פתיחת התפריט הראשי

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת המכהנת (2019–ואילך)
(הופנה מהדף הכנסת ה-21)
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל
יולי אדלשטיין, מונה בשלישית לכהן כיו"ר הכנסת.

הכנסת העשרים ואחת היא הכנסת המכהנת כעת לאחר שנבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודכסי[1].

את אמונה של כנסת זו אמורה לקבל ממשלת ישראל השלושים וחמש, לאחר שתורכב על ידי חבר הכנסת בנימין נתניהו אשר קיבל את המנדט לכך מנשיא המדינה.

אם לא תוקדמנה, תיערכנה הבחירות לכנסת הבאה אחריה ב-31 באוקטובר 2023 (ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד).

תוכן עניינים

חלוקת המושבים בכנסת ה-21עריכה

 
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 35 מושבים
     מפלגות השמאל: 10 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים
  ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ואחת

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21עריכה

רשימה ראש הרשימה מושבים
הכנסת ה-21 הכנסת ה-20
הליכוד בנימין נתניהו 35[2] 30
כחול לבן בני גנץ 35 11[3]
ש"ס אריה דרעי 8 7
יהדות התורה יעקב ליצמן 8 6
העבודה אבי גבאי 6 18[4]
חד"ש-תע"ל איימן עודה 6 5
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 5 5[5]
איחוד מפלגות הימין רפי פרץ 5 5[6]
כולנו משה כחלון 4 10
מרצ תמר זנדברג 4 5
רע"ם-בל"ד מנסור עבאס 4 8

גושים פוליטייםעריכה

  • גוש הימין: הליכוד, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין, כולנו – 49 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 16 מושבים
  • גוש המרכז: כחול לבן – 35 מושבים
  • גוש השמאל: העבודה, מרצ – 10 מושבים
  • גוש הערבים: חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד – 10 מושבים

חברי הכנסתעריכה

הליכוד בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, גלעד ארדן, גדעון סער, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, זאב אלקין, חיים כץ, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, אלי בן-דהן[2], שרן השכל, מיכל שיר, קטי שטרית, פטין מולא, מאי גולן, עוזי דיין, אריאל קלנר, אוסנת מארק
כחול לבן בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש-הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, ר'דיר מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, איתן גינזבורג, גדי יברקן, עידן רול, יוראי להב-הרצנו
ש"ס אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס
חד"ש-תע"ל איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, יוסף ג'בארין
העבודה אבי גבאי, טל רוסו, איציק שמולי, סתיו שפיר, שלי יחימוביץ', עמיר פרץ
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי
איחוד מפלגות הימין[2] רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', מוטי יוגב, אופיר סופר, עידית סילמן
מרצ תמר זנדברג, אילן גילאון, מיכל רוזין, עיסאווי פריג'
כולנו משה כחלון, אלי כהן, יפעת שאשא-ביטון, רועי פולקמן
רע"ם-בל"ד מנסור עבאס, מטאנס שחאדה, עבד אל-חכים חאג' יחיא, היבא יזבק

מאפייני חברי הכנסתעריכה

חברי כנסת חדשיםעריכה

אל הכנסת העשרים ואחת נכנסו מספר שיא של 49 חברים חדשים, 24 מתוכם מטעם רשימת כחול לבן.

בנוסף להם מכהנים שני ח"כים (גדעון סער ובועז טופורובסקי) שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים; 4 חברי כנסת (יואב גלנט, משה יעלון, אריה דרעי ואוסאמה סעדי) שהתפטרו מהכנסת העשרים במהלך כהונתה ונבחרו מחדש לכנסת ה-21; 3 חברי כנסת (משה כחלון, מאיר פרוש ויצחק כהן) שהפסיקו את חברותם בכנסת ה-20 על-פי "החוק הנורווגי" ונבחרו מחדש לכנסת הנוכחית וכן חברת כנסת אחת (יוליה מלינובסקי) שהחלה את כהונתה במהלך הכנסת ה-20 בעקבות הפסקת חברותו בכנסת של ח"כ אביגדור ליברמן עם כניסתו לממשלה במסגרת "החוק הנורבגי" וכהונתה הסתיימה במהלך כהונת הכנסת ה-20 עם התפטרות ח"כ ליברמן מן הממשלה.

יהודים דתייםעריכה

בכנסת זו 31 יהודים דתיים (אורתודוקסים), מתוכם כל 16 חברי המפלגות החרדיות וכל 5 חברי איחוד מפלגות הימין. מספר זה דומה למספר בכנסת שעברה (30), ונמוך מבכנסות שלפניהן. בכנסת זו מכהנת חברת כנסת חרדית אחת, עומר ינקלביץ', האישה החרדית השנייה בכנסת (הראשונה הייתה צביה גרינפילד ממרצ).

נשיםעריכה

בעת השבעת הכנסת העשרים ואחת היו בה 29 נשים - מספר המחזיק אף הוא בשיא, יחד עם המספר בכנסת הקודמת:[7]

להט"ביםעריכה

לכנסת העשרים ואחת נבחרו 5 להט"בים - מספר שיא, לאחר בחירתם של שלושה חברי כנסת חדשים מטעם רשימת כחול לבן, נוסף על השניים שהיו בכנסת הקודמת:

לא-יהודיםעריכה

לכנסת העשרים ואחת נבחרו 12 לא-יהודים, מתוכם 2 דרוזים ו-10 ערבים. מספר זה נמוך מבכנסת הקודמת, אך זהה לזה שהיה בעת בחירת זו שלפניה:

יוצאי מערכת הביטחוןעריכה

בכנסת זו ישנם 11 חברי כנסת בדרגות אלוף משנה (מיל') ומעלה בצה"ל:

4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

דוקטורים ופרופסוריםעריכה

בכנסת העשרים ואחת ישנם רק 9 בעלי תואר דוקטור לעומת 17 בכנסת הקודמת (בכנסת זו אין פרופסורים לעומת הכנסת הקודמת, בה כיהנו 2 פרופסורים):

יוצאי אתיופיהעריכה

בכנסת זו שני חברים יוצאי אתיופיה: פנינה תמנו-שטה ממפלגת יש עתיד וגדי יברקן ממפלגת תל"ם, שניהם חברי סיעת כחול לבן.

מספר יוצאי אתיופיה בכנסת בעת היבחרה גבוה יותר מבכנסת שעברה, אז נבחר רק אחד (אברהם נגוסה), אם כי חברת הכנסת תמנו-שטה נכנסה בהמשך. עם זאת, גם בשלושת הכנסות שקדמו להן נבחרו שני נציגים.[8]

קרובי משפחהעריכה

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים במקביל כח"כים מטעם חד"ש-תע"ל.

התחייבות לחילופי גבריעריכה

על פי התחייבותו של הרב רפי פרץ, לאחר השבעת הממשלה השלושים וחמש, צפויים ראשי איחוד מפלגות הימין - הרב פרץ ובצלאל סמוטריץ' - לכהן כשרים בממשלה ולהתפטר מהכנסת לצורך כניסתם של אורית סטרוק ואיתמר בן-גביר, זאת לאחר חקיקת והפעלת "החוק הנורווגי"[9].

פעולות עיקריותעריכה

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים ואחת, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-30 באפריל 2019. את הישיבה פתח נשיא המדינה ראובן ריבלין שהעביר את ניהולה ליושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שלישית כיושב ראש הכנסת.

חקיקהעריכה

בעלי תפקידיםעריכה

בעלי תפקידים בכנסת ה-21
התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת ישראל אייכלר יהדות התורה
מאיר כהן כחול לבן
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת מיקי זוהר הליכוד בשמה הזמני "הועדה המסדרת"
ועדת הכספים משה גפני יהדות התורה
ועדת הכלכלה
ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר הליכוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה
ועדת החוקה, חוק ומשפט
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת החינוך, התרבות והספורט
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
ועדה לענייני ביקורת המדינה
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
ועדת המדע והטכנולוגיה
ועדת האתיקה
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה מיוחדת לפניות הציבור
הוועדה לזכויות הילד
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד הליכוד
יושב ראש סיעת כחול לבן אבי ניסנקורן כחול לבן
יושב ראש סיעת ש"ס ש"ס
יושב ראש סיעת יהדות התורה יעקב אשר יהדות התורה
יושב ראש סיעת חד"ש-תע"ל חד"ש-תע"ל
יושב ראש סיעת העבודה איציק שמולי העבודה
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת איחוד מפלגות הימין איחוד מפלגות הימין
יושב ראש סיעת מרצ מרצ
יושב ראש סיעת כולנו כולנו
יושב ראש סיעת רע"ם-בל"ד רע"ם-בל"ד
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה
ראש האופוזיציה
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים ואחת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דחיית ישיבת הפתיחה לאחרי חול המועד פסח נעשתה על פי חוק הכנסת, וכן דחייה נוספת לאחרי חג הפסחא על פי סמכותו של יושב ראש הכנסת
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אלי בן-דהן נבחר מטעם מפלגת אח"י בתוך רשימת הליכוד, וצפוי לעבור לסיעת איחוד מפלגות הימין
  3. ^ מספר המנדטים של יש עתיד בכנסת ה־20
  4. ^ בבחירות לכנסת ה-20 רצה ברשימה אחת עם מפלגת התנועה אשר זכתה ב-24 מנדטים. ביום 1 בינואר 2019 אישרה ועדת הכנסת את פיצול הסיעה, כך שמטעם מפלגת העבודה נותרו בכנסת 18 ח"כים ומטעם מפלגת התנועה - 6 ח"כים
  5. ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה המפלגה ב-6 מנדטים, אך ביום 15 במרץ 2017 הכריזה ועדת הכנסת על ח"כ אורלי לוי כעל פורשת מסיעתה
  6. ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה הבית היהודי ב-8 מנדטים, אך ביום 30 בדצמבר 2018 אישרה הכנסת את התפלגות הסיעה לשתיים - מטעם סיעת הבית היהודי נותרו בכנסת 5 ח"כים ומטעם סיעת הימין החדש שהוקמה באותו המועד - 3 ח"כים
  7. ^ בכנסת העשרים נבחרו 29 נשים, ובמהלך כהונתה עלה המספר ל-35. להרחבה ראו: הכנסת העשרים#נשים בכנסת
  8. ^ לפירוט ראו: פרק בנושא, בערך ישראלים יוצאי אתיופיה
  9. ^ הרב פרץ: הבטחות מקיימים, באתר ערוץ 7, 17 באפריל 2019
הקודמת:
הכנסת העשרים
הכנסת העשרים ואחת הבאה: