דלית אל-כרמל
דַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, תעתיק מדויק: דאלית אלכרמל), המכונה גם בקיצור דליה (دالية), היא מועצה מקומית -דרוזית במחוז חיפה בישראל. כ-97% מהתושבים (נכון לסוף 2021) הם דרוזים, וכ-3% הם ערבים-מוסלמים. שטח השיפוט שלה הוא 10,201 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. דלית אל-כרמל שוכנת על הכרמל, בלב פארק הכרמל.
שם בערבית | دالية الكرمل | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | רפיק חלבי | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 418 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 18,540 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 122 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.9% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.02 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,776 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 136 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 10,440 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 127 | ||||||||||||||||||||||||
32°41′37″N 35°03′03″E / 32.6937111507924°N 35.0508848097345°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 153 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3953 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 146 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל דלית אל-כרמל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
היסטוריה עריכה
היישוב נקרא על שם הכרמים המקיפים אותו ("דאליה" בערבית היא גפן), ויש אומרים שמקור השם הוא דלת הכרמל זה עורף הכרמל כמו שנכתב בשיר השירים "דלת ראשך.." שפירושו החלק האחורי של הראש. ההתיישבות הדרוזית במקום החלה בתקופת שלטונו של האמיר הלבנוני פח'ר א-דין השני במחצית הראשונה של המאה ה-17.
לפי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,060 תושבים ושטחי אדמותיו השתרעו על פני 31,730 דונמים (מתוכם 1,736 בבעלות יהודים ו-10,253 שטחים ציבוריים).
בשנת 2003, במסגרת תוכנית משרד הפנים לאיחוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ, אוחדה המועצה המקומית של דליית אל-כרמל עם זו של עספיא, ויחד הן נקראו עיר הכרמל. האיחוד נוצר חרף התנגדות של חלק גדול מהתושבים.
בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק[6] המבטל את האיחוד, ומשיב את המצב לקדמותו החל מ-1 בדצמבר 2008. העירייה המאוחדת שנוהלה תחת ועדה קרואה בראשות גבי אופיר פורקה ובחירות חדשות למועצה העצמאית התקיימו ב-18 באוגוסט 2009, ובהן נבחר לראשות המועצה כרמל נסראלדין. עקב מצבה הכלכלי הרעוע נמצאה דלית אל כרמל בשנת 2010 בהסדר הבראה.[7] בשנת 2013 נבחר רפיק חלבי לראש המועצה המקומית, באוקטובר 2018 נבחר לכהונה נוספת רפיק חלבי לראש המועצה המקומית.
אוכלוסייה עריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בדלית אל-כרמל 18,540 תושבים (מקום 122 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 89.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,058 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]
דתות עריכה
נכון ל-2021, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-96.8% מהתושבים בדלית אל כרמל הם דרוזים, וכ-2.8% מהתושבים הם ערבים-מוסלמים.
אתרים בעלי עניין עריכה
- ערך מורחב – בית אוליפנט (דלית אל-כרמל)
- מקאם הנביא אבו אברהים, מתחם מקודש לאחד מנביאי הדרוזים
- בית המורשת הדרוזית ע"ש השייח' יוסף נסראלדין ובו מוזיאון
- בית אוליפנט משמש כבית "יד לבנים הדרוזים". נבנה בשנת 1884 כבית הקיץ של לורנס אוליפנט. התגורר בו גם מזכירו של אוליפנט ומחבר "התקווה", נפתלי הרץ אימבר. בשנת 1981 יזם חבר הכנסת של "הליכוד", אמל נסראלדין, את הקמת בית "יד לבנים" במקום. המבנה משמש לאירועי תרבות ונערך בו בכל שנה טקס אזכרה לחללים הדרוזים שנפלו במלחמות ישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- דלית אל-כרמל, ברשת החברתית פייסבוק
- המועצה המקומית דאלית אל כרמל אתר רשמי
- דלית אל-כרמל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל דלית אל-כרמל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- דליית אל-כרמל, באתר משרד התיירות
- דלית אל-כרמל, ברשת החברתית פייסבוק
- מידע על אתר דלית אל-כרמל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- רותם בר נתן, טיול בעוספיא ובדליית אל כרמל מגלה איים ירוקים של שלווה, באתר הארץ, 7 ביוני 2021
- רינה רוזנברג קנדל, המלחמה הזיקה לדלית אל-כרמל יותר מהקורונה: "חושדים בכל מי שדובר ערבית", באתר TheMarker, 20 ביוני 2021
- ענת ג'ורג'י, בתים מטופחים, מכוניות חדשות - ושני חוקים שהשפילו כאן את כולם: מה קורה ביישוב הדרוזי הגדול בארץ - דלית אל־כרמל?, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), התשס"ט-2008, ס"ח 2190 מיום 16.11.2008
- ^ ע"א 2138/10 מועצה מקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ, ניתן ב־26 באפריל 2010, פסקה 10.
- ^ פרופיל דלית אל-כרמל באתר הלמ"ס