דוד כוכב
דוד כוכב (2 באפריל 1927 – 2 במאי 2010) היה כלכלן ישראלי, מבכירי הכלכלנים במדינה. תרם רבות לפיתוח כלכלת ישראל בשנותיה הראשונות ולהקמת בנק ישראל. כיהן בתפקידים בכירים במשרד האוצר, בבנק העולמי, בתה"ל, במערכת הביטחון ובבנק לאומי. במלחמת העצמאות נפל בשבי הירדני בגוש עציון. כתב ספר הסוקר את תולדות כלכלת ישראל[1].
 | |
| לידה |
2 באפריל 1927 קלם, ליטא |
|---|---|
| פטירה | 2 במאי 2010 (בגיל 83) |
| שם לידה | דוד יצחק שטרן |
| לאום | ישראלי |
| עיסוק | כלכלן |
ביוגרפיה
עריכהראשית חייו
עריכהדוד יצחק שטרן נולד בעיירה קלם שבליטא למשפחה דתית. עם התגברות האנטישמיות בשנות השלושים רכשה המשפחה קרקע בארץ ישראל על מנת לאפשר קבלת סרטיפיקטים ועליית המשפחה המורחבת מאוחר יותר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה אביו ארצה ולאחר מספר חודשים הצטרפו דוד, אמו מנוחה ואחותו חנה. בני המשפחה המורחבת שנותרו בליטא נרצחו ב-1941.
עם עלייתו ארצה למד דוד בבית הספר "יבנה" ואחותו למדה בבית הספר לבנות "תרבות". העובדה שידעו עברית הקלה מאד על קליטתם בארץ, ודוד הצטרף לתנועת בני עקיבא. לאחר סיום בית הספר היסודי נרשם לבית הספר הריאלי, בו סיים את לימודיו בשנת 1945. כשהיה בן 14 נפטרה אמו ממחלה, והוא עזר לאביו בתפעול חנות המכולת שהייתה בבעלותם. במקביל המשיך בפעילותו בבני עקיבא ועם סיום בית הספר התיכון עסק בהדרכה בסניפי התנועה בחיפה ובסביבה.
בשנת 1947 התחיל את לימודיו באוניברסיטה העברית בכוונה להתפתח בכיוון של מדעי החברה והיסטוריה, אולם לאחר הכ"ט בנובמבר נענה לקריאת ההגנה בירושלים להתגייס.
מלחמת העצמאות ונפילה בשבי
עריכהעם גיוסו להגנה הוצב בגדוד מכמש בשכונת מקור חיים בירושלים. לאחר מכן הוצב למשימה של אבטחת השיירות לירושלים. ב 27 במארס יצא עם שיירת נבי דניאל לגוש עציון, והוצב בחרבת זכריה כמ"כ. ב-14 במאי, לאחר התקפה מסיבית של כוחות הלגיון הירדני המשוריינים, התקבלה הודעה ממטה ההגנה על הסכם להפסקת הקרבות והליכה לשבי.
מגיני גוש עציון נלקחו לבמעצר בחברון ולאחר מכן הועברו על ידי הלגיון למחנה שבויים אום אל ג'מאל בצפון ירדן. במהלך פברואר-מרס 1949 שוחררו השבויים במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. עם שחרורו מהשבי, גויס דוד לצה"ל, הוענקה לו דרגת סג"ם בהמלצת המ"פ אברהם טמיר ולאחר מכן שוחרר משירות סדיר והוצב למילואים.
האוניברסיטה העברית
עריכהבמהלך השבי התגלגל לידיו ספר לימוד כלכלה באנגלית וכוכב מצא בו עניין רב. הוא החליט להרשם מחדש לאוניברסיטה העברית ללימודי כלכלה, סטטיסטיקה וסוציולוגיה ושם פגש במרצה הצעיר דן פטנקין שעזב את משרתו באוניברסיטת שיקגו על מנת להשתתף בהקמת לימודי הכלכלה במדינת ישראל. בוגרי המחזור הראשון של כלכלה באוניברסיטה העברית, כ-20 במספר, קיבלו את הכינוי "נערי פטנקין"[2].
עם סיום לימודיהם השתלבו רובם בתפקידי מפתח בשירות הציבורי או המשיכו לתארים מתקדמים באוניברסיטאות בחו"ל, חזרו ארצה והפכו לפרופסורים בולטים לכלכלה באוניברסיטאות בארץ. במהלך הלימודים היה כוכב פעיל מאד בהסתדרות הסטודנטים, היה יו"ר ועדת התרבות שלה ועבד בה כאחראי על תעסוקת סטודנטים. בסיום הלימודים כתב עבודת גמר עליה זכה בפרס קניג וקיבל תואר מוסמך בכלכלה.
קריירה מקצועית
עריכהעם סיום לימודיו מונה לעוזרו של דוד הורוביץ בהקמת בנק ישראל והכנת חוק בנק ישראל. החוק אושר בכנסת ב 28 באוגוסט 1954 ודוד הקים את מחלקת המחקר בבנק. בנוסף לכך היה מופקד על קבלת הלוואות למיזמים לאומיים שונים, כגון בניית נמל אשדוד[3], הרחבת מפעלי ים המלח ולשיפור מערכת הכבישים.
בסתיו 1958 קיבל על עצמו תפקיד נוסף של יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר במקביל לתפקידו בבנק ישראל. הוא ריכז הן מטעם האוצר והן מטעם הבנק את הכנת תקציב המדינה הראשון של מדינת ישראל בשנים 1959/1960. בשנת 1961, עם הקמת הרשות לתכנון כלכלי, מונה למנהלה הראשון.
במסגרת תפקידו באוצר ריכז את הצוות שתיכן את הפיחות של שנת 1962[4][5] כאשר שער החליפין שהיה 1.8 לירות לדולר הועלה ל-3 לירות לדולר ביום ו' 9 בפברואר 1962. דוד נודע כ"אדריכל הפיחות", ולאחר מכן כאבי תוכנית החומש הכלכלית לשנים 1965 - 1970[6].
בתחילת 1965 מונה כיועץ כלכלי בכיר בבנק העולמי בוושינגטון, והיה לישראלי הראשון שמונה לתפקיד בכיר שכזה. במסגרת תפקידו עסק במתן הלוואות למדינות מתפתחות ובהגדרת מדיניות הבנק ובין היתר הוביל משלחות של הבנק לניו זילנד[7], אתיופיה, חוף השנהב ותאילנד.
עם חזרתו לישראל בשנת 1969 מונה למשנה למנכ"ל תה"ל, תפקיד אותו מילא במשך כ-3 שנים. חלק מהמיזמים עליהם היה ממונה היו בחו"ל, כמו תוכנית פיתוח לניהול מים במקסיקו ותוכנית השקייה לאומית לברזיל. במקביל עסק בפעילויות בארץ כמו תוכנית אב לפיתוח התיירות וחיזוק המחלקה הכלכלית של תה"ל.
בשנת 1972 נקרא על ידי משה דיין לשמש בתפקיד היועץ הכלכלי למערכת הביטחון והמשיך בתפקיד גם תחת שמעון פרס כשר ביטחון עד שנת 1976.
בין השנים 1976 ו-1983 שימש במספר תפקידים בקבוצת בנק לאומי – סמנכ"ל בכיר לתכנון, מנכ"ל בנק ההשקעות לאומי ושות'[8] ומנהל החטיבה לתכנון אסטרטגי.
בשנת 1985 ביצע הבנק העולמי מחקר השוואתי על 13 כלכלות מפותחות בעולם כאשר את המחקר על ישראל ביצע כוכב. ב-1986, עבר לתקופת עבודה נוספת בבנק העולמי בוושינגטון[9], שם עסק בעיקר במעבר ארצות מזרח אירופה וסין לכלכלת שוק. הוא השתתף במשלחות לסין, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, המדינות הבלטיות, בלרוס ובולגריה.
ב 1991 חזר לישראל והתחיל לעבוד במשרה חלקית בתפקיד כלכלי בכיר במערכת הביטחון. במקביל לכך, מונה לדירקטור בבנק לאומי, תפקיד בו שימש 8 שנים עד 1999.
חיים אישיים
עריכהנישא ב-1951 לתמי בן שלמה, ונולדו להם שתי בנות וחמישה נכדים.
בשנות הששים לחייו חלה במחלת הפרקינסון. נפטר ב-2 במאי 2010 בגיל 83.
הערות שוליים
עריכה- ^ ספרו של דוד כוכב - מציאות ומיתוסים במשק הישראלי והגלובלי – משרד הבטחון – ההוצאה לאור (2006)
- ^ https://economics.huji.ac.il/sites/default/files/economics/files/early_days.pdf על המחזור הראשון של החוג לכלכלה – נערי פטנקין
- ^ מסמך הלוואה לבניית נמל אשדוד
- ^ הפיחות של 1962
- ^ סקירה נוספת על הפיחות של 1962
- ^ התכנית הכלכלית של 1962
- ^ דוח משלחת ניו זילנד
- ^ מנוי כמנכל בנק ההשקעות
- ^ מסמכים מהבנק העולמי