היבא יזבק
הֶיבָּא יַזְבַּק (בערבית: هبة يزبك, תעתיק מדויק: הֶבָּה יַזְבַּכּ; נולדה ב־8 ביולי 1985) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד בסיעת הרשימה המשותפת, פעילה חברתית ופמיניסטית ערבייה-ישראלית.
לידה |
8 ביולי 1985 (בת 34) נצרת, ישראל ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||
השכלה | תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון נוסף בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וייעוץ חינוכי מטעם אוניברסיטת חיפה | ||||
עיסוק | פעילה פוליטית וחברתית, חוקרת בתחום מדעי החברה | ||||
מפלגה |
ברית לאומית דמוקרטית ![]() | ||||
| |||||
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
יזבק נולדה בנצרת להיסטוריון מחמוד יזבק.
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון נוסף בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וייעוץ חינוכי (במסגרת תוכנית מצטיינים בחינוך) מטעם אוניברסיטת חיפה. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל אביב, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. חוקרת קולוניאליזם התיישבותי, מגדר ומרחב, עם התמקדות בנושא העקורים הפלסטינים בתוך ישראל.[1]
שימשה כמזכירת ועד הסטודנטים הערבים. ניהלה את ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות (קואליציה של ארגוני נשים וזכויות אדם) בין השנים 2009–2015, הובילה עם שאר החברות בוועד את תיקון חוק גיל הנישואין והעלאתו מ-17 ל-18 שנה.
היא חוקרת ראשית של הסקר המקיף הראשון שנערך בקרב העקורים הפלסטינים בישראל מטעם עמותת הגליל. תחומי התמחותה הם: היסטוריה חברתית של הפלסטינים, היסטוריה שבעל פה, הגירה מאולצת, העקורים הפלסטינים בישראל, מגדר ופמיניזם ופוליטיקה פלסטינית.[2]
בין השנים 2009–2015 ניהלה את וועד הפעולה לשוויון בענייני אישות ופעלה לקידום מצבן של נשים ערביות בכלל ובענייני אישות בפרט.
בשנת 2017 ראה אור ספר משותף שלה ושל פרופ' ליאת קוזמא, "מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל" בהוצאת פרדס. המאמרים בספר (שנכתבו על ידי משפטנים, סוציולוגים וחוקרי המזרח התיכון) בוחנים את הקשר בין מעמד הפלסטינים בישראל ליחס המדינה כלפיהם, ולהשלכותיו של יחס זה על מעמד האישה בחברה בכלל, ועל מעמד הנשים במערכת המשפט לענייני משפחה בפרט.[3]
התראיינה על זכויות המיעוט הערבי בישראל בכלל, ועל מצב הנשים הערביות בישראל ומעמדן בפרט.[4][5]
פעילות פוליטיתעריכה
יזבק התמודדה מטעם מפלגת בל"ד בבחירות לכנסת התשע עשרה. היא שובצה במקום השישי ברשימה ולא נכנסה לכנסת.
בבחירות לכנסת העשרים ואחת היא נבחרה במקום השני ברשימת בל"ד, מוקמה במקום הרביעי ברשימת רע"ם-בל"ד, ונבחרה כחברת הכנסת העשרים ואחת.
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים שובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8.
בפוסטים שפרסמה כינתה יזבק את סמיר קונטאר בתואר שאהיד, בירכה את ראווי סולטאני עם שחרורו ממאסר, שריצה בגין עבירות ריגול אחרי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, והביעה געגוע לנאצר.[6] בערעור לבית המשפט העליון בנושא פסילת הרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, צויינו התבטאויותיה בפייסבוק משנת 2014. השופטים כתבו כי אכן דבריה יכולים "להתפרש כהבעת הזדהות ותמיכה מצדה בגורמים שונים הנוטלים חלק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור", אך נמנעו מפסילתה לכנסת מכיוון שבקשת הפסילה הייתה של הרשימה המשותפת כולה ולא של יזבק עצמה.
חיים אישייםעריכה
יזבק מתגוררת בנצרת, נשואה ואם לילד.[7]
קישורים חיצונייםעריכה
- היבא יזבק, באתר הכנסת
- היבא יזבק, ברשת החברתית פייסבוק
- היבא יזבק, ברשת החברתית טוויטר
- היבא יזבק, באתר כנסת פתוחה
- הפרופיל של היבא יזבק, באתר a-list
- פרסומים של היבא יזבק, באתר "אקדמיה" (באנגלית)
- חסן שעלאן, "נתניהו, תלמד מבל"ד מהו צדק". ריאיון עם "היורשת של חנין זועבי", באתר ynet, 20 באפריל 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ תיאור כמשתתפת בכנס, באתר האגודה הסוציולוגית הישראלית
- ^ הפרופיל של היבא יזבק, באתר a-list
- ^ הספר "מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל", באתר הוצאת פרדס
- ^ פאנל הדרת נשים בפוליטיקה - היבא יזבק, באתר יוטיוב (בערבית) (עם כתוביות בעברית)
- ^ הרצאה של היבא יזבק בשפה הערבית על המאבק הפמיניסטי של מפלגת בל"ד, באתר יוטיוב
- ^ למה לא נפסלה היבא יזבק מבל"ד? לא בגלל ביה"מ העליון ניב שטנדל, 26.8.19
- ^ כתב תשובה לוועדת הבחירות המרכזית (בעמוד 6), באתר ועדת הבחירות המרכזית 2019