב שך כונה "רבינו הגדול מרן", הרב אלישיב "רבינו מרן", ואילו הרב שטינמן "הגאון הגדול" (כשאר חברי מועצת גדולי התורה) ובהמשך שונה ל"ראש הישיבה הגאון הגדול". לצד מנהיגותו של הרב אלישיב נחשב הרב שטינמן בציבור כשני בחשיבותו. מי שהוביל את המהלכים ביתד נאמן הוא העורך נתן זאב גרוסמן, שקיבל גיבוי למהלכים אלו מחלק מחברי הוועדה הרוחנית של העיתון. גרוסמן הואשם על ידי תלמידי הרב שטינמן שהוא נלחם ברבם בעיתון ומחוצה לו במטרה להדביק לו תווית של מי שסוטה מהנורמות החרדיות[5].

בסוף שנות ה-90 החלה מחלוקת פנימית בישיבת פוניבז', ישיבת הדגל של הציבור הליטאי. מחלוקת זו גרמה לחלוקתה לשתי ישיבות נפרדות, אחת בהנהגת נשיא הישיבה, אליעזר כהנמן, והשנייה בראשות גיסו, הרב שמואל מרקוביץ. לצדו של כהנמן עמדו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב חיים קנייבסקי והרב ניסים קרליץ (פלג זה מכונה "השונאים"), ובראשות ישיבה זו עומדים הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך דב פוברסקי. לצדו של הרב מרקוביץ עמדו הרב אלישיב והרב שמואל אוירבך (פלג זה בישיבה מכונה "המחבלים")[6]. הסכסוך בין שתי הישיבות גלש לאלימות ופעמים אחדות נאלצה המשטרה להתערב. הרב שטינמן נמנע מלהביע את דעתו בעניין המחלוקת בישיבת פוניבז', ושני הצדדים ניסו לשייכו אליהם. בשנת 2014, בעקבות חידוש הדיון בסכסוך, הורה הרב שטינמן לבורר, הרב חיים גדליה צימבליסט, שלא לדון יותר בתיק, צעד שנתפס כמזוהה עם צד ה"שונאים"[7].

מחלוקת זו תרמה לגיבושם של שני מחנות בציבור הליטאי[8]. פעולות הקשורות ברב שטינמן (חוק טל, נח"ל חרדי, אמנת כנרת) זכו לתמיכה - או לפחות לאי-הסתייגות - של הרב קנייבסקי והרב קרליץ; ולעומת זאת העיתון "יתד נאמן" יצא נגדן בתוקף. אנשי מחנהו של הרב שטינמן טענו כי העיתון אינו מתייחס בכבוד לרבם. בתמיכת חלק מרבני בני ברק הוקמו היומון "יום חדש", אשר התחרה ב"יתד נאמן", ומערכת הכשרות "יראים" שהתחרתה ב"שארית ישראל", שזוהה עם מחנה הרב אלישיב. הרב שטינמן לא הביע את דעתו ביחס למעשים הללו.

ב-2009 מינה הרב אלישיב את מנחם כרמל כנציג השלישי ברשימת יהדות התורה, בניגוד לעמדת הרב שטינמן שהעדיף את יעקב גוטרמן. עם זאת, גם במערכת בחירות זו השתתף הרב שטינמן בכינוסי הבחירות וחתם על "קול קורא" התומך במפלגה.

יתד נאמן - הפלסעריכה

  ערכים מורחבים – יתד נאמן, הפלס

המהפך ב"יתד נאמן" והקמת "הפלס"עריכה

בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), כאשר חלה הרב אלישיב והפסיק לתפקד, חל מהפך בשליטה ב"יתד נאמן". חברי העמותה וההנהלה של העיתון העבירו את השליטה בעיתון לאיש העסקים החרדי שמעון גליק מארצות הברית, על פי בקשת הרב שטינמן שגליק הוא ממקורביו[9], גליק פיטר את עורך העיתון נתן גרוסמן, ובהמשך גם את המנכ"ל, יעקב לבין, שסירב לקבל את הוראותיו[10]. שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק בין שני המחנות, פורסם במהדורת החינמון של העיתון, "גילוי דעת" של הרב חיים קנייבסקי שבו הוא תומך בהנהגת הרב שטינמן בעיתון "על פי הוראת מורי-חמי שליט"א" (הרב אלישיב)[11]. מנגד ניסו אנשי המחנה האחר, ללא הצלחה, לפרסם בעיתון את מכתבו של הרב שמואל אוירבך שבו כתב כי הרב אלישיב "ביקש והזהיר למאוד אשר לא לעשות שום שינוי בה'יתד נאמן'"[12].

אנשי המחנה האחר פנו לבית המשפט בבקשה לצו מניעה נגד חוקיות ההליך, אך בית המשפט דחה את בקשתם. בעקבות כך הקימו מקורבי הרב אוירבך, ובראשם גרוסמן ולבין, ב-13 ביולי 2012 (כ"ג בתמוז תשע"ב), את היומון "הפלס". הרב אוירבך היה הסמכות הרוחנית של העיתון.

המאבק בין "יתד נאמן" ל"הפלס"עריכה

מאז הקמת "הפלס" סובל העיתון מחרם מודעות שמפעילים כלפיו ככל הנראה גורמים המזוהים עם מחנה הרב שטיינמן[13]. לדברי אנשי "הפלס", תומכי "יתד נאמן" איימו על חברת השיווק לבטל את ההסכם עם "הפלס", גיליונותיו הוצאו מתיבות הדואר של המנויים ומנויים עליו קיבלו איומים שיסולקו מכוללים וישיבות[14]. בפברואר 2014 פרסמו רבני "דגל התורה" מכתב נגד "הפלס" ואסרו לפרסם בו[15].

בדצמבר 2012 הותקף עורך "הפלס", נתן גרוסמן בידי שני צעירים חרדים ליד ביתו[16]. אחד התוקפים הודה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ונידון למאה ימי מאסר[17].

במקביל הוקם "ועד ידידי הפלס", שמרכז את המאבק של "הפלס" נגד "יתד נאמן". הוועד פתח קו טלפון שהאזנה לו מצריכה סיסמה. המתקשרים לקו קיבלו הוראות פעולה. במסגרת פעילות זו התקשרו מאות איש מדי יום ובמשך כל שעות היממה לגורמים הקשורים בחברות שפרסמו ב"יתד נאמן" ולא ב"הפלס" - משרדי פרסום, שירות לקוחות, סמנכ"לי שיווק מנכ"לים ואף עובדים מהשורה, ואף לבני משפחותיהם[18]. המתקשרים מחו על החרמת "הפלס" ועל הפרסום ב"יתד נאמן" והכריזו כי ימשיכו להתקשר עד שתשונה מדיניות זו. רבים מנציגי החברות פנו למשטרה והתלוננו על הטרדה. בליל ה-25 במרץ 2015 עצרה המשטרה 22 איש בקשר לפעולות אלו[19]. ב־13 באפריל הוגש לבית המשפט נגד מפעיל הקו כתב אישום בגין שידול להטרדה וקשירת קשר לביצוע פשע[20], התערבות המשטרה לא הפסיקה את פעילות המאבק ופעיליו עברו לשיטות אחרות כמו הפצת מספרי ראשי החברות באמצעות ספרי טלפונים מיוחדים שהונפקו לשם כך[21]}. באפריל 2017 נעצרו 28 אנשים החשודים כפעילים במערך הטרדות סחיטה באיומים ועברות נוספות בניסיון לאלץ מפרסמים וחברות במשק לפרסם בעיתון[22], בהם כמה מבכירי העיתון, נתן גרוסמן ומנכ"ל "הפלס"[23]. בנובמבר 2017 פורסמה בכאן הקלטה שבה אומר אברהם טריגר, מבכירי הפלג הירושלמי, כי חברת טמפו מעבירה לרב אוירבך 30 אלף ש"ח בכל פעם שהיא מפרסמת ב"יתד נאמן". טמפו הכחישה שהיה סיכום כזה[24].

כחלק מפעולות המחאה עזבו בקיץ 2014 אלפים מתומכי "הפלס" ובני משפחותיהם את קופות החולים מכבי וכללית ועברו לקופות החולים מאוחדת ולאומית[25][26]. בתחילת קיץ 2015 חזרו חלק מהלקוחות לקופות החולים הקודמות.

הקמת מפלגת "בני תורה"עריכה

  ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)

לאחר פטירת הרב אלישיב הפך הרב שטינמן למנהיגו של רוב המגזר הליטאי וזכה לתמיכת כמעט כל חברי מועצת גדולי התורה, וכן חברי הכנסת של "דגל התורה". הפלג השני, המחשיב עצמו כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב, קיבל את הנהגתו של הרב אוירבך.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה מינה הרב שטינמן למקום השלישי מטעם "דגל התורה" ברשימת יהדות התורה את יעקב אשר, ראש עיריית בני ברק, במקום מנחם כרמל, המזוהה עם הרב אוירבך. בעקבות זאת הגישו נאמני הרב אוירבך רשימה ברשם המפלגות בשם "נצח". הם דרשו תיאום עמם בנושא גיוס בחורי ישיבות, הכרה בכוחם והפסקת חרם המודעות על העיתון "הפלס"[27]. ב-17 בינואר, 5 ימים לפני הבחירות, התפטרו כל מועמדי המפלגה[28], לאחר סיכום בין האדמו"ר מגור לרב אוירבך שלפיו "הסיעה המרכזית" (המייצגת את חסידות גור באגודת ישראל) תייצג גם את מחנהו של הרב אוירבך, ותהיה מתואמת אתו בקביעת עמדת המפלגה בסוגיית גיוס בני ישיבות ובתחומים נוספים[27].

הבחירות לרשויות המקומיות 2013עריכה

בבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 2013, התמודד הפלג של הרב אוירבך כמפלגת "בני תורה", בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית[29]. הרב שטינמן והרב חיים קנייבסקי פרסמו מכתבים חריפים נגד המפלגה ותומכיה[30]. המחלוקת בין שני הפלגים הליטאים הוחרפה מאוד על רקע בחירות אלו. אנשי "דגל התורה" טענו כי ישנו דיל בין אנשי "בני תורה" לבין ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שמועמדם לראשות העיר חיים אפשטיין יתמודד אף על פי שמועמדותו בלתי ריאלית, ובתמורה יקבל סגנות ראש עיר בשכר[31]. מנגד טענו אנשי "בני תורה" כי בהסכם המוקדם שבין "דגל התורה" למשה ליאון סוכם על החרמת "בני תורה" אם ינצח ליאון בבחירות. לאחר ניצחונו של ברקת מונה אפשטיין, שרשימתו זכתה במנדט אחד, לסגן ראש העירייה. בבני ברק ומודיעין עילית זכתה המפלגה בשני מנדטים בכל אחת משתי הערים.

לאחר הבחירותעריכה

לאחר הבחירות תמכו הרב שטינמן והרב קנייבסקי בהרחקת אברכים שהזדהו עם "בני תורה" מכוללים[32]. חלק מראשי הכוללים המזוהים עם הרב שטינמן חייבו את אברכיהם לחתום על הצהרת נאמנות לרב שטינמן[33], סיעת בני תורה עתרה לוועדת הבחירות המרכזית בטענה שרשתות כוללים סילקו אברכים בשל הצבעתם, וראשי הכוללים טענו כי סילקו רק אברכים שהפרו את הסדר במוסדות הלימוד. העתירה נדחתה[34]. הרב שטינמן והרב קניבסקי הורו לרבני ותלמידי ישיבת כנסת יצחק בחדרה לפרוש מן הישיבה, בשל זיהויים של ראשיה עם "בני תורה"[35], כאשר במקביל פתחו עבורם את ישיבת תורה בתפארתה. בכמה תלמודי תורה המזוהים עם הרב שטינמן והרב קניבסקי סולקו מלמדים תומכי "בני תורה"[36], ולא התקבלו לשורותיהם ילדים שמשפחותיהם נמנות עם "בני תורה". בכמה קהילות מנעו הגבאים עלייה לתורה של תומכי "בני תורה" או העבירו מתפקידם חזנים התומכים במפלגה[37].

לקראת עונת הרישום לישיבות הקטנות, בסוף שנת תשע"ד, הקימו תומכי הרב שטינמן את "הוועד למען כבוד רבותינו", שהפיץ רשימות של ישיבות שבהן לדבריהם מחנכים את התלמידים בניגוד לעמדותיו של הרב שטינמן, כדי שהורים לא ישלחו אליהן את בניהם[38].

בקיץ תשע"ד פרסמו מספר ראשי ישיבות בולטים בארצות הברית, בהם הרב אהרן שכטר והרב דוד פיינשטיין, קול קורא נגד המחלוקת בציבור הליטאי בישראל, ובו נכתב: "מעולם היו חילוקי דעות בין גדולי תורה, אך השלום והאחוה הייתה שרויה ביניהם ובין תלמידיהם, ואיככה הייתה לנו כזאת אשר חילוקי דעות יגרמו להתיר את הרסן בביזוי ורדיפת תלמידי חכמים, "בני תורה" ובני משפחותיהם, הריסת ישיבות וכיוצא בזה"[39].

בספטמבר 2014 כינס הרב שטינמן בביתו אספה לצירוף חברים חדשים בבד"ץ שארית ישראל, שעד אז היה מזוהה עם מחנה הרב אלישיב[40], ובעקבות זאת הפך הבד"ץ כפוף לרב שטינמן ולרב קניבסקי.

באוקטובר 2014 תמכה "דגל התורה" ברב משה חיים לאו וברב שמואל אליהו לרבנות העיר ירושלים[41]. "בני תורה" לא הכריזה על תמיכה באיש מן המועמדים. נטען כי היה דיל סמוי בין הרב אריה שטרן ו"בני תורה", אך סיעת "בני תורה" הכחישה זאת[42], לאחר זמן הודה אפשטיין כי נציגי המפלגה הצביעו לרב שלמה עמאר ולרב אריה שטרן.

בתשע"ה הקימו אנשי פלג "בני תורה" מוסדות חינוך חדשים בבני ברק, בירושלים ובמודיעין עילית, בנימוק שאין להם אמון במוסדות הישנים ושילדיהם מופלים בהם[43]. בפתיחת שנת הלימודים תשע"ז השלים הפלג את פתיחתם של תלמודי תורה לבנים ובתי ספר יסודיים לבנות בשלוש הערים והצהירו שהמוסדות החדשים לא יתוקצבו על ידי משרד החינוך. הם פנו לעזרתם של נדיבים הקרובים לחוגי סאטמר לתמיכה כלכלית[44]. עם זאת, עלו טענות שהמוסדות של "הפלג" מקבלים תקציבים ממשלתיים[45] וכן נחשף כי סמינר שהקימו פועל במסגרת תוכנית עוז לתמורה של משרד החינוך שהותקפה בהפלס מספר חודשים קודם לכן[46]. לקראת שנת הלימודים תשע"ח הכריזו בפלג על הקמת גנים בלתי מתוקצבים לילדות[47].

הבחירות לכנסת העשרים ואילךעריכה

בבחירות לכנסת העשרים לא יוצג מחנה "בני תורה" ברשימת יהדות התורה לכנסת. חלק מאנשי מחנה זה ניהלו קמפיין נגד הצבעה ליהדות התורה[48], יומיים לפני הבחירות נאספו אנשי "בני תורה" באצטדיון הארנה בירושלים לכנס גדול בהשתתפות הרב אוירבך, ובו הוכרז כי "אין לסייע בידי עוברי עבירה" הכרזה שהתפרשה כאיסור הצבעה ליהדות התורה[49]. יום קודם הבחירות הוכרז בשם הרב אוירבך כי הוא אינו מורה עבור איזו מפלגה להצביע. עוזרו של הרב אוירבך, יוסף פטרוף, אמר כי משמעות הדברים היא שיש להימנע מהצבעה[50]. על פי הערכות, כ-4,000 מאנשי בני תורה הצביעו בפתקים פסולים ואחרים הצביעו למפלגות ש"ס ויחד - העם איתנו[51]. למרות זאת מפלגת יהדות התורה רשמה עלייה של 14,251 קולות, שלא הספיקו לקבלת המנדט השביעי בשל אחוזי ההצבעה הגבוהים יחסית למערכות בחירות קודמות[52].

גם לפני הבחירות לכנסת ה-22, יצא ביטאון "הפלג הירושלמי", הפלס, בקריאה שלא להצביע בבחירות[53]

אידאולוגיהעריכה

למחלוקת הליטאית ישנו גם רקע אידאולוגי. הרב שטינמן נחשב לפרגמטי ומתון יחסית, לעומת הרב אוירבך שהוביל קו אידאולוגי מחמיר יותר. יוזמות שעלו בעבר בתמיכה (לעיתים חלקית או פסיבית) מצד הרב שטינמן, בהן חוק טל והנח"ל החרדי, נתקלו בהתנגדות מצד הרב אוירבך.

אחד מסלעי המחלוקת בין הרב שטינמן לרב אוירבך הוא דרכי ההתמודדות עם נושא גיוס בני ישיבות. הרב אוירבך גרס שהרצון של המדינה להגביר את גיוס החרדים הוא "גזירת שמד", שיש למסור עליה את הנפש. הוא הביע התנגדות מוחלטת לחוקים העוסקים בהגברת גיוס חרדים, גם אם במקביל הם פוטרים למעשה מגיוס את תלמידי הישיבות, באופן מידי או לאחר תקופה של דחיית שירות. לעומתו הרב שטיינמן סבר כי יש לפעול לשמר בחוק את מעמד בני הישיבות כמי שבפועל אינם מתגייסים לצבא אם אינם רוצים בכך, וכי הטקטיקה הנכונה להשיג זאת היא שתדלנות ולא מלחמה[54]. בתקופת דיוני ועדת שקד שדנה ב"חוק הגיוס"[א], וכן לאחריה, התנגד הרב שטינמן לפעולות מחאה ציבוריות וגרס כי יש לנקוט בדרכי שתדלנות באמצעות הח"כים החרדים, שחלקם היו חברים בוועדה. הרב אוירבך סבר כי יש לנקוט בעצרות מחאה ובהפגנות לשם גיוס דעת הקהל בארץ ובעולם. לאחר חקיקת החוק, שכלל סנקציות פליליות על השתמטות של חרדים חייבי גיוס, אמר הרב שטינמן שיש בכך חילול השם שהמדינה מצהירה כי לימוד תורה הוא עוון פלילי. הוא תמך בקיום ההפגנה הגדולה נגד הגיוס, אך הקפיד שהיא תישא אופי של עצרת תפילה על חילול השם, לעומת הרב אוירבך שהדגיש את ההיבט המחאתי נגד "גזרת הגיוס".

משנת 2012 הורה הרב אוירבך שלא להתייצב בלשכות הגיוס[55] גם לצורך קבלת מעמד בן ישיבה, מה שהוא מחשיב שיתוף פעולה עם "חוק הגיוס"[56], ובמיוחד לנוכח הקמת אגף מיוחד לחרדים בלשכת הגיוס. רוב הישיבות החרדיות נוהגות כדעת הרב שטינמן, שיש להמשיך להתייצב בלשכות הגיוס לשם קבלת הדיחוי או הפטור על פי החוק, ובכמה ישיבות המזוהות אתו מסולקים בחורים שאינם מתייצבים[57]. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובו השתתפו רבני העדה החרדית וראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם מפלגת "בני תורה"[58]. עם זאת, בשנת 2017 פורסם כי הדעות בעניין זה מסויגות בחוגי העדה החרדית ואף בקרב חוגי בני תורה[59]. אנשי "בני תורה" מפגינים וחוסמים כבישים בכמה מוקדים בישראל כאשר נעצרים בחורי ישיבות שלא התייצבו בלשכות הגיוס. הפגנות אלו גולשות לעיתים לאלימות[60].

אחד משיאי ההפגנות התקיים באוקטובר 2017 כאשר המפגינים חסמו צמתים מרכזיים בירושלים למשך שעות במשך יומיים. על רקע הפגנות אלו, ועל רקע תקיפות של אנשי הפלג נגד הרב יגאל רוזן, חתמו הרב חיים קנייבסקי ורבנים המזוהים עם דגל התורה על מכתבים שבהם גינו את התנהגות הפלג והאשימו אותם בחילול השם[61].

בנובמבר 2015 הועברו בכנסת תיקונים ב"חוק הגיוס", שבין היתר מנעו סנקציות פליליות כנגד משתמטי גיוס חרדים. התיקונים עברו בלחץ המפלגות החרדיות, בתמיכת שלוש מועצות גדולי התורה. הרב אוירבך התנגד למהלך[62].

שני הצדדים הוציאו פרסומים המציגים את עמדתם. בתשע"ד הפיצו ברשת האינטרנט אנשים ממחנה הרב אוירבך ספר בשם "משנת איש" ובו ציטוטים מדברי הרב שטינמן, במטרה להציגו כמי שסטה מהנורמות החרדיות או שאומר דברים תמוהים. אנשים ממחנה הרב שטינמן הוציאו את הספר "שואף זורח" המביא עשרות שיחות ודרשות של רבנים וראשי ישיבות נגד אנשי בני תורה. בתחילת הספר נכתבו פרקי מבוא הסוקרים את ההיסטוריה של היהדות החרדית מימי קום המדינה. בנוסף הוציאו את החוברת "במבט בוחן" הסוקר את ההיסטוריה של מאבקי החרדים בגיוס חובה לצבא, מתוך נרטיב המראה שדרכו של הרב שטינמן אינה שונה מדרכם של גדולי הדור שקדמוהו. בתגובה הוציאו אנשים ממחנה הרב אוירבך את החוברת "ויזרח אור" המתעמתת עם נרטיב זה. כמו כן יצאו חוברות פולמוסיות רבות, שהופצו בעיקר באינטרנט.

השפעת המחלוקת בציבור החרדיעריכה

המחלוקת חורגת גם אל הציבור החסידי והספרדי, אך לרוב אימצו מפלגות ש"ס ואגודת ישראל את עמדת הרב שטינמן בנושא הסדרת מעמד בני הישיבות בחוק, הן ביחס לחוק טל והן בתיקון "חוק הגיוס"[63]. במספר חסידויות לא התייצבו תחילה בלשכות הגיוס בשל חששות לבעיות צניעות שם. בהמשך הגיעו הצדדים להסדר והוראת הרב שטינמן להמשיך ולהתייצב בלשכות הגיוס התקבלה גם שם[64].

היחס בחוגי הקנאיםעריכה

באופן רשמי נוקטת תנועת בני תורה בקו שבו נקטו אגודת ישראל ודגל התורה - התנגדות מוצהרת למדינת ישראל בשל אי מחויבותה לתורה, תוך השתתפות במוסדות השלטון. עם זאת, באופי הלוחמני של התנועה היא קרובה יותר לחוגי הקנאים, וחלק מהמוסדות שהקימה נמנעים מלקיחת תקציבים ממשלתיים, כמקובל בחוגי הקנאים (כגון חסידות סאטמר ונטורי קרתא), ואף זוכים מהם לסיוע כלכלי. האדמו"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים מסאטמאר (ויליאמסבורג) ומקורביו מקהילות אחרות בהתאחדות הרבנים תומכים בהם, ובמקביל הם מאשימים את ההנהגה הליטאית המרכזית בפשרנות ובאדישות ביחס להשתלבות חרדים בחברה הישראלית ובצה"ל. האדמו"ר קבע שהפלג מקדשים שם שמים באופן התנהלותם[65].

לעומת זאת, ספגו "בני תורה" ביקורת קשה מאחיו ויריבו, האדמו"ר אהרן טייטלבוים מסאטמאר (קריית יואל). הוא אמר שמחלוקתם אינה לשם שמים, והם אינם משתתפים בבחירות רק משום שלא ניתן להם נציג. הוא קבע שהם "אותם ציונים כמו אויביהם" ורחוקים מ"ההשקפה הטהורה, ואין כאן עניין של קנאות". בהזדמנות אחרת התנגד להימנעותם מהתייצבות בלשכות הגיוס לצורך הסדרת פטור, וגינה את חסימות הכבישים שהם יוזמים בנימוק שהן מזיקות לתושבים החרדים בישראל. עם זאת, אמר שיש לתמוך במוסדותיהם שאינם מקבלים מימון מהמדינה[66]. הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק, ראש ישיבת בריסק, תקף אותם במספר הזדמנויות וטען כי ה"קנאות" שלהם מזויפת ומאבקם מעודד גיוס חרדים[67].

קישורים חיצונייםעריכה

ספרים ומאמריםעריכה

כתבותעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ זהו הכינוי המקובל לתיקון בחוק שירות ביטחון העוסק בקביעת מכסות ועידוד גיוס של חלק מן הציבור החרדי, והסדרת אי-גיוסם של שאר תלמידי הישיבות

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תגית הפלג הירושלמי באתר כיכר השבת
  2. ^ קובי נחשוני, הרב בן ה-100 יביא עוד קדנציה לנתניהו?, באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
  3. ^ שחר אילן‏, היום שאחרי: הליטאים נערכים ל"פריימריס", באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2001
  4. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל, 1998, עמ' 251–254
  5. ^ מנחם גרילק, נבלה נעשתה בישראל! בעיתון משפחה
  6. ^ יקי אדמקר‏, "מחבלים" ו"שונאים": מאבק אלים בפוניבז', באתר וואלה! NEWS‏, 16 בספטמבר 2014.
  7. ^ נטע סלע, שעתם הקשה של הליטאים, באתר ynet, 8 בנובמבר 2007.
  8. ^ אלי ביתאן, משחקי הכס של פוניבז': המלחמה שקורעת את העולם החרדי, באתר שיחה מקומית, 25 בנובמבר 2014
  9. ^ שרי רוטכך יזם הגראי"ל את העמותה החדשה ב'יתד', באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2012
  10. ^ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012.
    קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
    חיים שקדי, ‏טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, באתר כיכר השבת, 31 במאי 2012
    חזקי שטרן, ‏מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', באתר כיכר השבת, 1 ביוני 2012.
  11. ^ קובי נחשוני, אחרי דרמה לילית: הרב שטיינמן הוכתר ביתד נאמן, באתר ynet, 12 ביוני 2012
  12. ^ שרי רוט, זיופים, ספינים ואלימות קשה • המאבק המר על 'יתד נאמן', באתר בחדרי חרדים, 17 ביוני 2012
  13. ^ חקירה נגד גורמים המזוהים עם יתד נאמן, אתר מחלקה ראשונה
    .העוקץ סוכל: מי ניסה לגנוב עיתון בישראל, אתר מחלקה ראשונה
  14. ^ חגי עמית, טלפון מלמעלה // השיטות האלימות של מלחמת העיתונים במגזר החרדי, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2014
  15. ^ יהודה הלוי ואבי גרינצייג, בחדרי חרדים, גדולי ישראל: "הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה", באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2014
  16. ^ יוסף פאר, ‏שפל: עורך 'יתד' לשעבר נתי גרוסמן הותקף בירושלים, באתר כיכר השבת, 21 בדצמבר 2012; יואב יצחק, עורך הפלס הותקף; המשטרה מתרשלת, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 21 בדצמבר 2012
  17. ^ הסדר טיעון: חיים פרלשטיין הורשע על תקיפת נתי גרוסמן, באתר כיכר השבת, 24 ביוני 2010; מאסר בפועל לתלמיד שהורשע בתקיפה של עורך העתון החרדי "הפלס", חדשות ישראל בעסקים
  18. ^ יקי אדמקר‏, "יתקשרו אליך אלפים": נחשף בליץ ההטרדות החרדי. האזינו, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2015
  19. ^ רועי ינובסקי וקובי נחשוני, חשד: סחטו חברות כדי לפרסם בעיתון חרדי, באתר ynet, ‏25 במרץ 2015
  20. ^ ישראל כהן, ‏כתב אישום ראשון בפרשת 'הפלס': "שידול להטרדה", באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2015
  21. ^ משה הלר, נקמת החרדים: חשיפת הטלפונים של בכירי המשק, באתר mynet‏ ירושלים, 11 במאי 2015
  22. ^ חן מענית, ‏28 בכירי העיתון החרדי "הפלס" נעצרו בחשד להטרדות ואיומים, באתר גלובס, 18 באפריל 2017
  23. ^ רועי ינובסקי, "הפעילו פרוטקשן". בכיר בחברת פרסום העיד נגד "הפלס", באתר ynet, 21 באפריל 2017
    אלי שלזינגר, החוזה המפוצל: נחשפו פרטי 'פגישת הסחיטה' של עורך 'הפלס' בחדרי חרדים 25 באפריל 2017
  24. ^ איציק מן, הקלטה שדלפה: 30 אלף שקל מ'טמפו' ל'פלג', באתר בחדרי חרדים, 6 בנובמבר 2017
  25. ^ אופיר דור, עוגת הפרסום: הפילוג החרדי שמפחיד את מכבי וכללית, באתר כלכליסט, 26 במאי 2014.
  26. ^ לי-אור אברבך, שי ניב, ‏אלפי חרדים עזבו את כללית ומכבי בהוראת הרבנים, באתר גלובס, 2 ביולי 2014
  27. ^ 27.0 27.1 שבתי בנדט‏, איחוד אצל הליטאים, רשימת נצח פרשה מהבחירות, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בינואר 2013
  28. ^ התפטרות מועמדי רשימת נצח שסימנה פך, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 17 בינואר 2013
  29. ^ ישראל כהן, ‏עכשיו זה סופי: בני-ברק הולכת לבחירות בגלל "נצח", באתר כיכר השבת, 16 בספטמבר 2013
  30. ^ שרי רוט, הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2013
  31. ^ רביב דרוקר, ה"דיל" הסודי של ברקת: המועמד החרדי רץ עד הסוף – וימונה לסגנו בשכר, נענע 10.
  32. ^ משה כהן, בחדרי חרדים, הגראי"ל והגר"ח סיכמו: תומכי 'עץ' יסולקו מהכוללים, באתר בחדרי חרדים, 29 באוקטובר 2013
    עקיבא פלד, ‏האברכים שהצביעו 'עץ' סולקו – חתמו והוחזרו לכולל • טלטלת הכוללים, באתר אקטואליק, 30 באוקטובר 2013
  33. ^ יקי אדמקר, תומך ברב אוירבך? תסולק מהישיבה, וואלה
  34. ^ ישראל כהן, ‏השופט ג'ובראן: האברכים שסולקו הם שצריכים לעתור, באתר כיכר השבת, 28 בינואר 2014
  35. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן עודד את הפורשים מישיבת "חדרה", באתר כיכר השבת, 2 בדצמבר 2013
  36. ^ ישראל כהן, ‏הפילוג הליטאי: שלושה מלמדים בחיידר תשב"ר פוטרו, באתר כיכר השבת, 7 באוגוסט 2014
  37. ^ ישראל כהן, ‏ישיבות ובתי כנסת מדיחים חזנים ותוקעים מ'בני תורה', באתר כיכר השבת, 9 בספטמבר 2014
    אברמי פרלשטיין, הגרי"א דינר: לזרוק חזנים המשתייכים ל'עץ', באתר בחדרי חרדים, 15 בספטמבר 2014
  38. ^ ישראל כהן, ‏הוועד למען כבוד רבותינו פרסם את רשימת הישיבות הבעייתיות בירושלים, באתר כיכר השבת, 15 במאי 2014
    שרי רוט, יו"ר 'הוועד לכבוד רבותינו': "רק שהציבור יידע לשמור על הילדים" חרדים10, 25 במאי 2014
    ישראל כהן, ‏רב ליטאי הכשיר ישיבה, מרן הרב שטיינמן פסל אותה, באתר כיכר השבת, 11 ביוני 2014
  39. ^ ישראל כהן, ‏לראשונה: גדולי הדור בארה"ב נגד הפילוג הליטאי, באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2014
  40. ^ ישראל כהן, ‏קרב נוסף הוכרע: מערכת הכשרות "שארית ישראל" משנה את פניה, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2014
    דרמה ב'שארית': הדיינים החרימו את האסיפה, באתר בחדרי חרדים
  41. ^ ישראל כהן, ‏מרן ראש-הישיבה הביע תמיכה ברב שמואל אליהו, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2014
  42. ^ יהודה הלוי, אנשי 'בני תורה' מכחישים: לא תמכנו בגר"א שטרן, באתר בחדרי חרדים, 28 ביוני 2014
  43. ^ 'בני תורה' מקימים חיידר; ומה הורה הרב אויערבך?, באתר בחדרי חרדים; חיים לב, הקרב הליטאי, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2015; מוטי סגל, ‏מסע התנתקות • ב'פלג' מקימים מוסדות: "אנשים התדרדרו לטיפשות ילדותית", באתר אקטואליק
  44. ^ ישראל כהן, ‏הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016
    משה ויסברג, הרבנים הליטאים ב'דער איד': "לא לקחת תקציבים מהמדינה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2016
  45. ^ עמרי מניב, תחקיר: כך מקבלת חסידות גור מיליוני שקלים - עבור תלמידים שלא לומדים בה, באתר של "רשת 13", 20 בדצמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
    אבי גרינצייג, ראשי ישיבות נגד תקצוב ממשלתי לחיידר - אך מוסדותיהם ממשיכים לקבל כסף, באתר בחדרי חרדים, 16 באוקטובר 2016
  46. ^ ישראל כהן, ‏כיצד חדרה "הרפורמה לשינוי החרדים" לסמינר של 'הפלג'?, באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2016
  47. ^ ישראל כהן, ‏'הפלג הירושלמי' ממשיך להתנתק: ייסדו רשת גנים חדשה, באתר כיכר השבת, 16 בפברואר 2017
  48. ^ ישראל כהן, ‏הפלג הירושלמי יוזם קמפיין נגד מפלגת 'יהדות התורה', באתר כיכר השבת; אברימי פרלשטיין, קמפיין נגטיבי ברחוב החרדי: "רק לא ג'", באתר בחדרי חרדים;   חיים אפשטיין לא עושה חשבון לדגל התורה אצל אהרון ויזנר - הריאיון המלא, סרטון באתר יוטיוב
  49. ^ יאיר אטינגרהרב אוירבך רמז שלא להצביע ליהדות התורה: "מי שנותן להם כוח מסייע לעוברי עבירה", באתר הארץ; יקי אדמקר‏, הרב אוירבך רמז שלא להצביע ליהדות התורה: "מי שנותן להם כוח מסייע לעוברי עבירה", באתר וואלה! NEWS‏; מנדי גרוזמן, רבבות חרדים הכריזו: מחרימים את יהדות התורה, באתר nrg
  50. ^ ישראל כהן, ‏פטרוב מסביר מדוע 'הפלג' לא יצביע: "לא נעבור על איסור בשביל תקציב", באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2015
  51. ^ מנחם כרמל בראיון לרדיו קול ברמה
  52. ^ יעקב רבלין, דמעות וחיוכים, באתר בחדרי חרדים
  53. ^ "'הפלג הירושלמי' לא ישתתף בבחירות"
  54. ^ מכתבי הרב שטיינמן ורבנים נוספים אחרי העברת חוק טל ואחר העברת תיקון חוק שירות ביטחון ב-2015:
    מכתב הרב שטיינמן למרדכי קרליץ אחר העברת חוק טל בכבר היה לעולמים
    ישראל כהן, ‏מכתב ראשי הישיבות לח"כי 'דגל התורה': "הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" • פרסום ראשון, באתר כיכר השבת, 1 בדצמבר 2015
  55. ^ ישי כהן, ‏הרב אוירבך לבחורי ישיבה: אין להתייצב בלשכות הגיוס, באתר כיכר השבת, 28 בנובמבר 2012
  56. ^ ישראל כהן, ‏'הפלס' נגד 'הקנאים' המתייצבים לקבלת פטור מגיוס: "עושים מעשה זמרי", באתר כיכר השבת, 24 בינואר 2017
  57. ^ ישראל כהן, ‏רבי יגאל רוזן מסביר: "לא להתייצב זה הרס החינוך", באתר כיכר השבת, 25 ביוני 2014
  58. ^ משה ויסברג, רבנים התכנסו בתמיר נגד גזרת הגיוס, באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2014
  59. ^ ישראל כהן, ‏'הפלס' נגד 'הקנאים' המתייצבים לקבלת פטור מגיוס: "עושים מעשה זמרי", באתר כיכר השבת, 24 בינואר 2017
    יוסף גליק, האשמה: כך הטעה הפלג את הרבנים והדיינים, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2017
    צבי סלע, סוגיית ההתייצבות: סדקים בעמדת 'הפלג הירושלמי', באתר בחדרי חרדים, 16 במאי 2017
  60. ^ שוטרות פינו מפגיני הפלג הירושלמי בצומת שילת; 10 נעצרו בבני ברק, חרדים 10
  61. ^ אהרן רבינוביץההפגנות נגד הגיוס מעמיקות את הקרעים בחברה החרדית, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2017
    אלי כהן, פרסום ראשון; גדולי ישראל במכתב: לא להיגרר למעשי חילול השם ולרחם על הטועים, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2017
  62. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך נגד כולם: "אין לתת שום גושפנקא לדבר הנורא", באתר כיכר השבת, 16 בנובמבר 2015
  63. ^ ישראל כהן, ‏חכם שלום כהן: הגראי"ל המכריע לכל עולם התורה, באתר כיכר השבת, 27 בפברואר 2013
    אבי גרינצייג, "זקן ממרא 'פרומער' חייב מיתה כשמערער על גדולי ישראל", באתר בחדרי חרדים, 10 בדצמבר 2015
    משה ויסברג, ובחזון איש 5: בעלזא, צאנז ומודז'יץ, באתר בחדרי חרדים, 12 בנובמבר 2014
  64. ^ ישראל כהן, ‏בחורי גור, ויז'ניץ וסלונים התייצבו בלשכת הגיוס, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2015
  65. ^ אברמי פרלשטיין, הרבי מסאטמר בתמיכה נדירה בפלג הירושלמי: "צריך לחזק אותם", באתר בחדרי חרדים, 31 באוגוסט 2016
    ישראל כהן, ‏סאטמר מחבקת את הפלג הירושלמי: "עשו קידוש ה'", באתר כיכר השבת, 19 במרץ 2015; דברי הגה"צ ר' הלל ויינברגר מניטרא בהפגנה בניו יורק נגד "הנהגת בני פראג.".
  66. ^ יוסף גרינבוים, הרבי מסאטמר: "מלחמת 'הפלג' לא קדושה. יש נציג? הולכים לבחירות" באתר חרדים 10
    אלי כהן, כמו סאטמר: נטורי קרתא נגד 'הפלג', באתר בחדרי חרדים, 15 במרץ 2016
    אהרן רבינוביץ, האדמו"ר מסאטמר נגד הפגנות הפלג: מי חושב לעשות כאוס כזה?, באתר בחדרי חרדים, 27 במרץ 2017; "דברים קילורין לעיניים", ערב ר"ח ניסן תשע"ז.
  67. ^ שלמה גרינברג, בחדרי חרדים, ראש ישיבת בריסק: "הקנאות של 'הפלס' - רשעות", באתר בחדרי חרדים, 4 במרץ 2013
    ישראל כהן, ‏הגרא"י סולובייציק תוקף את אנשי "הפלג הירושלמי": "הפקרות", באתר כיכר השבת, 8 ביוני 2014
    ישראל כהן, ‏הרב סולובייצ'יק נגד 'הפלג': "הכל עלילות, לא יגייסו אף אחד בכוח", באתר כיכר השבת, 6 בינואר 2016