דן אילוז

עורך דין וחבר כנסת מטעם הליכוד

דן אליהו יעקב אילוז (נולד ב-21 בפברואר 1986, י"ב באדר א' ה'תשמ"ו) הוא חבר הכנסת בסיעת הליכוד ועורך דין, חבר לשעבר במועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת התעוררות בירושלים.

דן אילוז
לידה 21 בפברואר 1986 (בן 39)
מונטריאול, קנדהקנדה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 2009
השכלה
מפלגה הליכוד
חבר הכנסת
6 בינואר 2023 – מכהן
(שנתיים)
כנסות ה-25
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אילוז נולד במונטריאול שבקנדה לנינה ולרחמים. אביו רחמים (ריימונד) נולד בפאס שבמרוקו והיגר לקנדה, שם עבד כרואה חשבון ובהמשך, פתח מסעדה כשרה המגישה אוכל איטלקי וצרפתי. אמו נינה, אף היא ילידת מרוקו, מהעיר אספי. היא היגרה לצרפת בגיל 12 ומשם לקנדה, שם הכירה את אביו ונישאה לו.

בשנים 2005–2006 למד בישיבת הכותל שבירושלים כתלמיד חו״ל. לאחר מכן, שב לעיר מולדתו, והחל ללמוד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת מקגיל. בעת לימודיו, היה פעיל בפעולות סולידריות עם ישראל בקמפוסים ובמיזמים לחיזוק הזהות היהודית והציונית של הסטודנטים היהודים. בין היתר, היה נשיא ארגון "הלל" במוסד לימודיו.

בשנת 2009 עלה לישראל והחל בלימודי תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים ב-2012, והוסמך כעורך־דין. שירת בצה"ל כעולה חדש. כעורך־דין, במילואים הוא משרת במחלקת הדין הבין־לאומי של הפרקליטות הצבאית בדרגת סרן ובאזרחות עבד במחלקת הסכמים בינלאומיים במשרד החוץ ובמשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.

מייד עם עלייתו לישראל (ב־2009) הצטרף אילוז לתנועת הליכוד. היה עוזרו של חבר הכנסת יריב לוין לענייני חקיקה וסמנכ"ל קשרי חוץ בעמותת JGive – מיזם לתרומות לעמותות ישראליות וניהל מיזמי הסברה של מועצת יש"ע.

ב־2018 נבחר אילוז לחבר מועצת העיר ירושלים וראש ועדת הביקורת המקומית מטעם התעוררות בירושלים, תפקיד בו כיהן עד להתפטרותו ב־2021 בעקבות הסכם רוטציה. במסגרת כהונתו, פעל לחיזוק ריבונות ישראל במזרח ירושלים, קידום מעמדה הבינלאומי של העיר, שיפור קליטת עולים חדשים בבירה, צמצום בירוקרטיה עירונית, ושמירה על אחריות פיסקלית וניהול תקציבי מאוזן[1].

אילוז היה חבר בקונגרס הציוני העולמי ה־38 מטעם ארגון בתי כנסת אורתודוכסים[2].

ב-2021 מונה למנהל פעילות ארגון ציוני אמריקה בישראל ומנהל קהילות בפורום קהלת.

בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש התמודד כנציג קבוצת הליברלים בליכוד למקום 33 ברשימה המשוריין לעולה חדש, גבר על חבר הכנסת לשעבר גדי יברקן בפער קטן ושובץ ברשימה. ב-6 בינואר 2023 נכנסה לתוקפה התפטרותו מהכנסת של חבר הכנסת מיקי זוהר במסגרת החוק הנורווגי ואילוז התמנה לחבר הכנסת במקומו[3]. לאחר מינוי אופיר אקוניס לקונסול הכללי בניו יורק, היה אילוז לחבר כנסת מן המניין והפסיק להיות נורווגי.

פעילות בינלאומית

עריכה

אילוז מכהן כראש משלחת הכנסת לאיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU), ארגון בינלאומי המאגד פרלמנטים מ-195 מדינות. במסגרת תפקידו, הוביל את מאמצי ישראל לסיכול הצעת החלטה פלסטינית שקראה לנסיגת ישראל מיהודה ושומרון ומזרח ירושלים. במהלך הכינוס בז'נבה, נאם על דוכן המליאה ותקף בחריפות את הרשות הפלסטינית: "הרשות הפלסטינית לא רוצה שלום; היא רוצה למחוק את ישראל"[4]. בנוסף, יצא אילוז לביקור מדיני בארצות הברית, שם נפגש עם חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים, ופעל לקידום הצעות החלטה שיחשפו את הקשרים בין הרשות הפלסטינית לארגוני טרור[5].

מאבק באונר"א

עריכה

אילוז יזם את חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, בעקבות מעורבות הארגון בפעילות טרור. החוק, שעבר בכנסת ברוב של 87 מול 9, קובע כי כל שיתוף פעולה ממשלתי עם אונר"א יופסק, וכי נציגי הארגון לא ייהנו עוד מהקלות משפטיות בישראל[6]. לאחר אישור החוק, הקים אילוז את השדולה לסגירת אונר"א כדי לוודא את יישומו המלא[7].

חיזוק הריבונות הישראלית

עריכה

אילוז היה מהשותפים בחקיקת תיקון לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל האוסר על פתיחת קונסוליות זרות בירושלים, שנועד למנוע הכרה דה-פקטו בחלוקת העיר[8]. בנוסף, הוא מוביל את השדולה לריבונות ופועל להחלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון[9].

הסכמי אברהם

עריכה

כיו"ר השדולה להסכמי אברהם, אילוז פועל להעמקת הקשרים עם מדינות ערביות. הוא חבר הכנסת הראשון שביקר בביקורים מדיניים רשמיים במרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות, ופועל לקידום שיתופי פעולה כלכליים, ביטחוניים ופוליטיים עם מדינות אלה[4].

מאבק בפטור מגיוס חרדים ושוויון בנטל

עריכה

אילוז היה בין הקולות הבולטים בליכוד נגד חוק הגיוס המקנה פטור גורף לחרדים. הוא התנגד לחוק המעונות בטענה שהוא מסיר את התמריץ הכלכלי היחיד שנותר על אי-גיוס חרדים, ולפיכך הוא "חוק אי-גיוס במסווה". בשל עמדתו, נענש על ידי הקואליציה והודח מחברותו בוועדת חוץ וביטחון[10]. על אף הלחצים הפוליטיים, המשיך אילוז להוביל קו תקיף בנושא, והדגיש כי על המדינה לגבש חוק שיחייב את הציבור החרדי לשאת בנטל הביטחוני באופן הדרגתי אך משמעותי[11].

קידום כלכלה חופשית ורפורמות כלכליות

עריכה

אילוז פועל לקידום רפורמות כלכליות שיביאו לפתיחת השוק לתחרות, צמצום רגולציה והוזלת יוקר המחיה. בין הצעות החוק הבולטות שקידם: - **חוק עקרונות האסדרה** – קובע סטנדרטים אחידים לרגולציה במדינה, על מנת להפחית ביורוקרטיה וליצור שקיפות[9]. - **רפורמת קרנות ההשקעה** – מאפשרת גמישות רבה יותר למשקיעים מוסדיים ופרטיים להקים קרנות השקעה בישראל[9]. - **תיקון להגדרת "משקיע כשיר"** – שינוי קריטריונים שיאפשרו ליותר משקיעים פרטיים להשתתף בהשקעות הון סיכון וקרנות פרטיות[9]. - **ייבוא ביטוחים מחו"ל** – מאפשר לישראלים לרכוש ביטוחים מחברות בינלאומיות, ובכך לייצר תחרות בענף הביטוח המקומי[9].

הקלות על קנאביס רפואי

עריכה

אילוז תומך בלגליזציה של קנאביס רפואי, מתוך גישה ליברלית לשוק החופשי וזכויות הפרט. הוא פועל להקלת תהליכי הוצאת רישיון לחולים הזקוקים לטיפול בקנאביס רפואי[4].

השקפה פוליטית

עריכה

בשנת 2016 הוציא אילוז בהוצאה עצמית ספר באנגלית בשם "עם חופשי בארצנו" המבוסס בעיקר על מאמריו בעיתונים ג'רוזלם פוסט ולה פטיט הבדו, בו הוא פורש את השקפת עולמו הפוליטית המבוססת לדבריו על גאווה לאומית ואהבת ישראל. בעת התמודדותו לרשימת הליכוד בשנת 2022 שב ופרסם, הפעם בעברית, מצע המפרט על השקפת עולמו.

אילוז תומך בכלכלת שוק חופשי, ובכלל זה הסרת חסמי ייבוא, צמצום השפעת ועדי העובדים על שוק העבודה, שקיפות במיסוי וצמצום הבירוקרטיה. בנוסף הוא תומך בביזור סמכויות המדינה באמצעות העברת סמכויות ממשרדי הממשלה לרשוית המקומיות, הגדלת העצמאות התקציבית של הרשויות, שיפור פיקוח נבחרי הציבור על המערכת הביצועית, ושקיפות מנהלתית, באמצעות תגמול חברי מועצות הערים על עבודתם במסגרת הרשות המקומית ושיפור גישתם לנתונים, לייעוץ משפטי ועוד.

בתחום המדיני והביטחוני אילוז תומך בהחלת ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון ובהתיישבות בשטחים אלה, בדגש על צמצום חסמי בניה ושיפור תשתיות. עוד הוא תומך בהקלה על מתן רישיונות לנשק אישי, שיתוף מוגבר של אזרחים בביטחון המקומי ומתן דגש לטיפול בפשיעה על רקע לאומני.

בתחום המשפטי תומך אילוז במינוי שופטים על ידי חברי הכנסת, בחקיקה שתבטל את יכולת של בית המשפט לפסול חוקים, בצמצום זכות העמידה לנפגעים בלבד ובביטול יכולת בית המשפט לדון בשאלות מדיניות. עוד הוא תומך בהסדרת מעמד היועצים המשפטיים ובהקמת מערכת לבקרה ופיקוח על פרקליטות המדינה.

בתחום החינוך מציע אילוז לצמצם את תפקידי משרד החינוך לתקצוב ולפיקוח בלבד, תוך העברת סמכויות חינוכיות, תקציביות ותעסוקתיות לרשויות המקומיות ולבתי הספר. אילוז מציע לאפשר להורים לבחור את המוסד בו יתחנכו ילדיהם ולצמצם את ההגבלות בתחום זה.

באוקטובר 2024 העביר ביחד עם בועז ביסמוט, שרן השכל, אלי דלל וח"כים נוספים חוק להפסקת הפעילות של אונר"א בישראל, בטענה שחלק מפעיליה חשודים בהשתתפות במעשי הטבח ב-7 באוקטובר[12]. כמו כן קידם תיקון לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, שמאפשר לפסול רשימות או יחידים על סמך התבטאויות של תמיכה בטרור[13].

הוא התנגד ואמר כי יצביע נגד "חוק המעונות" של הסיעות החרדיות שנועד לעקוף את הסנקציות הכלכליות על מסורבי הגיוס. התנגדותו הייתה בניגוד למשמעת הקואליציונית בליכוד וכתוצאה מכך הוחלף בוועדת הכלכלה ובוועדת חוץ וביטחון וכן נאסר עליו להגיש הצעות חוק פרטיות למשך חודש וחצי[14].

חיים אישיים

עריכה

לאילוז שתי אחיות, משפחתו עלתה לישראל אחריו בשנת 2017.

בשנת 2019 נשא לאישה את בת־אל מלכה, אדריכלית בוגרת הטכניון ומוזיקאית, ילידת אור עקיבא שם שימשה בתפקיד אדריכלית העיר, הם הורים לבן מתגוררים בירושלים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דן אילוז בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חזקי ברוך, דן אילוז עוזב את מועצת העיר ירושלים, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2021
  2. ^ צירים לקונגרס הציוני הל"ח - ארגונים, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
  3. ^ בנצי רובין, ‏חיים כ"ץ ומיקי זוהר התפטרו מהכנסת: במקומם ייכנסו שני ח"כים סרוגים, באתר "סרוגים", 2 בינואר 2023
  4. ^ 1 2 3 אנה ברסקי, ‏למרות צעקות "רוצחים": משלחת הכנסת ל־IPU סיכלה הצעה פלסטינית חמורה, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2024
  5. ^ אנה ברסקי, ‏ח"כ דן אילוז במהלך ביקור מדיני: "פועל בקונגרס כדי לחשוף את התמיכה של הרשות הפלסטינית בטרור", באתר מעריב אונליין, 12 באפריל 2024
  6. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, הכנסת אישרה ברוב עצום, חרף התנגדות אמריקנית: פעילות אונר"א בישראל תופסק, באתר ynet, 28 באוקטובר 2024
  7. ^ אריאל כהנא, השדולה לסגירת אונר"א: "הם גידלו את מחבלי הטבח, לא נעצור", באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2025
  8. ^ איתמר אייכנר, סיון חילאי, אושר החוק שיסנדל את האריס: הכנסת אסרה על פתיחת קונסוליות זרות בירושלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
  9. ^ 1 2 3 4 5 אמיר אטינגר, לאחר שיצאו נגד חוק המעונות: יו"ר הקואליציה מדיח את ח"כ אילוז מוועדות הכנסת, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2024
  10. ^   הודיה כריש חזוני, ‏ח"כ דן אילוז: יש חלון הזדמנויות להגיע להסכמות עם החרדים על הגיוס, בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2024
  11. ^ שירית אביטן כהן, יהודה שלזינגר, כאב הראש של נתניהו מתרחב: ח"כ נוסף מהקואליציה מאיים שלא לתמוך בחוק המעונות, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2024
  12. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, הכנסת אישרה ברוב עצום, חרף התנגדות אמריקנית: פעילות אונר"א בישראל תופסק, באתר ynet, 28 באוקטובר 2024
  13. ^   נעה שפיגל,, השרים אישרו לקדם תיקון לחוק שיקשה על ערבים להתמודד בבחירות המקומיות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2024
  14. ^ מורן אזולאי, אחרי פיטורי גלנט: עונשים לח"כים שלא מיישרים קו עם הכשרת הפטור מגיוס, באתר ynet, 6 בנובמבר 2024