אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים. מכונה על שם ספרו "מגן אברהם", מהפירושים הבולטים לחלק "אורח חיים" ב"שולחן ערוך".
 | |
| ציור המיוחס למגן אברהם | |
| לידה |
1637 ה'שצ"ז גומבין, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1682 (בגיל 45 בערך) ג' בתשרי ה'תמ"ג קאליש, האיחוד הפולני-ליטאי |
| כינוי | ה"מגן אברהם" |
| מקום קבורה |
 קאליש, פולין |
| מדינה |
 האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום מגורים |
קאליש |
| תקופת הפעילות |
? – 5 באוקטובר 1682 |
| השתייכות |
יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | הלכה, מדרש |
| תפקידים נוספים |
דיין |
| רבותיו | ר' יצחק בן אליקום |
| חיבוריו |
מגן אברהם - פירוש לשולחן ערוך אורח חיים ולתוספתא נזיקין, זית רענן על הילקוט שמעוני |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד בעיר גומבין שבפולין בשנת ה'שצ"ז (1637) לדיין רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי הקוזקים בסכסוכים הנוספים לאחר גזרות ת"ח–ת"ט, בשנת 1655. למד תורה אצל רבי יצחק מפוזנא. בשנת ת"כ הגיע לעיר קאליש בפולין, שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן קיבל משרת ראש ישיבה ותפקיד דיין בבית הדין של רבי ישראל שפירא.
לפי המסופר, כאשר ביקר בעירו רבי שבתי הכהן (הש"ך), התפלא לשמוע מאחד מתלמידי המגן אברהם תשובה מחודדת לשאלה קשה ששאל. אז דרש הש"ך שתינתן לו משרה רבנית. נמצאה לו בסוף רק משרת מו"ץ, שכן לפי הנטען היה עניו מכדי לנשל מישהו ממשרתו. הוא מעולם לא כיהן ברבנות עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. הוא זכה לתהילה מעטה בחייו; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר מותו, הקנה לו את שמו.
לרבי אברהם היה בן בשם רבי חיים, ובת שנישאה לרבי משה יקותיאל קופמן שהיה רבה של קוטנא ומחבר הספר לחם הפנים.
קברו
עריכהרבי אברהם נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל האמרי אמת מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו (דרך סבו הרב יהודה לייב קמינר).
אחרי השואה, נעלם האוהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע. בשנים האחרונות סומן קברו מחדש, במקום המשוער של קבורתו.
יצירתו
עריכההמגן אברהם החל לכתוב את ספרו בשנת תכ"ה, ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת תל"א סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, רבי יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד ואחרים.
בנו היחיד, רבי חיים, שחפץ להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. כתב היד של הספר נפל בידי זרים שלא רצו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, רק חרם מוועד ארבע ארצות שכנע אותם לבסוף להחזירו. בהמשך עמדה לו לרועץ בעיית המימון: הוא הצליח לאסוף בקאליש רק חלק קטן מן הסכום הדרוש. ועמל רב נדרש ממנו, כדי לשכנע את המדפיס רבי שבתי משורר בס להשקיע את יתר הסכום, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז.
מתוך כתביו הרבים שאבדו במשך הזמן, שרדו, מלבד פירושו לאורח חיים שבשולחן ערוך, פירוש לתוספתא נזיקין (ייתכן כי חיבר פירוש לכל התוספתא ורק פירושו לסדר זה שרד), הנדפס כיום צמוד לתוספתא וכן פירוש "זית רענן" על ילקוט שמעוני; פירוש משמעותי ביותר, (הפירוש הנפוץ כיום בשם זה המופיע בשולי דפי הילקוט, הוא רק תקציר מהפירוש המקורי הנפוץ הרבה פחות).
חתנו, רבי משה יקותיאל קויפמן, חיבר כמה ספרים, ובהם "חוקי חיים חוקי דעת", "לחם הפנים" ועוד. בספריו אלו הוא מביא הרבה קטעים מכתבי יד חמיו על החלקים האחרים של השו"ע. בין הקטעים הללו ישנו גם חיבור שלם על שמות אנשים ונשים בגיטין.
בעל המגן אברהם שלח ידו גם בפיוט, שני פיוטים משלו שרדו, האחד לשבועות, השני קינה לתשעה באב (נדפסו על ידי חתנו בספרו חוקי חיים (דפוס ברלין תס), ובסוף ספר לחם הפנים (דפוס הענא תעו, דפים עד ב-עה א). הקינה בנויה על מאמרי חז"ל הבאים: "עשר (דרגות) קדושות בארץ ישראל" (משניות כלים א, ו), "עשרה דברים נאמרו בירושלים" (ב"ק פב, ב), "עשר מסעות נסעה שכינה וכנגדן גלתה סנהדרין" (ר"ה לא, א). בעשרים בתי הפיוט הוא משלב לסירוגין, בבית האחד: אחת מדרגות הקדושה שאבדו ואחד מהדברים שהיו בירושלים ואבדו, ובמשנהו: אחת מגלויות השכינה ואחת מגלויות הסנהדרין.
פירושו לשו"ע
עריכהפירושו "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. דבריו מאוד קצרים, עם הרבה הפניות לעיין במקומות אחרים בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו הסתומים, כשהמפורסם שבהם הוא פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. פירושים אחרים שנכתבו הם "אשל אברהם" (בתוך "פרי מגדים") של רבי יוסף תאומים, "בגדי ישע" של שמואל בן יוסף הלוי מביאליסטוק, "יד אפרים" ו"לבושי שרד". מלבד הפירושים והביאורים השיטתיים, דנים האחרונים השונים רבות בשיטתו. וכן ישנם חיבורים חשובים רבים המסתמכים על המגן אברהם כפוסק המרכזי, כמו שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.
בפירוש המגן אברהם, הרב גומבינר מרבה להתווכח בקיצור נמרץ עם דעות אחרות תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, הכל תוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעותיו של רבי שמואל בן יוסף בספריו "עולת תמיד" ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותן מכל וכל[1].
שם הספר
עריכההמחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו כיצד יקרא לספרו כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו, שהדפיס את הביאור יחד עם ביאורו של הט"ז, החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, אם בשל רצונו לכבד את אביו או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של רבי אברהם מגן אברהם נ"י, כאשר נ"י הוא ראשי תיבות של השם המקורי; וחיבורו של רבי דוד – מגן דוד ט"ז, כאשר ט"ז הוא ראשי תיבות של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - מגיני ארץ. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה משום שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה, שנדפס כחמישים שנה קודם לפירושו על אורח חיים, קרוי כך.
משפחתו
עריכה- בנו, רבי חיים
- בתו, נישאה לרבי משה יקותיאל קופמן רבה של קוטנא ומחבר הספר לחם הפנים
מתלמידיו
עריכה- רבי מאיר איזנשטט (“מהר"ם א"ש”)
- רבי אליה שפירא (מחבר הספרים “אליה רבה” ו“אליה זוטא”)
קישורים חיצוניים
עריכה
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר חיים הלוי גומבינר", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 17, באתר היברובוקס
- שבח קנביל, תולדות המגן אברהם, בתוך: תולדות גדולי ההוראה, ניו יורק תשט"ו, עמ' 99, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אברהם אבלי גומבינר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 15-8, באתר היברובוקס
- אברהם אבלי הלוי גומבינר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "אברהם אבלי גומבינר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דיון על אופי חיבורו "מגן אברהם" בא בדברי אליעזר יהודה בראדט, קריאת פרשת זכור ופרשת פרה דאורייתא, מתוך הנ"ל, "פרשנות השולחן ערוך לאורח חיים על ידי חכמי פולין במאה הי"ז", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשע"ה, באתר Seforim Blog.
אברהם אבלי בן חיים (1637-1683), גומבינר, דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
עריכה- מגן אברהם, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מגן אברהם: באור התוספתא מסדר נזיקין, אמסטרדם: תצ"ב-1732, גרסה סרוקה באתר ספריית חב"ד
- אברהם אבלי ב"ר חיים גומבינר מקאליש, זית רענן, דעסוי: תס"ד-1704, גרסה סרוקה של הספר באתר Hebrew Books
הערות שוליים
עריכה- ^ אברהם יהודה גולדראט, "'מיעוט דמות' של ספרים", בתוך: תגים, בני ברק תשכ"ט, עמ' 22–27, באתר היברובוקס.
| תקופת חייו של הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר על ציר הזמן |
|---|
 |