הרבנות הצבאית

חיל בצה"ל האחראי על כלל ענייני הדת וההלכה בצבא
(הופנה מהדף הרב הצבאי הראשי)

חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) ובטיפול בחללים[3]. הרבנות הצבאית היא חיל הכפוף למטכ"ל.[4] בעבר נעשו ניסיונות להכפיף את החיל לאגף כוח אדם, אך לבסוף נשמרה עצמאות החיל.

הרבנות הצבאית
סמל הכומתה, סמל מערכה[1] ודגל חיל הרבנות הצבאית.
סמל הכומתה, סמל מערכה[1] ודגל חיל הרבנות הצבאית.
תודעה יהודית לצה"ל מנצח
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חיל
בסיס האם בעבר: בסיס הרבנות הצבאית 779 ביפו[2], מחנה ידין (צריפין). כיום הבסיס ממוקם במחנה שורה שנמצא דרומית לרמלה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקים היחידה אלוף הרב שלמה גורן
נתוני היחידה
כוח אדם 2,000~
פיקוד
יחידת אם כפוף ישירות למטכ"ל
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי תת-אלוף הרב אייל קרים
מפקדים מפקדי החיל

בראש הרבנות הצבאית עומד הרב הצבאי הראשי (הרבצ"ר), קצין בדרגת תת-אלוף. הרב הראשי לצה"ל הנוכחי הוא תא"ל הרב אייל קרים.

מלבד הרב גד נבון, אשר הוענקה לו דרגת האלוף עם מינויו – הרבנים הראשיים לצה"ל החלו מדרגה נמוכה מזו. תקן הרבצ"ר השתנה לתקן תת-אלוף, החל מכניסת תא"ל הרב ישראל וייס לתפקיד.

בעבר היה, לצד הרבצ"ר, גם סגן רבצ"ר בתקן תת-אלוף – אך הרב גד נבון ביטל אותו כאשר נכנס לתפקיד הרב הראשי לצה"ל.

היסטוריה עריכה

 
הסמל הישן של שרות הדת

ראשיתה של הרבנות הצבאית טרם הקמתו של צה"ל. בהגנה הוקמה "המחלקה לענייני דת". מספר חודשים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל החליט מפקד ההגנה ישראל גלילי, על הקמת השירות הדתי, מחלקה מיוחדת שתטפל בהסדרת העניינים הדתיים. עם הקמת צה"ל הוקמה יחידת הרבנות הצבאית, בעקבות בקשת הרב הראשי הרב יצחק הרצוג.[5] זמן קצר לאחר מכן, מוזגו "השירות הדתי" והרבנות הצבאית ובסוף שנת 1948 פרסם הרמטכ"ל, רא"ל יעקב דורי את פקודות המטכ"ל הראשונות על הקמת הרבנות הצבאית.

עם הקמת הרבנות הצבאית, מונה הרב שלמה גורן לרב ראשי לצה"ל והוענקה לו דרגת סגן-אלוף. לאורך שירותו טיפס בסולם הדרגות עד שהגיע לדרגת אלוף. כרבצ"ר הראשון בנה הרב גורן את יסודותיה של הרבנות הצבאית. פעל להוצאת הסידור האחיד, קבע את נוהלי הכשרות בצה"ל ובמטבחיו, וקבע את יום השבת כיום מנוחה רשמי בצה"ל. כמו כן עסק הרב גורן בעסק בהיתרי עגונות.

 
הרב שלמה גורן מייסד הרבנות הצבאית

הרב מרדכי פירון היה הרב הצבאי הראשי השני ושירת בתפקיד זה בין השנים 1971–1977. בתקופה זו, שבה התרחשה מלחמת יום הכיפורים, עסקה הרבנות הצבאית בצורה מקיפה בטיפול בחללים.

הרב גד נבון מונה לרב הצבאי הראשי השלישי ושירת בתפקיד זה בין השנים 1977–2000. בתקופה זו חל מעבר הדרגתי מתפקיד קצין הדת לתפקיד הרב הצבאי ומוסד קורס הרבנים הצבאיים. הרב נבון חיבר מאמרים הלכתיים בנושא זיהויים של חללי צה"ל ובתקופתו ניתן יתר תוקף לאמצעי הזיהוי. הרב נבון הוא הרבצ"ר היחיד שהוענקה לו דרגת האלוף עם מינויו – שאר הרבנים הראשיים לצה"ל החלו מדרגה נמוכה מזו.

הרב ישראל וייס מונה לרב הצבאי הראשי הרביעי[6] וכיהן בתפקידו בשנים 2000–2006. הרב וייס מיסד את תחומי ההסברה וההלכה, הקים את תחום "ערכי תורה ללחימה" והביא לפיתוח אמצעי זיהוי החללים תוך מעבר לאמצעים ממוחשבים והטמעתם במערך הרבנות הצבאית.

הרב אביחי רונצקי מונה לרב הצבאי הראשי החמישי[7] וכיהן בתפקידו בשנים 2006–2010. הרב רונצקי הרחיב את פעילות תחום התודעה היהודית (לשעבר "ערכי תורה ללחימה") בחיל השם דגש על היחידות הלוחמות.

הרב רפי פרץ מונה לרב הצבאי השישי וכיהן בתפקיד בשנים 2010-2016.[8] בתקופת הרב פרץ הועבר ענף "תודעה יהודית" מהרבנות הצבאית לאגף כוח אדם, ורק חלק קטן ממנו הושאר בסמכותה.

ביולי 2016 מונה אל"ם הרב אייל קרים, ראש מחלקת הרבנות, לרב הצבאי השביעי, ובדצמבר 2016 הוא קודם לדרגת תת-אלוף ונכנס לתפקיד.[9]

מלחמת חרבות ברזל עריכה

במהלך המלחמה הרבנות נדרשה לתפקידים רבים ושונים, תוך סיוע מגויסים חדשים :

  • טיפול ובירור באיתור נעדרי ה-7 באוקטובר והמלחמה, תוך שיתוף פעולה עם גופים דומים המתמחים בנושאים משיקים ודמים מחוץ לצבא כמשטרה[10] ואף עם ארכאולוגיים[11]
  • תיספוק תשמישי קדושה של חול, שבת ומועדים לחיילים בשטח.
  • פרויקט הכנסת חנוכיות הענק ברחבי עזה מלבד אלו הניתנים לכלל החיילים בחנוכה.
  • פסיקת הלכות הנוגעות למלחמה[12][13]

תפקידי הרבנות הצבאית עריכה

 
איש הרבנות הצבאית עוסק באיתור חלקי גופות באתר התרסקות היסעורים באסון המסוקים

הרבנות הצבאית עוסקת בתחומים רבים. לדוגמה:

  • חיזוק רוח הלחימה, המוטיבציה לשירות בצה"ל, הערכים בקרב מפקדי וחיילי צה"ל מתוך היהדות.
  • הענקת שירותי דת לחיילים הדתיים (גם שאינם יהודים).
  • פסיקת הלכה צבאית ומענה הלכתי לצורכי החיילים והצבא.
  • מתן כשרות למטבחים בבסיסי צה"ל וביחידות שונות של משרד הביטחון.
  • טיפול בגופות חללי צה"ל, ובכלל זה בזיהוי[14] ובטיפול בחללים ובעריכת טקסי קבורה צבאיים.
  • גיור לחיילים לא-יהודים המעוניינים להתגייר.
  • הענקת שירותי נישואין לחיילים המעוניינים בכך (החיילים רשאים להירשם לנישואין גם ברבנות האזרחית).

הרבנות הצבאית היא הגוף הממונה על המוסדות הדתיים בתחום הצבא. על פי התקן הצבאי, בכל יחידה ובסיס צבאי אמור להיות רב צבאי, וכן קצין דת או רכז מו"ר (מסורת ורוח. בעבר נקרא "מש"ק דת"), האחראים על ענייני הדת ביחידה, ומספר משגיחי כשרות האחראים על הכשרות במטבח היחידה. כיום, קיימים רבנים צבאיים במפקדת החטיבה, האוגדה והפיקוד וגם בבסיסי הדרכה, הכשרה ואימונים. בנוסף, לכל גדוד מילואים נדרש רב צבאי, המהווה חלק בלתי נפרד מסגל המטה של הגדוד. הרבנים הצבאיים מוכשרים בקורס רבנים צבאיים המתקיים בבית הספר לקצינים של צה"ל, ובסופו מוענקת להם דרגת סגן במילואים (חלקם ממשיכים לשירות קבע).

מקהלת הרבנות הצבאית היא להקה צבאית השייכת לרבנות הצבאית ומופיעה באירועים רבים, ביניהם חידון התנ"ך העולמי.

בשנת 2005 הייתה הרבנות אחראית על העברת בית העלמין של גוש קטיף, במסגרת תוכנית ההתנתקות. הרב הצבאי ישראל וייס סירב לרב אברהם שפירא שדרש ממנו לסרב פקודה, וספג גינויים ואיומים.

לאחר כניסת הרב רונצקי לתפקידו כרבצ"ר, החלו חיכוכים בין אנשי הרבנות הצבאית לאנשי חיל החינוך והנוער ובראשם קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, בהקשר לתכני החינוך והזהות היהודית המוקנים לחיילים. בשנת 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה ליוו אנשי הרבנות הצבאית, בהוראת הרבצ"ר, תא"ל רונצקי, את הכוחות הלוחמים, העבירו להם הרצאות ושיעורים וכן חילקו דפי מסרים.[15] הדבר יצר חיכוך עם אנשי חיל החינוך והנוער וכן עמד בפני ביקורת תקשורתית נרחבת. הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הודה לאנשי הרבנות על חיזוק רוח הלחימה בקרב הכוחות אך גם העיר להם כי חלק מהמסרים שהפיצה במבצע לא היו ראויים, עמדו בניגוד לפקודות, ונקטו עמדה פוליטית ושיפוטית כלפי דעותיהם ואמונותיהם של חיילי צה"ל.[16]

מבנה עריכה

מבנה חיל הרבנות הצבאית הנוכחי מתבסס על שתי מחלקות עיקריות: מחלקת הרבנות ומחלקת ההפעלה (המכונה - מטה הרבנות). המבנה ההיררכי של המחלקות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב מענפים וממדורים.

מחלקת הרבנות עריכה

בראש מחלקת הרבנות עומד אל"ם הרב חיים וייסברג.

  • ענף ההלכה - בראשות סא"ל הרב אודי (אביהוד) שורץ, עוסק בבירור סוגיות הלכתיות הנוגעות לחיילים ולהפעלת הצבא, יצירת מסורת פסיקה צבאית ייחודית, כתיבת מדריכים הלכתיים שונים ומציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות בצבא. הענף מפעיל בית מדרש מיוחד הממוקם בבית הכנסת אוהל יצחק בעיר העתיקה בירושלים, בו מתבררות הסוגיות הנצרכות. הענף מוציא לאור סדרת ספרים בשם 'תורת המחנה'[17] שנועדה לסקר את כל ההיבטים ההלכתיים של השירות הצבאי, וכן חוברת מקוצרת בשם 'קיצור תורת המחנה'.[18] כמו כן, מדי שנה יוצא לוח דינים ומנהגים לחיילי צה"ל. תחום נוסף חשוב הוא כתיבת תדריכים הלכתיים ייעודיים לתחומים שונים בצבא ועוד. הענף גם מוציא לאור את מחניך - ביטאון הרבנות הצבאית. בראש בית המדרש עומד סרן הרב דוד גרינפלד. ענף הלכה מפעיל, בשיתוף עם המרכז האקדמי לב, מעבדה להלכה וטכנולוגיה, ובה מפתחים פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות שונות בצבא, בתחומי שבת, כשרות ועוד. לענף מעבדת סת"ם מרכזית, האחראית לכתיבה ובדיקה של ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות לבסיסי צה"ל.
  • ענף הכשרות - בראשות סא"ל הרב נריה רוזנטל, עוסק בקביעת נהלים לכשרות המטבחים בכל מתקני צה"ל, משרד הביטחון, התעשייה הביטחונית וגורמי ביטחון נוספים. הענף מכשיר ומבקר את משגיחי הכשרות בבסיסים, ואחראי גם על הכשרת כל המטבחים לפסח.[19]
  • בית הדין לגיור - בראשות סא"ל קובי גרידיש, נותן מענה לחיילים לא יהודים המעוניינים להתגייר במהלך שירותם הצבאי. גיורי בית הדין מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל (בעקבות הסכמתו של הרב עובדיה יוסף)[20], אך רבנים מסוימים מן הציבור החרדי ערערו על הגיורים.[21] הענף אחראי הן על התכנים הנלמדים בסמינרים לקראת הגיור, הן על ליווי המתגיירים במהלך תהליך הגיור ולאחריו והן על הגיור בפועל, ברית המילה והטבילה במקווה. בית הדין כולל ארבעה הרכבים, בהם רבנים אזרחים, רבנים בקבע ובמילואים (ביניהם תא"ל במיל' הרב ישראל וייס, הרבצ"ר לשעבר), ופועל בבסיס הרבנות הצבאית 779 במחנה שורה ובירושלים.
  • תחום רוח עוז ותורה (רעו"ת) - בראשות רס"ן יוחאי בשארי. תחום רעו"ת היה בעבר חלק מענף תודעה יהודית, עד העברתו של האחרון לאגף כוח האדם. מאז פועל התחום באופן עצמאי במחלקת הרבנות. התחום עוסק בהעשרת התודעה היהודית והעברת תכנים יהודיים ורוחניים לחיילים הדתיים בלבד (המענה לכלל החיילים ניתן על ידי ענף זהות ותודעה יהודית באכ"א). התחום כותב עלונים תקופתיים לחיילים, חוברות למועדים וחומרים לרבנים הצבאיים. כמו כן, מארגן התחום ימי עיון, סיורים והרצאות. חלק מהתוכן מגיע משיתוף פעולה עם ארגונים מחוץ לצבא, כמו ארגון צל"ש ועוד.
במסגרת תחום רעות פועלת יחידת חירום, בראשות סא"ל במיל' הרב צדוק בן ארצי, האחראי לתגבר את העבודה השוטפת של חיזוק רוח הלחימה וסיוע רוחני בעת מלחמה.

מחלקת ההפעלה עריכה

 
מעבדת הרבנות לזיהוי חללים בבסיס צריפין, בעת שהוסבה זמנית לזיהוי חולי קורונה

בראש מחלקת ההפעלה (מטה הרבנות) עומד אל"ם הרב שוהם עורקבי[22]:

  • ענף משאבי-אנוש (משא"ן) - בראשות סא"ל יונתן מנוס, עוסק באיתור, גיוס ושיבוץ כוח האדם לחיל הרבנות הצבאית.
  • מדור לוגיסטיקה - אחראי על מענה לוגיסטי לכל צורכי החיל, כדוגמת סיפוק תשמישי קדושה ליחידות צה"ל וכדומה. בראש מדור לוגיסטיקה עומד רס"ן אברהם כליפה.
  • ענף תורה, הדרכה ומטה (תוה"ם) - בראשות סא"ל אבירן דמרי, עוסק בהכשרות השונות שמבצעת הרבנות (קורס רבנים צבאיים, קורס משגיחי כשרות וכדומה), אימונים, תרגילים ומוכנות לחירום, וכן מטפל בענייני המטה של הרבנות הצבאית.
  • ענף הזיהוי והקבורה (זו"ק) - ענף זו"ק בראשות סא"ל הרב יהונתן רובין אחראי על כל הטיפול בחללי צה"ל, החל מאיסוף וזיהוי הגופות ועד קיום טקס ההלוויה. הענף מסתייע בכלים טכנולוגיים חדישים לזיהוי חללים ע"פ מאגר של טביעות אצבע, זיהוי פנים, צילום חלל הפה והשיניים ודגימות DNA הנלקחים מכל חייל המתגייס לצה"ל. לאחר שקלול כל הנתונים, התיק מועבר לאישור של הרב הראשי לצה"ל, ולאחר אישורו, מוצגים הנתונים למשפחה. הענף מפעיל את מתקן החללים המכונה "מרכז הצבי" במחנה שורה ברמלה. בעבר טיפל הענף גם בחללי הפיגועים, עד להקמת ארגון זק"א. תחת הענף פועלת בשעת חירום גם יחידת המלב"ח (מפקדה לטיפול בחללים).
  • טיפול בחיילות (טיפו"ח) - מדור בראשות רס"ן עינת כהן, האחראי על מענה רוחני והלכתי לחיילות דתיות.
  • מפקדת היחידה - בראשות רס"ן ישי שטיינברג, אחראית על קיום שגרה ומתן מענה שוטף למשרתי מטה הרבנות הצבאית.

תחומים נוספים עריכה

מבנה החיל ובעלי התפקידים הבכירים בו מוצגים בטבלה הבאה:

שם הגוף ראשי תיבות תואר המפקד ראשי תיבות קצין ממונה נוכחי
לשכת הרב הצבאי הראשי
הרבנות הצבאית רב"צ הרב הצבאי הראשי רבצ"ר תא"ל הרב אייל קרים
מחלקת הרבנות
מחלקת הרבנות מחלקת הרבנות ראש מחלקת הרבנות רמ"ח הרבנות אל"ם הרב חיים וייסברג
ענף כשרות כשרות ראש ענף כשרות רע"ן כשרות סא"ל הרב נריה רוזנטל
ענף הלכה הלכה ראש ענף הלכה רע"ן הלכה סא"ל הרב אודי שורץ
בית הדין לגיור ביה"ד לגיור קצין בית הדין לגיור ק' ביה"ד לגיור סא"ל קובי גרידיש
תחום רוח, עוז ותורה רעו"ת ראש תחום רעו"ת רת"ח רעו"ת רס"ן יוחאי בשארי
מחלקת ההפעלה
מחלקת ההפעלה מחלקת ההפעלה ראש מחלקת ההפעלה (רמ"ט הרבנות הצבאית) רמ"ט הרבנות אל"ם הרב שהם עורקבי
ענף משאבי האנוש משא"ן ראש ענף משאבי האנוש רע"ן משא"ן סא"ל יוני מנוס
ענף תורה הדרכה ומטה תוה"ם ראש ענף תורה הדרכה ומטה רע"ן תוה"ם סא"ל אבירן דמרי
ענף זיהוי וקבורה זו"ק ראש ענף זיהוי וקבורה רע"ן זו"ק סא"ל הרב יהונתן רובין

רבני פיקוד וזרועות עריכה

רבני הפיקודים והזרועות, מהוים הסמכות ההלכתית העליונה בפיקוד שעליו הם מופקדים, והם כפופים ישירות לרב הצבאי הראשי, בעוד מדורי הרבנות שלהם מופקדים תחת חיל משאבי האנוש.

סגלי הרבנות ביחידות עריכה

ברוב היחידות בצה"ל קיים סגל רבנות. אנשי הרבנות ביחידה כפופים פיקודית לגורמי השלישות ביחידה, ומונחים מקצועית על ידי ענפי החיל השונים. בראש סגל הרבנות היחידתי עומד רב היחידה (קצין בוגר קורס רבנים צבאיים), לעיתים ישנו קצין המשמש סגן רב או קצין דת (בוגר קורס קציני דת), רכזי מו"ר (מסורת ורוח. בעבר נקראו מש"קי דת) האחראים על ענייני הרבנות השוטפים ביחידה תחת הרב היחידתי, נגדי כשרות ומשגיחי כשרות.

תפקידו של הרב היחידתי הוא לנהל ולהוות סמכות עליונה בענייני הדת ביחידתו, החל מכשרות המטבח, טיפול ראשוני בחללים, בדיקת תקינות העירוב, מענה לשאלות הלכתיות של החיילים, קביעת נהלים לענייני דת ביחידה, הזמנת שיעורים ועוד.

הרבנים הצבאיים הראשיים עריכה

מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

דרגה תקופת כהונה רמטכ"ל

בתקופתו

ראש הממשלה בתקופתו
תאריך עברי תאריך לועזי
1   הרב שלמה גורן

(תרע"ח-תשנ"ה)

 

אלוף

תש"ח תשל"א 1948 1971 יעקב דורי

יגאל ידין

מרדכי מקלף

משה דיין

חיים לסקוב

צבי צור

יצחק רבין

חיים בר לב

דוד בן-גוריון

משה שרת

דוד בן-גוריון

לוי אשכול

יגאל אלון

גולדה מאיר

2   הרב מרדכי פירון

(תרפ"ב-תשע"ד)

 

אלוף

תשל"א תשל"ז 1971 1977 חיים בר לב

דוד אלעזר (דדו)

מרדכי גור (מוטה)

גולדה מאיר

יצחק רבין

3   הרב גד נבון

(תר"פ-תשס"ו)

 

אלוף

תשל"ז תש"ס 1977 2000 מרדכי גור (מוטה)

רפאל איתן (רפול)

משה לוי (משה וחצי)

דן שומרון

אהוד ברק

אמנון ליפקין-שחק

שאול מופז

יצחק רבין

מנחם בגין

יצחק שמיר

שמעון פרס

יצחק שמיר

יצחק רבין

שמעון פרס

בנימין נתניהו

אהוד ברק

4   הרב ישראל וייס

(תש"ט-)

 תת-אלוף תש"ס אלול תשס"ו 2000 ספטמבר 2006 שאול מופז

משה יעלון (בוגי)

דני חלוץ

אהוד ברק

אריאל שרון

אהוד אולמרט

5   הרב אביחי רונצקי

(תשי"ב-תשע"ח)

 תת-אלוף אלול תשס"ו סיון תש"ע ספטמבר 2006 יוני 2010 דני חלוץ

גבי אשכנזי

אהוד אולמרט

בנימין נתניהו

6   הרב רפי פרץ

(תשט"ז-)

 תת-אלוף סיון תש"ע כסליו תשע"ו יוני 2010 דצמבר 2016 גבי אשכנזי

בני גנץ

גדי אייזנקוט

בנימין נתניהו
7   הרב אייל קרים

(תשי"ז-)

 תת-אלוף כסליו תשע"ו דצמבר 2016 גדי אייזנקוט

אביב כוכבי

הרצי הלוי

בנימין נתניהו

נפתלי בנט

יאיר לפיד

בנימין נתניהו

 
הרב אביחי רונצקי נושא תפילה בטקס האזכרה הממלכתי לזכר נפגעי פעולות האיבה והטרור

סמל ודגל הרבנות הצבאית עריכה

סמל הרבנות הצבאית כולל את חרב צה"ל ולוחות הברית המוקפים בזר הדסים.

 
דגל חיל הרבנות הצבאית עד 2019

על דגל הרבנות הצבאית מופיעים חרב ולוחות הברית בצבעים ירוק זית ולבן. עד 2019, הדגל היה בצבעים אפור וצהוב[24].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אהרון קמפינסקי, בפקודת הרבנות: התפתחותה של הרבנות הצבאית בישראל, ירושלים: כרמל, 2015.
  • אביעד חזני ואביעד הולנדר, הרבנות הצבאית: מאז ועד מחר, 2019.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הרבנות הצבאית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   עמוד "סמלים מערכתיים" באתר הישן של אגף כוח האדם, בארכיון האינטרנט
  2. ^ "בסיס הרבנות הצבאית החדש נחשף לראשונה לאזרחים מחוץ לשורות הרבנות". 2022-03-31.
  3. ^ הרבנות הצבאית, באתר יחידת מיטב
  4. ^ הרבנות הצבאית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 במאי 2011
  5. ^ ברכת הרב הראשי הרצוג לממשלה עם הקמת צבא ישראל, הצופה, 6 ביוני 1948
  6. ^ מונה רב צבאי חדש: סא"ל הרב ישראל וייס, באתר וואלה!‏, 4 באוקטובר 2000
  7. ^ גלעד שנהב, רב צבאי חדש, באתר nrg‏, 27 במרץ 2006
  8. ^ אנשיל פפר, מונה רב צבאי ראשי חדש: הרב רפי פרץ, טייס מסוק, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
  9. ^ הרב הצבאי הבא: אל"מ הרב אייל קרים, באתר "סרוגים", 11 ביולי 2016
  10. ^ חנן גרינווד, זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  11. ^ אילנה קוריאל, "המוסף לשבת", "העבודה היא כמו באתר חפירות. אבל חפירה ארכיאולוגית היא דבר פסטורלי. ופה זה גיהינום", באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
  12. ^ דביר עמר, הרבנות הצבאית לקראת י' בטבת: מחויבים לאכול בצום כדי לשמור על כשירות מבצעית, באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2023
  13. ^ Article headline, אתר ישיבה, ‏12 באוקטובר 2023
  14. ^ יקי אדמקר‏, שבעה בלי הלוויה: הרבנות הצבאית קבעה את מותם של יותר מ-15 חיילים שגופותיהם בעזה, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2023
  15. ^ אבי יששכרוף, עמוס הראל, עופרת יצוקה עת להחליט, באתר הארץ, 11 בינואר 2009
  16. ^ גילי כהן, דו"ח מבקר המדינה מאבקים על חינוך חיילי צה"ל, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  17. ^ תורת המחנה
  18. ^ קיצור תורת המחנה
  19. ^ "כוחות ברבנות הצבאית" מונעים טריפות ערוץ 7
  20. ^ קובי נחשוני, הרב עובדיה יוסף אישר את גיורי צה"ל, באתר ynet, 14 בינואר 2011
  21. ^ קובי נחשוני, הליטאים: "בצה"ל מלמדים כפירה ולא מצוות", באתר ynet, 16 בינואר 2011
  22. ^ דביר עמר, רמ"ט הרבנות הצבאית: הרב שוהם עורקבי, באתר ערוץ 7, ‏28.01.24
  23. ^ מה עשו הרבנים הצבאים בוועידת רבני אירופה? 3.6.2022 באתר צה"ל.
  24. ^ הרבנות הצבאית חגגה 70 שנה: "מאז ועד מחר", באתר ערוץ 7, 28 ביוני 2019