חוסה אנטוניו קמאצ'ו

חוסה אנטוניו קמאצ'ו
José Antonio Camacho
	קמאצ'ו כמאמן נבחרת סין
מידע אישי
לידה	8 ביוני 1955 (בן 69); סייסה שבספרד
שם מלא	חוסה אנטוניו קמאצ'ו אלפארו
גובה	1.74 מטר
עמדה	מגן שמאלי
מועדוני נוער
	אלבסטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1992–1993 ; 1993–1996 ; 1996–1997 ; 1997– 1998 ; 1998 ; 1998–2002 ; 2002–2004 ; 2004 ; 2007–2008 ; 2008–2011 ; 2011–2013 ; 2016–2018	ראיו ואיקאנו ; אספניול ; סביליה ; אספניול ; ריאל מדריד ; נבחרת ספרד ; בנפיקה ליסבון ; ריאל מדריד ; בנפיקה ליסבון ; אוסאסונה ; נבחרת סין ; נבחרת גבון
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

חוסה אנטוניו קמאצ'ו אלפארו (בספרדית: José Antonio Camacho Alfaro; נולד ב-8 ביוני 1955 בסייסה) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת המגן השמאלי וכיום מאמן.

כשחקן, קמאצ'ו שיחק בקבוצת ריאל מדריד הספרדית במשך 15 עונות, לבש את מדי הקבוצה ב-577 משחקים רשמיים, וזכה עמה ב-19 תארים, ביניהם שתי זכיות בגביע אופ"א ותשע אליפויות ספרד. לזכותו של קמאצ'ו 81 הופעות במדי נבחרת ספרד, בשורותיה שיחק בשני מונדיאלים (1982, 1986) ושני טורנירי יורו (1984, 1988).

כמאמן, קמאצ'ו הוביל מספר קבוצות מספרד ומפורטוגל, וכן הדריך את נבחרת סין ואת נבחרת ספרד, אותה הוביל לרבע הגמר בשני טורנירים שונים, יורו 2000 ומונדיאל 2002.

קריירת משחק

קמאצ'ו החל את הקריירה בקבוצת הנוער של אלבסטה. לאחר שקודם לקבוצה הבוגרת בגיל 17 בלבד והפגין יכולת טכנית גבוהה, הוא סומן על ידי הקבוצות הגדולות בספרד ככדורגלן בעל פוטנציאל גבוה. אמנם, קמאצ'ו בחר בריאל מדריד, ועבר אליה בחודש מרץ 1973, עוד לפני יום הולדתו ה-18. לאחר עונת התחשלות בקבוצת הבת של המועדון, קודם על ידי מאמן הקבוצה לואיס מולוני, לקבוצה הבוגרת. את הופעת הבכורה ערך במשחק ההפסד למאלגה ב-3 במרץ 1974. הוא פתח בהרכב הקבוצה ושיחק 90 דקות. קמאצ'ו תפס במהרה את המקום בהרכבה הפותח של ריאל מדריד, בצד שמאל של ההגנה, והפך לשחקן מפתח בקבוצה.

בינואר 1978, נפצע במהלך אימון קבוצתו, פציעה שהשביתה אותו למשך 20 חודשים, וגרמה לו לעבור שני ניתוחים. לאחר התאוששותו חזר להיות שחקן מפתח בקבוצה, ואף היה שותף לשתי זכיות רצופות בגביע אופ"א, ב-1984/1985 וב-1985/1986.

בסך הכל קמאצ'ו ייצג את ריאל מדריד ב-414 משחקי ליגה, בהם כבש תשעה שערים וצבר הרחקה אחת בלבד. הוא ממוקם במקום השביעי בטבלת ההופעות במדי ריאל מדריד בכל הזמנים, עם 577 הופעות. בתקופה זו, צבר 19 תארים עם הקבוצה, ביניהם שתי זכיות בגביע אופ"א, תשע אליפויות וחמישה גביעים.

נבחרת ספרד

קמאצ'ו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד עוד בטרם מלאו לו 20. היה זה ב-5 בפברואר 1975, במשחקה הביתי של נבחרתו מול סקוטלנד במסגרת מוקדמות יורו 1976, שהסתיים בשוויון 1-1. הוא ייצג את הנבחרת בארבעה טורנירים גדולים, שני מונדיאלים (1982, 1986) ושני טורנירי יורו (1984 בו העפילה ספרד לגמר ונוצחה, 1988). בארבעתם הוא פתח בכל אחד ממשחקי נבחרתו, למעט משחק אחד במסגרת שלב הבתים של יורו 1988. במונדיאל 1986 אף שימש כקפטן הנבחרת. לאחר משחקה האחרון של נבחרתו ביורו 1988, הפסד לגרמניה בשלב הבתים, פרש קמאצ'ו מהנבחרת.

בסך הכל, קמאצ'ו ערך 81 הופעות בינלאומיות, הישג שהציב אותו במשך זמן ארוך בראש טבלת ההופעות בנבחרת, וכיום מציב אותו במקום ה-14 בכל הזמנים.

קריירת אימון

תחילת הקריירה

ב-1989, לאחר פרישתו ממשחק, זכה קמאצ'ו לתפקיד בצוות המקצועי של המועדון בו פרש, ריאל מדריד. לאחר שלוש שנים, בפברואר 1992, מונה לתפקיד האימון הראשון שלו בקריירה, בקבוצת ראיו ואיקאנו מהליגה הבכירה בספרד. לראיו הייתה זו עונת החזרה לליגה הבכירה לאחר שנתיים בליגת המשנה, וקמאצ'ו סייע לה להישאר בליגה. לאחר מכן עבר לאספניול, אותה אימן במשך שלוש עונות. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכה עימה באליפות ליגת המשנה, והחזיר אותה לליגה הבכירה לאחר היעדרות בת עונה אחת. בעונה שאחריה אספניול סיימה במקום השישי בליגה הבכירה, ובעונת 1995/1996, האחרונה שלו בקדנציה, הוביל קמאצ'ו את אספניול עד למקום הרביעי, המקנה השתתפות בגביע אופ"א.

ההצלחה באספניול הביאה את קמאצ'ו לסביליה, אך הוא סיים את תפקידו כעבור שמונה חודשים בלבד, ובסיום העונה סביליה ירדה לליגת המשנה. לקראת העונה הבאה חזר קמאצ'ו לאספניול, אך נותר בה עונה אחת בלבד, שהסתיימה במקום ה-10 בטבלה.

נבחרת ספרד

ב-17 ביוני 1998 חזר קמאצ'ו למועדון נעוריו, ריאל מדריד, כשמונה למאמנה של הקבוצה. אמנם בטרם הקבוצה ערכה אפילו אימון אחד, קמאצ'ו התפטר מתפקידו, 22 ימים בלבד לאחר המינוי, עקב מחלוקות עם הנהלת הקבוצה. הוא הוחלף על ידי חוס הידינק. קמאצ'ו החל את העונה ללא קבוצה, אך בספטמבר 1998 החליף חאבייר קלמנטה בתפקיד מאמן נבחרת ספרד. קלמנטה פוטר מתפקידו בעקבות הפסד מפתיע בתוצאה 2–3 מול קפריסין, במשחק הראשון בקמפיין מוקדמות יורו 2000. כבר במשחקו הרשמי הראשון בתפקיד, כחודש אחר כך, הוביל קמאצ'ו את נבחרתו לניצחון חוץ 1–2 על ישראל באצטדיון רמת גן, בדרך למאזן מושלם מבחינתו של שבעה ניצחונות בשבעה משחקים בקמפיין, תוך הצגות כדורגל בהן ניצחונות 0–9 על אוסטריה וסן מרינו בספרד, ניצחון ביתי 0–8 על קפריסין, וניצחון חוץ 0–6 מול סן מרינו. בסך הכל כבשה הנבחרת 40 שערים וספגה שניים בלבד בטורניר המוקדמות תחת קמאצ'ו. את יורו 2000 החלה ספרד של קמאצ'ו בהפסד לנורווגיה, אך שני ניצחונות בשני המשחקים הנותרים העלו אותה לרבע גמר המפעל מהמקום הראשון בבית. שם, הפסידה ספרד לצרפת, שזכתה לבסוף בטורניר, בתוצאה 1–2, והודחה.

קמאצ'ו המשיך בתפקידו גם לקראת מוקדמות מונדיאל 2002. ספרד העפילה לטורניר מבית המוקדמות עם שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו, וללא הפסד. בטורניר מונדיאל 2002 עצמו, ספרד פתחה היטב, כשניצחה בשלושת משחקי שלב הבתים, כשהיא כובשת שלושה שערים בכל משחק. לאחר שהדיחה את אירלנד בשמינית הגמר בדו-קרב בעיטות עונשין, פגשה ספרד את הנבחרת המארחת, קוריאה הדרומית, ובמשחק שנוי במחלוקת הודחה בדו-קרב פנדלים לאחר 0-0 בסיום ההארכה, זאת לאחר שנפסלו לה שני שערים חוקיים לחלוטין במהלך הזמן החוקי. בעקבות ההפסד וההדחה, התפטר קמאצ'ו מתפקידו לאחר ארבע שנים^[1].

בנפיקה ליסבון והחזרה לספרד

מספר חודשים לאחר עזיבתו את הנבחרת, ב-29 בנובמבר 2002, מונה קמאצ'ו לתפקיד המאמן בבנפיקה ליסבון מפורטוגל. עם הגיעו הצליח לייצב את המערכת בעקבות פיטורי המאמן הקודם, ובשתי העונות הבאות הוביל את הקבוצה למקום השני בטבלה. בעונת 2003/2004 אף הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע הפורטוגזי, עם ניצחון בגמר על היריבה הגדולה, פורטו, אותה אימן אז ז'וזה מוריניו. אירוע זכור נוסף מתקופתו בבנפיקה הוא מותו של כדורגלן הקבוצה, ההונגרי מיקלוש פהר, על המגרש כתוצאה מדום לב. למרות אופיו הקשוח כשחקן והן כמאמן, קמאצ'ו מירר בבכי על כר הדשא כתוצאה מהאירוע הטרגי.

לקראת עונת 2004/2005 ניסה קמאצ'ו שוב את מזלו בריאל מדריד, אך שוב עזב זמן קצר לאחר מינויו. הפעם הוא החזיק בתפקיד ארבעה חודשים, אך הפסדים בליגת האלופות לבאייר לברקוזן ובליגה הספרדית לאספניול הובילו אותו להתפטר מתפקידו ב-20 בספטמבר 2004. קמאצ'ו לא חזר לאמן כמעט שלוש שנים, עד שב-18 באוגוסט 2007 חזר לתפקיד מאמן בנפיקה ליסבון במקום פרננדו סנטוש שעזב. לאחר סדרת תוצאות רעה, טען קמאצ'ו כי הוא לא מסוגל יותר להחדיר מוטיבציה בשחקניו, וב-9 במרץ 2008, אחרי שוויון ביתי 1-1 מול נועלת הטבלה לייריה, הודיע כי הוא עוזב את תפקידו.

ב-13 באוקטובר 2008 שוב חזר קמאצ'ו לכדורגל הספרדי, כשמונה למאמנה של אוסאסונה מהליגה הבכירה^[2]. במשך שתי עונות הצליח קמאצ'ו לשרוד עם הקבוצה בליגה, ובמהלך עונתו השלישית בקבוצה, ב-14 בפברואר 2011, הוא פוטר מתפקידו מכיוון שאוסאסונה נקלעה למאבקי הישרדות^[3]. בסופה של העונה הקבוצה סיימה במקום התשיעי, גבוה יותר ממיקומה בשתי העונות הקודמות תחת קמאצ'ו.

נבחרת סין

ב-13 באוגוסט 2011, כחצי שנה לאחר פיטוריו, מונה קמאצ'ו למאמנה של נבחרת סין^[4]. מינויו לתפקיד הוסבר על ידי נשיא ההתאחדות במדינה כחלק מתוכנית ארוכת טווח לסגירת הפער הנוצר בתחום הכדורגל בין סין לבין קוריאה הדרומית ויפן, שכנותיה, בעוד אוהדי הנבחרת ראו במינוי סכנה לקמפיין מוקדמות מונדיאל 2014. סין לא הצליחה להעפיל לטורניר. ב-10 בספטמבר 2012, במסגרת משחק ידידות בין סין לבין ברזיל, הובסה סין בתוצאה 0–8, התבוסה הגדולה בתולדותיה. בעקבות התבוסה, הנבחרת צנחה למקום ה-109 בדירוג העולמי של פיפ"א, הנמוך בתולדותיה. את מוקדמות גביע אסיה בכדורגל 2015 פתחה סין בהפסד 1–2 לערב הסעודית, שסיכן את סיכויי העפלתה, ובעקבות הפסד מפתיע 1–5 לתאילנד במשחק ידידות ב-15 ביוני 2013, פוטר קמאצ'ו מתפקידו בנבחרת.

נבחרת גבון

קמאצ'ו מונה למאמן נבחרת גבון לקראת טורניר גביע אפריקה לאומות 2017, אשר נערך בגבון.

תארים

תארים כשחקן

ריאל מדריד
- גביע אופ"א (2): 1984/1985, 1985/1986
- אליפות ספרד (9): 1974/1975, 1975/1976, 1977/1978, 1978/1979, 1979/1980, 1985/1986, 1986/1987, 1987/1988, 1988/1989
- הגביע הספרדי (5): 1973/1974, 1974/1975, 1979/1980, 1981/1982, 1988/1989
- גביע הליגה הספרדית: 1984/1985
- הסופר קאפ הספרדי (2): 1988, 1989
נבחרת ספרד
- אליפות אירופה: 1984 (מקום שני)

תארים כמאמן

בנפיקה ליסבון
- הגביע הפורטוגזי: 2003/2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוסה אנטוניו קמאצ'ו בוויקישיתוף

חוסה אנטוניו קמאצ'ו, באתר Transfermarkt
חוסה אנטוניו קמאצ'ו, באתר BDFutbol
חוסה אנטוניו קמאצ'ו, באתר National Football Teams
חוסה אנטוניו קמאצ'ו, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
פרופיל המאמן באתר BDFutbol
אלי שווידלר, על החתום - קמאצ'ו, באתר הארץ, 10 ביוני 2002
שמוליק ניל"י‏, השוורים שוב קיבלו ביצים, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2008

הערות שוליים

^ רויטרס, קמאצ'ו התפטר מתפקיד מאמן נבחרת ספרד, באתר הארץ, 2 ביולי 2002
^ מערכת וואלה! ספורט‏, קמאצ'ו מונה למאמן אוסאסונה, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2008
^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏אוסאסונה פיטרה את חוסה אנטוניו קמאצ'ו, באתר ערוץ הספורט, 14 בפברואר 2011
^ מערכת וואלה! ספורט‏, קמאצ'ו הופקד על אושרם של יותר ממיליארד אנשים, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2011

נבחרת ספרד – מונדיאל 1982
1 ארקונדה • 2 קמאצ'ו • 3 גורדיו • 4 אלונסו • 5 טנדייו • 6 אלכסנקו • 7 חואניטו • 8 חואקין • 9 סטרוסטגי • 10 זאמורה • 11 לופס אופרטה • 12 אורקיאגה • 13 חימנס • 14 מאקדה • 15 סאורה • 16 סאנצ'ס • 17 גאייגו • 18 אורלדה • 19 סנטיאנה • 20 קיני • 21 אורוטי • 22 מיגל אנחל • מאמן: סנטמריה		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 1984 (מקום שני)
1 ארקונדה • 2 אורקיאגה • 3 קמאצ'ו • 4 מאסדה • 5 גויקוצ'יאה • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 ויקטור • 9 סנטיאנה • 10 גאייגו • 11 קרסקו • 12 סלבה • 13 בויו • 14 חוליו אלברטו • 15 רוברטו • 16 פרנסיסקו • 17 מרקוס • 18 בוטרגניו • 19 סראביה • 20 זוביזרטה • מאמן: מוניוס		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 1986
1 זוביזרטה • 2 תומאס • 3 קמאצ'ו • 4 מאקדה • 5 ויקטור • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 גויקוצ'יאה • 9 בוטרגניו • 10 קרסקו • 11 חוליו אלברטו • 12 סטיין • 13 אורוטי • 14 גאייגו • 15 צ'נדו • 16 רינקון • 17 פרנסיסקו • 18 קלדרה • 19 סלינאס • 20 אלוי • 21 מיצ'ל • 22 אבלנדו • מאמן: מוניוס		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 1988
1 זוביזרטה • 2 תומאס • 3 קמאצ'ו • 4 אנדרינואה • 5 ויקטור • 6 קלדרה • 7 סלינאס • 8 סאנצ'יס • 9 בוטרגניו • 10 אלוי • 11 גורדיו • 12 דייגו • 13 בויו • 14 גאייגו • 15 אוסביו • 16 באקרו • 17 בגיריסטיין • 18 סולר • 19 ואסקס • 20 מיצ'ל • מאמן: מוניוס		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 2000
1 קניסארס • 2 סלגאדו • 3 ארנסבאל • 4 גוארדיולה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 הלגרה • 8 פראן • 9 מוניטיס • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קסיאס • 14 ג'רארד • 15 אנגונגה • 16 מנדייטה • 17 אצ'בריה • 18 פאקו • 19 דמאס • 20 אורסאיס • 21 ואלרון • 22 מולינה • מאמן: קמאצ'ו		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 2002
1 קסיאס • 2 טורס • 3 חואנפרן • 4 הלגרה • 5 פויול • 6 היירו • 7 ראול • 8 בראחה • 9 מוריינטס • 10 טריסטן • 11 דה פדרו • 12 לוקה • 13 ריקרדו • 14 אלבלדה • 15 רומרו • 16 מנדייטה • 17 ואלרון • 18 סרחיו • 19 צ'אבי • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 חואקין • 23 קונטרראס • מאמן: קמאצ'ו		ספרד

[1] רויטרס, קמאצ'ו התפטר מתפקיד מאמן נבחרת ספרד, באתר הארץ, 2 ביולי 2002

[2] מערכת וואלה! ספורט‏, קמאצ'ו מונה למאמן אוסאסונה, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2008

[3] מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏אוסאסונה פיטרה את חוסה אנטוניו קמאצ'ו, באתר ערוץ הספורט, 14 בפברואר 2011

[4] מערכת וואלה! ספורט‏, קמאצ'ו הופקד על אושרם של יותר ממיליארד אנשים, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2011

[1]

[2]

[3]

[4]