חטיבה 500

חטיבת שריון לשעבר בצה"ל
Disambig RTL.svg המונח "עוצבת כפיר" מפנה לכאן. לערך העוסק בחטיבת חי"ר בשם זהה, ראו חטיבת כפיר.

חטיבה 500, הידועה גם בשם עוצבת כפיר, הייתה חטיבה בחיל השריון הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים (נקרא אז "מתקן 500" - מכאן שם החטיבה) משנת 1972 עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז כסדירה עד לשנת 2003, כאשר פורקה.

חטיבה 500
תג חטיבה 500.svg
תג הכתף של חטיבה 500
פרטים
כינוי עוצבת כפיר
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל השריוןחיל השריון  חיל השריון
סוג חטיבת שריון
בסיס האם המרכז הלאומי לאימונים ביבשה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1972
תאריך פירוק 2003
מלחמות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי שוט ומגח
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדה
מפקדים מפקדי החטיבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טנק מגח 7 של עוצבת כפיר מתאמן בבקעת הירדן

עד שנת 1974 השתמשה החטיבה בטנקי שוט, ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי מגח.

במלחמת יום הכיפורים נלחמה החטיבה הצעירה, בפיקודו של אל"ם אריה קרן, במסגרת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרב סואץ.

בין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד 1980, עם תחילת הנסיגה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, מיקום החטיבה בשגרה היה באזור צומת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) בסיני. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה בבקעת הירדן באזור בקעות, שם עסקה במשימות של ביטחון שוטף.

במלחמת שלום הגליל השתתפה החטיבה בלחימה בגיזרה המרכזית תחת פיקוד עוצבת הפלדה לחמה בעין זחלתא.[1] הגיעה לכביש ביירות-דמשק באזור העיירה סאופר משם גלשה לבחמדון ולעאליי והגיעה עד ביירות. השתתפה בכיתור העיר עד נסיגת צה"ל מאזורים אלה. בשנת 1984 נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגיזרה המזרחית באזור הבקאע וג'בל בארוכ.

החטיבה השתתפה במבצע חומת מגן. בשנת 2003 הוחלט על פירוק החטיבה.

היסטוריהעריכה

הקמת החטיבהעריכה

החטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 כחטיבת מילואים ולמפקדה מונה אל"ם אריה קרן. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

החטיבה בפיקוד אל"ם אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן, מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ, במרחב מול העיר אסמאעיליה. ב-17 באוקטובר, השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצרים, ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה.

לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה. בהמשך קלטה החטיבה טנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ובין נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980 ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח למעבר המיתלה.

בעקבות הסכם השלום עם מצרים עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בבקעת הירדן. גדוד 429 עזב את החטיבה ועבר לחטיבה 211. במאי 1981 התווסף לחטיבה גדוד 195 ששוייך קודם לכן לחטיבה 401.[2] גדודי החטיבה מאז היו גור (433) סערה (430) ואדם (195), כמו כן היו לחטיבה שתי פלוגות נוספות: פלוגת חרוב ופלוגת הסיור.

מלחמת לבנוןעריכה

החטיבה בפיקוד אל"ם דורון רובין כללה שלושה גדודי טנקי M60 פטון (מגח 5): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור; שני גדודי חי"ר: גדוד 932 בפיקוד סנדר בן ארי, וגדוד 9263 בפיקוד משה סלע; גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן; ופלוגת סיור בפיקוד חיים שריר.

החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן, בגזרה המרכזית בלבנון. ב-6 ביוני 1982 פרצה החטיבה דרך גשר עקיה, ונעה צפונה עד נהר הבסרי, בשטח הררי קשה וללא התנגדות חזקה מצד האויב. לאחר מכן, פעלה החטיבה מול כוח סורי, שחסם היטב את הציר באזור עין זחלתא. ב-11 ביוני, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, נמצאה החטיבה במרומי הר הלבנון, קילומטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק. ב-19 ביוני חודשו הקרבות ועד ל-24 באותו חודש, השלימה החטיבה איגוף ממערב לעין זחלתא והשתלטה על כביש ביירות-דמשק בגיזרת בחמדון וצופר.

במהלך אוגוסט 1982 השתתפה החטיבה בלחימה בתוך העיר ביירות, לחימה שבעקבותיה נאלצו המחבלים לצאת מלבנון.

מבצע חומת מגןעריכה

בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. חטיבה 500, בפיקוד עוזי מוסקוביץ', סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות. גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 ולגדוד שריון 445 מחטיבת יפתח בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש בית לחם.

פירוק החטיבהעריכה

ביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.

כיום משמשים תג החטיבה ומספרה את אחת מיחידות ההדרכה במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. בנוסף, מתקיים בגדוד קורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.

בשנת 2004 הוקמה ביער המגינים אנדרטה ל-111 מנופלי החטיבה. שמותיהם מונצחים גם בחדר זיכרון בבסיס צאלים.

יחידות החטיבהעריכה

הרכב החטיבה היה מבוסס על גדודי שריון, גור (433), סערה (430), אדם (195) ופלס"ר 500.

גדוד 433 (גור)עריכה

מפקדי גדוד 433עריכה
שם תקופת כהונה הערות
נחום זקן מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
חיים כץ
ספי שאומן 1980-1981
בני בית אור מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
אלי רייטר

גדוד 430 (סערה)עריכה

מפקדי גדוד 430עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אלישיב שמשי מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
זאב ליבנה
יוסי אבירם מפקד הגדוד בתחילת מלחמת לבנון הראשונה
דני סבוראי 1982 בעקבות התקף לב של יוסי אבירם מונה למפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה עד לפציעתו
אייל גור-אריה בעקבות פציעתו של דני סבוראי מונה למפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
ניר גלילי
גיא גולדשטיין

גדוד 195 (אדם)עריכה

מפקדי גדוד 195עריכה
שם תקופת כהונה הערות
עמי אבן מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
איתמר יער
עוזי מוסקוביץ'
רועי אלקבץ
גיא חסון מפקד הגדוד במבצע חומת מגן

פלס"ר 500עריכה

מפקדי פלס"ר 500עריכה
שם תקופת כהונה הערות
יוסי סיידון מפקד הפלס"ר במלחמת יום הכיפורים יוסי סיידון נפצע ביום ה-6 למלחמה. הוא חזר לתפקידו לאחר כחודשיים ושימש בו עד שנת 1976.
אמציה אהרונסון סמ"פ ומפקד בפועל מלחמת יוה"כ בעקבות פציעתו של יוסי סיידון ביום ה-6 מלחמה מילא אמציה את מקומו עד סיומה ועד לחזרת סיידון כחודשיים לאחר מכן בתקופת ההתארגנות בציר צאלה בסיני.
נמרוד כהן בשנת 1976 מוזגה הפלסר עם פלוגת נגמשים, שבמקור השתייכה לגדוד סיור (פלוגת "ארנב") וסופחה לחטיבה בקרבות הבלימה וצורפה אליה לאחר המלחמה. במהלך זה מונה נמרוד כהן למפקד הפלוגה בפורמט החדש עד עזיבתו ומעבר לתפקיד חדש.
נחמיה פרידמן בשנת 1979 מונה נחמיה למ"פ למשך כשנתיים
חיים שריר שימש בתפקיד כ-5 שנים עד שעבר לתפקיד חדש.שריר שימש כמפקד הפלוגה במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ובשתי תקופות תעסוקה בלבנון.
אמנון הירש שימש כמ"פ משך שנים אחדות ובתקופתו עברה הפלוגה את אירועי האינתיפאדה בתעסוקות באזור ג'נין, בית לחם בצומת נצרים ובחאן יונס. עקב הקמת פלס"ר סדירה במסגרת חטיבה 500 הועברה הפלס"ר כולה לחטיבת מילואים 565.

מפקדי החטיבהעריכה

שם תקופת כהונה הערות
אריה קרן 19721974 מפקדה הראשון כולל במלחמת יום הכיפורים
דן ורדי 19741975 לימים מפקד עוצבת הפלדה
ששון שילה 19751976
גיורא חייקה 19761978 לימים מפקד מל"י
שי תמרי 19781979 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
חגי כהן 19791981
בני טרן 19811982
דורון רובין 1982 מפקדה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש מחלקת ההדרכה
דורון יזרעאלי 19821984
אבי רומנו 19841985 בתקופת השהייה בלבנון
עמית ברוך 19851986
משה עברי סוקניק 19861988 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
אורי אגמון 19881989 לימים מפקד עוצבת סיני
ניר גלילי 19891991 לימים מפקד מל"י
יפתח רון-טל 19911993 לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אדם 19931995 לימים מפקד פיקוד הצפון
יחיאל גוזל 19951997 לימים נספח צה"ל בצרפת
יוסי סילמן 19971999 לימים מפקד עוצבת סיני
סמי תורג'מן 19992001 לימים מפקד זרוע היבשה ומפקד פיקוד הדרום
עוזי מוסקוביץ' 20012003 לימים ראש אגף התקשוב
אבי אשכנזי 2003 לימים מפקד מל"י ומפקד אוגדה 252

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חן קוטס­בר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2001
  2. ^ אבירם ברקאי, אנחנו על השחור, עמ' 23-24