פתיחת התפריט הראשי

אושר

אושר הוא כינוי לרגש החיובי האולטימטיבי, הקשור בשמחה, הנאה וסיפוק. ניתן לתאר אושר גם כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב.
(הופנה מהדף דת ואושר)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חלקים ניכרים בערך הם פטפטת, לא קריאים, גיבוב של פריטים שונים ללא סדר או מבנה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אושר הוא הרגש החיובי האולטימטיבי, הקשור בשמחה, הנאה וסיפוק.

מאפייניםעריכה

 
אושר

האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע או תקווה וסימנים חיצוניים כמו חיוך או צחוק. אושר נקשר עם הרגשה כללית טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה.

האושר ייחודי בכך שהוא נחשב כמטרה בפני עצמה, כאשר חשיבותן של יתר המטרות שהאדם מציב לעצמו במהלך חייו נובעת מהאמונה שבסופו של דבר הן יעניקו לו אושר באופן ישיר או עקיף. דוגמאות למטרות מסוג זה הן: כסף, כוח (סוציולוגיה), בריאות או יופי[1], אשר במסגרת זו הן נתפסו לא כמטרות אלא כאמצעים בדרך לאושר. למשל, כאשר אדם עובד למען שכר הוא אינו מסתפק בהשגת הכסף בלבד כמטרה סופית למאמציו. על פי רוב הוא מיעד את כספו למימון מוצרים או שירותים אשר ייטיבו את מצבו ויקדמו אותו לעבר תחושה של אושר.

מחקר פסיכולוגיעריכה

 
"הכנר המאושר" (1624). אושר בציורו של ג'רארד ואן הונת'ורסט.
 
גורמים לתחושת אושר

ישנם גישות, תאוריות ומחקרים רבים בפסיכולוגיה בנוגע לאושר.

תיאורית ה"אושר האובייקטיבי" של דניאל כהנמן[2], מתייחסת לאושר כאל התחושה הסוביקטיבית בכל "רגע". רגע, לדברי כהנמן, הוא הטווח המינימלי בו אדם מודע להרגשתו; סך כל האושר הוא סיכום רגעים אלה. כהנמן מציין שני ממדים לתחושת האושר: אושר טוב עד רע מאוד, ועוצמת התחושה; הערך שניתן לכל רגע של תחושה מושפע משני הממדים. הגישה של כהנמן, שממשיכה את הגותו של בנת'ם ואחרים, נקראת "הדוניזם", בה יש להתייחס רק לתחושה הסוביקטיבית של טוב מול רע בכל רגע נתון. כהנמן טען בהמשך חייו כי כבר אינו סבור שהדוניזם רגעי הוא האושר[3].

אחרים מתייחסים לממדים אחרים של ההרגשה והמודעות, למשל "Eudaimonic Happiness". החוקר ההולנדי רוט וינהובן הגדיר את האושר כמצב שבו אדם רואה את חייו כמכלול באופן חיובי. לפי גישה זו, האושר נובע מסיפוק בחיים[4].

מחקרים אחרים עסקו בשאלה האם הנטייה להיות מאושר נובעת מנטייה אישיותית, או שמקור האושר הוא בסביבתו של האדם. ישנם חוקרי אושר הטוענים שגורמי האושר הם בערך: 50% גנטיקה; 10% משתנים סביבתיים - מצב אישי (מצב הקשרים החברתיים, זוגיות, מצב בריאותי, רמת הכנסה); והשאר אינו ידוע מבחינה עובדתית, אף על פי שיש ניסיונות לתאר זאת[5].

הצלחות אישיות שונות, כמו גם הצלחות שבאות מבחוץ (כמו מציאת אהבה), מגוונות מאוד באורך ובעומק האושר שנובע מהם. באחד המחקרים, כאשר נתנו לאנשים לבחור בין ממתק (שנחשב רע לבריאות אך מהווה הנאה מיידית) לבין הימנעות ממנו, הייתה תחושת ההנאה מאכילת הממתק חזקה יותר אבל קצרת מועד; לעומת זאת, התחושה הטובה הנלווית להתאפקות מהממתק הייתה פחות חזקה, אך נמשכה יותר זמן.

גישות בתחום מדעי המוח גורסות כי ישנם מרכזים מיוחדים הפעילים במוח כשאדם מרגיש רגש חיובי ומקומות אחרים הפעילים בזמן רגש שלילי. מקומות אלו פעילים גם אצל תינוקות בני שנה כשמראים להם פרצוף מחייך וכועס, בהתאמה[6].

על פי סקר מכון גאלופ, ישראל קיבלה ציון של 66 נקודות במדד הרווחה האישית לשנת 2013, והגיעה למקום ה-85 מתוך 140 מדינות שהשתתפו בסקר[7].

פסיכולוגיה חיוביתעריכה

  ערך מורחב – פסיכולוגיה חיובית

המיקוד המרכזי של הפסיכולוגיה הקלינית היה לעזור לאנשים הסובלים מקשיים נפשיים ולטפל בבעיותיהם. בתחילת המאה ה-21 מתרחב בהתמדה תחום המחקר הפסיכולוגי אשר מתמקד בגישה הפוכה - איך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, כלומר לא רק איך לרפא דיכאון אלא גם כיצד ניתן לעורר שמחה או אושר שיהוו משקל נגד למצבים שליליים כגון דיכאון וחרדה. חוקרי הפסיכולוגיה החיובית איתרו מספר גורמים שנמצאים במתאם חיובי חזק עם אושרו של הפרט: התמקדות בחיובי של "המובן מאליו" (בריאות, משפחה, קורת גג וכך הלאה), גישה חיובית כלפי אנשים ומאורעות המתבטאת בפרשנות מקלה כלפיהם, איסוף חוויות חיוביות באופן פרואקטיבי, עשיית מעשי חסד ואמונה דתית או רוחנית.

על פי המחקר העדכני לשנת 2019, תחושה סובייקטיבית לאושר מורכבת מ-3 חלקים, להם משקל שונה בהשפעתם[8][9]:

  • כ-50% תלוי בגנטיקה.
  • כ-40% תלוי בגישה.
  • כ-10% תלוי במאורעות החיים.

סקירת מחקרים מהעשור השני של המאה ה-21 הראתה את החשיבות הפיזיולוגית, החברתית והאישית של אושר. על פי הממצאים, עלייה בחוויית האושר האישית העלתה במחקרים שונים את היכולת לעבד מידע, את רמת השליטה העצמית, את מהירות ההחלמה מכאבים, את הצלחתן של מערכות יחסים, את ההצלחה המקצועית ואת הבריאות הגופנית והנפשית במגוון פרמטרים[10].

השפעתם של מאפיינים שונים בחיינו על האושרעריכה

המחקר של הפסיכולוגיה החיובית שואף למצוא מתאמים בין אושר לבין אספקטים שונים בחיים.

המחקר העדכני לשנת 2016 מצא מתאמים גבוהים בין אושר לבין מספר פרמטרים, והם: יחסים קרובים ונעימים עם אנשים אחרים, תפיסת הערך העצמי, יכולת הכרת התודה, תחושת אופטימיות לגבי העתיד, השקעת זמן בעשייה בעלת תחושת משמעות ושכיחות יחסי מין[11].

המחקר מצא מתאמים בינוניים בין אושר לבין כמות חברים, מצב נישואין, אמונה דתית, תרבות פנאי, בריאות פיזית ושליטה בחיים, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית קיימת אך לא דומיננטית[11].

המחקר מצא מתאמים נמוכים בלבד בין אושר לבין מגדר, גיל, מוצא אתני, מראה חיצוני וגובה ההכנסה הכספית, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית נחשבת לזניחה במחקר[11].

דת ואושרעריכה

 
טקס יום רביעי של האפר בבית ספר נוצרי
 
תלמידי ישיבה בזמן לימוד
 
אדם שקוע במדיטציה

נכון לשנת 2016, בין אמונה דתית לבין אושר ישנו מתאם סטטיסטי בינוני.

הקשר בין הדת לאושר נלמד במסגרת מספר מחקרים. תפיסות דתיות רבות מכילות אלמנטים הנמצאים במחקר הפסיכולוגיה החיובית במתאם להגברת האושר, כמו הכרת תודה, תפיסה אופטימית לגבי העתיד, חיזוק הקשרים החברתיים של דת מאורגנת[12], והיתרונות הנוירופסיכולוגיים של תפילה[13] ואמונה[14].

ישנם מספר מנגנונים דרכם דת יכולה לעשות אדם מאושר יותר, ביניהם קשרים חברתיים ומכנה חברתי משותף[15], פעילות מחשבתית ורגשית חיובית שבאה עם אופטימיות והתנדבות, למידת אסטרטגיות התמודדות אשר מגבירות את היכולת האישית של האדם להתמודד עם מצבי לחץ, וכן מאפיינים פסיכולוגיים משפיעים כגון "משמעות החיים". ייתכן בנוסף כי אנשים דתיים מסגלים מנהגים הקשורים לאורח חיים בריא יותר[16], כגון שמפחיתים את התלות בתוצרים חומריים (Sustance Abuse Disorder) שכן שמירת הגוף והאיסור על שימוש בחומרים משני תודעה מצווה ברבות מהדתות[17][18][19].

מכון גאלופ[20] מנסה להבין האם ישנו קשר סיבתי בין דת ואושר[21]. המכון פרסם תוצאות סקרים גדולים שנערכו בארצות הברית לפיהם: "אלו הטוענים כי דת היא חלק חשוב בחיי היום-יום שלהם ואשר פוקדים מקום פולחן דתי לפחות כל שבוע או כמעט כל שבוע, מדורגים גבוה באופן משמעותי במדד רווחת החיים של גאלופ, מאשר הקבוצות שהן דתיות במידה מתונה או אינן דתיות"[21]. ממצאים אלו מראים מתאם סטטיסטי בין הגדרת אדם את עצמו כדתי מאוד, לבין הגדרתו העצמית כמאושר - זאת כאשר השאלה מהי הדת עצמה פחות משמעותית לתוצאות, מבין 7 הזהויות שנבדקו. לא נמצא פער סטטיסטי מובהק במדד רווחת החיים בין הדתיים במידה מתונה לבין הלא דתיים[21].

סקרים שבוצעו על ידי גאלופ, NORC (ראשי תיבות של: National Opinion Research Center) ו-Pew Research Center, הסיקו כי הסבירות של אנשים המחויבים רוחנית גבוהה פי שניים להעיד על עצמם כ"מאושרים מאד" מאשר הקבוצה הכי פחות מחויבת מבחינה דתית[דרושה הבהרה]. מבדיקה של מעל 200 מחקרים חברתיים, עולה כי "דתיות גבוהה מנבאת סיכון נמוך יותר לדיכאונות[22], שימוש בסמים, וכן סיכוי נמוך להתאבדות, ובנוסף יותר דיווחים על סיפוק מחיי המין ותחושת יציבות אישית (Lincoln 1034)."[23] ניתוח 34 מחקרים מאוחרים שפורסמו בין 1990 ל-2001 מצאו כי לדתיות יש תרומה להסתגלות פסיכולוגית, המתקשרת ללחץ פסיכולוגי מופחת, סיפוק מהחיים ומימוש עצמי[24]. סקירה מקיפה של כ-850 מחקרים בנושא הסיקו כי: "מרבית המחקרים שהתנהלו היטב מצאו כי הרמות הגבוהות יותר של מעורבות דתית משפיעות באופן חיובי על אינדיקטורים של בריאות פסיכולוגית (סיפוק, אושר, השפעה חיובית, מוראל גבוה) עם הפחתה בדיכאונות, מחשבות וניסיונות התאבדות ושמוש מזיק בסמים ואלכוהול"[25]. על פי ממצאי הסקר החברתי של מכון PEW[26] שנערך בארצות הברית, נמצאה התפלגות עם קשר ישיר בין מידת אדיקות דתית לבין מי שחש "מאושר מאד":

  • מבקרים בכנסייה לפחות פעם בשבוע - 41%
  • מבקרים בכנסייה פעם בחודש או פחות - 31%
  • מבקרים בכנסייה לעיתים רחוקות או בכלל לא - 26%

בישראלעריכה

גם בישראל שעורי ההתאבדויות נמוכים בקרב דתיים לעומת חילונים, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי[27].

פרסום של הלמ"ס[28] תחת הכותרת "פרופיל האדם המאושר, גרסת הסקר החברתי" נבדקו (בין השאר) תלויות בין מצבי אושר ובדידות על פי הגדרה עצמית, לבין מידת הדתיות של הנבדק באוכלוסייה היהודית בישראל[29][30]:

מרוצים מאד

התפלגות האנשים המגדירים את עצמם "מרוצים מאד מחייהם" לפי רמת דתיות:

  • חרדים - 62%
  • דתיים - 40%
  • מסורתיים - 31%
  • חילונים - 26%

תחושת בדידות

התפלגות אחוז הפרטים שדיווחו על עצמם כ"חווים מצבי בדידות מדי פעם עד לעיתים קרובות" לפי רמת דתיות[31]

  • חרדים
    • גברים 10%
    • נשים 16%
  • דתיים
    • גברים 21%
    • נשים 28%
  • אחר
    • גברים 23%
    • נשים 34%

דת ואושר בפילוסופיהעריכה

קארל מרקס תיאר בניסוח בוטה את השפעתה של הדת כמנתקת מהמציאות: "הדת היא אנחתו של יצור מדוכא, לבו של עולם חסר לב, כפי שהיא נשמתם של תנאים חסרי נשמה. היא האופיום של ההמונים. ביטול הדת בתור אשליית האושר של העם הוא הדרישה לאושרם האמיתי. לקרוא להם לוותר על אשליותיהם בנוגע למצבם פירושו לקרוא להם לוותר על מצב שמצריך אשליות." קדם לו היינריך היינה, שאמר: "ברוכה היא דת, ששופכת לתוך כוס המרה של האנושות הסובלת כמה טיפין של אופיום רוחני מתוק ומרדים".

גישות פילוסופיותעריכה

פילוסופים שונים טענו כי האושר הוא בעצם המטרה של בני אדם בעולם.

אריסטו טען כי אושר הוא המטרה העליונה, שאותה בני האדם מחפשים יותר מכל דבר אחר[1]. הוא גם טען שהאדם הבוגר והחכם זוכה לאושר ממרומי זקנתו. מדברי אריסטו (וכן מסולון) משתמע גם כי האושר קיים רק אם בסוף חייו של האדם הוא מסכם אותם ומוצא שהיו מאושרים; טענה זו שנויה במחלוקת.

הפילוסוף היווני אפיקורוס התייחס במשנתו לשאלת האושר, וטען כי ידידות, חירות ושלווה הם הגורמים העיקריים המובילים לאושרו של האדם.

במאה ה-18 טען הפילוסוף האנגלי ג'רמי בנת'ם ייסד את התועלתנות, על פיה המטרה המוסרית העליונה היא להביא לכך שיהיה כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים. בנת'ם טען שכל החקיקה והמדיניות צריכות להיעשות מתוך עמדה זו. מתוך ראיית האושר של כלל בני האדם כערך עליון, טען ממשיך דרכו של בנת'ם, ג'ון סטיוארט מיל, שאפליה כלפי נשים אינה מוסרית, שכן האושר של נשים חשוב לא פחות משל הגברים. הוא גם טען שיש רמות גבוהות ונמוכות של אושר, וכי הפרט מעדיף להיות אדם לא מסופק מאשר "חזיר" מסופק, לכן הנאות "גבוהות" הקשורות להיותו אדם הן חשובות יותר[32].

קאנט קבע שהאושר הוא תוצאה של רמת המוסר של האדם.

מגבלות אפשריות על חיפוש האושרעריכה

ג'ון גרובר[33] מציע שלחיפוש אחר אושר יכולות להיות השפעות שליליות, כגון אי-עמידה בציפיות גבוהות מדי, ובמקום זאת מקדם עמדה פתוחה יותר לכל הרגשות. מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי רווחה תהיה גבוהה יותר עבור אנשים שחוו רגשות חיוביים ושליליים[34]. מחקר אחר ניתח ניתוחים אפשריים בין אושר ומשמעות בחיים[35]. לא כל התרבויות מבקשות למקסם את האושר[36].

ביהדותעריכה

ביהדות ממעטים להגדיר את ה"אושר" או להציב אותו כיעד, ועוסקים יותר במושג ה"שמחה" והיעוד. כבר בתנ"ך (חומש דברים) מוזכרת השמחה כחובה עיקרית בעבודת האל: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב".

האושר האמיתי על פי היהדות מושג רק בחיי העולם הבא ואליו יש לשאוף, כדברי הרמח"ל במסילת ישרים: "האדם לא נברא אלא להתענג על ה', ולהנות מזיו שכינתו ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא... היום לעשותם, ומחר לקבל שכרם".

חשיבות השמחה נזכרת רבות בספרות התורנית, בעיקר בתורת החסידות, ובמשנה תוקף בתורתו של רבי נחמן מברסלב אשר משפטו הידוע הפך לציטוט מוכר: מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. בחסידות מבואר הקשר שבין השמחה לתכונות חיוביות אחרות, ולבריאות הכללית של הנפש, ומכאן לעבודת האל ראויה יותר.

משמעותה המילולית של המילה אושרעריכה

מקור המילה "אושר" בתנ"ך, והיא נובעת מהמילה אישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו, והוא נטול ספקות. לדוגמה משמש הפסוק בחומש בראשית (פרשת ויצא) "באושרי כי אישרוני בנות" שפירושו שלאה הרגישה מאושרת משום שהיא קיבלה אישור מהבנות שהיא אכן אישה הגונה. אמנם השימוש המקובל במילה אינו מתייחס לאושר כאל אישור, אך מתחת לפירוש הרגיל מסתתרת ההנחה הפסיכולוגית שמרכיביו של האושר הם הגורמים לאדם להרגיש שיש אישור לפעולותיו ואישיותו.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי, (2012). זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית. הוצאת אופוס.
  2. ^ Objective Happiness in Well-being the foundations of hedonic psychology. Kahneman at all editors. 1999
  3. ^ הרצאה, ומאמר שלא פורסם
  4. ^ Social Indicators Research', Is Happiness Relative, 'Ruut, Veenhoven .(1991),
  5. ^ Pursuing Happiness: The Architecture of Sustainable Change
  6. ^ The functional neuroanatomy of emotion and affective style
  7. ^ Gallup Inc, People Worldwide Are Reporting a Lot of Positive Emotions, Gallup.com (בAmerican English)
  8. ^ ד"ר דליה רזינצקי: חדר כושר לאושר - מדוע אושר זה עניין של תרגול?
  9. ^ נטלי סמסון, פסיכולוגית חיובית ממכון מיטיב, מיינדסט
  10. ^ מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחההקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחההקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14
  12. ^ Professor Routledge, Clay (2012), "Are Religious People Happier Than Non-religious People?", Psychology Today.(הקישור אינו פעיל, 18.5.2019)
  13. ^ Research by Tahor, Grundtvig (2011-04-01). "Praying for Dopamine". Lab Times. p. 12. Retrieved 2014-01-24. "Religious prayer is a form of frequently recurring behaviour capable of stimulating the dopaminergic reward system in practicing individuals"
  14. ^ ענבל בהונקר, אשרי המאמין. מחקר חדש: אנשים שמאמינים באלוהים מאושרים יותר מאתאיסטים ומתמודדים טוב יותר עם צרות, מרץ 2008, באתר nrg.
  15. ^ Ellison, C.G. Religious involvement, social ties, and social support in a southeastern community. Journal of the Scientific Study of Religion 1994;33:46–61.
  16. ^ Strawbridge, W.J., Shema, S.J., Cohen, R.D., et al. Religious attendance increases survival by improving and maintaining good health behaviors, mental health, and social relationships. Ann Behav Med. 2001;23:68–74.
  17. ^ Clinical Implications of Research on Religion, Spirituality, and Mental Health. Marilyn Baetz & John Toews. La Revue canadienne de psychiatrie, vol 54, no 5, mai 2009
  18. ^ Burris, C.T. Religious Orientation Scale. In: Hill, P.C. & Hood, R.W. Jr., editors. Measures of religiosity. Birmingham (AL): Religious Education Press; 1999. p 144–153.
  19. ^ Paul, Pamela (2005-01-09). "The New Science of Happiness". Time.
  20. ^ נכון לשנת 2012
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 In U.S., Very Religious Have Higher Well-Being Across All Faiths, מכון גאלופ
  22. ^ Evidence of the impact of religiosity on Mental Health, Alexander Moreira-Almeida; Francisco Lotufo Neto; Harold G Koenig, 2006
  23. ^ Smith, Timothy; Michael McCullough, and Justin Poll (2003). "Religiousness and Depression: Evidence for a Main Effect and Moderating Influence of Stressful Life Events". Psychological Bulletin 129 (4): 614–36. doi:10.1037/0033-2909.129.4.614. PMID 12848223.
  24. ^ Hackney, Charles H; Glenn S. Sanders (2003). "Religiosity and Mental Health: A Meta–Analysis of Recent Studies". Journal for the Scientific Study of Religion 42 (1): 43–55. doi:10.1111/1468-5906.t01-1-00160.
  25. ^ Moreira-Almeida, Alexander; Francisco Lotufo Neto, and Harold G. Koenig (September 2006). "Religiousness and mental health: a review". Rev. Bras. Psiquiatr. [serial on the Internet] 28 (3): 242–250. doi:10.1590/S1516-44462006005000006. PMID 16924349.
  26. ^ האם אנו כבר מאושרים?, פברואר 2006, מכון PEW(הקישור אינו פעיל, 18.5.2019)
  27. ^ "התאבדויות בישראל לפי מגזר:יהודים וערבים", מאת נעמי שלג מי-עמי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2010
  28. ^ "פרופיל האדם המאושר, גרסת הסקר החברתי", באתר הלמ"ס(הקישור אינו פעיל, 18.5.2019)
  29. ^ דתיים מאושרים מחילוניים, ד"ר ברוך אליצור
  30. ^ מהסקר: דתיים מאושרים יותר, באתר כלכליסט, מרץ 2009
  31. ^ ההבדלים בין המינים אף הם נידונים אך אינם מעניין הערך "דת ואושר", אלא שלא פורסמו הממוצעים המדויקים עבור כל מגזר ולכן הובאו הנתונים במדויק
  32. ^ "על התועלתיות", ג'ון סטיוארט מיל, פרק שני
  33. ^ Positive Emotion and Psychopathology Lab - Director Dr. June Gruber, www.gruberpeplab.com
  34. ^ https://www.researchgate.net/publication/224856302
  35. ^ Scott Barry Kaufman, The Differences between Happiness and Meaning in Life, Scientific American Blog Network (באנגלית)
  36. ^ Study sheds light on how cultures differ in their happiness beliefs, phys.org (בAmerican English)