חטיבה 500
חטיבה 500, הידועה גם בשם עוצבת השריון כפיר, הייתה חטיבה בחיל השריון הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים (נקרא אז "מתקן 500" – מכאן שם החטיבה) משנת 1972 עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז כסדירה עד לשנת 2003, כאשר פורקה.
תג הכתף של חטיבה 500 | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | עוצבת כפיר |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל השריון |
סוג | חטיבת שריון |
בסיס האם | המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1972–2003 (כ־31 שנים) |
מלחמות |
מלחמת יום הכיפורים |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | טנקי שוט ומגח |
פיקוד | |
יחידת אם | עוצבת הפלדה |
מפקדים | מפקדי החטיבה |
עד שנת 1974 השתמשה החטיבה בטנקי שוט, ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי מגח.
במלחמת יום הכיפורים נלחמה החטיבה הצעירה, בפיקודו של אל"ם אריה קרן, במסגרת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרב סואץ.
בין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד 1980, עם תחילת הנסיגה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, מיקום החטיבה בשגרה היה באזור צומת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) בסיני. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה בבקעת הירדן באזור בקעות, שם עסקה באימונים ובמשימות של ביטחון שוטף.
במלחמת שלום הגליל השתתפה החטיבה בלחימה בגזרה המרכזית תחת פיקוד עוצבת הפלדה, לחמה בעין זחלתא.[1] בתום השבוע השלישי למלחמה השתלטה על כביש ביירות-דמשק באזור בחמדון והעיירה סאופר משם גלשה לעאליי ולביירות והשתתפה במצור על מערב העיר עד לכניעת המחבלים וגירושם לתוניס. בשנת 1984 נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגזרה המזרחית באזור הבקאע וג'בל בארוכ.
החטיבה השתתפה במבצע חומת מגן. בשנת 2003 הוחלט על פירוק החטיבה.
היסטוריה
עריכההקמת החטיבה
עריכההחטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 כחטיבת מילואים ולמפקדה מונה אל"ם אריה קרן. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.
מלחמת יום הכיפורים ולאחריה
עריכההחטיבה בפיקוד אל"ם אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר (שנפל בקרב ב-8 באוקטובר), גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן. מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ ובמרחב מול העיר אסמאעיליה. ב-17 באוקטובר השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצרים ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה.
לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה והוסבה לטנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ובין נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980 ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח למעבר המיתלה.
בעקבות הסכם השלום עם מצרים חלו שינויים בהרכב החטיבה ובמיקומה: בשנת 1978 הועבר גדוד 429 מהחטיבה לחטיבה 211 ובהמשך עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בצפון בקעת הירדן כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162. במאי 1981 הועבר גדוד 195 מחטיבה 401 לחטיבה 500 וסד"כ החטיבה חזר לכלול שלושה גדודי טנקים סדירים:[2]גור (433), סערה (430) ואדם (195), פלס"ר ופלוגת רפואה במילואים. לכל אחד משלושת גדודי טנקים הסדירים הייתה פלוגת חרמ"ש במילואים.
מלחמת לבנון הראשונה (מבצע של"ג 1982)
עריכההחטיבה בפיקוד אל"ם דורון רובין פעלה בגזרה המרכזית כחטיבה משולבת שכללה שלושה גדודי טנקי M60 פטון (מגח 6): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור שנפצע והוחלף על ידי סגנו רמי אלדר, גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן, גדוד חי"ר סדיר 932 בפיקוד סנדר בן ארי, גדוד חיר"מ 9263 בפיקוד משה סלע; גדוד חיר"מ 466 בפיקוד עמירם זקין, פלוגת טנקים ב' מגדוד 532 בפיקוד משה קינן (וקנין), פלוגת סיור בפיקוד חיים שריר ופלוגת קשר בפיקוד שרלי קסלסי.
החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן בגזרה המרכזית בלבנון ומשימתה השתלטות על כביש ביירות-דמשק באזור דהר א ביידר בתוך 48 שעות, מרחק תנועה של כ־350 ק"מ. הרעיון המבצעי היה לנצל העובדה שבגזרה המרכזית אותרו ריכוזים קטנים של אויב (סורי ואש"ף) ושהאוכלוסייה העיקרית בגזרה הם דרוזים, נוצרים ושיעים שאינם עוינים. ב-6 ביוני 1982 בערב פרצה החטיבה דרך גשר עקיה, ונעה צפונה בצירים הררים ומפותלים, תוך חציית מעברים הכרחיים, אך לא הורשתה על ידי פיקוד הצפון לנוע בקצב הנדרש והאפשרי כדי לבצע משימתה בלו"ז שהוכתב. הסורים, לאחר שאיתרו את המאמץ העיקרי של חטיבה 500 בגזרה המרכזית שלחו ביום שלישי 8 ביוני גדודי טנקים וקומנדו מהבקע דרך ציר ביירות-דמשר לכיוון עין זחלתא על מנת לחסום את החטיבה באזור המעבר ההכרחי של נהר א בידר שמצפון לעין זחלתא. החל מיום שלישי בערב התקיימו קרבות כנגד הקומנדו הסורי שהצליח לעכב התקדמות החטיבה ב-24 שעות. במקביל נוהל קרב שריון בשריון בין הגדודים 195 ו-430 כנגד טנקים ורק"מ סורי במהלכו הושמדו עשרות כלים סוריים. ביום חמישי 10 ביוני בבוקר יצאה החטיבה להתקפה רגלית וממונעת במרחב שבין עין זחלתא לציר ביירות-דמשק והכריעה את האויב הסורי. אור ליום שישי 11 ביוני הגיעו הכוחות לעמדות המרוחקות כ-5 ק"מ מהציר. הפסקת האש שנכנסה לתוקף ביום שישי בשעה 12 בצהריים לא איפשרה לצאת להתקפה להשלמת המשימה וכוחות החטיבה נערכו בעמדות קילמוטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק בהן החזיקו כשבוע.
כוח אוגדתי נוסף, כוח בני עליו פיקד אל"ם בני טרן מפקדה הקודם של החטיבה בהרכב של גדוד 433, פלוגת חי"ר מגדוד 932 ומחלקת הנדסה פעל במקביל לחטיבה והשתלט על הכפר במחרי.
ב-19 ביוני חודשה הלחימה, החטיבה ביצעה איגוף מערבי ונלחמה בכוחות סוריים במרחב שבין רואיסת נעמן-מנצורייה-בחמדון.
ביום חמישי 24 ביוני אחה"צ השתלטה החטיבה על ציר ביירות-דמשק במרחב בחמדון-רואיסת צופר והשלימה משימתה.
בהמשך השתתפה החטיבה בלחימה ב-"קו התפר" שבין הנוצרים למוסלמים בבירות באזור הפרלמנט, המוזיאון וההיפודרום, השתתפה במצור על מערב בירות ונערכה לקרב לכיבוש מערב העיר שבסופו של דבר לא יצא לפועל מכיוון שהושג הסדר מדיני, המחבלים פונו מבירות באוניות לתוניס והכוחות הסוריים שבביירות עזבו את העיר לכיוון הבקע תחת עינם הפקוחה של כוחות צה"ל.
מפרוץ הלחימה ב־6 ביוני 1982 ועד לסוף אוקטובר 82 נפלו מקרב לוחמי החטיבה 53 לוחמים ומפקדים.
מבצע חומת מגן 2002
עריכהבעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. חטיבה 500, בפיקוד עוזי מוסקוביץ', סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות ג'נין ושכם, גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 ולגדוד שריון 445 מחטיבת יפתח בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש בית לחם.גדוד גור 433, בפיקודו של המג"ד אבי פרסטנפלד והסמג"ד דאז, אוהד נג'מה, שלימים הפך לקשנ"ר, כבשו זמנית את רמאללה ואף לכדו יחד עם יחידת דובדבן את המבוקש ברגותי.
פירוק החטיבה 2003
עריכהביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.
סמל החטיבה ומספרה הועבר ואומץ על ידי המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. בנוסף, מתקיים בגדוד קורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.
אנדרטה לזכר הנופלים ביער המגינים
עריכהבשנת 2004 הוקמה ביער המגינים הסמוך ליישוב כרמי יוסף אנדרטה ל-111 מנופלי החטיבה. בכל יום זיכרון מתקיים באתר טקס לזכר הנופלים בנוכחות מאות משתתפים, לוחמים ובני משפחות הנופלים.
חדר זיכרון לנופלים במל"י 500
עריכהלאחר פירוק החטיבה הוקם בבסיס מל"י 500 בצאלים חדר זיכרון לחללי החטיבה ומל"י 500.
יחידות החטיבה (החל ממאי 1981)
עריכההרכב החטיבה היה מבוסס על גדודי שריון, גור (433), סערה (430), אדם (195) ופלס"ר 500.
-
גדוד 430 סערה
-
גדוד 433 גור
-
גדוד 195 אדם
-
סיכת פלס"ר 500
גדוד 433 (גור)
עריכהבסיס האם של גדוד גור 433 היה מחנה תרצה בצפון בקעת הירדן. משנות ה-80 עד 2003 כשישבה בצפון הבקעה, עד שהחטיבה פורקה ב-2003.
הבסיס כונה בעבר "הקיבוץ" בשל המראה "הקיבוצי" החריג לבסיס גדוד שריון מבצעי: הגגות האדומים, הצמחייה הרבה ברחבי הבסיס והמדשאות הנרחבות[3].
מפקדי גדוד 433
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
נחום זקן | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
חיים כץ | 1978-1980 | בתקופתו עבר הגדוד מסיני לבקעה |
ספי שאומן | 1980-1981 | |
בני בית אור | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה | |
אלי רייטר | ||
גיל מעוז | ||
אבי פרסטנפלד | 2000-2002 |
גדוד 430 (סערה)
עריכהמפקדי גדוד 430
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות | |
---|---|---|---|
אלישיב שמשי | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | ||
אהוד גרוס | לימים קצין חינוך ראשי | ||
זאב ליבנה | |||
רן מסד | |||
שלמה ינאי | 1979 - 1978 | לימים מח"ט 401, ואלוף פיקוד דרום. | |
גיורא בן ארי | |||
יוסי אבירם | מפקד הגדוד בתחילת מלחמת לבנון הראשונה | ||
דני סבוראי | 1982 | בעקבות התקף לב של יוסי אבירם מונה סבוראי לממלא מקום מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה עד לפציעתו | |
ניר גלילי | 1984 | בשיהיה בלבנון | |
מנשה שגיב | 1984-1986 | ||
יוסי סילמן | 1990-1992 | ||
גיא גולדשטיין | |||
רענן ברנר | בעת הנסיגה מלבנון | ||
אלי אהרונסון | 2001-2003 | בתקופת חומת מגן | |
צחי שגב | 2003-2004 | בתקופתו פורק הגדוד |
גדוד 195 (אדם)
עריכהבסיס האם של גדוד אדם 195 היה מחנה "תבץ" בצפון בקעת הירדן ליד היישוב משכיות.
לאחר מלחמת ששת הימים, הוקם גדוד 195 תחת חטיבה 401. גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר, כאשר דוד רון התמנה לסמג"ד והיה שותף להקמת הגדוד ולאחר הקמתו מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד. לאחר מכן, הוסב הגדוד מגדוד חרמ"ש לגדוד טנקי מג"ח. במאי 1981 עבר מחטיבה 401 לחטיבה 500. לאחר פירוק חטיבה 500, הגדוד הוקם מחדש כגדוד המכשיר את לוחמי השריון בבית הספר לשריון (חטיבה 460).
הגדוד נקרא על שם רס"ן אדם ויילר שהיה מ"פ בגדוד ונהרג ב-1970 במהלך מלחמת ההתשה. לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים של אחיו של אדם, רס"ן גדעון ויילר (ששירת אף הוא בגדוד) שונה שם הגדוד, ל"גדוד אדם וגדעון ויילר".
מפקדי גדוד 195 החל מאוגוסט 1981
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
עמי אבן | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה | |
איתמר יער | ||
שמעון בן מימון | ||
דני סבוראי | ||
אייל גור אריה | ||
דני חורב | ||
רוני בני | ||
עוזי מוסקוביץ' | ||
אמנון בן יוסף | ||
בן ג'ויה | ||
רועי אלקבץ | 1999 - | |
גיא חסון | 2001 - 2003 | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן |
בן חור |
פלס"ר 500
עריכה- ערך מורחב – פלס"ר שריון
תפקידה הייעודי של פלוגת הסיור (פלס"ר) בחטיבות השריון היה איסוף מודיעין קרבי מתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, להתגנב לפני כלל הכוחות ולפני פרוץ המלחמה. היחידה ביצעה גם משימות חי"ר וסיור (רגלי ורכוב), משימות פשיטה ופעילויות איכות בבט״ש.
מפקדי פלס"ר 500
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות | ||
---|---|---|---|---|
יוסי סיידון | מפקד הפלס"ר במלחמת יום הכיפורים | יוסי סיידון נפצע ביום ה-6 למלחמה. הוא חזר לתפקידו לאחר כחודשיים ושימש בו עד שנת 1976. | ||
אמציה אהרונסון | סמ"פ ומפקד בפועל מלחמת יום הכיפורים | בעקבות פציעתו של יוסי סיידון ביום ה-6 מלחמה מילא אמציה את מקומו עד סיומה ועד לחזרת סיידון כחודשיים לאחר מכן בתקופת ההתארגנות בציר צאלה בסיני. | ||
נמרוד כהן | בשנת 1976 מוזגה הפלס"ר עם פלוגת נגמשים, שבמקור השתייכה לגדוד סיור (פלוגת "ארנב") וסופחה לחטיבה בקרבות הבלימה וצורפה אליה לאחר המלחמה. במהלך זה מונה נמרוד כהן למפקד הפלוגה בפורמט החדש עד עזיבתו ומעבר לתפקיד חדש. | |||
נחמיה פרידמן | בשנת 1979 מונה נחמיה למ"פ למשך כשנתיים | |||
חיים שריר | שימש בתפקיד כ-5 שנים עד שעבר לתפקיד חדש. שריר שימש כמפקד הפלוגה במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ובשתי תקופות תעסוקה בלבנון. | |||
אמנון הירש | שימש כמ"פ משך שנים אחדות ובתקופתו עברה הפלוגה את אירועי האינתיפאדה בתעסוקות באזור ג'נין, בית לחם בצומת נצרים ובחאן יונס. עקב הקמת פלס"ר סדירה במסגרת חטיבה 500 הועברה הפלס"ר כולה לחטיבת מילואים 565. |
מפקדי החטיבה
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות |
אריה קרן | 1972–1974 | מפקדה הראשון כולל במלחמת יום הכיפורים |
דן ורדי | 1974–1975 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
ששון שילה | 1975–1976 | |
גיורא חייקה | 1976–1978 | לימים מפקד מל"י |
שי תמרי | 1978–1979 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
חגי כהן | 1979–1981 | |
בני טרן | 1981–1982 | |
דורון רובין | 1982 | מפקדה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש מחלקת ההדרכה |
דורון יזרעאלי | 1982–1984 | |
אבי רומנו | 1984–1985 | בתקופת השהייה בלבנון |
עמית ברוך | 1985–1986 | |
משה עברי סוקניק | 1986–1988 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
אורי אגמון | 1988–1989 | לימים מפקד עוצבת סיני |
ניר גלילי | 1989–1991 | לימים מפקד מל"י |
יפתח רון-טל | 1991–1993 | לימים מפקד זרוע היבשה |
אודי אדם | 1993–1995 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
יחיאל גוזל | 1995–1997 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
יוסי סילמן | 1997–1999 | לימים מפקד עוצבת סיני |
סמי תורג'מן | 1999–2001 | לימים מפקד זרוע היבשה ומפקד פיקוד הדרום |
עוזי מוסקוביץ' | 2001–2003 | לימים ראש אגף התקשוב |
אבי אשכנזי | 2003 | לימים מפקד מל"י ומפקד אוגדה 252 |
לקריאה נוספת
עריכה- נחום זקן, סואץ אינה סטלינגרד, סיפורו של גדוד 433 במלחמת יום הכיפורים, מערכות, 2021
- אלישיב שמשי, סערה באוקטובר, הוצאת משרד הביטחון (גדוד סערה במלחמת יום הכיפורים), 1986
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 167 - 186 - הפרק מתאר את תפקוד מערך הרפואה של החטיבה בקרב סואץ
- אבירם ברקאי, אנחנו על השחור: סיפורה של חטיבה 500 במבצע שלום הגליל, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2016
קישורים חיצוניים
עריכה- חטיבה 500 - עוצבת "כפיר" באתר "יד לשריון"
- שי לוי, "הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר מאקו, 4 ביוני 2012
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ חן קוטסבר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, באתר nrg, 22 באוקטובר 2001
- ^ אבירם ברקאי, אנחנו על השחור, עמ' 23-24
- ^ מחנה תרצה - אריות הירדן - עמוד ענן, באתר amudanan.co.il