גדעון מאירי

קצין צה"ל
(הופנה מהדף גדעון המאירי)

גדעון מאירי (נולד ב-7 במרץ 1944) הוא קצין בצה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, שפיקד על יחידות חיל רגלים. לאחר פרישתו מצה"ל התמחה בנושאי אבטחת תעופה.

גדעון מאירי
בעת דיון בקבוצת התכנון לשיפור התעופה בסרביה, 2010.
בעת דיון בקבוצת התכנון לשיפור התעופה בסרביה, 2010.
בעת דיון בקבוצת התכנון לשיפור התעופה בסרביה, 2010.
לידה 7 במרץ 1944 (בן 80)
י"ב באדר ה'תש"ד
בית יוסף, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1962–1984 (כ־22 שנים)
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
  • אבטחה באל-על ניו יורק ובמטה החברה
  • אבטחה בחברת ארקיע
  • יועץ אבטחה מחוץ לישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחה וילדות עריכה

האב אריה נולד ב-1904, בעיירה גורליצה במחוז קראקוב, גליציה המערבית, פולין, למשפחת ליכטמן. ב-1929 עלה האב לארץ ובשנתיים הראשונות עבד בעבודות מזדמנות בחקלאות באזור המרכז (נחלת יהודה, נס ציונה). ב-1933 עבר לחיפה והחל לעבוד כטפסן.

האם אסתר נולדה ב-1900, בעיירה הורודנקה, ליד לבוב, גליציה המזרחית, פולין, למשפחת הרטנשיין. בנעוריה השתייכה לתנועת "גורדוניה" ובמסגרת זו הגיעה ארצה ב-1930. את שנותיה הראשונות עשתה בנחלת יהודה ולאחר ההיכרות עם אריה, עברה אתו לחיפה ושם נישאו.

ב-9 באפריל 1937, לאחר תקופת המתנה ארוכה, עלו על הקרקע, בחבורה שמנתה 20 משפחות, בעמק בית שאן והקימו את מושב בית יוסף. מאז הקמת המושב עסקו הוריו בחקלאות.

ב-1935 נולד, האח הבכור משולם. האח השני אמיץ נולד ב-1940. ב-7 במרץ 1944 נולד גדעון. האחות דבורה נולדה ב-1948 וב-1950, נולדה אחות נוספת – נאוה.

במלחמת העצמאות, ב-15 מאי 1948, הופגז המושב על ידי ארטילריה עיראקית. נשים וילדים פונו לכפר יחזקאל והמושב עמד בהתקפות קשות. הבתים ואמצעי הקיום העיקריים נהרסו. לכן החלק הגדול של המשפחות לא חזר למושב. באוגוסט 1948 עברה המשפחה לחיפה, והתגוררה במושבה הגרמנית. בשנת 1948, ברוח התקופה שלאחר הקמת המדינה לעברות שמות לועזיים, החליפו ההורים את שם המשפחה למאירי. בחיפה השתתפו ההורים בהתארגנות להקמת מושב חדש, ביולי 1949 עברו ההורים לבוסתן הגליל שם חזרו לעסוק בחקלאות.

לימודים עריכה

מאירי למד בבית הספר היסודי בעכו. המשיך בבית הספר תיכון בקריית חיים במגמה פדגוגית. בשנות ילדותו היה חבר באגודה ימית של "הפועל עכו" ובמסגרת זו עבר הכשרה וקורסים כמשיט סירה.

גלריה עריכה

שירות צבאי עריכה

עם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1962, בחר לשרת בחטיבת גולני והוצב לגדוד 13 "גדעון" שם עבר טירונות. עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני. בסיירת עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בתום הקורס שב לגדוד 13 שם שימש מפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה ומפקד פלוגה מסייעת. בשנים שלפני מלחמת ששת הימים השתתף במספר פעולות התגמול בהן מבצע קלעת.

במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגה מסייעת במהלך כיבוש רמת הגולן[1]. מיד לאחר המלחמה, הוצב כוח מפלוגתו במוצב החרמון.

במרץ 1968 השתחרר מצה"ל ועבד במפעל התעשייה האווירית לישראל, באגף שעסק בפיתוח ויצור אמצעי לחימה לנושאי בט"ש.

בקיץ 1969 חזר לשירות בצה"ל. הוצב לתפקיד קצין מודיעין בחטיבה המרחבית של רמת הגולן - חטמ"ר 820. בקיץ 1970, הוחזר לגדוד 13 כסמג"ד. בקיץ 1971 הועבר לתפקיד קצין מבצעים של פיקוד המרכז. בקיץ 1972 יצא לקורס פו"מ. בסיום הקורס בסתיו 1973 הועבר לתפקיד ראש ענף נשק בבה"ד 3 - בית הספר למקצועות חי"ר. לאחר כחודש בתפקיד זה, פרצה מלחמת יום הכיפורים. מינוי חירום של סגל ענף נשק היה פלוגה מסייעת לגדוד בה"ד 1. הפלוגה יצאה למעבר המיתלה, שם נערכו להגנה. לאחר כשבוע, נקרא לפיקוד הצפון, לחטיבת גולני. בעת הלחימה לכיבוש מחדש של החרמון - מבצע קינוח – קיבל כוח בפיקודו של גדעון משימה משנית: חסימה במורדות המזרחיים של החרמון כנגד 'ברחנים'. בפועל, למעט ירי מרגמות 81 מ"מ [א], הכוח לא בא לידי ביטוי.

זמן קצר לאחר הפסקת האש קיבל גדעון את הפיקוד על גדוד 12 "ברק" של חטיבת גולני. הגדוד ספג אבדות כבר ביומיים הראשונים של המלחמה, כולל המג"ד סא"ל יעקב שחר שנהרג. הסמג"ד ארוין לביא, פיקד על הגדוד עד לסוף המלחמה כולל כיבוש מזרעת בית ג'אן והתארגנות להגנה בנקודה הקרובה ביותר לדמשק במובלעת הסורית. לאחר התארגנות וקליטת נגמ"שים חדשים, חזר גדוד 12 למובלעת והיה הכוח הצבאי הישראלי האחרון שנסוג מהמובלעת הסורית בתחילת קיץ 1974.

בקיץ 1974, סיים גדעון את תפקידו ועבר לבירנית. בתפקיד סגן מפקד החטיבה המרחבית החדשה שהוקמה לגזרה המערבית של גבול הלבנון. הגזרה החלה להתחמם ולספוג פיגועי פח"ע מבסיסי מחבלים בלבנון. בשנת 1974 שימש כסגן מפקד יחידת המיעוטים ובהמשך מונה למפקד עוצבת ברעם[2].

בסתיו 1974 שודרגה יחידת המיעוטים לחטיבה, חלקה בסדיר וחלקה במילואים, הועלתה לגבול לבנון וקיבלה את האחריות על גזרה זו. המח"ט היה פואד בן אליעזר ומאירי מונה לסמח"ט א'. בגזרה הוקמה אז גדר התראה בתהליך מזורז. הגדר פותחה ב"תעשייה האווירית" במפעל ובאגף בו עבד מאירי שש שנים קודם לכן והיה שותף לפיתוחה. על רקע זה היה לו קל לקלוט את הפרויקט. מאירי פיתח את תורת ההפעלה המבצעית של גדר התראה.

בסתיו 1975, סיים גדעון את תפקידו ב-חטיבה 300 ועבר למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי בתפקיד קצין אג"ם. הקחצ"ר היה אז תא"ל דן שומרון. כשהתחיל "להתבשל" "מבצע אנטבה", הצליח לשכנע את שומרון כי במבצע צריכה לקחת חלק גם חטיבת גולני.

בקיץ 1976 מונה למפקד חטיבה 300 והחליף בתפקיד את פואד בן אליעזר. תקופה הפיקוד התאפיינה בביטחון שוטף פעיל מאוד וגם כתקופת התארגנות אינטנסיבית של מערך ההגנה המרחבית ושילובו בתוכנית ההגנה האזורית יחד עם כוחות צה"ל התקניים, שבאו לידי ביטוי בעריכת תוכניות הגנה ליישובים, בניית מערך ביצורים, קליטת נשק ואמצעים מיוחדים ובניית כוח אדם כולל היקף רחב של קורסים מקצועיים. במקביל התקיימה פעילות אינטנסיבית של הגדר הטובה שכללה סיורים מבצעיים תכופים ביישובים הנוצריים בשטח הלבנוני, תוכניות הגנה שם והכשרה צבאית לכוחות מיליציונים שהחלו להתגבש בדרום לבנון.

בסתיו 1977 מונה על פי החלטת ראש אג"ם רפאל איתן לתפקיד מפקד אזור דרום לבנון. המינוי היה בניגוד לרצונו של מאירי שביקש להמשיך בתפקידו כמפקד חטיבה.

באביב 1978, עם סיום מבצע ליטני והקמת אוגדה 91, בוטלה מפקדת אד"ל [ב] ומאירי עבר למפקדת קחצ"ר לתפקיד ראש תחצ"נ. אחד הנושאים ששם לו כמטרה לקדם, היה "להחיות" את "תורת האיגוף הימי".

בסוף שנת 1979, סיים גדעון את תפקידו במקחצ"ר ואת שירותו הפעיל בצה"ל.

תפקידים אזרחיים עריכה

לאחר הפרישה מצה"ל בסוף דצמבר 1979, לא היו עדיין מספיק שנים ליציאה לגמלאות. נכנס לקורס של השב"כ בסטטוס של "מושאל". [ג]

בתפקיד הראשון באזרחות יצא בקיץ 1980 לשליחות לניו-יורק כקצין ביטחון לסניף ניו יורק של אל-על. תפקיד שהסתיים בסתיו 1983. מאירי חזר לישראל בקיץ 1983, השלים תהליך פרישה לגמלאות מצה"ל ופרש באופן רשמי באפריל 1984.

לאחר השלמת לימודי תואר ראשון באוניברסיטת ת"א, הצטרף באביב 1985 לאגף הביטחון באל-על ובקיץ 1986 התמנה לתפקיד סגן ראש אגף הביטחון למבצעים. בתפקיד זה, יצא כחבר במשלחת לגיבוש הסכם תעופה בין ישראל לפולין. בעקבות סדרת פגישות החלו להתבצע טיסות אל על לוורשה בשנת 1987.

העיסוק במשא ומתן הזה היה התחלה להתעניינות במתרחש במזרח אירופה בכלל והיהודים שם, בפרט. המשך מעורבות של מאירי, כנציג אגף הביטחון, בטיפול בפעילות אל-על במדינות אירופה ובטיפול שנדרש בגל העלייה הגדול עם פתיחת שערי היציאה מברית המועצות. לפני ואחרי ביטולו של מסך הברזל. בתחום טיפולו היו הקשרים עם מזרח גרמניה, צ'כוסלובקיה, בולגריה וברית המועצות עצמה.

ב-1991 סיים את תפקידו במטה אגף הביטחון ויצא באביב 1992 פעם נוספת לניו יורק כ"ממונה ביטחון אל-על לארצות הברית". בתקופת שהייתו שם התרחבה פעילות אל-על ליעדים נוספים ברחבי ארצות הברית, פעילות שחייבה מפגשים ושיחות רבות עם השלטונות מקומיים ובמקביל ארגון ובניית אמצעים וכוח אדם להפעלת תחנות חדשות. בסתיו 1995 חזר לישראל ועד קיץ 1996 עבד כקב"ט עתודה במספר תחנות אל על, בעיקר תחנות מהן עברה העלייה באוקראינה.

בקיץ 1996 התמנה לתפקיד מנהל הביטחון של חברת ארקיע. תפקיד זה סיים על פי בקשתו בסתיו 2001. סמוך לסיום התפקיד, אירעו פיגועי 11 בספטמבר. לפי בקשה אמריקאית יצא גדעון לדיונים עם נציגי ה-FAA וחברת בואינג לייעוץ על אמצעי מיגון וביטחון הדרושים במטוסים.

אבטחה מחוץ לישראל עריכה

אבטחת בית ספר יהודי - באביב 2002 יצא גדעון לסייע ל-Maurice (Chico) Sabbah פילנתרופ יהודי,[ד] שהקים בית הספר תיכון יהודי עם פנימייה בגרינסבורו צפון קרוליינה - (American Hebrew Academy). היה זה מוסד חדש לגמרי מהמסד ועד הטפחות. מאירי הקים בו מערכת אבטחה מקצועית שתענה על איומי הטירור שהפתיעו את ארצות הברית. בתפקיד זה עסק עד סוף 2006, ואז חזר לישראל.

ביטחון תעופה בסרביה - בשנת 2009 יצא גדעון לסרביה, לפרויקט שדרוג מערך התעופה הסרבי לרמה הנדרשת על ידי ההשוק האירופי המשותף. הפרויקט בוצע על ידי חברה שוודית ממלכתית. השוודים קיבלו עליו המלצות והעריכו את הניסיון המצטבר ולא נרתעו מהעסקת ישראלי. התקופה הייתה אחרי 'מלחמות הבלקן' כשרמת החשד בסרביה כלפי האירופאים עדיין גבוהה. הפעילות נעשתה בצוות רב לאומי: ראש הצוות מסלובניה, שוודי, איסלנדי ומאירי. שנשכר לנושא הביטחון.

לימודים עריכה

תאר ראשון - בשנת 1972 במסגרת הקורס של המכללה לפיקוד ומטה למד מאירי שנת לימודים ראשונה BA כללי באוניברסיטת תל אביב והפסיק עקב השירות הצבאי. באביב 1985 השלים מאירי לימודים לתאר ראשון באוניברסיטת ת"א.

תואר שני - בשנים 09–2007 למד גדעון לתואר שני באוניברסיטת חיפה בנושא "ההיסטוריה של יהודי פולין ומזרח אירפה" וזאת בעקבות חשיפה ל"שורשים" שהחלה עוד בסוף שנות ה-80 והתחזקה בתחילת שנות ה-90 בעקבות שערי העלייה שנפתחו ב-ברית המועצות. סיים את הלימודים הפרונטליים אך לא השלים את יתרת החובות ועדיין לא זכאי לתואר השני.

פעילות אזרחית עריכה

פולין – גדעון חזר ב-2011 ומאז הוא מתנדב בעמותת "מצעד החיים". זה מעסיק אותו כ-3 שבועות בשנה כולל חופשת הפסח, אירועי יום העצמאות. וכן פעילויות נוספות הנוגעות לפולין ולהיסטוריה היהודית שם.

ליווי נוער יהודי - ב-15 השנים האחרונות, מלווה קבוצות תלמידים אמריקאים-יהודים [כיתה י"א] המגיעים לישראל לסמסטר לימודי של 10–12 שבועות ב"סמינר אמריקאי" ב-הוד השרון. המטרה העיקרית של הפעילות היא הכרת ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל. מיושמת בלימודים בכיתה בשילוב סיורים לימודיים בשטח. מאירי מתלווה לתלמידים בפעילותיהם. ובמיוחד לסיורים בישראל: עלייה למצדה, מסע מים-לים וכדומה.

משפחה ומגורים עריכה

בספטמבר 1966 – נישא גדעון ליעל [ישראלי], מורה במקצועה ובת קיבוץ דגניה ב' ועברו להתגורר בנען. במשך השנים נולדו לזוג שלוש בנות: מיכל, עדי וענת.

מגורים עריכה

במרץ 1968 – השתחרר גדעון מצה"ל והמשפחה עברה להתגורר ביהוד. ביולי 1969 חזר גדעון לצה"ל.
באוגוסט 1971 עברה המשפחה לירושלים. עד יולי 1972 שחזרה ליהוד.
ביולי 1976 מעבר לשירות צפון, מגורים מושב נטועה, צמוד לבירנית.
באוגוסט 1978 לאור התפקיד שקיבל במפקדת קחצ"ר ברמלה. בקיבוץ נען חיפשו מורה. יעל מאירי מורה וכך נכנסו לקיבוץ נען כשכירים.
ביולי 1980 –במסגרת עבודתו של גדעון באל על עוברת המשפחה לניו יורק.
באוגוסט, 1983 עם סיום השליחות בניו יורק. הבנות הגדולות היו כבר בסוף יסודי ותחילת תיכון לחצו מאוד לחזור לנען. לאחר התלבטות חזרה המשפחה לנען, במעמד של שכירים.
בשנת 1989, נכנסה המשפחה לתהליך של "קבלה לחברות" ולאחר זמן נעשו חברים מן השורה בקיבוץ נען. בחודש אפריל 1992 יצאה המשפחה לניו יורק עד ספטמבר 1995 ומאז ועד עכשיו בנען.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גדעון מאירי בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ לדעת מאירי האפקטיביות של הירי אינה ידועה
  2. ^ לימים הוקמה יחידת קשר לבנון – יק"ל, במסגרת אוגדה 91 וזאת במקביל להקמת צבא דרום לבנון.
  3. ^ בסטאטוס של מושאל מצה"ל. כדי לאפשר לו להשלים את מכסת השנים המחייבת לפני יציאה לגמלאות.
  4. ^ מייסד בית הספר - Maurice (Chico) Sabbah. – דמות ציורית. הוריו, מהגרים יהודים ממצרים. נולד בברוקלין. בתחילת שנות ה-50 הגיע לישראל במסגרת גרעין נחל. שירת בצה"ל. התחתן עם ישראלית, קיבל צו-גיוס לצבא האמריקאי שירת במלחמת קוריאה ונשאר בארצות הברית. נפטר באפריל 2007.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הסיוע הארטילרי בקרב להבקעה של חטיבת גולני ברמת הגולן, אתר בית התותחן
  2. ^ מאירי גדעון (אל"ם) מיל. 1977 - 1976, באתר יד לבנים הדרוזים.