הפת סין
הפת סין (בפרסית: هفت سین) הוא כינוי לסידור של שבעה מאכלים ופריטים המסמלים את שבע המעלות של הזורואסטרים, המתחילים באות "ס" (س; נהגית "סין"), האות ה-15 באלפבית הפרסי.[1] שולחן ההפת סין נערך ומוצג בנורוז, ראש השנה האיראני, שנחוג ביום שוויון האביב, המציין את תחילת האביב בחצי הכדור הצפוני.
פריטי הפת סין עריכה
על שולחן ההפת סין מציגים את הפריטים הבאים, שמתחילים כולם באות "ס" (س) בפרסית:[2]
- סַבְּזֶהּ (سبزه) – נבטי חיטה, שעורה, שעועית מונג או עדשים הגדלים בצלחת
- סַמַנוּ (سمنو) – פודינג מתוק מנבט חיטה
- סֶנְגֶ'ד (سنجد) – יצהרון מכסיף(אנ')
- סֶרְכֶהּ (سرکه) – חומץ
- סִיבּ (سیب) – תפוח
- סִיר (سیر) – שום
- סֹמָאק (سماق) – סומאק
בין הפריטים האחרים שמניחים לעיתים על השולחן: מטבעות (سکه), פרח היקינתון (سنبل), ושעון (ساعت).
פריטים נוספים המוצגים על השולחן אף על פי שאינם מתחילים באות "ס":
הפת מיווה באפגניסטן עריכה
באפגניסטן מקובל להכין הפת מיווה ("שבעה פירות") בנוסף או במקום ההפת סין הנפוץ באיראן. הפת מיווה הוא סלט פירות העשוי משבעה פירות יבשים שונים, המוגשים בסירופ. הפירות היבשים הם: צימוקים, סנג'ד (הפרי היבש של עץ היצהרון), פיסטוקים, אגוזי לוז, שזיפים מיובשים (או משמשים מיובשים), אגוזי מלך, שקדים או סוג אחר של פרי שזיף.
גלריה עריכה
-
שולחן הפת-סין בבית הלבן -
שולחן הפת-סין במלון בביג'אר, כורדיסטן -
שולחן הפת-סין באוניברסיטת שריף לטכנולוגיה -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
הפת מיווה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- תמר עילם גינדין, "ראש השנה בעדה שלי"
- Nauruz customs
הערות שוליים עריכה
- ^ Levy, R., Bosworth, C.E., “Nawrūz”, in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition
- ^ A. Shapur Shahbazi, HAFT SIN, Encyclopaedia Iranica, XI/5, pp. 524-526, available online at http://www.iranicaonline.org/articles/haft-sin