חוף השנהב

מדינה במערב אפריקה
(הופנה מהדף חוף-השנהב)

רֶפּוּבְּלִיקַת חוֹף הַשֶּׁנְהָב או רפובליקת קוט דיבוארצרפתית: République de Côte d'Ivoire, ‏האזנה?‏) היא מדינה בדרום-מערב אפריקה. היא גובלת במדינות ליבריה, גינאה, מאלי, בורקינה פאסו וגאנה, ויש לה רצועת חוף לאורך מפרץ גינאה. אזרחי חוף השנהב נקראים גם איבוארים (Ivoiriens).[דרוש מקור] נשיא חוף השנהב הוא אלאסן ואטארה.

רפובליקת חוף השנהב (רפובליקת קוט דיבואר)
République de Côte d'Ivoire
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיה
מוטו לאומי אחדות, משמעת ועבודה
המנון לאומי שיר אביג'ן
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא חוף השנהב עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא חוף השנהב אלאסן ואטארה
ראש הרשות המבצעת ראש הממשלה של חוף השנהב עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הממשלה של חוף השנהב Robert Beugré Mambé עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית צרפתית
עיר בירה יאמוסוקרו[1] 6°50′N 5°15′W / 6.833°N 5.250°W / 6.833; -5.250
רשות מחוקקת הפרלמנט של חוף השנהב עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
העיר הגדולה ביותר אביג'אן
שטח יבשתי[4] 322,463 קמ"ר (70 בעולם)
אחוז שטח המים 1.4%
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מצרפת 7 באוגוסט 1960[3]
ישות קודמת צרפתצרפת אפריקה המערבית הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[5]
(הערכה 1 במרץ 2024)
29,355,158 נפש (51 בעולם)
צפיפות 91.03 נפש לקמ"ר (125 בעולם)
דת אסלאם (42.5%)[2]
נצרות (33.9%)
חסרי דת (12.6%)
אנימיזם (2.2%)
אחרים (0.7%)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 38.53%
גילאי 15 - 24 20.21%
גילאי 25 - 54 34.88%
גילאי 55 - 64 3.53%
גילאי 65 ומעלה 2.85%
כלכלה
תמ"ג[6] (2022) 70,019 מיליון $ (82 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,385$ (157 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[7]
(2022)
0.534 (166 בעולם)
מדד ג'יני 37.2 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע פרנק CFA מערב אפריקני‏ (XOF)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט ci
קידומת בין־לאומית 225
www.gouv.ci
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כ-42.5% מאוכלוסייית חוף השנהב הם מוסלמים[2], והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

השם עריכה

המדינה הייתה ידועה כ"חוף השנהב", ובאנגלית היא נקראה Ivory Coast, בגרמנית - Elfenbeinküste, בספרדית - Costa de Marfil, בצרפתית - Côte d'Ivoire, וכן הלאה. בגלל חוסר האחידות שנוצר בזירה הבינלאומית, באוקטובר 1985 ביקשה הממשלה לקבוע את שם המדינה כ-Côte d'Ivoire (שם שהוא מורשת הקולוניאליזם הצרפתי) בכל השפות.

למרות החלטת הממשלה, בשפה האנגלית עדיין משתמשים לרוב ב-"Ivory Coast" ובאופן דומה ממשיכים להשתמש בתרגום גם בשפות האחרות. אולם, ממשלות משתמשות ב-"Côte d'Ivoire" מתוך היענות לדרישת המדינה. באתר משרד החוץ הישראלי נכתב שמה של המדינה קוט דיוואר (חוף השנהב),[8] אך בהודעות של משרד ראש הממשלה הישראלי קרויה המדינה "חוף השנהב".

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב

על פי הממצאים הארכאולוגיים, נראה שבחוף השנהב התקיימה נוכחות אנושית משמעותית לקראת סוף תקופת האבן הקדומה, בין 15,000 ל-10,000 שנים לפני הספירה. סוחרים ברברים מצפון אפריקה הגיעו לאזור בתקופה הרומית המוקדמת, וסחרו במלח, זהב ועבדים.

לחוף השנהב הגיעו מגלי ארצות פורטוגזים בדרך הים בשנות השישים של המאה ה-15, וזה הפך למרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.

בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והמושבה הצרפתית התקיימה עד לשנת 1946. משנה זו ועד 1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7 באוגוסט שנת 1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה[3] וצורפה לחבר העמים הצרפתי.

הנשיא לוראן גבאגבו כיהן בשלטון משנת 2000 ועד 2011. מאז ניסיון הפיכה בשנת 2002 והסכם הפסקת האש ב-2003 מחולקת המדינה לשניים: בחלק הצפוני המוסלמי שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון הרשמי. בנובמבר 2004 תקף חיל האוויר בסיס של המורדים בצפון המדינה ו-9 חיילים צרפתיים נהרגו. בתגובה הושמד רוב חיל האוויר בהוראת נשיא צרפת. כתוצאה מכך החלו מהומות אנטי-צרפתיות בעיר אביג'אן.

בנובמבר 2010 התקיימו בחירות במדינה בהן ניצח אלאסן ואטארה את הנשיא המכהן גבאגבו, אך האחרון סירב לפנות את כסאו על אף הלחץ הבינלאומי עליו לעשות כן. אואטרה זכה לתמיכת מיליציית המורדים המוסלמים השולטים מצפון לקווי הפסקת האש, בעוד גבאגבו שלט בדרום הנוצרי העשיר, בו מרוכזת עיקר הפעילות הכלכלית של חוף השנהב - הכוללת נתח של שליש מייצוא הקקאו העולמי. המשבר הפוליטי הפך לעימות מזוין בעל אופי אתני,[9] שגבה את חייהם של כ-1,500 בני אדם, והסתיים באפריל 2011 - עם התערבות כוחות צבא צרפתיים, שעצרו את גבאגבו וסייעו לוואטארה לתפוס את השלטון.

פוליטיקה עריכה

הבירה הרשמית מאז 1983 היא ימוסוקרו, אולם בפועל אביג'אן ממשיכה להיות המרכז האדמיניסטרטיבי, ומרבית המדינות מחזיקות שגרירות באביג'אן. הנשיא לורן גבאגבו שלט מאז שנת 2000 ועד 2011 בה הודח בפועל לאחר שהפסיד בבחירות כמה חודשים לפני כן.

מלחמת אזרחים שהחלה בשנת 2002 בין הצפון לדרום הביאה לפגיעה באוכלוסייה. ארגונים הומניטריים בינלאומיים פרסמו דוחות על בעיות בטיפול באזרחים שבויים בשני הצדדים, ועל עבדות ילדים בתעשיית הקקאו.

בחודש נובמבר 2010 נערכו בחירות דמוקרטיות במדינה, בהן הפסיד הנשיא המכהן, לורן גבאגבו. משלא היה מוכן לפנות את כס הנשיאות, החלו מהומות במדינה, בהן נרצחו אלפי תושבים והאשמות בגין רצח עם הוטחו בו מכל עבר.

החל משנת 2010, נשיא חוף השנהב הוא אלאסן ואטארה.

כלכלה עריכה

  ערך מורחב – כלכלת חוף השנהב

כ-67% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. 4% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 40% הם אדמות-מרעה, 34% מכוסים יערות.

הגידולים העיקריים הם: תירס, אורז, דוחן, כותנה, קקאו, בננות, בוטנים, דקלים, עצי צמג, אננס, טבק, ירקות ופירות.

בשטחה של חוף השנהב מחצבים שונים בהם בעיקר זהב ומנגן.

גידול מקנה: בקר, צאן.

ענפי היצוא העיקריים הם: קפה, קקאו, בננות וקורות עץ לא מעובדות.

המרכז הפיננסי, הכלכלי והתעשייתי היא העיר אביג'אן.

תעשייה עריכה

התעשייה עוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, בייצור מוצרי מזון, סוכר, שמני מאכל, טקסטיל, עיבוד עץ, זיקוק נפט, ייצור מוצרי טבק, חומרי בניין, מלט ומוצרי עור.

תחבורה עריכה

במדינה יש דרכים באורך כולל של 68,000 ק"מ, מתוכם 5,000 ק"מ הם כבישי אספלט, וכן 1,177 ק"מ של מסילות ברזל. בצי הסוחר ישנן כמה אוניות בנפח כולל של 7,800 טון.

חוף השנהב מפעילה תחבורה אווירית למדינות שכנות ולמדינות מערב אפריקה.

חינוך עריכה

בית הספר התיכון הראשון בחוף השנהב, הוקם ב-1952, שמונה שנים לפני שהמושבה הצרפתית זכתה בעצמאותה.[10] לפי הערכה של שנת 2003 רק כ-50% מאוכלוסייה מעל גיל 15 יודעים לקרוא ולכתוב.[11]

האוניברסיטה הראשונה בעיר אבידג'ן נפתחה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.

תקשורת עריכה

בתחילת שנות ה-60 הוקמה במדינה תחנת רדיו ראשונה. בשנת 1966 החלו שידורי טלוויזיה. במקביל להקמת ערוץ טלוויזיה הוקם מנהל לקולנוע כחלק של איגוד טלוויזיה הממשלתי. סרט "Visages de femmes" הוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 1985 וזכה בפרס.

גאוגרפיה עריכה

 
מפת חוף השנהב

אקלים עריכה

בדרום, באזור חוף והשפלה, חם ולח בכל עונות השנה. בפנים הארץ חם מאוד ולח באביב ובקיץ, חם ויבש בחורף.

הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר הן: בדרום, 30 ,28; בפנים הארץ 24 - 32, 24.

גשמים יורדים בדרום הארץ בכל עונות השנה, אך בעיקר בקיץ. בפנים הארץ הם יורדים בעיקר באביב, בראשית הקיץ ובסתיו. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 1,800 - 2,000 מ"מ, ובצפון 1,000 - 1,200 מ"מ.

דמוגרפיה עריכה

אזרחי חוף השנהב נקראים גם איבוארים (Ivorians).

דתות עריכה

נכון למפקד אוכלוסין (קנסוס) מ-2021,[2] כ-42.5% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (גרים בעיקר בצפון), כ-33.9% מהאוכלוסייה הם נוצרים (גרים בעיקר בדרום), כ-2.2% מחזיקים בדתות שבטיות מקומיות כמו אנימיזם.[2] כ-12.6% הם חסרי דת, והשאר (0.7%) בני דתות אחרות.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאמוסוקרו היא הבירה דה יורה, כאשר אביג'אן היא הבירה דה פקטו של חוף השנהב.
  2. ^ 1 2 3 4 5 "OVERALL DEFINITIVE RESULTS OF THE RGPH 2021: THE POPULATION USUALLY LIVING ON IVORIAN TERRITORY IS 29,389,150 INHABITANTS". PORTAIL OFFICIEL DU GOUVERNEMENT DE COTE D'IVOIRE (בצרפתית). 13 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 חוף השנהב חוגגת עצמאותה, למרחב, 7 באוגוסט 1960
  4. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  5. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  6. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  7. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  8. ^ רשימת נציגויות ישראליות בחו"ל באתר משרד החוץ
  9. ^ המשבר בחוף השנהב: השגרירות בפריז "נכבשה", באתר ynet, 31 בדצמבר 2010
  10. ^ ד"ר תמר גולן, הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ‏1986
  11. ^ https://web.archive.org/web/20070613003138/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2103.html