מפלגה דמוקרטית ערבית
מפלגה דמוקרטית ערבית (בערבית: الحزب الديمقراطي العربي) הידועה בראשי תבות מד"ע, היא מפלגה ערבית ישראלית שהייתה מיוצגת בכנסת מהכנסת האחת עשרה ועד לכנסת השמונה עשרה. המפלגה המשיכה לפעול לאחר מכן, אך הרלוונטיות שלה קטנה. המפלגה הייתה המפלגה הערבית ישראלית הראשונה שאינה מפלגת לווין של מפלגות ישראליות להיבחר לכנסת.
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| שם רשמי |
מִפְלָגָה דֵּמוֹקְרַטית עֲרָבִית, ألحزب الديمقراطي العربي |
| מנהיגים | עבד אל-והאב דראושה, טלב א-סאנע, מוחמד דראושה |
| תקופת הפעילות |
15 בפברואר 1988 – הווה (36 שנים) |
| אפיון | מפלגה ערבית ישראלית |
| כנסות | 11 - 14, 18 |
| ממשלות | 25, 26 |
| אותיות | עם, צכ |
| שיא כוחה | 2 מנדטים (כנסות 13, 14, 15) |
| שפל כוחה | לא נבחרה לכנסת |
| נוצרה מתוך | העבודה |
| התמזגה לתוך | מד"ע-רע"ם, לאחר מכן רע"ם ורע"מ-תע"ל-מד"ע, לאחר מכן הרשימה הערבית (כיום תע"ל) |
|
arabvoice | |
  | |
היסטוריה
עריכהמפלגה דמוקרטית ערבית הוקמה בשלהי כנסת ה-11, כאשר ב-24 בינואר 1988 בפברואר 1988 פרש חבר הכנסת עבד אל-והאב דראושה ממפלגת העבודה, על רקע האינתיפאדה הראשונה,[1] אך ועדת הכנסת הכירה בדראושה כסיעת יחיד רק ב-15 בפברואר 1988.[2][3] במרץ החליטה להיקרא המפלגה הדמוקרטית הערבית.[4][5][6] כינוס היסוד של המפלגה התקיים ביוני של אותה שנה,[7] המפלגה התמודדה ברשימה עצמאית בבחירות לכנסת ה-12 בנובמבר 1988 וזכתה במנדט אחד וב־11.3% מקולות ערביי ישראל.[8]
המצע של המפלגה בבחירות לכנסת ה-12 כלל קריאה להקמת מדינה פלסטינית והשגת שוויון לערביי ישראל. המצע גם טען כי המפלגות היהודיות מנצלות את קולות ערביי ישראל בלא להעניק להם תמורה ראויה. המפלגה הקימה עיתון שבועי "אל־דיאר" כביטאונה.[8]
המפלגה גם זכתה לייצוג בשלטון המקומי, כאשר בבחירות לרשויות המקומיות ב־1989 נבחרו שני ראשי מועצה שהזדהו עמה.[8]
בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 הגדילה מד"ע את כוחה ל-2 מנדטים, כאשר כוחן המשותף של המפלגות הערביות (2 למד"ע ו־3 לחד"ש) הצטרפו ל־12 המנדטים של מרצ ו־44 של מפלגת העבודה הישראלית ויצרו גוש חוסם שמנע מהליכוד כל אפשרות לקואליציה. למרות שהמפלגה הביעה רצון להצטרף לקואליציה, התנגד יצחק רבין לצירופה לממשלתו, ותחתיה הקים קואליציה עם מפלגת ש"ס. כאשר פרשה ש"ס מהממשלה בספטמבר 1993 והממשלה הפכה לממשלה צרה, תבע דראושה את צירופו לממשלה, אך רבין סירב ודראושה נכנע, והמשיך לתמוך בממשלה מבחוץ.[7]
בבחירות לרשויות המקומיות ב־1993 נבחרו שישה ראשי מועצה מטעם המפלגה.[8]
בבחירות לכנסת ה-14 התמודדה ברשימה משותפת עם הרשימה הערבית המאוחדת וזכתה ב-2 מנדטים, מתוך 4 לרשימה המשותפת. לקראת הבחירות לכנסת ה-15 נטמעה המפלגה בתוך רע"ם.
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003 המפלגה התמודדה עם רע"מ ברוב הערים, מלבד כ-6 ערים, מתוכם נכנסה ל-4 מועצות עירייה, וזכתה ב-5 מנדטים בסך הכל.
בדצמבר 2005 נבחר טלב א-סאנע לעמוד בראשות המפלגה.[9]
בשלהי כהונת הכנסת השמונה עשרה ולקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה פרש נציג המפלגה טלב א-סאנע מן הסיעה המשותפת רע"מ-תע"ל והקים את סיעת מד"ע מחדש, אולם בהמשך התרצה וחזר להתמודד לכנסת במסגרת המפלגה המאוחדת. ברשימה המשותפת של רע"ם-תע"ל-מד"ע בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב נציג מד"ע, א-סאנע, במקום החמישי. הרשימה קיבלה ארבעה מנדטים ולמד"ע לא נותר נציג בכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 בהן עלה אחוז החסימה מ-2% ל-3.25% הוקמה הרשימה המשותפת שכללה את המפלגות הערביות העיקריות, אך לא את מד"ע, וזו הקימה יחד עם המפלגה הלאומית הערבית את הרשימה הערבית כשבראש הרשימה הוצב א-סאנע. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת מד"ע הצטרפה לרשימה מאוחדת של תע"ל וחד"ש.
בבחירות לכנסת העשרים וארבע הודיעה מד"ע על תמיכתה ברשימת "מען (יחד) לעידן חדש"[10] כשבראשה עומד עו"ד מוחמד דראושה, ראש תחום תכנון וחיים משותפים בגבעת חביבה,[11] ואחיינו של מייסד המפלגה עבד אל-והאב דראושה.[12] שבוע לפני הבחירות הודיעה על הסרת מועמדותה וחבירתה לרשימה המשותפת.[13]
נציגי המפלגה בכנסת
עריכה
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת ה-11 (1984) | מנדט אחד: עבד אל-והאב דראושה | הסיעה נוצרה ב-15 בפברואר 1988 עם פרישת עבד-אלוהאב דראושה מהמערך והקמת סיעת יחיד. ב-7 במרץ ניתן לה השם "המפלגה הדמוקרטית הערבית".[6] |
| הכנסת ה-12 (1988) | מנדט אחד: עבד אל-והאב דראושה | |
| הכנסת ה-13 (1992) | 2 מנדטים: עבד אל-והאב דראושה, טלב א-סאנע | |
| הכנסת ה-14 (1996) במסגרת מד"ע-רע"ם | 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): עבד אל-והאב דראושה, טלב א-סאנע | ב-16 ביולי 1996 שינתה הסיעה המאוחדת את שמה מ"המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת לשינוי" ל"מד"ע-רע"ם - המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת". |
| הכנסת ה-15 (1999) במסגרת רע"ם | שני מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): טלב א-סאנע, מוחמד כנעאן | |
| הכנסת ה-16 (2003) במסגרת רע"ם | מנדט אחד (מתוך 2 לרשימה כולה): טלב א-סאנע | |
| הכנסת ה-17 (2006) במסגרת רע"ם-תע"ל | מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): טלב א-סאנע | |
| הכנסת ה-18 (2009) במסגרת רע"ם-תע"ל | מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): טלב א-סאנע | |
| הכנסת ה-19 (2013) במסגרת רע"ם-תע"ל-מד"ע | אפס מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה) | |
| הכנסת העשרים (2015) במסגרת הרשימה הערבית | אפס מנדטים |
קישורים חיצוניים
עריכה- מד"ע, באתר הכנסת
מד"ע (מפלגה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יוסי ורטר, יוסף גליון, שמואל טל, אמירה חסן, דראושה פורש מהעבודה: רימיתם אותנו 40 שנה, חדשות, 24 בינואר 1988
- ^ יוסי ורטר, המערך לא יאפשר לדראושה להיות סיעת יחיד בכנסת, חדשות, 25 בינואר 1988
- ^ ח"כ דראושה הוכר כסיעת יחיד, מעריב, 16 בפברואר 1988
- ^ יוסף צוריאל, תנועתו של דראושה - המפלגה הדמוקרטית הערבית, מעריב, 1 במרץ 1988
- ^ פילוג ומיזוג בסיעות הכנסת, באתר הכנסת
- ^ 1 2 פרוטוקול מס' 289 מישיבת ועדת הכנסת מיום שני, י"ח באדר התשמ"ח 7.3.88 בשעה 10.00, באתר הכנסת
- ^ 1 2 עופר קניג, מפלגות ערביי ישראל במבט השוואתי: מחסום השוליות והדילמה של השפעה מול מחאה, תרבות דמוקרטית 8, 2004, עמ' 109–43, JSTOR 24141402
- ^ 1 2 3 4 אסעד גאנם, מפלגות וזרמים אידאולוגיים בקרב המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל, מדינה וחברה 1 (1), 2001, עמ' 89–114, JSTOR 23637424
- ^ ח"כ א-סנע יעמוד בראש רשימת המפלגה הדמוקרטית הערבית לכנסת, באתר ynet, 24 בדצמבר 2005
- ^ המפלגה הדמוקרטית הערבית הכריזה היום על תמיכה במפלגת "מען – יחד לעידן חדש", בראשותו של מוחמד דראושה, בבחירות לכנסת ה-24
- ^ אלכסנדרה לוקש, המפלגה הערבית החדשה שתסכים לשבת בממשלה? "אין אמון בנתניהו", באתר ynet, 13 בינואר 2021
- ^ محمد دراوشه - Mohammad Darawshe, פוסט, באתר ברשת החברתית פייסבוק, 2021-02-19
- ^ عرب ٤٨, رسميا: حزب معا ينضم ويدعم المشتركة, موقع عرب 48, 2021-03-16 (בערבית)