דוד שווייצר

כדורגלן ישראלי
(הופנה מהדף דוד שוייצר)

דוד (דוביד) שווייצר (18 ביולי 1925 - 17 באוגוסט 1997) היה כדורגלן ומאמן ישראלי, מאמנה של נבחרת ישראל בכדורגל בשנים 19731977.

דוד שווייצר
דוד שווייצר, 1969
דוד שווייצר, 1969
מידע אישי
לידה 18 ביולי 1925
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1997 (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה מגן ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1946–1948
1949–1956
1956–1958
1958–1959
הפועל הצפון תל אביב
הפועל תל אביב
הפועל חיפה
הפועל קריית חיים
נבחרת לאומית כשחקן
1949–1954 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 6 (0)
קבוצות כמאמן
1961–1962
1962–1965
1965–1966
1966–1968
1969–1970
1970–1971
1971–1973
1973–1977
1977–1978
1978–1979
1980–1982
1982–1983
1983–1985
1985–1987
1987–1988
1988–1989
1989–1990
1990–1991
1991
1991–1992
1992–1993
1994–1993

הפועל מחנה יהודה
הפועל רמת-גן גבעתיים
הפועל תל אביב
הכח רמת גן
מכבי תל אביב
מכבי נתניה
נבחרת הנוער של ישראל
נבחרת ישראל
בית"ר ירושלים
הפועל חיפה
הפועל תל אביב
מכבי תל אביב
בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב
בני יהודה
הפועל ירושלים
הפועל תל אביב
הפועל רמת-גן גבעתיים
הפועל אשדוד
מכבי יפו
הפועל פתח תקווה
הפועל בת ים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

קריירה כשחקן עריכה

שווייצר החל את דרכו כשחקן כדורסל ולפני קום המדינה שיחק בקבוצת הפועל תל אביב, טרם הקמת הליגה. במקביל החל שוויצר גם לשחק כדורגל בהפועל הצפון תל אביב, שהייתה קבוצת בת של הפועל תל אביב, ויחד עם אשר בלוט ושחקנים צעירים נוספים העפיל עם הקבוצה לליגה הבכירה. כשפרצה מלחמת העצמאות הופסקה הליגה, ולאחר שנפצע במלחמה נטש שווייצר את הכדורסל והפך לשחקן הרכב קבוע בהפועל תל אביב, במדיה שיחק כמגן ימני עד שנת 1956, לצידם של יעקב חודורוב ורחביה רוזנבוים. ב-10 באוקטובר 1953 הבקיע את שערו היחיד במדי הקבוצה, במשחק מול הפועל רמת-גן גבעתיים. לאחר שעזב את הפועל תל אביב עבר לשחק בהפועל חיפה, שם החל גם לאמן את קבוצת הנוער של המועדון, וכן שיחק תקופה קצרה בהפועל קריית חיים.

בנבחרת ישראל הופיע לראשונה ב-30 ביולי 1949, במשחק ידידות מול נבחרת קפריסין. שוויצר הופיע במדי נבחרת ישראל גם במוקדמות מונדיאל 1950 ומוקדמות מונדיאל 1954, ובסך הכל רשם 6 הופעות במדי הנבחרת. ב-1 במאי 1954 ערך את הופעתו האחרונה בנבחרת, במשחק ידידות ביוהנסבורג מול נבחרת דרום אפריקה.

קריירה כמאמן עריכה

לאחר פרישתו ממשחק פעיל עבר קורס מאמנים בקלן שבגרמניה והפך למאמן כדורגל מצליח, והוא אף אימן את נבחרת ישראל. כמאמן נודע שווייצר בערמומיותו הרבה, בטקטיקה הגנתית בדרך כלל וביכולתו להפיק את המיטב גם מקבוצות שחקנים שאיכותן מוגבלת. "דוביד משיג תוצאות" הייתה הסיסמה הנפוצה ביחס אליו. בשנות ה־80 הדביק לו העיתון "חדשות" את הכינוי "הכריש", בכוונה לציין את יכולתו הגדולה להשיג את הניצחון בכל דרך אפשרית. הכינוי דבק בו לשנים רבות. שווייצר נודע במשפטו "כולם עובדים על כולם", ונחשב לביקורתי.

בין הישגיו הבולטים כמאמן:

עם נבחרת ישראל

בסך הכל זכה שווייצר ב-6 אליפויות (בהן 3 עם הפועל תל אביב), ופעמיים בגביע מדינה. בתחילת שנות ה-90 ירדה קרנו של שווייצר, והוא בחר לפרוש מאימון פעיל.

תארים כמאמן עריכה

הפועל רמת-גן גבעתיים
הפועל תל אביב
הכח מכבי רמת גן
מכבי תל אביב
מכבי נתניה
בית"ר ירושלים
נבחרת ישראל
נבחרת הנוער
  • אליפות אסיה לנוער (1): 1972

חיים אישיים עריכה

בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה שווייצר אחראי על מעבדת הצילום של השב"כ.[5]

לאחר פרישתו מאימון החל שווייצר לעבוד כפרשן בתוכנית הרדיו "שירים ושערים".

ב-1989 השתתף בסרטו של יוסי זומר "רסיסים" בתפקיד של מאמן כושר.

בשנת 2006, 9 שנים לאחר מותו, החליטה עיריית תל אביב-יפו לקרוא לרחוב ביפו על שמו.[6]

בנו, מושיק שווייצר, כדורגלן עבר ששיחק במכבי תל אביב, בהפועל פתח תקווה ובנבחרת ישראל, כאשר דוד שווייצר היה מאמן הנבחרת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד שווייצר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישראל רוזנבלט, "קו שוייצר" החזיק מעמד, מעריב, 26 ביוני 1969
  2. ^ רביב שכטר, העשור האדום, באתר ynet, 8 באוגוסט 2000
  3. ^ מתח רב לקראת משחק הגמר בכדורגל שייערך היום, על המשמר, 7 באוקטובר 1970
  4. ^ מכבי תל אביב זכתה גם בגביע של אותה עונה, אך משחקי הגביע נדחו לפתיחת עונת 1970/1 בגלל לו"ז נבחרת ישראל לקראת ההופעה בגביע העולם במאי-יוני 1970, ושווייצר כבר עבר לאמן את מכבי נתניה, שהפסידה בגמר. את מכבי תל אביב אימן בגמר ישראל חליבנר[3]
  5. ^ יוסי מלמן, יש איזשהו נאום של חרושצ'וב מהוועידה, באתר הארץ, 10 במרץ 2006
  6. ^ לי בוץ‏, "היינו נותנים לדוביד את כיכר מילאנו", באתר וואלה!‏, 30 בנובמבר 2006