ראובן

רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ב'קצ"ב ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה. צאצאיו של ראובן הפכו לשבט ראובן.

ראובן

ראובן ואחיו. ציור מעשה ידי קוליין דה-קוטר משנת 1500 מוצג במוזאון הלאומי בוורשה.
לידה	פדן ארם
מקום קבורה	קבר ראובן (מספר מיקומים)
אב	יעקב
אם	לאה
בן או בת זוג	אודה
צאצאים	בני ראובן (חנוך, פלוא, חצרון, כרמי)
מספר צאצאים	4

על-פי התנ"ך, נתנה לו לאה אמו את שמו: ”כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי”. ראובן מוזכר בהמשך הפרשה כאשר מצא דודאים (צמח שמיוחסת לו יכולת לשיפור פריון) – והביאם לאימו.

שמו

מקור השם ראובן ומשמעותו אינם ידועים בוודאות. לכאורה, הוא מתפרש בפשטות כקריאת התפעלות: "רְאוּ, בֵּן!", ואין שם הולם ממנו לבן בכור; ואכן רבים סבורים שזהו פירוש השם, ויש לשער שכך הוא התפרש עוד בימי המקרא. אולם, בהתחשב בעובדה שאין בנמצא שם נוסף בדגם זה באוצר השמות העברי הקדום, וגם בקרב עמים דוברי שפות שמיות אחרות הוא נדיר למדי, יש שדוחים גיזרון זה כבלתי סביר. מדרש השם המושם בפי לאה: "כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי" הוא משחק צלילים ולא סברה אטימולוגית של ממש.

במקרא מתייחס השם לראובן בן יעקב ולשבט המתייחס אליו, ואין אישים נוספים הנושאים אותו.

מעשה בלהה

ערך מורחב – מעשה ראובן ובלהה

כאשר יעקב נטה את אהלו ליד מגדל עדר, המקרא מספר כי ראובן שכב עם בלהה, פילגש אביו: ”וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל”. על מעשה זה מתבטא יעקב בברכו אותו לפני מותו: ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה”.

חז"ל ניסו לא פעם להגן על ראובן מפני הוצאת לעז יתירה שמעשה זה עלול לעורר. כך למשל, המשנה במסכת מגילה קובעת כי ”מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם”. בתלמוד הבבלי מופיעה דעתו של ר' שמואל בר נחמני שמרחיק לכת עוד יותר וטוען כי: ”כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה”. הוא מסביר כי לאחר מות רחל העביר יעקב את משכנו לאוהל בלהה שפחתה; ראובן לא היה מוכן לקבל את העובדה כי אביו החליף את אשתו העיקרית בשפחתה במקום לבחור באמו לאה, שהייתה לדעתו השנייה במעלה. ועל כן ”מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה”.

יש קהילות הנוהגות לקרוא בתורה פסוק זה פעמיים כל פעם בשינוי טעמי המקרא כדי להראות שמעשה זה אינו כהבנתם של המון העם^{[דרוש מקור]}. בקהילות תימן, בה עדיין נשתמר מנהג התרגום בציבור, אין מתרגמים את הפסוקים שמדברים על חטאו של ראובן.

במכירת יוסף

בסיפור מכירת יוסף, מסתבר כי ראובן היה אחראי לשלומו של יוסף), אולם הוא לא הצליח למנוע מהם לבצע את זממם, ולאחר שבקושי רב שכנע אותם לזרקו אל הבור במדבר, ניצלו האחים את הליכתו לאביו ומכרו את יוסף. וכשחזר וראה זאת אמר: ”הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא”.

בהמשך, לאחר שפגשו את יוסף במצרים מבלי להכירו, עשה ראובן ניסיון נואש כדי לקבל רשות מיעקב לקחת את בנימין למצרים: הוא הציע ליעקב שימית את שני בניו אם לא יחזיר את בנימין בשלום לביתו., אך למעשה, יהודה הוא שהצליח לשכנע את אביו כשאמר ”אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים”.

הברכות

בברכות יעקב לבניו הוא מטיח בראובן כי על אף שהוא הבכור והוא זה שצריך לגלות אחריות ושליטה, הוא מתנהג בחיפזון ובלי ישוב הדעת בהחלטותיו ולכן מעשיו נכשלים תמיד. יעקב העביר מראובן את הסמכות על האחים ונתנה ליהודה, הבן הרביעי: ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ”. ספר דברי הימים, מבהיר מדוע ניתנה הבכורה ליהודה: ”וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר-וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו, נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל; וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ, לַבְּכֹרָה. כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ; וְהַבְּכֹרָה, לְיוֹסֵף”.

מקום קבורתו

ערכים מורחבים – קבר ראובן

מקום קברו של ראובן הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של ראובן וכן של שאר אחיו השבטים (מלבד יוסף) אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו: בחברון, ארץ ישראל, ארבל, חורבת רומא, מצרים ופלמחים.

עץ משפחה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

בני ראובן

ערך מורחב – בני ראובן

בני ראובן היו ארבעת בניו הראשונים של ראובן, אשר היוו את היסוד למשפחות שבט ראובן. הם מהווים חוליה חשובה בשושלת האבות של עם ישראל בתקופת האבות המקראית.

שבט ראובן

ערך מורחב – שבט ראובן

על פי המשנה תורה, האבן המייצגת אותו היא אבן האודם שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו וה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של דודאים על רקע אדום, סמלו של שבט זה.

שבט ראובן חנה במדבר בצמידות לשבט שמעון, בדרום מחנה ישראל. וכשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.

ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה.

נחלתו של השבט מוגדרת בתור ”אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן”. תיאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. כך מתקבל התחום של נחלת השבט, שלו גבולות טבעיים: בצפון - נחל חשבון, המערב ים המלח, הדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. בתיאור תחום השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "המישור", "הר העמק" - הר הירד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" - שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. בנחלה כלול גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

לקריאה נוספת

• חיים חיון, ותצא דינה:קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים: הוצאת מאגנס,2011. בתוך פרק שני מעשה דינה וסיפורי יעקב עמ' 66–69.

קישורים חיצוניים

• אורי קציר, יסורי ראובן, אפלטון
• בנימין לאו, פרשת וישלח, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008 - פוחז כמים אינו מנהיג
• הערך "ראובן בן יעקב", באתר ויקישיבה
• רשימת מאמרים על ראובן באתר רמב"י
• ראובן בן יעקב באתר אהלי צדיקים
• ראובן (בן יעקב), דף שער בספרייה הלאומית