גדוד 932

**גדוד גרניט (932)**
	"גדוד גרניט – חוד החנית"
פרטים
כינוי	גדוד גרניט חוד החנית
מדינה	ישראל
שיוך	צבא הגנה לישראל
סוג	גדוד חי"ר סדיר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1976–הווה (כ־48 שנים)
מלחמות	מלחמת לבנון הראשונה; מבצע חומת מגן; מלחמת לבנון השנייה; מבצע צוק איתן ; מבצע שומר החומות ; מבצע עלות השחר ; מבצע שובר גלים ; מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ייעוד	תמרון ולחימה בכל מתארי הלחימה ככוח חי"ר, עם דגש על לוחמה במתאר צפוני.
ציוד עיקרי	רובה שירות: תבור X-95 פלאט-טופ, מקלעי מאג ונגב, רובי צלפים M24 SWS וברק, M72 לאו, מטאדור, רחפן, רכבים: רכבי שטח טקטיים, נגמ"שי M-113, אכזרית ונגמ"ש האיתן
פיקוד
יחידת אם	חטיבת הנח"ל
דרגת המפקד	סגן-אלוף
מפקד נוכחי	סא"ל דותן מלול
עיטורים
	צל"ש הרמטכ"ל (גדוד 932) מבצע חומת מגן אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (גדוד 932) במבצע "עלות השחר"

גדוד גרניט (932) הוקם ביוני 1976 ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף בפיקוד המרכז. עיקר פעילותו לפני המלחמה הייתה באזור בקעת הירדן.

מבנה הגדוד עריכה

גדוד גרניט (שלא להתבלבל עם גדודי האיחזויות של הנח"ל) הוא גדוד לוחמים, סדיר, בחיל הרגלים אשר פועל בתוך חטיבת הנח"ל תחת פיקודו של צה"ל. הסלוגן או "המשפט המוביל" שמשמש את לוחמי היחידה הוא – גדוד גרניט חוד החנית – זאת בהתייחסות למיקומם בשורות חטיבת הנח''ל, בחלקם בסמל החטיבתי, ומכיוון שהם מובילי לחימה.

עוד משפט שנטבע על ידי לוחמי היחידה הוא המשפט "מחר מלחמה" כהתייחסות אל מוכנות הגדוד לפעילות מבצעית בכל עת.

קבלה אל שורות הגדוד מותנת בהתגייסות אל חטיבת הנח"ל בתור מלש"ב ולאחר מכן התמיינות אל פלוגת הטירונים של היחידה בשלב טרום הטירונות בבא"ח נחל טוב.

מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבעה חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות).

במהלך תקופת ההכשרה הלוחמים לומדים כיצד להילחם בשטח פתוח, בשטחים מדבריים בשטחים מיוערים בערים ובכפרים, וכמו כן כיצד לשתף פעולה עם כוחות חיר אחרים ועם חילות אחרים כדוגמת חיל השריון, חיל התותחנים, וחיל האוויר בתרגילים מוסקים. התרגולות נעשות הן בשטח ובמתקני האימון השונים של החטיבה והן בלשביות מתקדמות (אולמי סימולציות) אשר מדמות מצבי קיצון רבים אשר עשוי להיתקל בהם הלוחם בשדה הקרב כאשר הדגש הוא על זירת מתאר צפוני בהתאם ליעוד המלחמתי של חטיבת הנח"ל שהוא גזרה צפונית. בסוף מסלול הכשרת לוחמי הנח"ל שאורך כ-8 חודשים (והסמכת רובאי 07 כחלק ממערך חיל הרגלים) זוכים טירוני הפלוגה לענוד על מדיהם את סיכת הגדוד לאחר עלייתם אל הפלוגות המבצעיות.

הגדוד כחלק מהמאמץ ומטרת העל של חטיבת הנח"ל, אם כי פועל בכל הגזרות השונות, מיועד ללוחמה בגבולותייה הצפוניים של המדינה (ראו: חזבאללה, סוריה ולבנון). חטיבת הנח"ל המודרנית כשלעצמה "הוקמה" לאור לקחי מלחמת לבנון הראשונה, על מנת לסייע לצבא להתמודד וללמוד טוב יותר את אופי הלחימה במתאר צפוני בעקבות לקחים שהופקו מהמערכות השונות אשר ניהל בלבנון.

גדוד 932 הוא הגדוד המעוטר ביותר (נכון ל-2023) מבין כל הגדודים הסדירים של חטיבת הנח"ל

פלוגת ההכשרה של הגדוד מבוקשת מאוד בשלבי ה"טרום טירונות" בקרב המלש"בים והמתגייסים החדשים (ללא הכללת יוצאי גיבוש יחטיות) של החטיבה בתוך מחזורי הגיוס הקרביים.

סמלו של גדוד 932 (גרניט) החרב מסמלת את ההגנה והלוחמה, והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה של הנחלוואים והחלוציות. סמלו של הגדוד הוא הדומיננטי ביותר בסמלה של החטיבה כולה.

גדוד גרניט (932) מורכב משש פלוגות: מפקדה, רובאית, פלוגת חוד, פלוגת מסייעת פלוגת החשיפת תקיפה ומבצעית.

מחלקת הצלפים של הגדוד זכתה בתארים מרשימים בתחרויות קליעה וצליפה בשנים האחרונות. הן בפן הבינלאומי והן בפן הכלל צה"לי.

תוצאות תחרות הצליפה הבינלאומית שנערכה במתקן אדם בשנת 2022

בית הגדודים הבינלאומי:

בית חטיבות חי"ר:

מפקדי היחידה לאורך השנים עריכה

מפקדי גדוד 932 עריכה

שם	תקופת כהונה	הערות
אברהם ירושלמי	יוני 1976
דורון בנדל	1976–1978
עדי לבנת	1978–1979
שמואל (שמיל) ביין	1979–1980
ישראל רמות	1980–1981	לימים מפקד החטיבה
מתי הררי	1981–1982	לימים ראש מנהל הסגל
סנדר בן ארי	ינואר 1982–יוני 1982	סיים את תפקידו בעקבות פציעה בקרב עין זחלתא
מוטי מוסקל	10 ביוני 1982 – 28 יוני 1982	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
יהודה מאיר	יוני 1982 – ספטמבר 1982
חי אדיב	1982–1983	לימים מפקד חטיבת בנימין וראש עיריית הוד השרון
אמל אסעד	1983–1984	לימים מפקד מנהלת תיאום וקישור
אלי אמיתי	1984–1985	לימים ראש חטיבת המבצעים
דוד זרחין	1985–1987	לימים מפקד עוצבת הגולן
אביעזר סגל	1987–1989	לימים מפקד חטיבת הבקעה
גידי בראון	1989–1990
עמוס בן אברהם	1990–1991	לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
עופר מלכה	1991–1992
שמעון דבוש	1992–1993
אייל נוסובסקי	1993–1995	לימים מפקד אגד 900
דרור פלטין	1995–1996	לימים מפקד מרהו"ם
יריב סנדלון	1996–1998	לימים מפקד חטיבת הבקעה
נדב פדן	1998–2000	לימים מפקד פיקוד המרכז
חן ליבני	2000–2002	לימים מפקד עוצבת ברעם
אביב רשף	2002–2004	לימים מפקד חטיבת בנימין
רן כהנא	2004–2006	לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני
שמעון אדרי	2006–2008	לימים מפקד יחידת דובדבן ומפקד חטיבה 5
עוזי קליגר	2008–2010	לימים קצין המבצעים של פיקוד הצפון
רועי שטרית	2010–2012	לימים מפקד בית הספר להגנת הגבולות
אושיק אזולאי	2012–2013	לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל ומפקד צוות במלט"ק
בצלאל שנייד	2013–2015	לימים קצין אג"ם של עוצבת האש ומפקד חטיבת הבקעה
יואב כצנלסון	2015–2017	לימים מפקד בא"ח הנח"ל
אלעד טהורי	2017–2019	לימים סגן מפקד החטיבה
טל קוריצקי	2019–2021	לימים קצין אג"ם של אוגדת עזה
יוני דהן	יוני 2021-יוני 2023^[1]
דותן מלול	יוני 2023

היסטוריה מבצעית עריכה

במהלך כל שנות פעילותו נפלו בעת שירותם בגדוד כ-54 חללי צה"ל במערכות ובמבצעים השונים.

מלחמת לבנון הראשונה עריכה

במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה המזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב עין זחלתא, בו עמדו חיילי הגדוד אל כוחותיהם המשולבים של גדוד קומנדו ושריון סורים. פרסום אחר קיבל הגדוד בשל שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות בהובלת המג״דים דרור פלטין ונדב פדן ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום, חיסול 6 מחבלים באזור מוצב רותם וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".

בשלב הראשון של הלחימה פעלו בשטח לבנון מספר מסגרות יחידתיות של הנח"ל.

השבוע הראשון של המלחמה, נחלק לשתי תקופות עיקריות: 9-6 ביוני: בתקופה זו התנהלה הלחימה במחבלים. 11-9 ביוני: בימים אלה הובחנה הלחימה גם נגד הצבא הסורי. כשבוע לאחר הפסקת האש חודשה הלחימה, ובין ה-20 ל-25 ביוני, השתלט צה"ל על כביש ביירות-דמשק, הידק את הכיתור על ביירות המערבית וחבר עם האזורים שבשליטת הנוצרים בביירות המזרחית. בחודשים יולי-אוגוסט, התמקדה הפעילות בהידוק הכיתור על ביירות המערבית שבסופו (בין 21 באוגוסט ל-1 בספטמבר) בא פינוי המחבלים והכוחות הסוריים מהעיר. לאחר הרצחו של באשיר ג'ומאייל באה, בין ה-15 ל-18 בספטמבר ההשתלטות על מערב ביירות. יחידת בט"ש צפון (גדוד 931) 12-6 ביוני: תנועה בגזרה המזרחית. כיבוש רכס ביר א-דהר, כפר לביה, גבל-ביר-ארת והגעה לאגם קרעון – כל זאת תוך לחימה מתמדת בארגוני החבלה עד מעבר ל'פתחלנד'. 25-20 ביוני: פעילות מבצעית בגזרה "רשאייה". פעילות נגד כוחות סוריים. יולי-אוגוסט: בתנועה מתמדת בין רשאייה לביירות בהתאם לצרכים. התמקמות בנמל ביירות. פעילות מבצעית בגזרת צידון. פעילות נגד ארגוני מחבלים. 18-15 בספטמבר: כניסה למערב ביירות מכיוון הנמל. תפיסת ציר באוטוסטרדה "שרע סלים עלי סלים". יחידת בט"ש מרכז (גדוד 932) 12-6 ביוני: לחימה בגזרה המרכזית. המשימה: פתיחת צירים מנבטיה לג'זין ולאחר מכן המשך תנועה לכיוון דהר אל-בידה. היחידה מקיימת לחימה עיקשת בעין זחלתא ומטהרת אותה. האויב: מחבלים וכוחות סוריים סדירים.

25-20 ביוני: תנועה מעי-זחלתא לעין-דרה. התקדמות לכיוון אל-מנצוריה ותפיסת כביש ביירות-דמשק באזור עליי, תוך לחימה בצבא הסורי. יולי-אוגוסט: אחזקה ואבטחה של כביש ביירות-דמשק בעליי. תפיסת עמדות באזור ההיפודרום של ביירות. 18-15 בספטמבר: בט"ש באזור עליי. יחידת נח"ל מוצנח (גדוד 50) 12-6 ביוני: נחיתה בשפך נהר האוולי, צפונית לצידון. תנועה בציר המערבי לכיוון דמור ופתיחת ציר דיר אל-קמר. 25-20 ביוני: כניסה לבעבדה שבביירות. יולי-אוגוסט: תפיסת אוניברסיטת ריחן, ופעילות בחי-א-סלוס ובבורג' אל-בראג'נה. 18-15 בספטמבר: כניסה למערב ביירות וטיהור צירים מכיוון דרום לצפון.

האינתיפאדה השנייה עריכה

מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן (29 במרץ 2002 – 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות רצף פיגועים קטלניים כמעט מדי יום, ששיאם הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים בעת ליל הסדר. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את הטרור באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית וארגון החמאס ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.

מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה, ובמסגרתו הופעלו 5 אוגדות במקביל, וגויסו 20,000 חיילי מילואים. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (למעט אזור חברון), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ברצועת עזה. במבצע "חומת מגן" (29 במרץ 2002 – 10 במאי 2002) לוחמי גדוד גרניט היו חלק ממבצעים מיוחדים שנערכו בערים הגדולות בגדה (רמאללה, ג'נין, מִפקדת ג'יבריל רג'וב בביתוניא) כאשר המטרה הייתה לסכל את פיגועי הטרור שתוכננו לפגוע באזרחי ישראל ובכוחות הביטחון ולהדוף את ארגוני הטרור. על פעילותו במבצע ועל הקרב המוצלח שניהל הגדוד בג'נין, קיבל גדוד גרניט את צל"ש הרמטכ"ל.

תרגיל של גדוד גרניט בחטיבת הנח"ל, במסגרתו אומנו הכוחות ותרגלו תרחישים שונים על מנת לשמר את מוכנותם בגזרות השונות. (גזרה צפונית נובמבר 2010)

מלחמת לבנון השנייה עריכה

חיילים מגדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון, אוגוסט 2006

במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס אל-ג'בל, רב א-תלתין, קנטרה ואף השתתף בקרב העקוב מדם בנחל סלוקי ובכפר ע'נדוריה, לקראת סופה של המלחמה. האירועים הבולטים במלחמה בעבור הגדוד היו הקרבות הקשים בואדי סלוקי ובכפר ע'נדוריה לקראת סופה של המלחמה. הקרב בסלוקי היה קרב במסגרת "מבצע שינוי כיוון 11" שהתנהל בסופה של מלחמת לבנון השנייה בין כוחות המשוריינים של אוגדה 162, חטיבה 401, וכוחות רגלים של חטיבת הנח"ל וחיל ההנדסה הקרבית ובין חמושים מארגון החזבאללה, באזור נחל סלוקי והכפרים ע'נדוריה ופארון. הקרב נחשב לאחד הקרבות הקשים במלחמת לבנון השנייה.

מקל"ר – יורה רימונים אוטומטי, נסחב על גבם של הלוחמים, סך חלקיו שוקלים 80–100 קילוגרמים

מבצע צוק איתן עריכה

במהלך מבצע "צוק איתן" נטל הגדוד כחלק מחטיבת הנח"ל בלחימה בצפון רצועת עזה בערים המרכזיות בית חאנון, ומחנה הפליטים ג'באליה ואל-עטאטרה. במהלך המבצע נתקל הגדוד בהרבה אתגרים אל מול כוחות האויב, בהם התנהלות בקרב האזרחים ברצועה.

וכך מספר מג"ד 932 שפיקד בתקופת המבצע: במהלך המבצע, מספר סא"ל שנייד, החפ"ק שלו עידכן אותו כי נשמע קול בכי באזור הלחימה. "חיפשנו ומצאנו פלסטיני מבוגר, בן כ־60, שוכב פצוע על הרצפה, בוכה מכאבים. טיפלנו בו על ידי צוותים רפואיים, נתנו לו לשתות מהמים שלנו. כחלק מהטיפול היינו צריכים לגלגל אותו כדי להרים אותו לאלונקה. כשגילגלנו אותו ראינו שני רימוני יד מתחת לגב שלו. נתתי לכולם פקודה להתרחק, והזמנו את הסהר האדום כדי שימשיכו לטפל בו. אחרי דקות ספורות הוא הכניס את היד שלו מתחת לגוף, צעק אללה אכבר וזרק רימון. רק אז הרגנו אותו. וזו רק דוגמה למה הם ערכי צה"ל".

מבצע שומר החומות עריכה

תרגיל של גדוד גרניט בחטיבת הנח"ל, במסגרתו אומנו הכוחות ותרגלו תרחישים שונים על מנת לשמר את מוכנותם בגזרות השונות. (גזרה דרומית 2010)

מבצע עלות השחר עריכה

לוחמי הגדוד בתרגיל.

מבצע עלות השחר היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-5 באוגוסט 2022 ונמשך שלושה ימים, בהם חיסל צה"ל את ראשי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועה. חטיבת הנח"ל וגדוד 932 שתפסו באותה העת את גזרתה הצפונית של רצועת עזה היו לכוחות הראשונים (בשיתוף פעולה עם כוחות מיוחדים) שעמדו אל מול האיום מתוך הרצועה. במהלך המבצע השתתפו הכוחות המשולבים של חיל האוויר חיל השריון חיל הרגלים חטיבת עוז חיל המודיעין ועוד. לאחר תום המבצע הקצר הוענק לגדוד 932 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל לאור תרומתו להצלחת המבצע בפעילויות המבצעיות השונות שביצע בגזרתו אל מול כוחות האויב.

תרגיל של גדוד גרניט בחטיבת הנח"ל, במסגרתו אומנו הכוחות ותרגלו תרחישים שונים על מנת לשמר את מוכנותם בגזרות השונות. נובמבר 2010

חיילי היחידה במהלך אימון בשטח מתאר צפוני.

מקלע קל נגב שמשמש את לוחמי הגדוד

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

^ מפקד חדש לגדוד 932, אתר צה"ל, 17 ביוני 2021

[1] מפקד חדש לגדוד 932, אתר צה"ל, 17 ביוני 2021

[1]