ראובן

ראובן
לידה	פדן ארם
בן או בת זוג	אליורם
אב	יעקב
אם	לאה
צאצאים	חנוך; חצרון; פלוא; כרמי ;

ערך זה עוסק בדמות מקראית, בנו של יעקב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ראובן (פירושונים).

רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו^[1] ב'קצ"ב ונפטר בשנת י"ד בכסלו ב'שי"ה^[2]) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה. צאצאיו של ראובן הפכו לשבט ראובן.

על-פי התנ"ך^[3], נתנה לו לאה אמו את שמו: ”כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי”. ראובן מוזכר בהמשך הפרשה^[4] כאשר מצא דודאים (צמח שמיוחסת לו יכולת לשיפור פריון) – והביאם לאימו.

בני ראובן: חנוך, פלוא, חצרון וכרמי.

שמו עריכה

מקור השם ראובן ומשמעותו אינם ידועים בוודאות^[5]. לכאורה, הוא מתפרש בפשטות כקריאת התפעלות: "רְאוּ, בֵּן!", ואין שם הולם ממנו לבן בכור; ואכן רבים סבורים שזהו פירוש השם^[6], ויש לשער שכך הוא התפרש עוד בימי המקרא. אולם, בהתחשב בעובדה שאין בנמצא שם נוסף בדגם זה באוצר השמות העברי הקדום, וגם בקרב עמים דוברי שפות שמיות אחרות הוא נדיר למדי, יש שדוחים גיזרון זה כבלתי סביר. מדרש השם המושם בפי לאה: "כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי" הוא משחק צלילים ולא סברה אטימולוגית של ממש.

במקרא מתייחס השם לראובן בן יעקב ולשבט המתייחס אליו, ואין אישים נוספים הנושאים אותו.

מעשה בלהה עריכה

ערך מורחב – מעשה ראובן ובלהה

כאשר יעקב נטה את אהלו ליד מגדל עדר, המקרא מספר כי ראובן שכב עם בלהה, פילגש אביו: ”וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל”^[7]. על מעשה זה מתבטא יעקב בברכו אותו לפני מותו: ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה”^[8].

חז"ל ניסו לא פעם להגן על ראובן מפני הוצאת לעז יתירה שמעשה זה עלול לעורר. כך למשל, המשנה במסכת מגילה קובעת כי ”מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם”^[9]. בתלמוד הבבלי מופיעה דעתו של ר' שמואל בר נחמני שמרחיק לכת עוד יותר וטוען כי: ”כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה”^[10]. הוא מסביר כי לאחר מות רחל העביר יעקב את משכנו לאוהל בלהה שפחתה; ראובן לא היה מוכן לקבל את העובדה כי אביו החליף את אשתו העיקרית בשפחתה במקום לבחור באמו לאה, שהייתה לדעתו השנייה במעלה. ועל כן ”מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה”.

יש קהילות הנוהגות לקרוא בתורה פסוק זה פעמיים כל פעם בשינוי טעמי המקרא כדי להראות שמעשה זה אינו כהבנתם של המון העם^[^{דרוש מקור]}. בקהילות תימן, בה עדיין נשתמר מנהג התרגום בציבור, אין מתרגמים את הפסוקים שמדברים על חטאו של ראובן^[11].

במכירת יוסף עריכה

בסיפור מכירת יוסף, מסתבר כי ראובן היה אחראי לשלומו של יוסף^[12]), אולם הוא לא הצליח למנוע מהם לבצע את זממם, ולאחר שבקושי רב שכנע אותם לזרקו אל הבור במדבר^[13], ניצלו האחים את הליכתו לאביו ומכרו את יוסף. וכשחזר וראה זאת אמר: ”הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא”^[14].

ראובן, בניסיון נואש להוציא את בנימין ולהראותו למשנה למלך מצרים, מציע ליעקב שימית את שני בניו אם לא יחזיר את בנימין ממצרים בשלום^[15], אך למעשה יהודה הוא שמצליח לשכנע את אביו כשאמר ”אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים”^[16].

הברכות עריכה

בברכות יעקב לבניו הוא מטיח בראובן כי על אף שהוא הבכור והוא זה שצריך לגלות אחריות ושליטה, הוא מתנהג בחיפזון ובלי ישוב הדעת בהחלטותיו ולכן מעשיו נכשלים תמיד. יעקב העביר מראובן את הסמכות על האחים ונתנה ליהודה, הבן הרביעי: ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ”^[17]. ספר דברי הימים, מבהיר מדוע ניתנה הבכורה ליהודה : ”וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר-וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו, נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל; וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ, לַבְּכֹרָה. כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ; וְהַבְּכֹרָה, לְיוֹסֵף”^[18].

מקום קבורתו עריכה

ערכים מורחבים – קבר ראובן

רומי עריכה

המסורת הקדומה ביותר לקברו של ראובן היא בספר הישר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ויקברו את ראובן ואת גד בעבר הירדן ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם.

— ספר הישר, יהושע, 277.

ארבל עריכה

מסורת אחרת שתחילתה מן המאה ה-12 בכתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן אשר מציין את קברו ביישוב ארבל ליד טבריה.

נבי רובין עריכה

ערכים מורחבים – נבי רובין

מסורת ערבית רואה במבנה קבר המצוי בלב חולות פלמחים, את מקום קבורתו של ראובן וכינו את המקום נבי רובין על שמו. המקום היווה מקום עלייה לרגל במאות הקודמות. מקום הקבר לא נזכר כלל בספרות היהודית ובכתבי עולי הרגל והמסעות. נכון ל-2014 המקום מוזנח, אך מצבת הקבר עצמה זוכה למבקרים יהודים הבאים להתפלל במקום. ההיסטוריונית רבקה גונן טוענת^[19] כי הקבר בנבי רובין שייך כנראה לשייח' ערבי. ההיסטוריון וליד ח'אלדי כתב כי הקבר נבנה כנראה על מקדש כנעני ומקור ההילולות באזור הם בטקסים של עבודה זרה.

עץ משפחה עריכה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

שבט ראובן עריכה

ערך מורחב – שבט ראובן

על פי המשנה תורה, האבן המייצגת אותו היא אבן האודם שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו^[20] וה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של דודאים על רקע אדום, סמלו של שבט זה.

שבט ראובן חנה במדבר בצמידות לשבט שמעון, בדרום מחנה ישראל. וכשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.

ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים^[21]. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה.

נחלתו של השבט מוגדרת בתור ”אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן”^[22]. תיאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. כך מתקבל התחום של נחלת השבט, שלו גבולות טבעיים: בצפון - נחל חשבון, המערב ים המלח, הדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. בתיאור תחום השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "המישור", "הר העמק" - הר הירד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" - שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. בנחלה כלול גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

ראו גם עריכה

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תנ"ך

עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

לקריאה נוספת עריכה

חיים חיון, ותצא דינה:קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים: הוצאת מאגנס,2011. בתוך פרק שני מעשה דינה וסיפורי יעקב עמ' 66–69.

קישורים חיצוניים עריכה

אורי קציר, יסורי ראובן, אפלטון
בנימין לאו, פרשת וישלח, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008 - פוחז כמים אינו מנהיג
הערך "ראובן בן יעקב", באתר ויקישיבה
רשימת מאמרים על ראובן באתר רמב"י
ראובן בן יעקב באתר אהלי צדיקים
ראובן (בן יעקב), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ ספר היובלים פרק כח פסוק יז
^ סדר הדורות, שנת ב'קצ"ג, באתר היברובוקס
^ בראשית, כ"ט, ל"ב
^ בראשית, ל', י"ד
^ יאיר זקוביץ ושמואל אפרים ליונשטם, "ראובן", בתוך אנציקלופדיה מקראית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו, כרך ז, טור 285; George Nicol, "Genesis XXIX.32 and XXXV.22a: Reuben's Reversal", Journal of Theological Studies 31 (1980), p. 536 n. 2
^ למשל Claus Westermann, Genesis 12-36: A Commentary, translated by John J. Scullion, Minneapolis: Augsburg, 1985 [1981], p. 473
^ בראשית, ל"ה, כ"ב
^ בראשית, מ"ט, ד'
^ משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד ב'
^ מעשה ראובן, נקרא ולא מיתרגם (משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י')
^ בראשית, ל"ז, כ"ט
^ בראשית, ל"ז, כ"א
^ בראשית, ל"ז, ל'
^ בראשית, מ"ב, ל"ז
^ בראשית, מ"ג, ט'
^ בראשית, מ"ט, ח'
^ דברי הימים א' ה', א'-ב'
^ Rivka Gonen, 2000. עמוד 209.
^ ”ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין” (משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ט)
^ ראו מאמר של הרב ש"ז כהנא
^ נחמיה, ט', כ"א

[1] ספר היובלים פרק כח פסוק יז

[2] סדר הדורות, שנת ב'קצ"ג, באתר היברובוקס

[3] בראשית, כ"ט, ל"ב

[4] בראשית, ל', י"ד

[5] יאיר זקוביץ ושמואל אפרים ליונשטם, "ראובן", בתוך אנציקלופדיה מקראית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו, כרך ז, טור 285; George Nicol, "Genesis XXIX.32 and XXXV.22a: Reuben's Reversal", Journal of Theological Studies 31 (1980), p. 536 n. 2

[6] למשל Claus Westermann, Genesis 12-36: A Commentary, translated by John J. Scullion, Minneapolis: Augsburg, 1985 [1981], p. 473

[7] בראשית, ל"ה, כ"ב

[8] בראשית, מ"ט, ד'

[9] משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י'

[10] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד ב'

[11] מעשה ראובן, נקרא ולא מיתרגם (משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י')

[12] בראשית, ל"ז, כ"ט

[13] בראשית, ל"ז, כ"א

[14] בראשית, ל"ז, ל'

[15] בראשית, מ"ב, ל"ז

[16] בראשית, מ"ג, ט'

[17] בראשית, מ"ט, ח'

[18] דברי הימים א' ה', א'-ב'

[19] Rivka Gonen, 2000. עמוד 209.

[20] ”ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין” (משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ט)

[21] ראו מאמר של הרב ש"ז כהנא

[22] נחמיה, ט', כ"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ראובן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראובן