חטיבה 500
חטיבה 500, הידועה גם בשם עוצבת כפיר, הייתה חטיבה בחיל השריון הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים (נקרא אז "מתקן 500" - מכאן שם החטיבה) משנת 1972 עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז כסדירה עד לשנת 2003, כאשר פורקה.
![]() | |
תג הכתף של חטיבה 500 | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | עוצבת כפיר |
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
סוג | חטיבת שריון |
בסיס האם |
המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ![]() |
אירועים ותאריכים | |
תאריך הקמה | 1972 |
תאריך פירוק | 2003 |
מלחמות |
|
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | טנקי שוט ומגח |
פיקוד | |
יחידת אם | עוצבת הפלדה |
מפקדים | מפקדי החטיבה |
![]() ![]() |
עד שנת 1974 השתמשה החטיבה בטנקי שוט, ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי מגח.
במלחמת יום הכיפורים נלחמה החטיבה הצעירה, בפיקודו של אל"ם אריה קרן, במסגרת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרב סואץ.
בין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד 1980, עם תחילת הנסיגה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, מיקום החטיבה בשגרה היה באזור צומת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) בסיני. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה בבקעת הירדן באזור בקעות, שם עסקה באימונים ובמשימות של ביטחון שוטף.
במלחמת שלום הגליל השתתפה החטיבה בלחימה בגיזרה המרכזית תחת פיקוד עוצבת הפלדה, לחמה בעין זחלתא.[1] בתום השבוע השלישי למלחמה השתלטה על כביש ביירות-דמשק באזור בחמדון והעיירה סאופר משם גלשה לעאליי ולביירות והשתתפה במצור על מערב העיר עד לכניעת המחבלים וגירושם לתוניס. בשנת 1984 נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגיזרה המזרחית באזור הבקאע וג'בל בארוכ.
החטיבה השתתפה במבצע חומת מגן. בשנת 2003 הוחלט על פירוק החטיבה.
היסטוריהעריכה
הקמת החטיבהעריכה
החטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 כחטיבת מילואים ולמפקדה מונה אל"ם אריה קרן. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.
מלחמת יום הכיפורים ולאחריהעריכה
החטיבה בפיקוד אל"ם אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן. מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ ובמרחב מול העיר אסמאעיליה. ב-17 באוקטובר השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצרים ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה.
לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה והוסבה לטנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ובין נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980 ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח למעבר המיתלה.
בעקבות הסכם השלום עם מצרים חלו שינויים בהרכב החטיבה ובמיקומה: בשנת 1978 הועבר גדוד 429 מהחטיבה לחטיבה 211 ובהמשך עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בצפון בקעת הירדן (הבוקע הצפוני) כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162. במאי 1981 הועבר גדוד 195 מחטיבה 401 לחטיבה 500 וסד"כ החטיבה חזר לכלול שלושה גדודי טנקים סדירים:[2]גור (433), סערה (430) ואדם (195), פלס"ר ופלוגת רפואה במילואים. לכל אחד משלושת גדודי טנקים הסדירים הייתה פלוגת חרמ"ש במילואים.
מלחמת לבנון הראשונה (מבצע של"ג)עריכה
החטיבה בפיקוד אל"ם דורון רובין כללה שלושה גדודי טנקי M60 פטון (מגח 5): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור; שני גדודי חי"ר: גדוד 932 בפיקוד סנדר בן ארי, וגדוד 9263 בפיקוד משה סלע; גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן; ופלוגת סיור בפיקוד חיים שריר.
החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן, בגזרה המרכזית בלבנון. ב-6 ביוני 1982 פרצה החטיבה דרך גשר עקיה, ונעה צפונה עד נהר הבסרי, בשטח הררי קשה וללא התנגדות חזקה מצד האויב. לאחר מכן, פעלה החטיבה מול כוח סורי, שחסם היטב את הציר באזור עין זחלתא. ב-11 ביוני, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, נמצאה החטיבה במרומי הר הלבנון, קילומטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק. ב-19 ביוני חודשו הקרבות ועד ל-24 באותו חודש, השלימה החטיבה איגוף ממערב לעין זחלתא והשתלטה על כביש ביירות-דמשק בגיזרת בחמדון וצופר.
במהלך אוגוסט 1982 השתתפה החטיבה בלחימה בתוך העיר ביירות, לחימה שבעקבותיה נאלצו המחבלים לצאת מלבנון.
מבצע חומת מגןעריכה
בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. חטיבה 500, בפיקוד עוזי מוסקוביץ', סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות. גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 ולגדוד שריון 445 מחטיבת יפתח בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש בית לחם.
פירוק החטיבהעריכה
ביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.
כיום משמשים תג החטיבה ומספרה את אחת מיחידות ההדרכה במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. בנוסף, מתקיים בגדוד קורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.
בשנת 2004 הוקמה ביער המגינים אנדרטה ל-111 מנופלי החטיבה. שמותיהם מונצחים גם בחדר זיכרון בבסיס צאלים.
יחידות החטיבה (החל ממאי 1981)עריכה
הרכב החטיבה היה מבוסס על גדודי שריון, גור (433), סערה (430), אדם (195) ופלס"ר 500.
גדוד 433 (גור)עריכה
מפקדי גדוד 433עריכה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
נחום זקן | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
חיים כץ | 1978-1980 | בתקופתו עבר הגדוד מסיני לבקעה |
ספי שאומן | 1980-1981 | |
בני בית אור | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה | |
אלי רייטר |
גדוד 430 (סערה)עריכה
מפקדי גדוד 430עריכה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אלישיב שמשי | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
זאב ליבנה | ||
יוסי אבירם | מפקד הגדוד בתחילת מלחמת לבנון הראשונה | |
דני סבוראי | 1982 | בעקבות התקף לב של יוסי אבירם מונה סבוראי לממלא מקום מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה עד לפציעתו |
ניר גלילי | ||
גיא גולדשטיין |
גדוד 195 (אדם)עריכה
מפקדי גדוד 195 החל מאוגוסט 1981עריכה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
עמי אבן | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה | |
איתמר יער | ||
שמעון בן מימון | ||
דני סבוראי | ||
אייל גור אריה | ||
דני חורב | ||
רוני בני | ||
עוזי מוסקוביץ | ||
אמנון בן יוסף | ||
בן ג'ויה | ||
גיא חסון | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן | |
בן חור |
פלס"ר 500עריכה
מפקדי פלס"ר 500עריכה
שם | תקופת כהונה | הערות | ||
---|---|---|---|---|
יוסי סיידון | מפקד הפלס"ר במלחמת יום הכיפורים | יוסי סיידון נפצע ביום ה-6 למלחמה. הוא חזר לתפקידו לאחר כחודשיים ושימש בו עד שנת 1976. | ||
אמציה אהרונסון | סמ"פ ומפקד בפועל מלחמת יוה"כ | בעקבות פציעתו של יוסי סיידון ביום ה-6 מלחמה מילא אמציה את מקומו עד סיומה ועד לחזרת סיידון כחודשיים לאחר מכן בתקופת ההתארגנות בציר צאלה בסיני. | ||
נמרוד כהן | בשנת 1976 מוזגה הפלס"ר עם פלוגת נגמשים, שבמקור השתייכה לגדוד סיור (פלוגת "ארנב") וסופחה לחטיבה בקרבות הבלימה וצורפה אליה לאחר המלחמה. במהלך זה מונה נמרוד כהן למפקד הפלוגה בפורמט החדש עד עזיבתו ומעבר לתפקיד חדש. | |||
נחמיה פרידמן | בשנת 1979 מונה נחמיה למ"פ למשך כשנתיים | |||
חיים שריר | שימש בתפקיד כ-5 שנים עד שעבר לתפקיד חדש. שריר שימש כמפקד הפלוגה במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ובשתי תקופות תעסוקה בלבנון. | |||
אמנון הירש | שימש כמ"פ משך שנים אחדות ובתקופתו עברה הפלוגה את אירועי האינתיפאדה בתעסוקות באזור ג'נין, בית לחם בצומת נצרים ובחאן יונס. עקב הקמת פלס"ר סדירה במסגרת חטיבה 500 הועברה הפלס"ר כולה לחטיבת מילואים 565. |
מפקדי החטיבהעריכה
שם | תקופת כהונה | הערות |
אריה קרן | 1972–1974 | מפקדה הראשון כולל במלחמת יום הכיפורים |
דן ורדי | 1974–1975 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
ששון שילה | 1975–1976 | |
גיורא חייקה | 1976–1978 | לימים מפקד מל"י |
שי תמרי | 1978–1979 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
חגי כהן | 1979–1981 | |
בני טרן | 1981–1982 | |
דורון רובין | 1982 | מפקדה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש מחלקת ההדרכה |
דורון יזרעאלי | 1982–1984 | |
אבי רומנו | 1984–1985 | בתקופת השהייה בלבנון |
עמית ברוך | 1985–1986 | |
משה עברי סוקניק | 1986–1988 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
אורי אגמון | 1988–1989 | לימים מפקד עוצבת סיני |
ניר גלילי | 1989–1991 | לימים מפקד מל"י |
יפתח רון-טל | 1991–1993 | לימים מפקד זרוע היבשה |
אודי אדם | 1993–1995 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
יחיאל גוזל | 1995–1997 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
יוסי סילמן | 1997–1999 | לימים מפקד עוצבת סיני |
סמי תורג'מן | 1999–2001 | לימים מפקד זרוע היבשה ומפקד פיקוד הדרום |
עוזי מוסקוביץ' | 2001–2003 | לימים ראש אגף התקשוב |
אבי אשכנזי | 2003 | לימים מפקד מל"י ומפקד אוגדה 252 |
לקריאה נוספתעריכה
- אלישיב שמשי, סערה באוקטובר, הוצאת משרד הביטחון (גדוד סערה במלחמת יום הכיפורים), 1986
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 167 - 186 - הפרק מתאר את תפקוד מערך הרפואה של החטיבה בקרב סואץ
- אבירם ברקאי, אנחנו על השחור: סיפורה של חטיבה 500 במבצע שלום הגליל, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2016
קישורים חיצונייםעריכה
- חטיבה 500 - עוצבת "כפיר" באתר "יד לשריון"
- שי לוי, "הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר מאקו, 4 ביוני 2012
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
הערות שולייםעריכה
- ^ חן קוטסבר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, באתר nrg, 22 באוקטובר 2001
- ^ אבירם ברקאי, אנחנו על השחור, עמ' 23-24