היגיינה

שמירת הניקיון
(הופנה מהדף גיהות)

היגיינהעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון בהבטים שונים, במטרה לשמור על הבריאות.

נשים במקלחת - ציור של אלברכט דירר מסביבות 1496 באוסף מוזיאון קנסטלה ברמן (גר') בעיר המדינה הגרמנית ברמן
משרתת יוצקת מים לרחצה על ידי גבירתה, ציור של חרארד טר בורך (אנ') מאמצע המאה ה-17
פרסומת למוצרי היגיינה אישית (וטיפוח) מתחילת המאה ה-20 במוזיאון הנורדי (אנ') באי יורגודן
עצות להיגיינה של ארגון הדסה

מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות[1]:

  • הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים הבאים במגע עם הגוף.
  • מניעת זיהום הגוף על ידי מיקרואורגניזמים.

הדרך הנפוצה ביותר להסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם פוגעים בתנאי הסביבה הדרושים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעיתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות לתמותת החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.ישנן גם פעולות עקיפות יותר לצורך היגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון. כך מונעים צריכה של מזון בו התפתחו מיקרואורניזמים גורמי מחלות.

תחומי היגיינה עריכה

היגיינה רפואית ותולדותיה עריכה

באמצע המאה ה-19 הייתה קדחת הלידה נפוצה מאוד בבתי חולים, והתמותה ממנה נעה מ-10% ועד ליותר משליש מהיולדות. הרופא ההונגרי איגנץ זמלווייס היה אחראי על אחת ממחלקות היולדות בבית החולים הכללי בווינה, ששיעור תמותת היולדות בה היה יותר מ-13% (לפי גרסה אחרת - 18%), לעומת 2% בלבד במחלקת היולדות השנייה בבית החולים. למחלקתו היו מוניטין בהתאם, ונשים רבות העדיפו ללדת ברחוב מאשר במחלקה זו. ב-1847 מת רופא אחר מבית החולים, מזיהום בחתך שנגרם לאצבעו במהלך נתיחה שלאחר המוות שביצע. הנתיחה שבוצעה בגופתו של הקולגה הראתה פתולוגיה דומה לתופעות בנשים שמתו מקדחת הלידה.

זמלווייס טען כי יש קשר בין זיהום בגופות שנותחו ובין תמותת היולדות. הוא ערך השוואה בין התמותה בשתי מחלקות היולדות והסיק כי התמותה באחת מהן גבוהה יותר בגלל "חלקיקים" שנשאו הסטודנטים על ידיהם - במחלקה השנייה היו מיילדות ולא רופאים שהדריכו סטודנטים בנתיחת גופות. היה זה לפני גילוי החיידקים כגורמי מחלות, וזמלווייס קבע כי קדחת הלידה נגרמה מזיהום על ידי חומר מסוים. הוא הנהיג נטילת ידיים בחומר מחטא שמכיל סידן תת-כלורי (חומר בעל מבנה מולקולרי הדומה לנתרן תת-כלורי, המרכיב החשוב באקונומיקה) בין נתיחת גופות לבדיקת חולים, ושיעור התמותה ירד ל-2.38% - דומה לתמותה במחלקת היולדות השנייה.

השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. בעקבות כך אף כונה בשם "הטיפש מפשט". ב-1848 הרחיב זמלווייס את הדרישות להיגיינה - הוא דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. זמלווייס, שהיה ליברל פעיל, פוטר ממשרתו ב-1849 בעקבות הריאקציה האוסטרית לאירועי 1848. ב-1851 עבר לפשט שבהונגריה, כנראה בגלל קשיים כלכליים. הוא היה האחראי על מחלקת היולדות בבית חולים בעיר מ-1851 ועד 1857. נוהלי החיטוי שהנהיג במחלקה הקטינו את התמותה בה מקדחת הלידה ל-0.85%, והדבר הביא לקבלה של שיטתו בכל רחבי הונגריה. בווינה עדיין דחו את רעיונותיו-באותה המחלקה שבה הצליח להיפטר מאלח הדם לגמרי, המריאה תמותת היולדות ל-35% ב-1860.

ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. רעיונותיו של זמלווייס התקבלו באיחור של שנים רבות.

בתקופה המודרנית מקפידים על חיטוי ועיקור קפדני של כל סביבת בתי החולים בדגש על חדרי ניתוח וחדרי לידה. כלי ניתוח עוברים עיקור, אנשי צוות והמטופלים עוברים רחצה מיוחדת ומשתמשים בחלוקים מיוחדים, סדינים סטריליים ובכפפות סטריליות כדי למנוע העברה או חדירה של חיידקים ווירוסים לגופו של החולה. למרות מאמצים רבים אחת הבעיות הרציניות בבתי חולים במאה ה-21 היא העברתם של חיידקים בין מטופלים והדבקות במחלות זיהומיות. זיהום נוזוקומי - זיהום הנרכש עקב אשפוז בבית חולים, הורג אלפי ישראלים בכל שנה.

היגיינה אישית עריכה

 
סיבון ורחצת ידיים, מתקן שהציב המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן באוגנדה

היגיינה אישית היא הפעולות שנוקט האדם על-מנת לדאוג לבריאות גופו באמצעות ניקיון. ההקפדה על היגיינה אישית מפחיתה את הסיכון להידבקות במחלות,מזרזת ריפוי מחלות, מביאה ל שיפור הבריאות הכללית ומונעת התפשטות מחלות. היגיינה אישית היא בעלת היבטים שונים בתרבויות שונות, ויכולה להשתנות עם הזמן. לדוגמה, בתרבויות מסוימות הסרת שיער גוף נחשבת פעילות של היגיינה נאותה. פעולות הנחשבות להיגיינה אישית כוללות רחצה בפרקי זמן מקובלים, רחצת ידיים באופן קבוע ובמיוחד לפני הטיפול במזון, ניקיון ורחצת שיער הקרקפת, לבישת בגדים נקיים, צחצוח שיניים, קיצוץ ציפורניים, ועוד. בתרבויות מסוימות מקובל להימנעמנשיקות או לחיצות יד כדי להפחית העברה של חיידקים על ידי מגע.

תחום הטיפוח האישי משיק להיגיינה אישית ומטרתו שמירה על ההופעה האישית, דבר התורם גם בהיבטים ההיגיינים . לדוגמה, שימוש בדאודורנטים או בושם, גילוח, או תסרוקת ועוד.

היגיינה אישית כוללת גם הגיינה נשימתית. זו מתיחסת לכיסוי עצמי של הפה בעת שיעול או התעטשות וסילוק מהיר של הממחטה (רצוי חד פעמית). כך ניתן למזער את התפשטות ההצטננות והשפעת. פעולה זו התבררה כחשובה מאד בזמן מגפת הקורונה. הוירוס האחראי למחלה התפשט באמנעות רסיסי רוק אשר התפזרו באוויר בזמן נשימה, עיטוש ואפילו דיבור. בזמן המגיפה הוכנסו לשימוש מסיכות פנים, אשר נועדו לחסום את טיפות הרוק המתפזרות.[2]

היגיינת הבית עריכה

 
שטיפת רצפות עם חומר מחטא
 
בגדים, מגבות ומצעים תלויים לייבוש לאחר כביסה

מטרתה של היגיינה בבית היא למנוע או למזער מחלות ואת ההתפשטותן[3]. היגיינת הבית כוללת פעולות מגוונות מעבר למה שהוזכר לעיל- כגון היגיינת מזון ומים, היגיינה כללית בבית,שמירת היגיינה בזמן טיפול בבעלי חיים.

הגיינה כללית של הבית עריכה

שמירת ההגיינה בחדרי השרותים כוללת ניקוי קבוע של חדרי השרותים. במסגרת זו יש להתיחס למושבי האסלות, ידיות ההדחה, ברזים וידיות של דלתות. עדיף שניקוי זה יתבצע בעזרת חומר מחטא או אנטי- בקטריאלי. התיחסות נוספת בחדר האמבטיה היא למניעת לחות, המעודדת התפתחות עובש, וכן כביסה תכופה של המגבות.

גם אזור המטבח מחייב התיחסות מיוחדת. משטחי ההכנה והרצפה צריכים לעבור ניקוי יסודי בתום הכנת המזון. שאריות מזון מהוות קרקע נוחה להתפתחות פטוגנים.[4]

היגיינת מזון עריכה

 
רחצת כלים במטבח, גן שמואל 1956

היגיינת מזון נוגעת לנהלים הקשורים לבישול והתנהלות עם מזון מתוך מטרה למנוע זיהום מזון, למנוע הרעלת מזון, ולצמצם את העברת מחלות למזונות אחרים, בני אדם או בעלי חיים. היגיינת מזון כוללת דרכים לטפל, לאחסן, להכין, להגיש ולאכול את האוכל. גישת HACCP משמשת לניתוח סיכון ונקודות קריטיות ביצור מזון[5]. תו תקן לפי ISO 22000 מוענק לארגונים שנבדקו ונמצאו עומדים בדרישות לניהול מערכות בטיחות מזון[6]. במספר מדינות נהוג לפרסם את ציון הניקיון שקיבלו מסעדות[7].

משרד הבריאות פירסם הוראות מפורטות בדבר שמירה על היגיינה של המזון.[8] שיטות לשמירה על היגיינת מזון כוללות:

  • ניקוי וחיטוי של אזורי הכנת אוכל והציוד המשמש להכנת האוכל (לדוגמה שימוש בקרשי חיתוך המיועדים להכנת בשרים או ירקות טריים). ניקוי עשוי להיות כרוך בשימוש באמצעי חיטוי שונים, כגון כלור אקונומיקה, אתנול, אור אולטרה סגול ועוד
  • הימנעות משימוש בבשר הנגוע בשערנת, סלמונלה, ופתוגנים אחרים וכן בישול יסודי של בשר
  • זהירות והקפדה רבה בהכנת מזון בעל רכיבים בלתי מבושלים, כמו סושי וסשימי
  • חיטוי כלי האוכל על ידי שטיפה עם סבון ומים נקיים
  • רחצת ידיים ביסודיות לפני מגע עם אוכל
  • רחצת ידיים לאחרמגע עם מזון לא מבושל
  • המנעות משיתוף סכו"ם בין בני אדם
  • הימנעו משימוש חוזר בכלי הגשה שבאו במגע עם פיו של אחד הסועדים
  • אחסון נכון של מזון ומניעת גישה למזיקים שונים
  • קירור נאות של מזון רגיש[9]
  • תיוג מזון - תאריך ייצור והקפדה על "תאריך אחרון לשיווק")
  • סילוק נאות של פסולת מזון ואריזות מזון

היגיינת הגוף בחלל[10] עריכה

בעת משימות חלל, בשל הנסיבות, לאסטרונאוטים אין אפשרות לקיים את המשימות היומיות לשמירת ההיגיינה האישית בצורה המקובלת בכדור הארץ.

כתוצאה מכך, בעת שהייתם בחלל אסטרונאוטים "מתקלחים" במגבוני גוף ובשמפו שאינו מצריך שטיפה במים, מוצרים שפותחו במקור עבור בתי חולים אך עונים גם על הדרישות הנוקשות של סוכנויות החלל ולכן אנשי נאס"א בחרו להשתמש בהם.[10] עבור תחנת החלל האמריקאית הראשונה, סקיילב, פותחה טכנולוגיה אשר איפשרה לאסטרונאוטים להתקלח, תוך שימוש בכמות מזערית של מים,[11] אך בתחנת החלל הבינלאומית חזרו האסטרונאוטים "להתקלח" באמצעות מגבונים לחים.[11]

שהותם של האסטרונאוטים בחלל נמשכת לרוב זמן ממושך, ועל כן יש צורך גם בהחלפת בגדים. אין אפשרות לכבס את הבגדים בחלל, בגלל היות המים משאב כה יקר. לכן הבגדים מוחלפים לעיתים רחוקות יחסית, כאשר הבגדים המשומשים נאספים בשקיות מיוחדות, המשוחררות בסיום המשימה, בדרך חזרה לכדור הארץ, ואז נשרפים באטמוספירה.[12]

קיצוץ ציפורניים: ניתן לקצוץ את הציפורניים בתנאים של מיקרו גרביטציה באותה דרך בה אנו משתמשים על כדור הארץ. עם זאת, לאחר הגזירה האסטרונאוטים צריכים למנוע מהציפורניים להיכנס אל תוך אחד מהמכשירים הפתוחים בתא המעבורת שיכול לגרום לכשל מערכות. על מנת לעשות זאת, אסטרונאוטים רבים נוהגים למקם את עצמם מול צריכת האוויר. בצורה זו, הציפורניים יהיו לכודות כנגד מסנן רשת ויהיה ניתן לאסוף אותן בהפעלה הבאה בוואקום.

גילוח: גילוח במסלול אינו שונה מגילוח על פני כדור הארץ. חלק מהאסטרונאוטים מעדיפים להתגלח באמצעות תער חשמלי, מפני שהוא לא מצריך שימוש במים ומפני שסכיני גילוח חשמליים אוספים באופן אוטומטי את שיער הפנים שנחתך.

תספורת: כאשר יש צורך בתספורת, נהוג להשתמש בקוצץ שיער עם מכשיר ואקום מובנה אשר לוכד את גזרי השיער ומונע מהם לרחף בחלל התחנה.

צחצוח שיניים: גם צחצוח שיניים בחלל אינו שונה מהצחצוח על פני כדור הארץ. עם זאת, רוב האסטרונאוטים בוחרים להשתמש במשחת שיניים אכילה כדי להפחית את צריכת המים.

עשיית צרכים בחלל: בשירותים בתחנת החלל, השתן נאסף על ידי צינור ואקום ולאחר מכן ממוחזר ברמה של 93% למים נקיים, עד רמה של מי שתיה. הצואה נשאבת לתוך שקית שעוברת למיכל. את המיכל מרוקנים כל 10 ימים לערך, כאשר שקיות הפסולת נשרפות באטמוספירה, בסיום המשימה.[10]

היגיינה ואלרגיה עריכה

על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם מפני שהמערכת החיסונית לא מפותחת. ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.[13]

תנועת "היגיינה טבעית" עריכה

ההיגיינה הטבעית (Orthopathy) היא תנועה שקמה בראשית המאה ה-19, בארצות הברית. המייסד של התנועה היה אייזיק ג'נינגס (אנ'), רופא, בוגר בית הספר לרפואה ייל (אנ'). במשך מספר שנים טיפל בחוליו בטיפולים שהיו מקובלים בזמנו, אשר כללו תרופות, ניתוחים והקרנות. הוא התאכזב מהתוצאות ועבר להמליץ למטופליו על שינוי אורח החיים, מעבר לתזונה על בסיס צמחי, מקלחות ומנוחה הכוללת צום, חשיפה לאור השמש, שהיה באוויר צח וכן המנעות מעישון ומשתית משקאות חריפים. הוא דגל בגישה שהטבע ירפא כל חולי, בתנאי שהאדם לא יתערב באמצעות תרופות.[14] גישתו שימשה תשתית להקמת הכנסיה האדוונטיסטית של היום השביעי[15]. במקביל לג'נינגס פעל בארה"ב סילבסטר גרהם (אנ'), כומר פסביטריאני ורופא, אשר היה אחד מחלוצי "המזון הבריא". הוא התנגד ללחם שנמכר בימיו, אשר הכיל קמח לבן ותוספות כגון אלום וכלור והמליץ על דיאטה עשירה בסובין , והתנזרות מוחלטת מאלכוהול. גרהם המציא את מה שידוע כלחם גרהם[16], המכיל כמות רבה של סיבים. גרהם היה אחד מחלוצי הצמחונות בארה"ב. גם בימינו פועלים מטפלים אלטרנטיביים המשתייכים לתנועה זו ומתנגדים לערויי דם, הקרנות, תוספי תזונה ותרופות. חלקם גם ממליצים על צומות הכוללים שתית מים בלבד.[17] חלק מהמלצות ההיגיינה הטבעית נכנסו למערך ההמלצות העכשויות לשמירה על הבריאות במסגרת הרפואה הקונבנציונלית- הימנעות מקמח לבן, מיעוט מזון מהחי, צמצום צריכת מזונות מעובדים, מנוחה, שתיה מרובה של מים, פעילות גופנית והקפדה על היגיינה.[18]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא היגיינה בוויקישיתוף

סילבסטר גרהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רונית בר נתן, בבית החולים ובמכולת: איך נשמור על היגיינה?, באתר nrg, ‏ינואר 2011
  2. ^ כך תשמרו על היגיינה בצורה הטובה ביותר בזמן הקורונה, באתר ynet, 24 במרץ 2020
  3. ^ בטיחות והיגיינה במזון - סוגי מזונות, באתר משרד הבריאות-שירות המזון הארצי
  4. ^ Sally F. Bloomfield et al., Hygiene procedures in the home and their effectiveness: a review of the scientific evidence base - IFH, International Scientific Forum on Home Hygiene, ‏2013
  5. ^ HACCP - Hazard Analysis critical control points, באתר משרד הבריאות
  6. ^ דרישות HACCP - כלי ליישום דרישות השוק לבטיחות מזון לפי תקן ISO 22000, באתר המוסד לבטיחות ולגיהות
  7. ^ מתן דרורי, איפה היד הזאת היתה: מדוע כדאי לפרסם את ציוני ההגיינה של המסעדות, באתר nrg‏, 25 במאי 2011
  8. ^ בטיחות והיגיינה במזון - טיפול במזון, באתר משרד הבריאות- שירות המזון הארצי
  9. ^ בשר, עופות ודגים, באתר משרד הבריאות- שרות המזון הארצי
  10. ^ 1 2 3 Personal hygiene in space, סוכנות החלל הקנדית
  11. ^ 1 2 Caleb Wong, How to Shower in Space, מוזיאון החלל- National Air and Space Museum, ‏יולי 2017
  12. ^ Space log: How do astronauts do laundry in space?, CGTN- אתר חדשות סיני, ‏יוני 2021
  13. ^   ניב גלבוע, רוצים ילדים בריאים? כנראה שתצטרכו להפסיק לנקות אותם, באתר של "רשת 13", 25 בינואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  14. ^ Natural Hygiene Movement, National Health Association
  15. ^ Pioneers, National Health Association
  16. ^ נעמי אבליוביץ', הקמח של מר גרהם, באתר ידיעות אחרונות, ‏אוגוסט 2010
  17. ^ Stephen Barrett, A Critical Look at "Natural Hygiene", Quackwatch, ‏ינואר 2007
  18. ^ טיפים לחיים בריאים, באתר המרכז הרפואי שמיר

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.