גִּילָנוּתאנגלית: Ageism) היא דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם. את המושג האנגלי, Ageism, טבע בשנת 1969 הגרונטולוג רוברט באטלר, על משקל מילים אחרות המבטאות אפליה, כגון racism (גזענות).

לגילנות יש שני הבטים עיקריים:

  • סטריאוטיפ המתקבע על אדם עקב גילו (צעיר, מבוגר, בגיל ההתבגרות וכדומה) בלי להתייחס לתכונותיו האישיות של האדם. מחקרים שנערכו במדינות המערב גילו כי סטריאוטיפ זה קיים במידה זו או אחרת אצל כל אדם.
  • הביטוי המעשי לסטריאוטיפ זה, אפליה נגד אדם עקב השתייכותו לקבוצת גיל מבוגר או צעיר.

השוני ממקבילותיה

עריכה

עקרונית, עשויה גילנות להיות מופנית כלפי כל קבוצת גיל, אך ברוב המקרים מדובר בדעות קדומות כלפי צעירים או כלפי קשישים. הגילנות שונה ממקבילותיה (גזענות, שוביניזם, הומופוביה וכיוצא בזה) בכך שמטבע הדברים, אדם יכול, למשל, להיות גילן כלפי קשישים, ואחר כך להיות קשיש בעצמו. לא כך הדבר לגבי רבות מהדעות הקדומות אחרות - בהן נדיר יותר למצוא אדם המגלה גזענות כלפי קבוצת מיעוט מסוימת, בעודו שייך אליה באופן חלקי או מלא.

גילנות במקומות עבודה

עריכה

גילנות מתקשרת פעמים רבות לאפליה במקומות עבודה. בשונה מאפליה על רקע גזע או מגדר, בדרך כלל האפליה הגילנית לא באה לידי ביטוי בשכר. עובדים מבוגרים מרוויחים בדרך כלל יותר מצעירים בשל הוותק שצברו. עם זאת, מעסיקים נוטים להעדיף עובדים חדשים צעירים, ולהציע תוכניות פרישה מוקדמת לעובדיהן המבוגרים. מחקר שנערך בארצות הברית בעניין גילה כי הסיכוי שחברה תראיין מועמד צעיר גבוה ב-40% מהסיכוי שתבחר לראיין מועמד מבוגר.[1] מחקר שנערך באוניברסיטת קנט שבאנגליה מצא כי 29% מהנשאלים סבלו מאפליה על רקע גיל. מדובר בשיעור גבוה משיעור הסובלים מאפליה על רקע מגדר או גזע.[2]

גילנות באה לידי ביטוי גם בתחומי הבידור. השחקן פירס ברוסנן טען כי החלפתו בתפקיד ג'יימס בונד נבעה מגילנות.[3] עם זאת, נראה (וגם נעשו סרטים תיעודיים בעניין) שהגילנות בעולם הבידור מפלה נשים יותר מגברים וחלה עליהן כבר מגיל צעיר יחסית (נטען למשל שמגיל מסוים שחקנית יכולה לקבל עבודה רק בתפקיד "אמא של").[4][5]

הדין בישראל

עריכה

בישראל, בשנות ה-50, התקשו מבוגרים רבים מעל גיל 45, ובמיוחד מעל גיל 55, למצוא עבודה. בלשכות העבודה כלל לא הסכימו לרשום מחפשי עבודה בני 55 ומעלה.[6] במקומות עבודה רבים נקבעו גילאי סף שמעליהם לא יסכימו לקבל עובדים. למשל, באתא סירבו לקבל עובדים מעל גיל 24, בבנק לאומי מעל גיל 28, ובדואר ישראל, אגד ונשר מפעלי מלט ישראליים מעל גיל 30.[7] חברי הכנסת ניסו להתמודד עם בעיית אבטלת הקשישים בדרך של הקצאת סוגים של עבודה לקשישים ונכים. באוגוסט 1953 העבירה הכנסת בקריאה ראשונה את "חוק החצרנים" שיזמה חנה למדן, המחייב בתים משותפים להעסיק חצרן נכה או מעל גיל 50, במטרה לספק עבודה לאנשים מבוגרים.[8] הצעת חוק נוספת הייתה של אידוב כהן שהציע להגביל את העבודה בממכר סיגריות, טבק ובולים לנכים וקשישים בלבד.[9] לאחר שחוקים אלו לא קודמו, הקימה שרת העבודה, גולדה מאיר, ועדה בראשות חנה למדן ולבחינת מצב התעסוקה של קשישים ודרכי פתרון של בעיית האבטלה שלהם.[10] הוועדה המליצה להקצות ענפי תעסוקה לקשישים בלבד, לרשום מובטלים בלשכות התעסוקה עד גיל הפנסיה ולאסור בחוק הימנעות מתעסוקה בגלל גיל.[11]

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אוסר על אפליית עובדים ומועמדים לעבודה לפי שלל גורמים, ובהם גיל העובד, למעט אם ההבחנה נדרשת ממהותו או אופיו של התפקיד.[12][13][14][15] עם זאת, בחוק גיל פרישה נקבע גיל פרישת חובה, שבהגיע העובד אליו רשאי המעסיק לחייבו לפרוש מהעבודה, ובחוקים אחרים נקבע גיל מרבי לתפקידים שונים, כולל תפקידי שופטים וגיוס למשטרה.

בפרשת רקנטי[16] דן בית המשפט העליון בעתירתם של דיילים שלפי הסכם העבודה הקיבוצי שלהם, נדרשו לפרוש מתפקידם בגיל 60. בית המשפט דחה את טענותיה של חברת "אל על" לפיהן הפרישה נחוצה מאחר שהתפקיד דורש הופעה נאה וכוח פיזי, וקבע כי הדבר מנוגד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. באוגוסט 2012 קבע בג"ץ שהדרישה מעובדי שירות בתי הסוהר לפרוש לפנסיה בגיל 57 אינה חוקית.[17]

גילנות במתן שירותים

עריכה

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים מונה, בדומה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שלל גורמים שאין להפלות לפיהם באספקה של מוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, ובשנת 2014 נוספה לרשימת גורמים אלה הפליה מחמת גיל. בנובמבר 2018 פסק בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה שעל בנק אוצר החייל לשלם פיצוי בסך 15,000 ש"ח לאדם שאותו סירב לקבל כערב מחמת גילו.[18]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גילנות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ http://www.bc.edu/centers/crr/ib_33.shtml
  2. ^ "לא ידוע" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-01-14. נבדק ב-2007-10-03.
  3. ^ http://commanderbond.net/Public/Stories/2994-1.shtml
  4. ^   Anita Singh, Showbusiness Editor, ‏Scarlett Johansson: Women actresses are victims of Hollywood ageism, The Telegraph, 12 August 2008
  5. ^ "'There IS ageism in the film industry': Veteran star Meryl Streep has no doubt about it". dailymail.co.uk. 2009-01-17. נבדק ב-2008-01-18.
  6. ^ יצחק ארצי, צעירים מדי למות - זקנים מדי לעבודה, זמנים, 11 בפברואר 1954
  7. ^ דורשים לבטל הגבלת־גיל בקבלת עובדים כדי לפתור בעית הקשישים, דבר, 26 בינואר 1956
  8. ^ נתן אלמוזלינו, עבודה למובטלים ולא סיוע, על המשמר, 10 בפברואר 1953
    חוק החצרנים, הארץ, 20 באוגוסט 1953
  9. ^ יהודה שערי, החיים אינם נפסקים בגיל 55, זמנים, 28 בינואר 1955
  10. ^ הוועדה לתעסוקת קשישים קבעה דרכי עבודתה, על המשמר, 9 בינואר 1956
  11. ^ המלצות הוועדה לתעסוקת קשישים, הארץ, 13 ביוני 1956
  12. ^ איסור אפליית עובד מטעמי גיל, באתר כל זכות
  13. ^ אפליה על רקע גיל, באתר משרד הכלכלה והתעשייה, ‏13 במאי 2020
  14. ^ אפליית עובד על רקע גיל: מהו סכום הפיצוי לעובד בן 60 שפוטר לאחר 37 שנות עבודה?, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏13 בדצמבר 2022
  15. ^ הדס יום טוב, ‏איך אפשר לזהות אפליה על רקע גיל ומה הצעדים שניתן לנקוט נגדה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 ביולי 2021
  16. ^ דנג"ץ 4191/97
  17. ^ בג"ץ 1268/09 לאה זוזל נ' נציב בתי הסוהר, ניתן ב־27 באוגוסט 2012
  18. ^   אפרת נוימן, הבנק סירב לאשר ערב בן 67 - וישלם לו פיצוי, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2018
    ת"ק 425-07-18 דוד שי נגד בנק אוצר החייל בע"מ, ניתן ב-26 בנובמבר 2018