סמיר קונטאר
סמיר קונטאר (בערבית: سمير القنطار, תעתיק מדויק: סמיר אלקנטאר; 20 ביולי 1962 – 19 בדצמבר 2015) היה מחבל לבנוני דרוזי, שהשתתף בפיגוע בנהריה ב־22 באפריל 1979, שבו נרצחו בני משפחת הרן והשוטר אליהו שחר. הוא הורשע ברצח שני אזרחים ישראלים ושוטר אחד, חטיפה וניסיון לרצח, ונידון לחמישה מאסרי עולם ו־47 שנות מאסר.[1] ב־16 ביולי 2008 השתחרר ושב ללבנון, במסגרת עסקה עם חזבאללה שכללה את החזרת גופות החיילים החטופים הישראלים אלדד רגב ואודי גולדווסר.
 | |
| קונטאר בזמן ביקורו בקבר חאפז באיראן, 2009 | |
| לידה |
20 ביולי 1962 עביה (אנ'), לבנון  |
|---|---|
| נהרג |
19 בדצמבר 2015 (בגיל 53) ג'רמאנא, סוריה |
| מדינה |
לבנון |
| השכלה |
האוניברסיטה הפתוחה |
| השתייכות |
 חזבאללה |
| פעולות ומבצעים | |
|
הסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
  | |
לאחר שחרורו שב קונטאר לעסוק בטרור בשליחות חזבאללה. ב-2015 הכריזה עליו ארצות הברית כ"טרוריסט בין-לאומי". ב-19 בדצמבר 2015 נהרג בפיצוץ בג'ראמנה שבסוריה, במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה. יומיים לאחר מכן קיבל צבא סוריה החופשי אחריות על מותו. עם זאת חזבאללה כופרים בכך: לפי גרסתם הוא מת כאשר נפגע הבניין שבו שהה מטיל ששיגר חיל האוויר הישראלי.[2]
ילדותו
עריכהקונטאר נולד בעביה (אנ') שבהר הלבנון למשפחה דרוזית חילונית ואמידה, שלה שלושה בנים וחמש בנות. אביו היה שף בחברת המסעדנות הבין-לאומית 'אלביר אבילא', ולכן נעדר מהבית רוב הזמן, ואימו הייתה עקרת בית. כשהיה בן 13 וחצי, באפריל 1975, גויס דרך המפלגה הסוציאליסטית לחזית העממית לשחרור פלסטין לתפקיד במפקדתה הראשית שישבה בלבנון. שמו בארגון היה נביל אחמד קאסם. לאחר פיצול הארגון ב-1976, בעוד אחמד ג'יבריל נשאר עם השם המקורי, עבר קונטאר לחזית לשחרור פלסטין עם מוחמד זיידאן, המכונה אבו אל-עבאס, שהיה ממונה על ההסברה והפך למפקדו העליון של הארגון.
פעולות טרור
עריכהניסיון פיגוע באוטובוס
עריכהב-31 בינואר 1978, בהיותו בן 15 וחצי, יצא קונטאר לירדן דרך דמשק עם אנשים נוספים מארגונו, במטרה לחצות את נהר הירדן ולחטוף אוטובוס ישראלי באזור בית שאן ולדרוש את שחרורם של 20 מחבלים, בהם קוזו אוקמוטו. בעקבות מודיעין מוקדם שהועבר לשירותי הביטחון של ירדן נעצרו קונטאר ושותפיו וישבו בכלא הירדני בעמאן 11 חודשים, עד סוף שנת 1978.
הפיגוע בנהריה
עריכה
ערך מורחב – הפיגוע בנהריה (1979)
ב-22 באפריל 1979, בהיותו בן שש עשרה וחצי בלבד, הוביל סמיר קונטאר חוליה בת ארבעה מחבלים מלבנון, שהשתייכו לחזית לשחרור פלסטין. בשעת חצות הם הגיעו בסירת גומי לנהריה וירדו לחוף. אנשי החוליה ירו על רכב משטרה, ומהירי נהרג השוטר אליהו שחר. אחר כך פרצו לדירתו של צ'רלי שפירא, והוא הרג בירייה אחד מהמחבלים. יתר השלושה פרצו לדירתם של בני משפחת הרן בטרם הגיעה תגבורת של כוחות משטרה. הם לקחו כבני ערובה את דני הרן בן ה-31 עם בתו בת הארבע עינת. האם, סמדר, הצליחה להסתתר בבוידעם מעל חדר השינה עם בתה בת השנתיים יעל ועם שכנה.
לאחר תפיסת בני הערובה נלקחו דני ועינת אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות עם שוטרים ועם חיילי צה"ל. סמיר קונטאר ירה בדני הרן מטווח קצר בגבו ורצח אותו מול עיניה של בתו עינת, ולאחר מכן רצח גם את עינת, כשרוצץ בקת הרובה את גולגולתה כנגד סלע. בביתם, בבוידעם, נחנקה למוות בתה בת השנתיים של סמדר, יעל, תוך כדי ניסיונותיה של האם להשתיקה כדי שלא יתגלו על ידי החוליה.
בחילופי היריות שהיו על החוף נהרג אחד מאנשי החוליה של קונטאר. קונטאר ואיש החוליה הרביעי, אחמד אברס, נתפסו. זה האחרון שוחרר על ידי ישראל בעסקת ג'יבריל בשנת 1985, שבה שוחררו 1,150 אסירים בתמורה לשלושה חיילים ישראלים.
התמיכה בסמיר קונטאר
עריכהקונטאר נשפט והורשע ברצח בני משפחת הרן (דני ועינת) ובהריגת שני השוטרים. הוא הודה במעשיו, אך לימים הביע הסתייגות מהם, ואמר בריאיון ל"מעריב" כי מוטב היה לתקוף יעדים צבאיים ולא אזרחיים. הוא גם הודה בריאיון כי הילדה עינת הרן הייתה חפה מפשע וכי היה עליו לשמור על חייה.[3] בהזדמנויות אחרות כפר באשמה כי רצח את עינת, למרות הודאה מפורשת שעליה חתם והממצאים הפתולוגיים.
בתקופת מאסרו נחשב בלבנון כשבוי מלחמה. בשנים האחרונות למאסרו עיקר התמיכה בו הגיעה מאנשי חזבאללה או מבעלי בריתו הפוליטיים של הארגון בלבנון. זאת אף שקונטאר ראה עצמו אדם חילוני ודבק באידאולוגיה קומוניסטית הרחוקה מהאידאולוגיה של חזבאללה. אחיו של סמיר, בסאם קונטאר, ייצג את עניינו של אחיו בלבנון. לעומת זאת הוריו של קונטאר התנגדו למעשהו.
רק ביולי 2008, 30 שנים לאחר הפיגוע בנהריה נחשפו פרוטוקולים ועדויות ממשפטו של הרוצח.[4]
קונטאר זכה לתמיכתה של היבה יזבק, חברת כנסת ערבייה-ישראלית מטעם בל"ד המהווה חלק מהרשימה המשותפת.
החילופים המוצעים עם רון ארד
עריכהב-2004 הסכימה ישראל לשחרר כ-400 אסירים בתמורה לשחרורם של איש העסקים אלחנן טננבוים ושל גופותיהם של שלושת חטופי הר דב, שהוחזקו בידי ארגון חזבאללה מאז שנת 2000. מנהיג חזבאללה חסן נסראללה סירב לבצע את העסקה אלא אם כן היא תכלול גם את קונטאר. "תנאי חזבאללה הפכו ברורים ומוגדרים, ואנו דבקים בהם בכל הנסיבות", הצהיר נסראללה.[5] ישראל הסכימה אז לשחרר גם את קונטאר, אבל רק לאחר שחזבאללה יספק "ראיות מוצקות" על גורלו של רון ארד, נווט חיל האוויר הנעדר בלבנון מאז שנת 1986.[6] היות שחזבאללה לא סיפק מעולם מידע מוצק על ארד, המשיכה ישראל להחזיק בסמיר קונטאר. עם זאת עסקת חילופי השבויים אכן יצאה לפועל.
מעודד מחילופי השבויים, הצהיר חמאס כמה ימים מאוחר יותר שאנשיו גם הם יחטפו חיילים ישראלים כדי להביא לשחרורם של אסירים פלסטינים. בה בשעה הבטיח נסראללה לתומכיו כי חזבאללה ימשיך לחטוף ישראלים עד אשר לא יישאר בבתי הכלא הישראליים "אף אסיר אחד".[7] ב-8 ביולי 2005 פרסם "מעריב" ריאיון שערכה הכתבת חן קוטס-בר עם קונטאר בכלא הדרים. בריאיון גילה קונטאר כי עורך הדין שלו העביר לו מסר מגורמים פוליטיים בלבנון שביקשו ממנו להציג מועמדות לפרלמנט הלבנוני מטעמם. קונטאר סירב לחשוף את זהות הגורמים. הוא אמר שסירב להצעה כיוון שחשב כי אין הוא יכול למלא את התפקיד מן הכלא, וכי אינו מעוניין לנצל את מצבו כמנוף פוליטי. הוא הוסיף עוד כי הוא עוקב אחרי האירועים בלבנון באמצעות הטלוויזיה והרדיו וכי הוא מקווה שהחברה הלבנונית תהפוך בסופו של דבר לחברה חילונית ללא חלוקה עדתית.[3]
תוכנית לבנון
עריכהבשנת 2006 הפך קונטאר לחלק מתוכנית מדינית מורכבת יותר, שניסו לקדם ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ושליח האו"ם למזרח התיכון טריה לארסן.[8] תוכנית זו כללה שישה שלבים:
- האו"ם יסמן את הגבול בין לבנון ובין סוריה;
- סוריה תכריז רשמית כי חוות שבעא הן טריטוריה לבנונית;
- צבא לבנון יתפוס עמדות על גבולה הדרומי של לבנון עם ישראל;
- ישראל תיסוג מחוות שבעא ותעביר אותן ללבנון; חיל האוויר הישראלי יפסיק את טיסותיו מעל שמי לבנון;
- סניורה יכריז רשמית על סיום הכיבוש הישראלי, וכל המיליציות, כולל חזבאללה, יתפרקו מנשקן;
- ייעשה כל שאפשר כדי לחקור מה עלה בגורלו של רון ארד; ישראל תשחרר את סמיר קונטאר ואת כל שאר האסירים הלבנונים; חזבאללה יסתלק מאזור הגבול עם ישראל.
האירועים שהובילו לשחרורו של קונטאר
עריכהב-12 ביולי 2006 תקף ארגון חזבאללה סיור ישראלי באזור הגבול עם לבנון וחטף שני חיילים, צעד שהוביל למלחמת לבנון השנייה. הכוונה הייתה לשחררם בתמורה לסמיר קונטאר. בראיונות שניתנו אחר כך ברשת הטלוויזיה של חזבאללה אל-מנאר, ד"ר מוחמד ג'וואד ח'ליפה, שר הבריאות של לבנון, בירך את חזבאללה על "פעולותיו הכבירות" ואמר כי "ללבנון הזכות לקבל בחזרה את שבוייה ולשחררם". עלי עמאר, חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, הביע את דעתו כי "בפרט בשלב בסיסי זה בתולדות המולדת והאומה, הממשל הנוכחי היה אמור להביע סולידריות עם עמו ולתת לסמיר קונטאר לחוש כי הוא לבנוני פר אקסלנס".[9]
כשלב מקדים לעסקה גורש נסים נסר ב-1 ביוני 2008 ללבנון.[10]
ב-29 ביוני 2008 אישרה ממשלת ישראל, ברוב של 22 שרים מול 3, עסקת חילופי שבויים, שבה אמורים היו קונטאר ו-4 אסירים נוספים להשתחרר.[11] בתמורה אמורה הייתה ישראל לקבל לידיה מחזבאללה את החיילים החטופים אלדד רגב ואודי גולדווסר, וכן לקבל מידע על הנווט השבוי רון ארד.[12]
העסקה המוצעת עוררה חילוקי דעות קשים בממשלה ובציבור הישראלי, וזאת בשל העובדה כי על פי ההערכות בעת קבלתה שני החיילים החטופים לא היו בין החיים. מתנגדי העסקה טענו כי ישראל משחררת אסירים חיים ובראשם רוצח כקונטאר, ובתמורה מקבלת גופות. בכך היא מסכנת עיקרון חשוב של 'חיים תמורת חיים ומתים תמורת מתים' וגורמת לכך שבעתיד לא תהיה לארגוני הטרור מוטיבציה לשמור את הישראלים שבידם בחיים. מצדדי העסקה טענו כי כדי למנוע הישנות מקרה טרגי כמקרה רון ארד, יש לאשר את העסקה למרות המחיר הכבד. מול אלה שסברו שאסור לשחררו ללא קבלת מידע על רון ארד, היו במצדדים בשחרורו מי שנימקו זאת בכך שעצם החזקתו גורם לחזבאללה לחטוף חיילים כדי להביא לשחררו, ואילו היו משחררים אותו בעבר, היו נמנעות חטיפות החיילים בצפון.[13][14]
בישיבת הממשלה ב-15 ביולי 2008 אושרה סופית עסקת החילופים, וזאת אף על פי שגורמי הביטחון הכריזו כי אין בדו"ח של חזבאללה על רון ארד מידע חדש. השר בנימין בן אליעזר טען כי העניין סביב ארד היה "מריחה אחת גדולה".[15]
ב-16 ביולי 2008 שוחרר סמיר קונטאר ללבנון במסגרת עסקת החילופים בין ישראל לחזבאללה. הוא התקבל בטקס חגיגי בבירות בלבנון בנוכחות מזכ"ל חזבאללה השייח' חסן נסראללה. במהלך האירוע הצהיר קונטאר שהוא ישוב לפלסטין באמצעות נשק ההתנגדות. למחרת שחרורו מהכלא עלה קונטאר לקברו של עימאד מורנייה,[16] קצין המבצעים הראשי של חזבאללה שנהרג בפיצוץ מטען במכוניתו בדמשק בפברואר 2008.
ב-1992, בהיותו בכלא הישראלי, התחתן קונטאר עם מחבלת ערבייה שפגש במהלך שהותו בכלא. בית משפט ברמאללה הסכים לבקשת האישה לגירושין באפריל 2013.[17][18] כמו כן קונטאר למד לתואר בוגר אוניברסיטה (BA) במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה, שהוענק לו בספטמבר 1998, ואף התחיל ללמוד לתואר שני, אך לא סיימו.[19]
קונטאר נכלל ברשימת האנשים שמשרד הביטחון של ממשלת הממלכה המאוחדת אסר את כניסתם לבריטניה.
חזרה לטרור
עריכהמאז שחרורו פעל קונטאר לעידוד חטיפתם של חיילים ישראלים. בכנס למען האסירים ברצועת עזה ששודר בלוויין, אמר קונטאר: ”אני קורא לארגוני ההתנגדות לחטוף עוד חיילים ישראלים ולא להסתפק בחייל אחד, כי מספרם של האסירים גדול”. עם שחרורו של החייל גלעד שליט משבי חמאס התראיין קונטאר לתחנת הרדיו א-נור של חזבאללה וקרא לארגונים הפלסטינים לחטוף עוד חיילים כדי להביא לשחרורם של האסירים שנותרו כלואים בישראל.[20]
קונטאר והגולן
עריכהמאז 2008 פעל קונטאר בדרכים שונות למען השבת הגולן לריבונות סורית. בנובמבר 2008 הגיע אל גבעת הצעקות, מהצד הסורי של הגבול, ושלהב כ-500 מתושבי הכפרים הדרוזיים מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קנייא, והבטיח להם: ”אני אומר לכם, בקרוב הנשיא אסד יניף את דגל סוריה על אדמת הגולן”.[21] בקיץ 2014 הגיע מידע מהדרוזים בגולן כי קונטאר פועל להקמת תא חזבאללה בגולן הסורי במטרה להחדיר לישראל מחבלים משטחה של סוריה.[22]
בספטמבר 2015 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי קונטאר הוכנס לרשימת הטרור השחורה, ומאותו רגע הוא הוגדר "טרוריסט בין-לאומי".[23]
מותו
עריכהבליל 19 בדצמבר 2015 הותקף בניין בג'ראמנה שמדרום לדמשק. בתקיפה זו נהרג קונטאר עם עוד שבעה פעילי טרור. לפי הערכות שפורסמו בכלי התקשורת, קונטאר ומפקדי חזבאללה נהרגו בעת שתכננו פיגוע טרור נגד ישראל.[24]
רשות השידור של משטר אסד האשימה "טרוריסטים" שחיסלו את קונטאר בטילים,[25] תוך ציון שזה קשור לתמיכת מדינות המפרץ וישראל ב"טרוריסטים". צבא סוריה החופשי קיבל אחריות לחיסול קונטאר ב-21 בדצמבר 2015 ופרסם סרטון ברשתות החברתיות.[26] לטענת חזבאללה, חיל האוויר הישראלי ערך את התקיפה.[27][28] הצבא הסורי החופשי טען כי חזבאללה משקר בטענתו שהייתה מעורבות כביכול של חיל האוויר הישראלי.[26] כחודשיים לאחר האירוע אמר חבר הכנסת עמר בר-לב שמדובר בהצלחה ישראלית, והוסיף: "כאשר נשאלתי אם מדובר בפעולה ישראלית אמרתי שלא אכנס לפעולות מבצעיות. כל חיסול וכל מחבל שמוצא את מותו הוא מבורך ולא משנה אם לנו היה יד בכך או לאו."[29] בריאיון לתוכנית הפטריוטים בערוץ 14 ב-14 בדצמבר 2024 טען השר לשעבר איוב קרא כי קונטאר היה במוצאו שיעי, וכי היותו דרוזי היא "סיפורי פוגי".
קישורים חיצוניים
עריכה
- רועי נחמיאס וחנן גרינברג, קונטאר חזר ללבנון: "השלמה לניצחון במלחמה", באתר ynet, 16 ביולי 2008
- חן קוטס בר, "קשה לי לראות ילדים נהרגים": ריאיון עם סמיר קונטאר, nrg מעריב, 8 ביולי 2005
- חן קוטס בר, אני סמיר קונטאר - אסיר מספר 562885, באתר nrg, 17 ביולי 2008
- תיאור הרצח על ידי סמדר הרן, הניצולה היחידה, וושינגטון פוסט: "The World Should Know What He Did to My Family"
- רון בן ישי, העיתוי והתשתית בגולן: למה חוסל קונטאר?, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
עמירה שגב, סמיר קונטאר בראיון מ-95': "צריך לקבל את ישראל כעובדה קיימת", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2015- דניאל סיריוטי, טרוריסט מגיל ילדות - ועד יומו האחרון, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2015
- אליזבט צורקוב ואסף דוד, ההתנקשות בסמיר קונטאר והשיח הציבורי הערבי על ישראל, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 21 בדצמבר 2015
חיסול השטן | חיסולו של המחבל האכזרי סמיר קונטאר, שהותיר מדינה שלמה בטראומה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 10:38)
רשימת חיסול|סמיר קונטאר, באתר חדשות 13, 15 בדצמבר 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ הודעה בדבר שחרור אסירים לבנונים 13.07.08, באתר שירות בתי הסוהר
- ^ ג'קי חורי, ברק רביד ורויטרס, Hezbollah: Samir Kuntar Killed in Israeli Airstrike on Damascus, 20 בדצמבר 2015 (באנגלית)
- ^ 1 2 חן קוטס-בר, "קשה לי לראות ילדים נהרגים", באתר nrg, 8 ביולי 2005
- ^ The Kuntar File, Exposed-Yediot Aharonot-by Nir Gontarz, אתר משרד החוץ הישראלי, 14 ביולי 2008
- ^ "נסראללה: לא יהיו חילופי שבויים ללא סמיר קונטאר", Canadian Jewish News מ-13 בנובמבר 2003.
- ^ "ישראל מסכימה לשחרר אסירים בעסקה סודית עם חזבאללה", The Irish Times מ-26 בינואר 2004
- ^ "חמאס וחזבאללה מבטיחים לחטוף עוד חיילים ישראלים", סוכנות הידיעות הגרמנית, 30 בינואר 2004.
- ^ "תמרונים דיפלומטיים", Mideast Mirror מ-1 ביוני 2006.
- ^ "דיון בערוץ הטלוויזיה של חזבאללה בלבנון עוסק בהשלכות הפעולה", BBC Worldwide Monitoring מ-13 בינואר 2006.
- ^ רענן בן-צור וחגי עינב, לאחר 6 שנים: המרגל נסים נאסר חזר ללבנון, באתר ynet, 1 ביוני 2008
- ^ הממשלה אישרה את עסקת השבויים, באתר וואלה, 29 ביוני 2008
- ^ רוני סופר, דו"ח חיזבאללה על רון ארד: כנראה אינו בחיים, באתר ynet, 12 ביולי 2008
- ^ שמעון שיפר, הגיע רגע ההכרעה, ידיעות אחרונות, 15 ביוני 2008
- ^ אחיה ראב"ד, מיקי גולדווסר: למה לא החזירו את קונטאר קודם?, באתר ynet, 19 ביוני 2008
- ^ השר בן-אליעזר: הדו"ח על רון ארד הוא מריחה אחת גדולה, באתר ynet, 15 ביולי 2008
- ^ רועי נחמיאס, קונטאר על קבר מורניה: נמשיך בדרך הזאת, באתר ynet, 17 ביולי 2008
- ^ אבי יששכרוף, לבד בביירות: אשתו של סמיר קונטאר מתגרשת, באתר וואלה, 24 באפריל 2013
- ^ יאיר אטינגר, קונטאר: צריך לקבל את ישראל כעובדה קיימת, באתר הארץ, 25 בינואר 2004
- ^ אתר חדשות ערוץ 2, החיים בכלא הישראלי: מרוואן ברגותי יקבל בקרוב תואר דוקטור, באתר גלובס, 14 במרץ 2010
- ^ רועי קייס, קונטאר בירך על העסקה: "לחטוף עוד חיילים", באתר ynet, 19 בנובמבר 2011
- ^ חגי עינב, קונטאר ביקר בגולן: בקרוב נניף את דגל סוריה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2008
- ^ חגי הוברמן, גבול הצפון מתחמם, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2014
- ^ מוחמד דף וסמיר קונטאר הוכנסו לרשימת הטרור האמריקנית, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2015
- ^ רון בן ישי, "קונטאר חוסל בעיצומו של תכנון פיגוע גדול נגד ישראל ברמת הגולן", באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
- ^ סמיר קונטר נפל חלל בהפגזת טילים … אלזועבי: זו עדות נוספת על הקשר בין ישראל לסוכנים במפרץ הערבי, באתר סוכנות הידיעות הערבית הסורית
- ^ 1 2 מערכת וואלה! חדשות, לא ישראל? "צבא סוריה החופשי" קיבל אחריות על חיסול קונטאר, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2015
- ^ רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו, חזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, חוסל בתקיפה ישראלית בדמשק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
- ^ אסף גבור ויוחאי עופר, בכיר חזבאללה סמיר קונטאר חוסל הלילה בסוריה, באתר nrg, 20 בדצמבר 2015
- ^ אלמוג בן זכרי, ח"כ בר לב אישר: חיסול סמיר קונטאר – "הצלחה אדירה של ישראל", באתר הארץ, 28 בפברואר 2016