הטילדה הרביעית
גיליון זה הוא הגיליון העשרים ושלושה של הטילדה הרביעית שיצא לאור. נא לא לערוך אותו, אלא לשם תיקוני קישורים שבורים ותקלדות. אם יש לכם הערות לגבי גיליון זה, גשו לדף השיחה. אם יש לכם רעיונות לגיליונות הבאים, גשו לדף האדום. קישורים לגיליונות הקודמים נמצאים בצד שמאל.
ביטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית

גליון חגיגי!

חתמו מנוי לעיתון
מספר גיליון: 23 (קיצור דרך: וק:הה)
תאריך הוצאה: 16 בפברואר 2010
עורך ראשי: טוקיוני; הגהה: דולב; עיצוב גרפי: רוליג, MT0; תרמו: דוד שי, דרור, הראל, ‏ DMY, Damzow, Hanay, Setreset, Mathknight, Ranbar, האיש והאגדה, נינצ'ה, תומר א., Yonidebest ונעה.
הערות? תיקונים? גשו לדף השיחה של הגיליון.

מאה אלף ערכים!!!

מאת Damzow

מיזם היובל אשר נפתח באמצע אפריל 2009 הסתיים עם הגיענו לקו המאה אלף. במסגרת המיזם, שרוכז על ידי גילגמש התקיימו שבועות ללא ערכים אשר עסקו בשכתוב, עריכה ותחזוקת ערכים.

במסגרת המיזם נבחר, מתוך 29 מועמדים (אשר חלקם משובצים בגיליון זה) סמליל חגיגי אשר עוצב בידיו של Valleyofdawn ושולב בעמוד הראשי במשך 14 ימים. כמו כן התקיימה תחרות בחירת תמונות מומלצות, קטעי הידעת? איכותיים ואף מקבצי ערכים מומלצים אשר זכו בתחרויות הכתיבה השונות. כמו כן נבחרו מספר תמונות נבחרות לשם שילובן בגלויות אשר הונפקו לרגל האירוע בידי העמותה.

כאשר חלפנו על פני הערך ה-99,900 חשה הקהילה האטת מה בקצב כתיבת הערכים החדשים, וצוות מומחים נקרא לתת תחזית סטטיסטית למועד חציית הרף והועלו הסברים שונים ומשונים לסיבת ההאטה.

בערב סתווי אחד הועלתה תוך מספר דקות כמות נכבדת של ערכים שזכתה לכינוי "הבליץ של ברוקולי" ובכך חצתה הוויקיפדיה העברית את רף המאה אלף והצטרפה למועדון האקסקלוסיבי המוגבל של הוויקיפדיות העשירות והנרחבות ביותר. ההעלאה המאסיבית עוררה דיון כבד במזנון אודות זהותו של הערך הזוכה ורק לאחר שאיציק הטריד את שנתו של טכנאי אמריקאי מנומנם התגלתה זהותו – אחוזת סיטון דלאוואל הוא הערך הזוכה!

עוד באותו הערב נחפזו הממונים על המסגרות השונות בעמוד הראשי להחליפן בתוכן שנבחר לשבוע של החגיגות. הסמליל הזוכה שולב בממשק כמה ימים מוקדם יותר (מעשה שזכה להרמת גבה בקרב כמה משתמשים), התמונות שולבו, וכך גם הערכים המומלצים, אולם הממונה על הידעת? שהה באותה העת הרחק ממקלדתו והקטעים הועלו בעיכוב מה של מספר שעות.

האופוריה של המאה אלף נמשכה גם אל תוך יום שישי, 15 בינואר, אז נפגשו כמאה ויקיפדים במפגש היובל שנערך באוניברסיטת ת"א. שם חולקו חולצות חגיגיות המקושטות בסמליל החגיגי, וניתנו הרצאות אשר חלקן מוגשות כאן בגיליון חגיגי זה.

יובל של נתינה

דברי הפתיחה של כנס היובל

מאת דוד שי

גבירותי ורבותי, ויקיפדים ואורחים יקרים. אני נרגש ומאושר לפתוח כנס חגיגי זה, שנערך לכבוד 100,000 ערכים בוויקיפדיה העברית. יצירת אנציקלופדיה בהיקף כזה ובאיכות כזו היא הישג נאה מאוד, שכל הוויקיפדים לדורותיהם ראויים להתכבד בו. במהלך שש וחצי שנות קיומה של ויקיפדיה העברית מדובר באלפי אנשים שתרמו לה, אחד המרבה ואחד הממעיט, אך כולם כדי להרבות ידע בקרב דוברי עברית.


את מפגש הוויקיפדים הראשון קיימנו, במלאת שנה לוויקיפדיה העברית, במתחם המזון של קניון עזריאלי. מאז גם יכולת הארגון שלנו השתפרה לא מעט. בין משתתפי המפגש הראשון, הקטן יחסית, לא מעטים שפעילים עד היום בוויקיפדיה, ובהם אביהו, עמנואל, ערן, ואברהם וגל אמיר, ובוודאי עוד כמה ששכחתי. ויקיפדים ותיקים אחרים פרשו במהלך השנים, ואחרים ממלאים את מקומם. אנו מקווים שגם הפורשים, איש ואיש וסיבותיו, ימצאו את דרכם חזרה אלינו.

פעילות בוויקיפדיה היא ביסודה צעד של נתינה, אך שכרה רב. אני יכול להעיד על עצמי שבמהלך פעילותי בוויקיפדיה למדתי הרבה מאוד, מקריאת ערכים שכתבו אחרים, מתחקיר שערכתי לכתיבת ערכים בעצמי, מעצות שניתנו בפינות הייעוץ השונות, ובפרט בדרכי ההתנהלות בחברה וירטואלית, יכולת שהצורך בה ילך ויגדל עם הזמן.


100,000 ערכים – מספר עצום בגודלו – הם רק תחילת הדרך. ערכים רבים עוד מצפים לכתיבתם, ואחרים מצפים להרחבה והעמקה. עוד עבודה רבה לפנינו, ותהיה כזו גם לאחר שנגיע לערך ה-200,000. לכל העוסקים במלאכה, בעבר ובהווה, שלוחה ברכה ותודה, לא רק ממני, אלא מהציבור הרחב של קוראי עברית, המסתייע בוויקיפדיה מדי יום, בכל תחום ידע.

ברכה ותודה לעוסקים ב-:

  • כתיבה של ערכים חדשים והרחבה של ערכים קיימים
  • הוספת תצלומים ותרשימים
  • עריכה טכנית, עריכה לשונית ועריכה עניינית
  • שיוך ערכים לקטגוריות, לשם ניווט קל בוויקיפדיה
  • יצירת תבניות ושילובן בערכים
  • בקרת שינויים אחרונים
  • השתתפות בדיוני תוכן, בהצבעות ובדיוני מדיניות
  • הפעלת בוטים
  • טיפול בתשתית הטכנית
  • פעילות בוויקימדיה ישראל וקשר עם קרן ויקימדיה העולמית
  • ייעוץ משפטי
  • יחסי ציבור
  • כל הפעילויות הללו במיזמים האחים של ויקיפדיה – ויקימילון, ויקיטקסט, ויקיציטוט וויקישיתוף
  • כל פעילות נוספת שפרחה מזכרוני

ויקיפדים, אלה שכאן באולם אתנו ואלה שממשיכים גם כעת בכתיבת ערכים, אלה שפעילים כיום ואלה שהיו פעילים בעבר, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, כל הכבוד לכם! 100,000 ערכים – ההישג כולו שלכם!

היום לפני... מאה אלף ערכים

סיפורם של עשרת הערכים הראשונים בתולדות ויקיפדיה העברית

מאת נינצ'ה

מקובל לחשוב שהערך הראשון בוויקיפדיה העברית היה מתמטיקה, אבל מתחקיר שערך תומר עולה שזה לא לגמרי מדויק. ב-9 ביולי 2003 בחצות היום, Rotem Dan העלה את הגרסה הראשונה של הערך מתמטיקה לוויקיפדיה עם תקציר העריכה "המאמר הראשון בוויקיפדיה בעברית!". אך כבר כשלוש שעות קודם לכן, באותו היום אנונימי העלה ערך בשם "וויקיפדיה", בשני וי"וים. תוכן הערך, לא הכי אנציקלופדי בעולם: "וויקיפדיה זה השם הנוכחי של האנציקלופדיה החופשית הראשונה בעברית. אם יש לכם הצעות לשם שנשמע יותר עברי אז בבקשה תציעו...". חמישה ימים לאחר מכן הפך הערך להפניה.

כיאה לאנציקלופדיה חופשית, הערך השלישי היה תוכן שיתופי. גם אותו כתב רותם וגם הוא כיום הפניה. אחריו העלה רותם את אקסיומה – אולטרה קצרמר במונחים של ימינו. הנה צץ לו ויקיפד חדש בשם רונן אברבנאל וכתב את הערך הבא, פיזיקה. הערך כפול באורכו מקודמיו, וכולל כבר פירוט בסיסי על הנושא. בשלב זה הפך העמוד הראשי מהודעה קצרה על כך שהמערכת בשלב ניסוי ותרגום תוכנת האתר, לעמוד ראשי של ממש, עם קישורים על פי קטגוריות.

ב-15 ביולי העלה אנונימי הגדרה מילונית לערך מוזיקה, ועשר דקות אחר כך יצר את הערך, שמין הסתם הוא החשוב ביותר בוויקיפדיה, ג'אז. ערך של ארבעה משפטים (אמנם שניים מהם די שגויים) הכולל את מקורות הסגנון, ההיסטוריה שלו והחלוקה שלו לתתי סוגה. תוך רבע שעה עשינו אנחנו מה שלקח לג'אזיסטים יובל לעשות, וקם לו הערך פיוז'ן (מוזיקה). מעניין לציין שמבחינת תוכן, הגרסה המקורית והנוכחית דומות דמיון רב (צורנית הן כמובן שונות מאד).

הערך התשיעי (אם לא סופרים את העמוד הראשי) שהועלה, הוא די מפתיע ונכתב בידי קוסטלו. הערך הוא ספורט אתגרי ועד היום הוא כולל פחות מחמישים גרסאות. באותו שוונג הוא העלה גם את טיפוס קירות, ערך עם שלוש פסקאות, מפורט ורהוט.

אם כן, זוהי הנבחרת המעניינת שלנו:

  1. ויקיפדיה
  2. מתמטיקה
  3. תוכן שיתופי
  4. אקסיומה
  5. פיזיקה
  6. מוזיקה
  7. ג'אז
  8. פיוז'ן
  9. ספורט אתגרי
  10. טיפוס קירות

אין ספק שזהו שילוב מעניין בין הרבה מדע מדויק, מוזיקה, וספורט. כבר מההתחלה היינו מגוונים ומעניינים. רואים גם שכבר מההתחלה אהבנו לדבר על עצמנו. בכל אופן, התקדמנו כברת דרך מכובדת מאוד מאז, ועל כל אחד מהערכים ההם יש עשרת אלפים ערכים אחרים, רבים גם ארוכים יותר, מפורטים יותר, מלאים בתמונות וכדומה, אך כל דבר צריך התחלה, ואני רוצה לנצל את המעמד להודות לאותם כותבים שכתבו את הערכים הראשונים ונתנו לנו עם מה לעבוד. במיוחד לזה שכתב את ג'אז. :)


תודה לתומר א. על עזרתו בהכנת הכתבה.

סקר הפופולריות הגדול

הגיע הזמן לברר אחת ולתמיד - מי הכי פופולרי?

מאת DMY
אז איך בודקים מי הכי פופולרי? אפשר לחשוב על שיטות רבות, אך העדפנו שיטה פשוטה, ברת מדידה כמותית וגם אובייקטיבית - שיטת ימי ההולדת.

יש מכנה אחד משותף לכולנו, והוא שכולנו נולדנו. לכן, באופן מפתיע - לכול אחד מאיתנו יש גם יום הולדת. כבר יותר משנה מתנהל לוח ימי הולדת ועוד אירועים. אז הגיע הזמן לברר סוף סוף - מי זכה במהלך שנת 2009 להכי הרבה מברכים ליום הולדתו.

הוויקיפדיה ואנחנו

מאה אלף ערכים: למרות הקהילה, או בזכות הקהילה?

מאת האיש והאגדה


ויקיפדיה היא מיזם שאפתני ומיוחד מבחינות רבות. היא שיתופית, חופשית ועוד. זווית ראייה בולטת במיוחד בייחודיותה של ויקיפדיה היא היותה נכתבת על ידי קהילת גולשים מקרית ופתוחה, שמתגבשת על ידי עצם כתיבת האנציקלופדיה. חשיבותה של הקהילה הכותבת את האנציקלופדיה אינה מוטלת בספק, ובתוך מסגרת ויקיפדיה ניתנת הדגשה לחשיבות הקהילה. החל בכללי התנהגות בין חברי הקהילה, עבור לדפי השיחה היוצרים במות בעלות ניחוח של פורום חביב, וכלה בכיכר העיר, דף שכל כולו נועד לספק את אנשי הקהילה הוויקיפדית.

האינטרסים של האנציקלופדיה והאינטרסים של יוצריה, הקהילה, אינם תמיד משותפים. לעתים קרובות נוצרת התנגשות בין האינטרסים האמורים להיות משותפים, ואז יש צורך בהכרעה ברורה. טובת האנציקלופדיה וטובת הקהילה נפגשות לעתים בצומת משני כיוונים מנוגדים. הניתוב של התקועים בצומת, אינו תמיד לטובת האנציקלופדיה, וכאן מתגלה הוויקיפדיה בכל יופיה והדרה.

ערכים רבים ועריכות רבות עוד יותר במרחב הערכים, נשארים או נמחקים לעתים בגלל טובת הקהילה, גם כשאלה מנוגדים לטובת האנציקלופדיה. כך נוצר מצב שבוויקיפדיה מעורבים לעתים שיקולים ה"זרים" לאנציקלופדיה רגילה, ושיקולים אלה משפיעים באופן בולט. יהיו מי שיגידו שהאדרת כבודה של הקהילה על פני טובת האנציקלופדיה, היא חילול שמה ומהותה של ויקיפדיה. אך הדבר לא בהכרח נכון. נוכחתי לדעת שרבים מקהילת הוויקיפדיה העברית נמצאים כאן לא רק כדי לכתוב אנציקלופדיה. הם נמצאים כאן בגלל הכיף – בגלל הקהילה. הוויקיפד המצוי והראוי יודע לבחור ולשקול היטב מתי להכריע לטובת האנציקלופדיה ומתי לטובת הקהילה. הוויקיפד הזה, שהוא יחיד המרכיב יחד עם עוד יחידים רבים קהילה שלמה של ויקיפדים, בונה כך את האנציקלופדיה באופן מכובד ורצוי.

אלמנט האנציקלופדיה ואלמנט הקהילה אמנם מתנגשים לעתים, אך הם בעצם אבני היסוד והידים היוצרות של ויקיפדיה, וכך יוצא שגם כשהידים היוצרות יודעות להבחין שקיימת יד ימין ויד שמאל שלעתים מכאיבות אחת לשנייה, עדיין שתיהן ממשיכות לשמור על ויקיפדיה והאנציקלופדיה הגלומה בתוכה. התכנים ויוצריהם יודעים לכבד אחד את השני, ואך ורק בצורת חיים זו, הם מסוגלים לשמור על זוגיות מוצלחת המניבה פרי בטן בצורת אנציקלופדיה מפוארת.


הגענו ל-100,000 ערכים. מ-א-ה א-ל-ף. אנציקלופדיה ענקית ומרשימה; למרות הקהילה, ובזכות הקהילה.

האנציקלופדיה והקהילה צועדות יחד שלובות זו לזו באהבה ובהערכה. לכן, רק מי שבאמת מבין לעומק הן שהמטרה היא האנציקלופדיה, והן שהאמצעי הוא הקהילה, רק הוא יכול להיות חבר נאמן ורצוי בקהילה, ורק ערכיו האנציקלופדיים של זה ראויים להיות חלק מכובד של האנציקלופדיה. רק מי שמבין שהאנציקלופדיה והקהילה הן זוג אוהבים בלתי נפרדים, רק הוא יכול לקחת חלק בזוגיות מדהימה זאת.

מדור חדש! תאוריית הקשר

מהנגן התורכי ועד ראש ממשלת קנדה – Ranbar מספר על דרכו בכתיבת ערכים

מאת Ranbar

לפני מספר ימים טרטר בגל"צ ללא הפסק ג'ינגל הקורא לבוא ולשמוע את עומר פארוק טקבילק מנגן במסגרת פסטיבל העוד. חשבתי שיכול להיות נחמד לכתוב ערך על האיש. לתדהמתי גיליתי שעל עמיתיו זקיר חוסיין והאריפראסאד צ'אוראסיה אין ערך וכתבתי גם עליהם. אבל איך אפשר לכתוב על זקיר חוסיין כשאין ערך על טאבלה? כאן באה נקודת מפנה מעניינת. חלק מהטכניקה של הנגינה בטאבלה הוא שינון ה"בול", הברות המקודדות את מקצב ההקשות על הטאבלה. משום שמידע זה נמצא בערך טאבלה ראיתי לנכון לקשר מבול (פירושונים) לטאבלה. תוך כדי עיון ברשימת האישים ששם משפחתם "בול" נזכרתי באותו מדען ארטילריה שסייע לסדאם חוסיין וחוסל (לפי מקורות זרים) על ידי המוסד. שמו היה, נזכרתי ג'ראלד בול, גם עליו לא היה ערך וכמו זקיר והטאבלה איך אפשר לכתוב עליו מבלי לכתוב את הערך תותח-על? תוך כדי לימוד על ג'ראלד בול הנ"ל גיליתי את נבכי הפוליטיקה של קנדה בשלהי שנות החמישים, ונתקלתי בשמו של ראש ממשלתה דאז, ג'ון דיפנבייקר, השם היה מוכר לי בגלל דרך דיפנבייקר וכתבתי גם עליו (וגם, "על הדרך", גם על הדרך) ואז הכרתי גם את מחליפו המעניין אף ממנו בכהונת ראשות ממשלת קנדה, לסטר פירסון. המסע הזה לא נדיר, הוא קורה לי אישית די הרבה. הזרימה בין עולמות שונים, ההקשרים המוזרים, ההיכרות עם עולמות גנוזים שלמים (כמו למשל, ארכיון רשות השידור הקנדית) ותחומים שמעולם לא נגעתי בהם דרך הקרוב והמוכר הופכים בעבורי את חוויית כתיבת הערכים לממכרת, מהנה ומלמדת יותר מהרבה קורסים וספרים. אני מאושר שיש לי את הזכות לחיות בעידן שאפשר עדיין לכתוב על כל כך הרבה דברים. מצד שני כולי אסיר תודה לכל עשרות אלפי הערכים שמהווים תשתית שעליה ניתן לבנות.

גם לכם יש תאוריית קשר מעניינת? האם כתיבה על כלי העבודה של האדם הקדמון הביאה אתכם להתעניין בסולמות קטטוניים? אם כן, אנא צרו קשר עם עורך הטילדה הרביעית!

הידעת? מיפוי וקטורי!

איך לייצר מפה וקטורית

מאת Setreset

לאחרונה התחלתי לעזור בטיפול בבקשות בסדנה לגרפיקה, ודווקא מצאתי לי נישה: מפות וקטוריות. בהזדמנות הזאת אגלה את ה"סודות" שגיליתי במהלך העבודה.

כיוון שאנחנו לא מרקו פולו ולא מודדי גאודזיה, ציור מפה מתחיל ממפה קיימת (גם לא חופשית), צילום אוויר או תמונת לוויין (במקרה זה צילום מסך של מפות גוגל יהיה מתאים). נקודת פתיחה טובה היא אתר המפות החופשיות Open Street Map, משם ניתן להוציא מפה וקטורית מוכנה לגמריי של כל אזור שנרצה וישר להעלות לוויקיפדיה. החסרון היחיד – הקבצים מכילים המון פרטים, והם גדולים בנפח.


עיקר העבודה הוא ציור המפה עצמה. בוחרים תוכנת עריכה טובה, ואני ממליץ בחום על התוכנה החופשית Inkscape. בתוכנה זו ניתן לערוך קבצים וקטוריים שהסיומת שלהם SVG, כולל מפות מאתר המפות החופשיות. התוכנה מאוד פשוטה לשימוש, ואפשר לפתוח בה קובץ וישר להתחיל לערוך.

כדי לצייר את המפה, הדרך הפשוטה ביותר היא לגרור מפה או צילום מקוריים אל התוכנה, ולערוך עליהם. כך נהיה בטוחים שהמפה מדויקת.

האובייקט הווקטורי הבסיסי הוא קו (path), שמכיל נקודות וקווים שמחברים ביניהן. אפשר גם למלא את השטח בתוך קו, בדרך כלל בצורה סגורה, אבל לא חובה. הקווים יכולים גם להיות עקומים, וקובעים זאת באמצעות גרירה של אמצע הקו. לכל קו ולשטח שבתוכו יש חופש מלא לבחור עובי, צבע, שקיפות, מפל צבעים, ולהזיז / למחוק / להוסיף את הנקודות שמרכיבות אותו.

נצטרך כמובן לרשום טקסט (שמות ערים, מקרא) במפה. אין בעיה! רק טיפ: מומלץ, לטקסט בעברית, לאחר הכתיבה להפוך אותו לקו במקום להשאירו כטקסט. זאת עקב מגבלה טכנית של אתר ויקיפדיה שגורמת לטקסט בעברית להיראות פחות טוב. הביצוע פשוט: בוחרים את הטקסט, ובוחרים בתפריט path את האפשרות object to path.

בוויקיפדיה אפשר לחבר למפה טקסט עם קישור לערך; ראו למשל דוגמה עשויה היטב בתבנית:מפת מיקום/לבנון.


זהו! מקווה שעזרתי. נתראה בסדנה לגרפיקה, ולסיום,

תודה על הביצוע לכל מי שמשתתף בסדנה, אם מבקש בקשה ואם עוזר לטפל בבקשות, ואם שניהם.

ויקריקטורה

מתרגם: דרור

לקראת המאה אלף הבא

הראל כותב על המשך דרכה של הוויקיפדיה העברית

מאת Harel

לאחר ששיבצתי את עצמי להרצאה בלי לשאול אף אחד, הרציתי במהלך כנס היובל על "מאה אלף הערכים הבאים", ואם להיות קצת יותר מדויק, ניסיתי בעצם לחזות מה צפוי לוויקיפדיה בשנים הבאות, ובמה העתיד יהיה שונה מן העבר, ומה זה ידרוש מאיתנו.

המצגת אמנם זמינה לעיונכם, אבל היא קמצנית מאוד במילים. את הרוב אמרתי בעל פה. לבקשת העורך בגלות הדוויה, אנסה להביא כאן במילים את עיקרי הדברים (מינוס הבדיחות וקריאות הביניים):

  • התחלתי מנתון אחד שעולה בברור מתוך הסטטיסטיקות. קצב הגידול שלנו תת-ליניארי, כלומר אנחנו גדלים מבחינת מספר הערכים, אבל בקצב הולך ופוחת. לדעתי, לא רק שזה צפוי ומתבקש, זה גם לא נורא. נצטרך ללמוד לגדול לאט יותר, ולא לרוץ אחר גידול כמותי מלאכותי וחסר משמעות. הדעת הרי נותנת שעל הנושאים החשובים והגדולים כבר ישנם ערכים (טובים יותר או פחות), ומאה אלף הערכים הבאים יהיו בממוצע חשובים פחות במדד אובייקטיבי כלשהו של חשיבות ביחס לממוצע החשיבות של מאה אלף הערכים הנוכחיים.
  • בנוסף, אנחנו מסיימים עכשיו פרק ארוך של ריגושים שליוו אותנו אולי מאז ייסוד ויקיפדיה העברית. יובלות למיניהם, פרסומים ראשוניים באמצעי התקשורת, מיזמים חדשניים. הגענו לאיזשהו שיא מבחינת רמת הריגוש הקהילתית והחוץ-קהילתית. נהפוך לסיפור פחות מרכזי, פחות מעניין. ויקיפדיה הפכה לשם דבר, והפרק החלוצי מאחורינו. ככה שצריך ללמוד איך להסתדר כשיותר משעמם.
  • המסקנה איפוא היא שנתמקד בקיים. במקום לרוץ למאה אלף ערכים נוספים, צריך להפנות עכשיו את המבט אל אלו שכבר נכתבו. נצטרך ללמוד לשכתב ערכים ללא רחמים, כולל לכתוב אותם מחדש מאפס. נצטרך במקרים מסוימים למחוק ערכים. מספרי העורכים שלנו יצטרכו להיות גדולים וחדים יותר. בלעדיהם נתקשה לחצות את המחסום הפסיכולוגי של קידוש הקיים.
  • מגמה ברורה נוספת שאני משוכנע שתלך ותגבר עוד ועוד, והיא המחיר שאנחנו משלמים על הצלחתנו, היא המאבק בפרסומות לסוגיהן – מהשרברב מקריית עקרון (ד"ש!) ועד לערכים מתוחכמים על קרובים ומקורבים. גם העמותות תקפוצנה לבקר. האם נצליח לפתח מתודולוגיה שתחסוך מאיתנו את הקזת המילים החוזרת שוב ושוב בדיונים על ערכים ספק פרסומיים?
  • תוצאה ישירה של הכרונולוגיה של ויקיפדיה, היא שיש בה היום שיעור יחסי גבוה הרבה יותר של "ותיקים" מבתחילה. דור ועוד דור של כותבים ועורכים שכבר יודעים הכול יותר טוב מכולם. האם יהיה מקום לדורות חדשים לצמוח ולהשפיע? אני משער שללא מאמץ מודע "לתת חבל" לוויקיפדים חדשים יחסית (נאמר, עם ותק של פחות משנה) להשפיע ולעצב את ויקיפדיה לפי דרכם, נתקשה לשמור על החיוניות שלנו. לנו שזכינו לעצב את ויקיפדיה לפי ראות עינינו, צריכה להיות גדלות הנפש לפנות מקום על הבמה גם לחדשים.
  • אמנם מספר הכותבים הפעילים די סטטי כבר זמן רב, אבל יש לצפות שבכל זאת, בעתיד הקהילה תגדל אף יותר ותהפוך למקום צפוף ומנוכר יותר. כולנו הרי תקועים ביחד על אותו סיפון ויקיפדי צר, ונצטרך ללמוד לתפקד בקהילה שבה לא כל שם מצלצל לנו מוכר, לא עם כולם אכלנו מאותו המסטינג (בסלון מזל), ורח"ל יש אפילו כמה טיפוסים שאנחנו לא ממש סובלים. איך שומרים על קשרי אנוש טובים או לפחות קורקטיים בסביבה כזו?
  • בסופו של דבר, למרות קצב הגידול הפוחת והקהילה שתלך ותגדל, תמיד יחסרו לנו כותבים. אני מתכוון כאן לכותבים של ערכים איכותיים באמת. כאלה שאי אפשר לתרגם כלאחר יד. כותבים שייכתבו על נושא שקרוב ללבם ושיש להם בו ידע ייחודי ונדיר. רוב בני התמותה מסוגלים לכתוב ערכים כאלה על מספר נושאים קטן, אפילו קטן מאוד. מכאן שהמאמץ העיקרי שלנו הוא להביא את אותם כותבים מומחים (מקצוענים וחובבים כאחד), כל אחד בתחומו.
  • תחזית נוספת שאפשר לתת די בבטחה, היא שהביקורת תלך ותגדל, בתוך המאהל ומחוצה לו. גם זה מחיר ההצלחה והבולטות של ויקיפדיה העברית. כולם רוצים בה דריסת רגל ומידת השפעה, וזה אך טבעי שהם יחפשו את הפגמים שישנם (וישנם!) בהתנהלות. לדעתי, חשוב ללכת ולקרוא את דברי הביקורת בבמות השונות (ד"ש למר בן טובים). לא חייבים לקבל הכול, אבל צריך לנסות להבין, להפנים, ואפילו, אם להתבטא כמו אמריקאי, "לחבק" אותם לקרבנו. גם המבקרים החריפים ביותר של התנהלות הוויקיפדיה הם אוהביה.
  • וכן, המריבות תימשכנה. זה סם החיים של ויקיפדיה. בלי עימות עקרוני בין מכלילנים למחקנים, בין מתגמשים למתלגמשים ובין מהפכנים למלוכנים, ויקיפדיה תדעך ותקפא ותהיה הומוגנית מדי. קנאת הסופרים מרבה את החוכמה.

לסיכום דבריי הבאתי כמה המלצות להמשך:

  • צאו לגייס כותבים בכל מקום מתאים – במקום העבודה, בבסיס, בחוג, במשפחה. יש לנו הרצאות מוכנות. קחו אותן וצאו לדרך, או שהכינו הרצאות משלכם. אפשר גם בלי הרצאה, בסתם שיחה על צלחת חומוס (של השמב"ח). לאחד ממאה יש את הסטייה הוויקיפדית בפוטנציה, ויהיה עלינו לפקוד מאות ואלפים כדי למשוך אלינו עוד עשרות כותבים.
  • מצאו פינה משלכם בוויקיפדיה, שהפכה זה מכבר מכפר שלו לכרך סואן. טווח הפעילויות ומגוונן הוא אדיר. כאשר מתמחים במשהו (בתחום ידע או בסוג פעילות ויקיפדית), הפעילות הופכת למספקת ולמהנה יותר, והופכים לסוג של אוטוריטה בעיני הקהילה. אין דבר טוב מזה לוויקיפד. ניסיון הסרק להתערב בכל דבר ועניין הוא שוחק, מעייף ומרדד את השיח.
  • התקבצו בצוותים. מדוע שכותבים ועורכים לא ייפגשו ויעבדו ביחד, בין אם בשלב התכנון ואיסוף החומר ובין אם בכתיבתו? עבודת הצוות תבטיח תוצר איכותי יותר והנאה רבה יותר מן העשייה.
  • היפגשו מחוץ לוויקיפדיה. אנחנו חיים במדינה קטנה ובה תחבורה ציבורית זולה. כמה קל לקבוצת ויקיפדים מאזור מסוים לארגן מפגש תקופתי מקומי, נאמר ביום רביעי הראשון של כל חודש בבית קפה במרכז העיר הגדולה, או כל פעם בבית אחר. מפגש שהוא חצי חברתי וחצי ענייני, ללא לוגיסטיקה מסובכת. אין מרשם טוב מזה לשיפור היחסים החברתיים בקהילה.
  • תנו צ'אנס לחדשים. אין מה להסביר – ויקיפד חדש ונלהב רוצה להשפיע על הוויקיפדיה, ולא רק בכתיבה של ערכים גרידא. שיטות העבודה למיניהן השתכללו בינתיים כל כך, שבלי שנאפשר לו, הוא לא יצליח להשאיר חותם, ומכאן קצרה הדרך למיצוי החוויה הוויקיפדית ולעזיבה.
  • ובעיקר, זכרו שזה רק תחביב, ושאנחנו כאן כדי ליהנות. ויקיפדיה הפכה לפעמים למקום רציני, פורמליסטי וכבד-ראש מדי. קצת הומור וקלות ראש עוד לא הזיקו לאיש, לא כל ויכוחון הוא עניין של חיים ומוות. כאשר מרפים קצת את העניבה, פתאום האווירה משתפרת והמתחים נעלמים.

והרי החדשות!

על כיבוש התקשורת ביום היובל

מאת איציק אדרי, דובר עמותת ויקימדיה ישראל

יש משהו מיוחד, מצד אחד לא קל אך מצד שני מאתגר, בלדברר גופים כמו ויקימדיה וויקיפדיה. מדובר במותג מפורסם שזוכה לחשיפה רחבה ומאידך – גוף שלא באמת קיים. אנשים שלא מחויבים לאף אחד, תהליכים ופרויקטים שאין לך החלטה או השפעה עליהם, ושקיפות מלאה, שבעולם של סקופים ובלעדיות, לא קל לעבוד איתה.

את חגיגות המאה אלף לוויקיפדיה התחלנו לתכנן כבר לפני מספר חודשים, זה התחיל בתוך הוויקיפדיה – במיזם היובל, והמשיך בפגישה בביתי, מספר חודשים לפני יום הדין, כדי לחשוב על דרכים יצירתיות לחגוג את האירוע. העלנו הרבה רעיונות, אירועים ופרויקטים. אך עצם קיום החגיגות בחורף, שיקולי תקציב וחוסר מתנדבים – החזירו את רוב הפרויקטים הגרנדיוזיים שחשבנו עליהם, חזרה למחברת. צילום אוויר של מאה אלף? לך תרדוף אחר מתנדבים בחורף. אירוע גדול במועדון? לך תשיג תקציב וחסויות...

לבסוף החלטנו לקחת את האירוע בעיקר לצד התקשורתי ולהודות לכותבים המסורים. החלטנו בעמותה לחלק חולצות עם סמליל היובל כשי סמלי לכל הכותבים בה, להפיק גלויות פרסום ולעבוד חזק על נושא התקשורת. ודווקא על כך אני רוצה להרחיב, כי פה האתגר האמיתי.

כשאתה מדברר גוף גדול, יש לך את הפריבילגיה לנסח "בריף מרואיינים", מסמך דרישות שכזה ולהפיץ למנהלי האגפים והצוותים שימליצו על עובדים שיעניינו בראיונות לתקשורת. בוויקיפדיה – כולנו משתמשים אנונימיים, אלא אם כן בחרנו אחרת, וקשה למצוא את הסיפורים והאנשים. זה התחיל משיחות רקע עם חברים בקהילה, קבלת המלצות על כותבים עם סיפורים, פניות אישיות אליהם, חיפוש לפי תבניות וכו'. הכול במטרה לחפש את המרואיינים המעניינים ולהכין "רשימת מרואיינים פוטנציאליים" לכתבים שיסקרו את הנושא. משם פניות לכלי תקשורת שונים, לכל אחד מציעים צד אחד של הסיפור, ומרואיינים אחרים.

במקביל להפקת מפגש היובל באוניברסיטת תל אביב וסיור אלף מילים בחיפה – פניתי לידידתי, ח"כ יוליה שמאלוב ברוקביץ ולח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, וביקשנו ליזום דיון חגיגי על ויקיפדיה ותרומתה לישראל, לרגל מאה אלף הערכים. דיון שהיה חשוב לנו גם מהצד התוכני והערכי שלו, וגם מהצד התקשורתי והכבוד שהוא יביא לוויקיפדיה. השניים קיבלו את ההצעה מידית ויחד יזמנו ותכננו את דיון הוועדה המיוחד.

מבחינה שיווקית, החלטנו לחבר את חגיגות המאה אלף גם עם גיוס התרומות השנתי של הקרן, כדי לעלות את החשיפה למבצע ואיסוף תרומות לקרן ולהמשך פעילות ויקימדיה ישראל, ובתחילת ינואר כבר חשפנו את תוכנית החגיגות המלאה.

כיוון שלא ידענו מתי בדיוק ייכתב הערך המאה אלף, באותו יום כבר התחלתי לסגנן את ההודעה לעיתונות בדבר הערך, וביקשתי מאנשי הקרן סטטיסטיקות ומג'ימי ויילס ברכה לכותבים.

שיהיה לי בריא, ברוקלי והתקפת הערכים שלו, אני כבר תכננתי ב-10 בינואר לצאת לפגוש חברים כשחזרתי מהעבודה סוף סוף מוקדם, אך SMS שהודיע לי שעברנו את הערך המאה אלף קטע את כל התוכניות – ואצתי הביתה לעשות את השינויים והעדכונים בהודעה לעיתונות. תוך כדי זה, אני מגלה שכיאה לוויקיפדיה, גם על זהות הערך המאה אלף – יש ויכוח. לחוצים על ההודעה לעיתונות, התחלנו אני ותומר א. לבצע שיחות לאנשי הקרן, מטרידים אותם ביום החופש שלהם, במטרה לסיים את הדיון ולהפיץ כבר לכלי התקשורת את הידיעה המשמחת.

אחוזת סיטון דלאוואל! קיבלנו אישור לערך המאה אלף. תודה לאל. ההודעה לעיתונות משוחררת, הטלפונים לכלי התקשורת, המערכות והעיתונאים נמשכים עד 12 וחצי בלילה לתיאום כתבות וראיונות. תוך כדי האזנה למבזק החדשות של 12 בלילה בערוץ 2, ולשמוע ידיעה על ויקיפדיה. הרגשה כל כך מעולה :).

כ-40 ידיעות, כתבות ומבזקים – החל מאתרי אינטרנט קטנים ועד מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה אודות אירועי המאה אלף הם הצלחה אדירה לוויקיפדיה העברית. השבחים לחשיפה התקשורתית, הישג הערך המאה אלף ודיון הוועדה הפכו לדיונים לוהטים ברשימות התפוצה של אנשי הקרן, הצ'פטרים והדוברים. יש דברים שלפעמים אנחנו לא רואים או מעריכים במהלך השיחות במזנון ובכיכר העיר, אך ויקיפדיה העברית והפעילות של ויקימדיה בישראל – היא דבר מרשים בכל קנה מידה, שמרתק ומדהים את חברינו ברחבי העולם, שמפרגנים ללא הפסקה למה שאנו עושים.

ובסופו של דבר, זו ההרגשה הכי טובה. למרות כל הריבים, הוויכוחים, השעות ללא שינה, הכסף האישי והזמן שמשקיעים בהתנדבות בפרויקט הזה. המילה הטובה, התחושה שאתה משפיע – לטובת המיזם, והמטרה אותה הוא מייצג. זה הדבר שאיתו אתה הולך לישון בלילה, אחרי יום מטורף של עבודה, בהתנדבות. בידיעה שעשית משהו למען אחרים. למען קידום חופש הידע. We are the world מתנגן לי ביוטיוב נכון לכתיבת הפסקה הזאת. והמקריות הזאת מייצגת את מה שאנחנו עושים.

אני וויקיפדיה – מיומנה של כותבת מתחילה

מבוסס על הרצאתה של חנה במפגש היובל

מאת Hanay

11 בינואר 2009 – 19:21

יאללה, עשיתי זאת, נרשמתי לוויקיפדיה. כבר מזמן רציתי לעשות זאת, אבל למי היה זמן. אז טוב שהחברה בה עבדתי קיצצה את עצמה לדעת. ננסה לראות מה זה ואיך כותבים ערכים. אבל קודם כול ננקה את הראש בוייטנאם ובקמבודיה. הכול נראה כל כך מסובך, אוף עד שאלמד.


5 במרץ 2009 – 10:30

להיכנס, לכתוב? ממש אין לי חשק עכשיו להתחיל ללמוד עוד תוכנה. נחכה קצת. נראה מה יקרה. אולי אחרי שנעמה תלד.


3 במאי 2009 – 18:43

כתבתי ערך, איזה כיף. לא היה כל כך קשה. אני לא מבינה ממה חששתי, רק לקחתי עבודה שכתבתי באוניברסיטה על "מגילת ון אמון", בחרתי את הפרקים הרלוונטיים, עשיתי העתק הדבק ושמרתי. כל כך פשוט. איזה כיף שאף אחד לא כתב את הערך הזה. חסכתי לעצמי את עבודת איסוף החומר.


3 במאי 2009 – 18:58

היי, מה זאת המודעה הזאת ששמו לי. "הערך זקוק לעריכה"? אני קיבלתי באוניברסיטה על העבודה הזאת מעל 90. ואלה חושבים שהיא לא מספיק טובה. איזו עריכה, על מה הם מדברים? מה לא בסדר? אולי שיטרחו ויסבירו. הם לא מבינים שאני חדשה כאן ועוד לא מכירה את המושגים שלהם? ואיך הם גילו כל כך מהר שכתבתי ערך. אז אם אני לא טובה מספיק בשבילם, לא צריך.


5 במאי 2009 – 14:00

אולי בכל זאת ניכנס לוויקיפדיה ונראה מה הם רוצים ממני. לא חבל? השקעתי זמן והנושא מעניין אותי. אני הרי יכולה ללמוד. היי, מה זה הפס הכתום הזה. איזו מודעה נחמדה. מברכים אותי לבואי, רעיון נהדר. יש חממה, יש דלפק ייעוץ. נחפש מישהו שיעזור. בואו נקרא מה כל אחד כותב. יש כאן מישהו בשם ינשוף עם מודעה מאוד מזמינה. גם אומר שלום, גם מציע עזרה בצעדים ראשונים. זה האיש בשבילי. אני אבלבל לו את המוח. הוא יעזור לי. נראה נחמד.


5 במאי 2009 – 15:00

איזה יופי, איך מסבירים לי יפה. גם מסבירים וגם נותנים דוגמאות, כך אפשר ללמוד! כבר למדתי לעשות קישורים ואיך חותמים בדפי שיחה (מצחיק איך שהם כתבו ששכחתי לחתום בדף השיחה. לא שכחתי, בכלל לא ידעתי שכך חותמים). אני אשפר את מגילת ון אמון ואעיף את תבנית העריכה המעצבנת הזאת מכאן.


5 במאי 2009 – 16:34

יופי, למדתי את תבנית {{בעבודה}}, עכשיו אוכל לעבוד בשקט ואף אחד לא יציק לי ויתערב. אני גם רוצה להעלות את מפת המסע שציירתי לוויקיפדיה, היא תוסיף המון לערך. שוב שואלים אותי שאלות על המפה. מה זאת אומרת בעל זכויות יוצרים? אני שרטטתי את המסע על המפה. נכון שסרקתי אותה מספר. הגשתי אותה במסגרת העבודה באוניברסיטה, שם לא הייתה כל בעיה.


6 במאי 2009 – 08:00

אני צריכה להיות היום במוסך, יש שם מחשב, אנצל את זמן ההמתנה לעבור על המדריכים של ויקיפדיה ואקרא, ואז אולי לא אקבל כל מיני תבניות ושאלות. יופי, ניצלתי את הזמן במוסך. הספקתי לעבור ביסודיות על המדריכים. השתגע ממני המוסכניק. הייתי כל כך סבלנית. לא היה אכפת לי שהתיקון התארך.

6 במאי 2009 – 16:05

מחקו לי את הקובץ של מסע ון אמון. מה כל כך בער להם? שאלו אותי שאלות, לא נותנים לי הזדמנות לברר. טוב שיהיה בלי מפה. אני לא יודעת לצייר מפות. חבל, המפה הוסיפה רבות לערך.

18 במאי 2009

טוב, מגילת ון אמון מאחורי. נראה לי שצלחתי את הערך הראשון בשלום. שיפרתי גם את תל ערד, ואפילו ינשוף אמר לי שעשיתי עבודה יפה, נכתוב ערך על צ'טלהויוק. אבל צריך לבדוק לפני כן שהערך לא נכתב. חיפשתי, נהדר – אין ערך. אני יכולה לכתוב אותו. יופי, שמרתי את הערך. ערך שני מאחוריי. מה זו ההודעה הזאת? יש כבר ערך בשם צ'טאלהייק. איזה מין שם זה? מישהו בשם Ori כותב לי שהערך קיים. נשאל אותו מה לעשות. יופי, הוא ענה לי. אמנם חשב שאני גבר, אבל הסביר יפה והנחה אותי מה לעשות. מאוד עוזרים לי כל ההסברים האלה. אני לא מרגישה חסרת אונים.

15 ביולי 2009

כמה התקדמתי מאז שהתחלתי לכתוב, ואיזה חוויות עברתי. אפילו מחקו לי ערך. טוב זה לא יקרה יותר. התרכזתי בערכים על אתרים ארכאולוגים בארץ ישראל ובמסופוטמיה. למדתי את נושא הקטגוריות, אפילו קיבלתי פניות ושאלות בארכאולוגיה. מתחילים להכיר בקיומי כאן. גיליתי שיש כאן סדנה לגרפיקה. איזה יופי, אם הייתי יודעת על קיומה בתחילת דרכי הייתי חוסכת לעצמי את הציור שציירתי בוורד של קבר פיר ועוד, למרות שיצא לא רע. פנו אליי ויקיפדים שונים בדף השיחה שלי וכתבו לי כל הכבוד והציעו עזרה. זה ממש נעים ומדרבן.

תחילת אוגוסט 2009

פנה אליי גילגמש והציע שאכתוב ערך במסגרת התחרות "מקצרמר למובחר". ראיתי את הפרסום. לא חשבתי בכלל להשתתף, חשבתי שהתחרות מיועדת לוותיקים ומנוסים יותר ממני. אני רק 3 חודשים בוויקיפדיה. אולי זה רעיון טוב. מתחשק לי לכתוב על פלינדרס פיטרי. מישהו כתב עליו ערך כה קצר שממש כואב הלב. אבל איך אשתלט על כל החומר הזה בזמן הקצר העומד לרשותי, הוא חפר למעלה מ-60 אתרים ארכאולוגיים, ורוב האתרים בהם חפר אין להם בכלל ערך. אצטרך לשנס את מותניי.

ספטמבר 2009

עבר חודש מאד מעניין, קיבלתי עוד מחמאות, התקדמתי יפה עם פיטרי. איזו עזרה קיבלתי. פנו אליי אלמוג, רוליג, MT0, דניאל צבי, Rex, אודי, Kulystab ועוד והציעו את עזרתם, לא חשבתי בכלל שזה קיים. חשבתי שאני צריכה לעשות הכול בעצמי. עזרו לי בהכחלת ערכים, בסדנה לגרפיקה, בטבלאות. והכרתי כל כך הרבה כותבים. היי, שווה ללכת לתחרות הזאת. והנה דניאל צבי מדבר איתי על פורטל ארכאולוגיה. בכלל לא ידעתי מה זה. יש מפגש באוקטובר בגני יהושע. נדבר במפגש ואבין טוב יותר במה מדובר. הרעיון נשמע לי נהדר.

איך הפכתי לאביר

MathKnight מספר על הבשורה הגותית בוויקיפדיה

מאת MathKnight

מי שמכיר אותי או לפחות את פעילותי בוויקיפדיה יודע שאחד מתחומי העניין האהובים עליי הוא אדריכלות גותית. האדריכלות הגותית התפתחה כאדריכלות כנסיות בצרפת בשיא ימי הביניים (אמצע המאה ה-12) ושרדה עד לסופם (המאה ה-16) וקמה שוב לתחייה במאה ה-18 ובמאה ה-19. היא מאופיינת באור, ממדים עצומים, שאיפה השמיימה (השיא הוא במינסטר של אולם עם צריח מחודד שמתנשא לגובה של 161.53 מטר, כ-20 מטר יותר ממגדל שלום בתל אביב) ועושר רב של פרטים ועיטורי אבן דמויי תחרה. לשיאה הגיעה האדריכלות הגותית בצרפת ובגרמניה של המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14 בתקופה שידועה כ-High Gothic ובה נבנו הקתדרלות הגדולות של שארטר, ריימס, אמיין ועוד. חלק מהן קושטו בסגנון גותי קורן (Rayonnant) שחידד והעמיק את ההישגים של הגותיקה בשיאה ושם דגש על מראה תחרה אוורירי ומלא אור, שני מבנים מופתיים בסגנון זה הם סנט שאפל וקתדרלת קלן.

את האדריכלות הגותית התחלתי לאהוב בערך בשנת 2000, אז עוד הייתי תלמיד תיכון ונסעתי לטיול (מאורגן) באיטליה. שם ראיתי קתדרלות גדולות ויפות (הדואומו של סיינה, סנטה מריה דל פיורה בפירנצה וכמובן הדואומו די מילאנו – הקתדרלה הגותית המופתית עם יער הצריחונים המתנשאים לשמים שהיא אחת הקתדרלות הגדולות והיפות בעולם. קמתי במיוחד ב-6:00 בבוקר כדי לראות אותה מאחר ולא הייתה כלולה בתוכנית הטיול המאורגן) שהיו בנויות בסגנון גותי (גותיקה איטלקית עם נטייה לרנסאנס, אבל עדיין גותי). כשהייתי צעיר יותר ביקרתי גם בנוטרדאם דה פארי. יופיים והדרם הרב של המבנים, בתוספת גובהם הרם וצריחיהם המחודדים, הילכו עליי קסמים – בפרט כשזה השתלב בפילוסופיה הגותית-רומנטית שבה עסקתי בתיכון (לצד לימודי פיזיקה, מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה). התקופה הייתה תחילת עידן הגוגל, והתחלתי לחפש תמונות ומידע על אדריכלות גותית באינטרנט. מצאתי תמונות יפות של קתדרלת נוטרדאם דה פארי, קתדרלת שארטר, קתדרלת ריימס, בזיליקת נוטרדאם דה ל'אפין (כנסייה קטנה ושחורה עם שני צריחים לוהבים שעיטרה את שער הקלסר שלי) ועוד. העושר (והאושר) הגדול של מידע הגיע מאוחר יותר עם גוגל וויקיפדיה – כששמתי לב לשמות שחוזרים על עצמם של קתדרלות גותיות מופתיות. ב-2006ביקרתי בפראג ובבודפשט, שם ראיתי כנסיות גותיות רבות ומרשימות. היפה שבהן הייתה ללא ספק קתדרלת ויטוס הקדוש (תמונה שצילמתי של הקתדרלה הפכה לתמונה מוערכת בוויקישיתוף ואף נכנסה למדריך תיירים) שהושלמה בגל התחייה הגותית. המאפיינים של האדריכלות הגותית, שהשתלבו מצוין עם הפירוש הרומנטי (תנועת הרומנטיקה של המאה ה-19 שהולידה את התחייה הגותית ואת הספרות הגותית) של הגותיקה כשאיפה למלכות שמים, לטוהר מידות, לרוחניות יתרה ולנשגבות תוך כדי שילוב בן הנעלה לגרוטסק (הגרגוילים והכימרות ששמרו על הקתדרלות מפני רוחות רעות) התאימו לפילוסופיה שלי ולאסתטיקה שלי. מלבד הערכים הללו המבנים הגותיים יפים, מופלאים, מורכבים והדורים בצורה בלתי רגילה, כפי שתוכלו לראות בתמונות שבגלריה הגותית. בעקבות התעניינותי הרבה רכשתי מספר ספרים בנושא אדריכלות גותית, בהם "האמנות הגותית – מקתדרלה לעיר" מאת נורית כנען-קדר, "הקתדרלה הגותית" מאת אוטו פון סימסון, "הקתדרלה הגותית – אדריכלות הכנסיות הגדולות" מאת כריסטופר וילסון ולאחרונה "אדריכלות גותית" מאת פאול פרנקל (שהיה גם הוא, כמוני, יהודי).

עכשיו, איך זה קשור לוויקיפדיה? לוויקיפדיה הגעתי ב-2003, בעקבות שני נושאים: מתמטיקה ודחפור CAT D9. תרומותיי הראשונות היו לערך דחפור (שמאוחר יותר פוצל לערך ה-4000 בוויקיפדיה, דחפור די-9, על ידי Costello, בהתבסס על תוכן שאני כתבתי) ולערכים על מתמטיקה (כגון התכנסות טורים – ביחד עם Gadial, אלגברה לינארית, וחדו"א), שכן באותה תקופה הייתי סטודנט לתואר ראשון משולב במתמטיקה ופיזיקה. בוויקיפדיה גיליתי את ממשק ה-LaTeX לכתיבת נוסחאות מתמטיות, שמאוחר יותר עזר לי מאוד בלימודי תואר שני בפיזיקה במכון ויצמן למדע. אט-אט גיליתי עוד תחומי ערכים בוויקיפדיה ומהר מאוד זיהיתי את החוסר בערכים על אדריכלות גותית. בסיועו של ~השמח בחלקו (אז עדיין "השמח בחלקו (-: ", אדריכל במקצועו) נכתב הערך הראשי "אדריכלות גותית" תוך ניצול הידע שלי בגותיקה ושלו באדריכלות. עם האוכל, בא התיאבון. לצד הערך הראשי היה צורך לכתוב ערכים על יצירות המופת של הגותיקה: הקתדרלות והכנסיות של אירופה (וכן כנסיות נאו-גותיות גם באמריקה). מאיפה שאבתי מידע עליהן?

ויקיפדיה האנגלית היא מאגר מידע טקסטואלי רב ביותר המכיל מידע רב על מאות כנסיות וקתדרלות, רבות מהן נבנו בסגנון גותי או נאו-גותי. לצדה, ויקישיתוף הוא מאגר מידע גרפי עצום ועשיר ביותר ובו תמונות רבות ויפות של כנסיות ומבנים גותיים ונאו-גותיים. חלק רב מהערכים בנושא נכתבו על ידי בהתבסס על הערכים באנגלית (תרגום ועריכה), אך לרבים מהם הוספתי מידע גם על סמך התמונות, אתרי אינטרנט חיצוניים וספרים בנושא האדריכלות הגותית שברשותי. הערך הראשי, אדריכלות גותית, נכתב על סמך ידע אישי, האנציקלופדיה העברית, הספרים לעיל ועזרתו הרבה של ~השמח בחלקו. ערך זה הפך לערך מומלץ (אחרי ביקורת קפדנית ביותר מצד אורי רדלר שהתפרסה על עשרות הערות שוליים פרטניות) ביחד עם ערכים אחרים בנושאי גותיקה, בהם: קתדרלת נוטרדאם (פריז), קתדרלת שארטר, קתדרלת סטפנוס הקדוש וקתדרלת קלן. כדי לגלות עוד ועוד קתדרלות וכנסיות גותיות (מלבד אלה הקנוניות והמפורסמות) הנהגתי לעצמי מעין "ספורט" – בערכים על ערים גדולות באירופה הייתי מחפש כנסיות גותיות באמצעות התמונות של ויקישיתוף ואז כותב עליהן ערך. כך למשל גיליתי את כנסיית סנט אואן ברואן, מבנה גדול ומרשים בסגנון גותי קורן עם עוגב עתיק ומפורסם, שאף הקדישו לו יצירה מוזיקלית ("הסימפוניה הגותית" מספר 9 מאת שרל-מארי וידור).

כך, ויקיפדיה אפשרה לי לממש את אהבתי לאדריכלות גותית הן בלמידה עליה, הן בראיית מבני המופת שהיא הולידה (בתמונות) והן בהעברת הידע הלאה וסיכומו בצורת כתיבה ועריכה בעברית. ברצוני להודות למשתמשים שעזרו לי במפעל זה: האדריכל ~השמח בחלקו (שמב"ח) שעזר ועודד המון, Ori, אביעד המקורי (שתרגם מצרפתית מידע על כנסיות גותיות, בין השאר על קתדרלת קלרמון-פראן היפה), Harel ו-Eldad (השלושה האחרונים עזרו בעיקר בתרגומים ותעתיקים).

לכל המתעניין בנושא, אני ממליץ לבקר במשתמש:MathKnight/גותיקה, להביט בתמונות היפות בגלריה הגותית, לקרוא את הערכים הרלוונטיים, להצביע במשתמש:MathKnight/המבנה הגותי היפה ביותר (וחדי העין ישימו לב שהשמב"ח הציע אף את מרכז פומפידו כמבנה בעל תפישה גותית, בה התשתית גלויה כלפי חוץ ולא מוחבאת, כפי שהתמיכות הדואות בימי הביניים בלטו מחוץ למבנה) וכן לבקר בקישורים הפנימיים והחיצוניים שבתחתית הדף.


השתתפות, הצעות ורעיונות

רוצים להשתתף ביצירת העיתון "הטילדה הרביעית"? כל הדרוש לכם הוא רעיון, מקלדת, עכבר, רצון טוב והרבה סבלנות! אם יש לכם מידע מעניין שראוי להיכנס לגיליון הבא, עדכנו אותנו בדף האדום החם.

הצפייה בעיתון הותאמה בצורה אופטימלית לרזולוציה 1024X768 ו-1280X1024.