הפלג הירושלמי
הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך התנועה הליטאית ביהדות האורתודוקסית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012. הקבוצה ידועה בהתנגדותה להתייצבות בני ישיבה בלשכת גיוס, ובהפגנות שהיא מקיימת. הפלג מונה כ-60,000 נפש, ומהווה כ-6.5% מהחרדים בישראל.[1]
 | |
| הרב שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-60,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית | |
| שפות | |
| עברית, יידיש | |
| דת | |
| יהדות |
רקעעריכה
ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאי
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 דעכה פעילותו של הרב שך כמנהיג הציבור החרדי וכראש ישיבת פוניבז'. בישיבת פוניבז' החלה מחלוקת פנימית שגרמה לפיצול הישיבה לשתי ישיבות נפרדות ולסכסוכים אלימים בישיבה. מחלוקת זו תרמה ליצירת שני מחנות בציבור הליטאי – ה"מחבלים" וה"שונאים", כשהרב אלישיב שנתפס כמנהיג החרדים לאחר מות הרב שך, והרב שמואל אוירבך תמכו בצד ה"מחבלים", והרב שטיינמן, על אף שלא הביע דעה פומבית במחלוקת נתפס כשייך לפלג ה"שונאים". העיתון יתד נאמן בעריכת נתן גרוסמן תמך בעמדת ה"מחבלים" ובהתאם לכך תקף את עמדותיו של הרב שטיינמן. ב-2012 בוצע מהפך שליטה בעיתון והוא עבר לידי מקורבי הרב שטיינמן, שפיטרו את העורך והמנכ"ל נגד דעתו של הרב אוירבך.[2] כתחליף, הקימו אנשי הרב אוירבך את עיתון הפלס.
בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 קראו אנשי הרב אוירבך שלא לתמוך בדגל התורה, ותמכו במפלגת "בני תורה" שהקימו. לאחר הבחירות הורו הרב שטיינמן והרב חיים קניבסקי להרחיק את תומכי "בני תורה" ממוסדות הלימוד הכפופים למרותם, דבר שהביא להקמת מוסדות לימוד ייעודיים לתומכי הרב אוירבך ולהתמסדותו של הפלג הירושלמי.
אידאולוגיהעריכה
האידאולוגיה של הפלג שמרנית יותר מזו של הזרם הליטאי המרכזי, אך פחות קיצונית מזו של אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא. מחלוקת בולטת בין הפלג לזרם המרכזי היא ההוראה לבני ישיבות לא להתייצב בלשכת הגיוס לצורך קבלת מעמד תורתו אומנותו. בעקבות כך רבים מבחורי הפלג נחשבים משתמטים מגיוס ומפעם לפעם נעצרים אחדים מהם. הפלג מקיים הפגנות בכל פעם שנעצר בחור שלא התייצב ואף הקים ארגוני תמיכה ייעודיים לבחורים אלו.
גם ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה הפלג נוקט בעמדה שמרנית יותר מזו של הזרם המרכזי, והשתתפות הגברים המשויכים לפלג בשוק העבודה קטנה יותר. על אף שבזרם הליטאי שלפני הפיצול הייתה מקובלת לקיחת תקציבים ממשלתיים עבור מוסדות החינוך, חלק ממוסדות החינוך של הפלג מתנגדים לתקצובם ממדינת ישראל מחשש להתערבות ממשלתית באופי ובתכני הלימוד.[3] בבחירות לכנסת התשע עשרה הצביעו אנשי הפלג לרשימת יהדות התורה לאחר סיכום של האדמו"ר מגור עם הרב אוירבך, אך החל מהבחירות לכנסת העשרים הפלג נמנע מלתמוך במפלגה כלשהי, ומפאת כך אנשיו אינם מצביעים.[4]
בזמן מגפת הקורונה בישראל פעלו מוסדות החינוך של הפלג הירושלמי כמעט כרגיל למרות האיסור החוקי על כך.[5]
הנהגהעריכה
המנהיג הראשון של הפלג היה הרב שמואל אוירבך שהקים את הפלג ועמד בראשו עד לפטירתו ב-2018.[6]
לאחר פטירת הרב אוירבך הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה" הכוללת שנים עשר רבנים שמונו כדי לקבוע את הקו האידאולוגי של התנועה.[7] בראשם בלטו הרב צבי פרידמן[8] והרב שמואל דויטש.[9] עם זאת, התגלעו חילוקי דעות בקרב רבני המועצה על המשך המלחמה בגיוס ועל הצבעה בבחירות. מחנה הרוב, הנתמך על ידי עיתון הפלס[10] ובראשו בולט הרב אשר דויטש, מסרב להכריז איסור גורף על הבחירות, ומתנגד בחלק מהמקרים לקיום הפגנות על מעצר עריקים. בראש המחנה האחר בולט הרב צבי פרידמן שמוביל קו מחמיר יותר, תומך בהפגנה בעקבות כל מעצר של עריק מעריקי הפלג ומכריז איסור גורף על השתתפות בבחירות.[11]
חילוקי הדעות הובילו לפיצולים ולפיטורים במוסדות "בני תורה".[12] בחורים הלומדים בישיבות המזוהות עם מחנה הרב דויטש שיצאו להפגין בהפגנות שנתמכו על ידי הרב פרידמן סולקו מישיבות.[13]
בפוליטיקהעריכה
- ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימו אנשי הפלג את מפלגת בני תורה שלבסוף לא התמודדה בבחירות. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 התמודדה המפלגה וזכתה במושבים בערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה המפלגה גם בערים בית שמש, ביתר עילית ואלעד אך לא זכתה לנציגים בביתר עילית ובאלעד.
מוסדות חינוךעריכה
לפלג הירושלמי מוסדות חינוך (בתי ספר, סמינרים וגני ילדים) בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר עילית, צפת, טבריה, אופקים ונתיבות.[14] הישיבות הגדולות המזוהות עם אנשי הפלג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ, ישיבת מעלות התורה, ישיבת כנסת יצחק בחדרה, וישיבת גרודנא באשדוד, ישיבת "דעת אליהו" בירושלים בראשות הרב נפתלי עלזאס, "הישיבה הגדולה החדשה – מיסודם של בוגרי ישיבת חברון" בראשות הרב שמואל אריאלי וישיבת "באר מרדכי" בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, שפרש מישיבת קול תורה.
תקשורתעריכה
- ערך מורחב – הפלס (יומון)
כלי התקשורת הרשמי של הפלג הירושלמי הם עיתון הפלס שהוקם ב-2012 עם הקמת הפלג, ושבועון המבט שהוקם ב-2021. בנוסף קיימים קווי תוכן שונים המופעלים על ידי אנשי הפלג ומשמשים בין השאר לקריאה בזמן אמת באמצעות צינתוק המודיע על יציאה להפגנה, או קריאת "ויחזור לתלמודו" המודיעה על סיום ההפגנה.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- תגית הפלג הירושלמי באתר כיכר השבת
- אביגדור רבינוביץ, "הפלג הירושלמי": החרדים שמפוררים את החרדיות מבפנים, באתר ynet, 20/03/2017
- אנחנו החרדים האמיתיים ונהפוך את המדינה כשצריך, באתר המקום הכי חם בגיהנום
- יקי אדמקר, קיצוני ופורע חוק: תוכנית ההתנתקות של "הפלג הירושלמי" מהמדינה, באתר וואלה!, 20 באוקטובר 2017
- משה ליפשיץ, הפלג הירושלמי: הזרם הליטאי הקיצוני מתפצל ומאבד את כוחו, באתר מקור ראשון
הערות שולייםעריכה
- ^ גלעד מלאך, המפלגות החרדיות בישראל - מה צופן העתיד?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 ביולי 2019
- ^ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker, 31 במאי 2012
- ^ משה ויסברג, הרבנים הליטאים ב'דער איד': "לא לקחת תקציבים מהמדינה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2016
- ^ "'הפלג הירושלמי' לא ישתתף בבחירות"
- ^ איך (לא) חרדים מקורונה, באתר כלכליסט
- ^ ישראל כהן, לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
- ^ ישראל כהן, הערב: כינוס 'מועצת גדולי התורה' הראשון של "בני תורה", באתר כיכר השבת, 4 במרץ 2018
יענקי כץ, תיעוד: כך יזם הגרב"ש דיטש את הקמת 'מועצת הפלג', באתר כיכר השבת, 5 במרץ 2020 - ^ יורשו של הרב אוירבך: חילוני הוא גוי; עדיף שישראל לא הייתה קמה, באתר וואלה!
- ^ ויהי אחרי הנהגת הגר"ש אויערבך זצ"ל: הדמות הבכירה ב'פלג הירושלמי' נחשפת לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 2 באפריל 2018
- ^ יענקי כץ, הגר"צ פרידמן תוקף: "הפלס הצטרפו לעיתונות החרדית", באתר כיכר השבת, 12 בינואר 2020
- ^ יענקי כץ, עוד מחלוקת ב'פלג': הרב אוירבך סירב לאסור את הבחירות, באתר כיכר השבת, 15 בספטמבר 2019
- ^ שאול כהנא, המחלוקת על החיידרים; מסתמן: יוקם תלמוד תורה חדש, באתר כיכר השבת, 1 במאי 2019
אבי רבינא, הסכסוך ב"פלג הירושלמי": מנהלת בית הספר - פוטרה מתפקידה, באתר כיכר השבת, 24 ביולי 2019 - ^ שאול כהנא, "רדיפת מוסרי הנפש"; בחורים שהשתתפו בהפגנות - סולקו, באתר כיכר השבת, 11 בדצמבר 2019
שאול כהנא, בחורים שנשמעו לגר"צ פרידמן - סולקו מישיבת 'גרודנא', באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2019 - ^ ישראל כהן, הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016