הפיגוע בישיבת עתניאל
הפיגוע בישיבת עתניאל היה פיגוע ירי שהתרחש בליל שבת פרשת שמות, כ"ג בטבת ה'תשס"ג (27 בדצמבר 2002), בישיבת עתניאל הממוקמת בהתנחלות עתניאל שבדרום הר חברון. בפיגוע נרצחו ארבעה מתלמידי הישיבה, אשר נעלו את עצמם במטבח עם המחבלים, על מנת להציל את חבריהם, ונפצעו שבעה תלמידים אורחים.[1][2]
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
 | |
| ישיבת עתניאל | |
| תאריך | 27 בדצמבר 2002 |
| מקום | ישיבת עתניאל, עתניאל |
| קואורדינטות | 31°26′18.24″N 35°1′36.52″E / 31.4384000°N 35.0268111°E |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | M-16, רימוני יד |
| הרוגים | 4 |
| פצועים | 9 |
| מבצע | הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
|
(למפת הר חברון רגילה)   הפיגוע בישיבת עתניאל | |
הפיגוע
עריכהרקע
עריכהבתקופה שקדמה להתקפת המחבלים בעתניאל התרחשו בעולם פיגועים רבים, בהם נרצחו ונפצעו ישראלים רבים. בין פיגועים אלה היו הפיגוע בקיבוץ מצר בו נרצחו אם ושני בניה ושני חברי קיבוץ נוספים, בה' כסלו, 10 בנובמבר; הפיגוע בציר המתפללים בחברון, בו נהרגו 12 חיילים וישראלים, בהם אלוף-משנה דרור וינברג, בליל שבת, י"א בכסלו, 15 בנובמבר; פיגוע התאבדות באוטובוס בירושלים בו נרצחו 11 ישראלים, בט"ז בכסלו, 21 בנובמבר; ושני פיגועים שהתרחשו במומבסה, קניה, בהם נרצחו שלושה ישראלים ו-13 קנייתיים, ונעשה ניסיון להפיל מטוס של חברת ארקיע באמצעות טיל כתף, בכ"ג בכסלו, 28 בנובמבר. בב' בשבט, 5 בינואר 2003, נרצחו 23 איש ואשה בפיגוע התאבדות כפול בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב.
ב-26 בספטמבר 2002 נעשה ניסיון כושל להתנקש בחיי מוחמד דף, ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון החמאס. ביום שלפני הפיגוע בעתניאל הרג צה"ל את אחד המפקדים המקומיים בארגון זה.[3] היה זה חודש לפני הבחירות לכנסת השש עשרה, שנועדו להתקיים מספר שבועות לאחר מכן, ב-28 בינואר 2003.
הפיגוע
עריכהבליל שבת, 27 בדצמבר, חדרו שני מחבלים של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחמד עייד פקיית ומוחמד מוסטאפה שהין, לתוך היישוב עתניאל. הם חדרו לתוך היישוב דרך העמק שבין ההתנחלות והעיר הפלסטינית דאהרייה.[4] השניים התחזו לחיילים ישראלים והצטיידו באפודי קרב, רובי M-16 ורימוני יד. שני המחבלים חתכו את הגדר הרעועה שהוקמה סביב בניין הישיבה, ולאחר מכן, בסביבות השעה 19:45 בערב, התגנבו לתוך הבניין דרך הדלת האחורית של מטבח הישיבה.
באותה שעה היו בישיבה כ-100 אורחים ותלמידים, שהיו לאחר תפילת שבת והיו בחדר האוכל בהכנות לסעודת ליל שבת.[1] המחבלים פתחו באש כלפי ארבעה תלמידים שהיו במטבח, בתורנות: הארבעה כללו שלושה מתלמידי הישיבה - גבריאל חוטר, צביקה זימן, ויהודה במברגר, וסמל ראשון נעם אפטר, בוגר הישיבה, אשר היה בחופשה ללא תשלום מצה"ל, וכיהן כאחראי על תורני המטבח בישיבה.
עם פתיחת המחבלים באש פעלו הארבעה במהירות והצליחו לנעול מבפנים את דלת ההזזה אשר חיברה בין המטבח לחדר האוכל. בכך למעשה כלאו את עצמם, יחד עם המחבלים, בתוך המטבח והצליחו למנוע מהמחבלים לחדור לחדר האוכל ההומה, וכך הצילו את חייהם של רבים מתלמידי הישיבה האורחת והצוות שלהם על משפחותיהם. נעילת הדלת עלתה לארבעה בחייהם והם נורו מיד לאחר נעילת הדלת. נעם אפטר, שהיה חמוש, לא הספיק לשלוף את נשקו האישי לפני שנרצח.[5] לאחר שהמחבלים הבחינו כי לא יצליחו לחדור לחדר האוכל פתחו באש על יושביו דרך חלונות המטבח. מספר תלמידים אשר נשאו נשק השיבו אש. בו בזמן הוזעקו למקום לוחמים מגדוד לביא, אשר היה אחראי על הגזרה, ואלה פתחו באש על המחבלים. אחד משני המחבלים ניהל קרב יריות במשך כחצי שעה עם הלוחמים עד שנהרג, בעוד המחבל השני ברח מהמטבח דרך אחד החלונות. לאחר מרדף אחריו, שבמהלכו הצליח לפצוע חלק מן החיילים, הרגו החיילים גם אותו.
בעקבות הפיגוע
עריכה
זמן קצר לאחר הפיגוע נטל הג'יהאד האסלאמי אחריות לפיגוע. מנהיג הארגון, רמדאן שלח, מסר במהלך שיחת טלפון עם כתב רשת הטלוויזיה אל ג'זירה, כי הפיגוע בוצע בתגובה להרג פעיל הארגון בידי כוחות צה"ל יום קודם.[3][6][2]
שעות ספורות לאחר הפיגוע חייב הרב ראם הכהן, ראש הישיבה, את כל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל להתקשר אל ההורים ולהודיע להם שהם בסדר, על אף שנכנסה שבת. הרב הכהן הסביר זאת מאחר שחשש כי ההורים עלולים להשתגע מדאגה ואף להתאבד.
בתגובה לפיגוע, הכריזו כוחות צה"ל על עוצר כולל בחברון ובשלושה יישובים סמוכים. ב-30 בדצמבר 2002, נכנס כוח צה"ל לעיר דורא, מקום מגוריהם של שני המחבלים אשר ביצעו את הפיגוע, והרס את בתיהם.[7]
בעקבות הפיגוע נערך פולמוס מתוקשר על דרך השמירה בישיבה.[8] על מסכת חייהם של ארבעת הבחורים שנרצחו בפיגוע נעשה סרט תיעודי בשם 'על ארבעה בנים' (במאי: אשר בן-שושן, בהפקת הערוץ הראשון), נכתבו מאמרי זיכרון ומנגינה הוקדשה לזכרם.[1]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סמ"ר נעם אפטר, באתר "יזכור"
- אורי בינדר ויהודה לחיאני, הם לא אשמים, באתר nrg, 2 בינואר 2003
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 על אהבת האדם, שבת אחים יחדיו - והפיגוע באתר ישיבת עתניאל.(אורכב 26.03.2011 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 1 2 פליקס פריש ואפרת וייס, 4 הרוגים בהתקפה על הישיבה בהתנחלות עתניאל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2002
- ^ 1 2 במסגרת מבצע "טאטוא" רחב היקף של צה"ל ביהודה ושומרון בו נהרגו על פי העיתונות הערבית, שבעה או תשעה מחבלים, ביניהם מחבל שנעצר, שוחרר בעסקת ג'יבריל, ונהרג בעת שירה על מנת להרוג נגד חיילי צה"ל. (ראו: חליל חמזה אבו רוב, במאמר 80% מהמחבלים המשוחררים חזרו לפעילות טרור - אתר חב"ד, בשם ארגון אלמגור)
- ^ פליקס פריש ואפרת וייס, 4 הרוגים בהתקפה על הישיבה בהתנחלות עתניאל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2002
- ^ אפרת וייס, נעל את עצמו עם המחבלים - ומנע טבח, באתר ynet, 29 בדצמבר 2002
- ^ יומיים קודם ישראל חיסלה פעיל ארגון חבלה בעזה, ויום קודם לכן בפעולה רחבת היקף של צה"ל ביו"ש העיתונות הערבית דווחה על שבעה או תשעה הרוגים. (לפי כתבה באל-גאזירה)
- ^ פליקס פריש, צה"ל הרס את בתיהם של מבצעי הפיגוע בעתניאל, באתר ynet, 30 בדצמבר 2002
- ^ אורי בינדר ויהודה לחיאני, הם לא אשמים, באתר nrg, 2 בינואר 2003