חיים מנחם בקשט

רב וקצין צה"ל. סגן הרב הראשי לצה"ל

הרב חיים מנחם בקשט (נולד בתרצ"ב 1932) היה סגן הרב הצבאי הראשי (בדרגת אלוף-משנה) ושירת ברבנות הצבאית במשך למעלה משלושים וחמש שנה. יקיר פתח תקווה.

חיים מנחם בקשט
לידה 1932 (בן 92 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד סגן הרב הצבאי הראשי
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב חיים מנחם בקשט, 1982

תולדותיו עריכה

נולד בירושלים לאביו הרב משה דוד בקשט שהיה אחד מעשרת התלמידים הבולטים בישיבת מרכז הרב שבחר הרב אברהם יצחק הכהן קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל" והשתתף בכתיבת ערכים במפעל האנציקלופדיה התלמודית בכרכים ה'-ח', במשך תקופה קצרה כיהן גם ככותב-תורני במערכת "אוצר הפוסקים". נישא לרבקה (לבית שפירא) שהייתה בתו היחידה של הרב יהודה זרחיה שפירא מ"הענף האשכנזי" של צאצאי החיד"א. הרב חיים בקשט הוא הבכור שבשלושת ילדיהם.


הרב חיים בקשט, התחנך בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון שם למד משנת תש"ז ועד לשנת תשי"ט. היה מקורב לראשי הישיבה הרב יחזקאל סרנא והרב מאיר חדש ורואה אותם כרבותיו הן בדרכי הלימוד והמוסר והן כמי שעיצבו את השקפת עולמו. בחלק מתקופת לימודיו בישיבה למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב אברהם משה חברוני והכין עימו את השיעור הכללי שהיה הרב חברוני מוסר בפני כלל תלמידי הישיבה פעם בשבוע. כמו כן השתתף בקביעות בוועדי המוסר הדו-שבועיים שמסר בביתו המשגיח הנודע הרב אליהו לופיאן לקבוצת תלמידים מובחרים שוחרי מוסר שנשלחו אליו על ידי המנהל הרוחני של ישיבת "חברון" הרב מאיר חדש. בשנות ה-50 פעל במסגרת "חבר הפעילים" (מאוחר יותר: יד לאחים) שפעלו למען הענקת חינוך דתי לילדי העולים. בשנים אלו התקרב מאד אל הרב יחזקאל אברמסקי שהינחה את ראשי "חבר הפעילים" בפעילותם ונמנה עם מקורביו. לאחר נישואיו בשנת תשי"ט לרות רבקה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, אב"ד הרבני האזורי בפתח תקווה, עבר להתגורר בפתח תקווה ולמד במחזור הראשון של בית המדרש לדיינים 'שבט מיהודה' בתל אביב בנשיאותו של הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן ושל הרב אפרים בורודיאנסקי שכיהן כראש בית המדרש. לאחר מכן למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. הוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא, שביחד עם חתנו הרב אברהם פרבשטין המליצו לרב הראשי לצה"ל אלוף הרב שלמה גורן לצרפו לסגל הרבנות הצבאית. בשנת תשכ"ה (1965) התגייס לצה"ל והחל לכהן כרב מחוזי למחוז דן ובו עשה את מלחמת ששת הימים שבמהלכה ריכז גם את פעילות הרבנות הצבאית בכל הקשור לפינוי זיהוי וקבורת חללי המלחמה בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול בתל אביב. בהמשך מונה לרב הפיקודי של פיקוד הדרום ובחלק מתקופה זאת אף עבר עם משפחתו להתגורר למשך כשנתיים בבאר שבע. בתפקיד רב פיקוד הדרום השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמסגרת תפקידו זה היה מפקד יחידת הקבורה הפיקודית (יק"פ) וזכה לשבחים רבים בגין פעילותו בפינוי וזיהוי החללים, לעיתים תוך הקרבה וסיכון אישי תחת אש. עם כניסת הפסקת האש לתוקף ניפגש בק"מ ה-101 עם קציני הצבא המצרי לשיחות תיאום באמצעות נציגי הצלב האדום ועבר מספר פעמים עם חוליות יק"פ אל השטח המצרי בכדי לפקד ולעסוק בחיפוש זיהוי ופינוי חללי צה"ל שנותרו מעבר לקווי האויב המצרי והעברתם לקבורה בישראל. בהמלצת הרב הראשי לצה"ל אלוף הרב מרדכי פירון מונה בתום המלחמה על ידי שר הביטחון משה דיין לעמוד בראש מרכז הקשר למשפחות החללים, שהוקם על יד היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון ובמשך כשנה עסק בתכנון וביצוע העברתם של חללי המלחמה מקבורה ארעית לקבורת קבע.

מימין : אל"ם הרב חיים מנחם בקשט, סגן הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב גד נבון, הרב הראשי לצה"ל, (באזרחי) הרב מנחם הכהן, תא"ל מנחם מיארה, ראש מינהל הסגל, תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל.



הרב בקשט שימש גם כרב החיילי של חיל הים, ובתקופה זאת ניפגש פעמים רבות עם ראשי ישיבות ההסדר בניסיון לשילוב בני ישיבות ההסדר לעשות בחיל הים את תקופות שירותם הצבאי. משנת תש"ם (1980) ועד לשחרורו מצה"ל כיהן כסגן הרב הראשי לצה"ל (תחת האלוף הרב גד נבון) וכראש המחלקה לכשרות ושבת במטה הכללי. בתפקידו זה פעל להעמקת המודעות בקרב מפקדי צה"ל בכל הרמות, להטמעת שמירת פקודות מטכ"ל בנושאי הכשרות והשבת במטבחי הבסיסים בדגש על מטבחי בסיסים קטנים ומרוחקים ויחידות השדה. יצר שיתוף פעולה הדוק עם כל גורמי הכשרות הן של הרבנות הראשית לישראל והן של הבדצי"ם החרדיים ובנוסף לפיקוח ותעודות הכשרות שהם העניקו לכל המישחטות המפעלים וספקי המזון לצה"ל, הקים מנגנון עצמאי של הרבנות הצבאית שפיקח בפועל על פסי היצור שנעשו בהם בימים מיוחדים עבור צה"ל וגופי הביטחון. כמו כן פיתח והעצים את מערך הפיקוח על הפרשת תרומות ומעשרות בבסיסי המזון הצהליי"ם שמהם מנופק המזון לכל יחידות צה"ל. במשך שנים רבות עמד בראש מטה "מבצע פסח" - מבצע שנתי מורכב שמהווה את "גולת הכותרת" של הרבנות הצבאית בנושא הכשרות ובמסגרתו מכשירים סגלי הדת הסדירים ומאות אנשי המילואים שלה את כל מטבחי ובסיסי צה"ל לקראת חג הפסח ומקיימים סדרי פסח בבסיסי הצבא ואף בקרב כל הכוחות הנמצאים בתעסוקה מבצעית ובט"ש בתנאי שטח באמצעות "מנות סדר אישיות" שניתנות להם על ידי הרבנות הצבאית, כך שכל חייל שמעוניין יוכל לקיים את 'סדר פסח" כדת וכדין בכל מקום שבו הוא נמצא. במקביל לתפקידו בצה"ל שימש כל השנים כרב בית הכנסת 'העובד הדתי' ('היכל משה') בפתח תקווה שבו העביר שיעורי תורה והלכה מגוונים למבוגרים ולנוער. כיהן כחבר מועצה ויו"ר ועדת הביקורת של חברא קדישא גחש"א פתח תקווה וכחבר הנהלת בית אבות "מונטיפיורי" בפתח תקווה. כמו כן היה מראשי "ועדת המקוואות" שפעלה בראשית שנות ה-70 בפתח תקווה ויזמה את ה"מקוה" ובית המרחץ הגדול ברחוב המכבים בעיר שנחשב אז לאחד מהמקוואות הגדולים והמפוארים בישראל.

בשנת תש"ס (2000) סיים את שירותו בצה"ל ועבר לכהן כראש בית המדרש "למד דעת", ששמו כשם ספרו של אביו, שנוסד בשנת תש"ן (1990) על ידי בניו הרב שלמה והרב דב בקשט בשכונת בית וגן בירושלים ולו שלוחה גם בעיר פתח תקווה. בשנת תשס"ג (2003) הוכתר על ידי מועצת עיריית פתח תקווה כ'יקיר העיר פתח תקווה' על פועלו למען העם והמדינה בכלל ולעיר פתח תקווה בפרט.

משפחתו עריכה

גיסיו של הרב בקשט הם הרב דוד סלומון. רבה של כפר אברהם בפתח תקווה ומראשי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי והרב דוד חנזין זקן רבני חב"ד בישראל. בנו הרב שלמה הוא הרב הראשי של העיר אודסה שבאוקראינה וראש מוסדות החינוך ובתי היתומים "תקווה" באודסה. בנו הרב דב הוא ראש בית המדרש ׳למד דעת׳ בירושלים וחבר לשכת הרבנות האזורית - מטה יהודה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים מנחם בקשט בוויקישיתוף

ביאורים עריכה


   
הרב בקשט, בהיותו הרב הצבאי של פיקוד הדרום, במשימת פינוי וזיהוי חללים בחזית הדרום, אוקטובר 1973
 
הרב בקשט, בהיותו רב פיקוד הדרום, בעת קבלת גופות חללי צה"ל שהוחזרו על ידי המצרים בק"מ ה-101, ינואר 1974