דרור שדה

פיזיקאי ישראלי

דרור שדה (25 בפברואר 1932 - 14 באוקטובר 1993) היה פיזיקאי ישראלי בעל שם בינלאומי. שימש כפרופסור באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למדעים מדויקים, בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה. עמד בראש סוכנות החלל הישראלית.

דרור שדה
פרופ' דרור שדה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 בפברואר 1932
גבעת השלושה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוקטובר 1993 (בגיל 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה תחרות שנתית באסטרונומיה וחקר החלל לבני נוער לזכרו של דרור שדה.
תרומות עיקריות
הוכחת חוק חיבור מהירויות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קריירה אקדמית עריכה

שדה נולד בקיבוץ גבעת השלושה, בגיל 5 עברה משפחתו לחיפה, והוא סיים את לימודי התיכון בגימנסיה על-שם ביאליק בחיפה בשנת 1949[1]. לאחר-מכן למד שנה בסמינר למורים. ב-1950 החל בלימודי פיזיקה, מתמטיקה וכימיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1955 סיים את לימודיו לתואר מוסמך, והתקבל לעבודה בוועדה לאנרגיה אטומית, שם חקר אנרגיה גרעינית[2].

ב-1957 נשלח שדה ללימודי דוקטורט בסורבון, פריז, ושלוש שנים לאחר מכן, ב-1960, קיבל את תואר הדוקטור. הוא חזר לישראל והמשיך לעסוק במחקרו בנושא אנרגיה גרעינית במרכז למחקר גרעיני שורק[1].

ב-1965 נסע אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ועבד שם במחקר והוראה שחזר הצטרף שדה לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב ועזר לייסד את בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטה[1]. לאחר מכן עזר שדה להקים את מצפה הכוכבים של האוניברסיטה, והיה בין מנהליו הראשונים[2]. שדה הקים מחלקה לפיזיקה רפואית בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, בה עבד עד יום מותו, תוך שהוא מפרסם מאמרים חדשים ומדריך סטודנטים בעבודות המאסטר והדוקטורט שלהם[2].

הישגיו ותפקידיו עריכה

בין הישגיו כפיזיקאי הוכחת חוק חיבור מהירויות בפיזיקה יישומית. במרץ 1972 הודיע שדה כי גילה את גלי הכבידה, גילוי שיאשש את תורת היחסות, אך לאחר בדיקה נוספת התברר כי הגילוי היה גילוי סרק[3].

אחת מעבודותיו המדעיות המפורסמות ביותר של דרור שדה מציעה דרך חדשה לאישוש תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. עבודה זו התפרסמה רבות ברחבי ישראל ובעולם כולו, ואף צוטטה באחד מספרי הפיזיקה הידועים ביותר בעולם, הספר "מכניקה" של אוניברסיטת ברקלי שבארצות הברית[4].

שדה ניהל בין השנים 1975 ל 1977 את מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון ונמנה עם צוות העורכים והיועצים המדעיים של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער". עד ליום פטירתו שימש דרור שדה כפיזיקאי ואסטרונום באוניברסיטת תל אביב, כשבמקביל הוא גם שימש כמנהל סוכנות החלל הישראלית[5], וכיועץ במחלקה לחקר החלל במעבדות הצי האמריקני בוושינגטון[2].

לשדה היו תרומות חשובות נוספות בתחום האסטרופיזיקה והפיזיקה הרפואית. בתחום האסטרופיזיקה הוא התמחה בחקר פולסרים ומקורות קרינה אלקטרומגנטית אסטרונומיים[6]. עבודותיו בניתוח האות המחזורי המתקבל מן הפולסרים הביאו אותו למסקנה שניתן ליישם את השיטות המשוכללות של האנליזה האסטרונומית לחקר מערכות מחזוריות בגוף האדם. שיטות אלו, אותן פיתח ושכלל, אפשרו לו לחקור את פעילות הלב ולהציע שיטה לאיתור מוקדם של פעילות לב לא תקינה[7].

מחלתו ופטירתו עריכה

בזמן עבודתו בוועדה לאנרגיה אטומית, בין השנים 1956 ל-1957, קרתה תאונה בה נחשפו שדה ושותפיו למעבדה לקרינה רדיואקטיבית גבוהה מאוד, ככל הנראה עקב סדק ב"נציץ" - חומר האוטם את החומר הרדיואקטיבי ומגן מפני דליפות. הקרינה הגיעה לביתו של שדה ולכל דבר שנגע בו. אשתו חיה ובנו לא נפגעו מהקרינה. הוא חלה בסרטן מסוג מזוטוליומה, סרטן קרום הריאה[8]. עוד שלושה אנשים נפטרו מסרטן בעקבות התאונה, סטודנט שמת חודש לאחר התאונה, מנהלו של שדה יהודה וולפסון ועמוס דה-שליט[9].

ארבעה חודשים לפני מותו, כששכב בבית החולים, התבקש שדה לספר על אותה תאונה, והוא סיפר שכשעבד במעבדה הרדיואקטיבית במכון ויצמן הוא טיפל במקור רדיואקטיבי פולט קרני אלפא. במשך תקופה ארוכה לא היה פיקוח על הקרינה עד שיום אחד נעשתה בדיקה על שולחן עבודה במעבדה והתגלתה קרינת אלפא גבוהה בהרבה מן המותר, אך בבדיקות שנעשו בגופו לא התגלתה קרינה בשתן או בצואה. שדה הודה כי לא נעשה ניסיון לבדוק רקמות אחרות בגופו, מה שיכול היה להוביל לגילוי מחלתו מוקדם יותר (בהנחה שהקרינה היא מקור המחלה). ב-14 באוקטובר 1993, כשהיה בן 61, נפטר דרור שדה מסרטן[8].

כאות הערכה לתרומתו הרבה בתחומים המדעיים בארץ, אוניברסיטת תל אביב עורכת מדי שנה, החל משנת 1994, אולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל לזכרו של דרור שדה, המיועדת לנוער בגילאי תיכון[10].

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 ארנון מגן, שלבים בדרך מחקרו של פרופ' דרור שדה, דבר, 26 במרץ 1972
  2. ^ 1 2 3 4 פרופ' חגי נצר, פרופ' מאיר מידב, פרופ' דרור שדה - ביוגרפיה, באתר ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, ‏5/1/2014
  3. ^ מדען ישראלי הוכיח לראשונה שכוח־המשיכה פועל בגלים, על המשמר, 17 במרץ 1972
  4. ^ יצחק בצלאל, הסיכוי היחסי לאיינשטיינים ישראלים, למרחב, 24 במאי 1963
  5. ^ אבי גאנור, לוויין ישראלי, אולי גם אסטרונאוט, חדשות, 1 באוגוסט 1985
  6. ^ פולסאר משפיע על הירח ?, על המשמר, 15 בינואר 1973
  7. ^ יגאל לביב, מכשיר חדש לחיזוי התקף לב, חדשות, 13 בנובמבר 1984
  8. ^ 1 2 חן קוטס-בר, הדליפה המסתורית, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2006
  9. ^ עקיבא אלדר, תכירו ילדים, זה הקו הירוק, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2006
  10. ^ אולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל, באתר אוניברסיטת תל אביב לנוער