טיוטה:המפלגה הכלכלית החדשה
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מנהיגים | ירון זליכה |
| תקופת הפעילות | 30 בדצמבר 2020 – הווה (3 שנים ו־15 שבועות) |
| אפיון | מפלגת מרכז ציונית כלכלית ליברלית |
| אידאולוגיות |
ציונות צדק חברתי מלחמה במונופולים |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז |
| yaronzelekha.co.il | |
המפלגה הכלכלית החדשה היא מפלגת מרכז ציונית וכלכלית-חברתית ישראלית המתמודדת בבחירות לכנסת העשרים וארבע, שהושקה ב־30 בדצמבר 2020.
בראש המפלגה עומד פרופסור ירון זליכה שהיה החשב הכללי במשרד האוצר. זליכה הצהיר שמטרתו העיקרית היא להיות שר האוצר הבא כדי ליישם את מדיניותו הכלכלית. בנוסף הצהיר שמפלגתו תשב בכל ממשלה עתידית מלבד כזו "שתוקם על ידי נאשם בפלילים" (כשהכוונה לבנימין נתניהו). לרשימה הצטרפו מספר בכירים באקדמיה, בהם הפרופסורית למדע המדינה אסנת עקירב ופרופסור יורם יובל – פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר, וחוקר מדעי המוח, מרצה ואיש תקשורת.
הקמה עריכה
פרופסור ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר בין השנים 2003–2007, תחת שרי הליכוד: סילבן שלום, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט. עם זאת, בעת כהונתו של נתניהו כראש ממשלת ישראל (2009 והלאה), נעשה זליכה אחד המתנגדים הבולטים למדיניותו הכלכלית–חברתית.[1]
ב־30 בדצמבר 2020 הודיע זליכה במסיבת עיתונאים על הקמת מפלגה חדשה בראשותו שתרוץ על הסוגיה הכלכלית.[2] זליכה אף הודיע כי מפלגתו, שתיקרא "המפלגה הכלכלית החדשה" תתמודד בבחירות לכנסת ה-24. במהלך הנאום הצהיר זליכה שמטרתו העיקרית היא להיות שר האוצר הבא של מדינת ישראל כדי ליישם את מדיניותו הכלכלית.[3] בראיון לתחנת הרדיו כאן ב' התחייב שמימוש התוכנית הכלכלית של המפלגה יהיה תנאי לכניסתו לכל ממשלה עתידית "ובלבד שבראשה לא יעמוד נאשם בפלילים", כשהוא רומז לנתניהו.[4]
המפלגה נסקרת באופן קבוע בסקרים, והתקרבה בכמה מהם מהם לאחוז החסימה, שעומד על 3.25%, ע"פ סקר מאגר מוחות שפורסם ב-28 בינואר בישראל היום המפלגה עברה את אחוז החסימה עם 4 מנדטים.[5] המפלגה אף ערכה סקרים (באמצעות מכון הסקרים של קמיל פוקס) בנוגע לרצון לראות את זליכה כשר האוצר הבא: זליכה זכה לתמיכת 27% מהציבור, יותר משאר הנסקרים, בהם ישראל כ"ץ, יאיר לפיד וניר ברקת.
מצע עריכה
לפי המצע, ישראל מצויה במשבר כלכלי חמור, שנוצר בשל קיום ארוך שנים של מונופולים וקבוצות בעלי עניין. אלו, לדעת המפלגה, מונעים את התפתחות כלכלת ישראל ומנצלים אותה, על חשבון הצעירים, השכירים והעצמאיים. למשל:
- מחירי המזון גבוהים ב־25% ממחירם במדינות המערב.
- מחיר דירה ממוצעת עומד על 150 משכורות, לעומת 70 במערב.
- מחירי הרכב בישראל כפולים ממחירם במדינות המערב.
- ההכנסה הממוצעת לנפש היא חצי מההכנסה בארצות הברית.
- הגירעון הממשלתי עומד על למעלה מ־11% מהתוצר.
המפלגה הכלכלית החדשה הציגה תוכנית כלכלית-חברתית לפירוק המונופולים ולריסון קבוצות הלחץ, במטרה לאפשר את צמיחת העסקים הקטנים והשכירים הבלתי מוגנים ממעמד הביניים.
תוכנית שתים עשרה הנקודות עריכה
זליכה הציג את תוכניתו הכלכלית כ"שתים עשרה הנקודות":[6]
- הורדת מחיר הדיור ל־120 משכורות: תוכניות 'מע"מ אפס' ו'מחיר למשתכן' לא הורידו את מחירי הדיור. רק צמיחה חזקה, שתעלה את הריבית, תסלק את המשקיעים משוק הדיור, ותאפשר לזוגות צעירים להיכנס אליו ולרכוש דירה במחיר הגיוני.
- הפחתת מיסים למשפחות ולעסקים קטנים: הורדת מע"מ משיעורו הנוכחי – 17%, ל־15%, ול־12% בתוך חמש שנים, באמצעות ביטול הטבות המס לחברות הגדולות במשק. המשמעות היא חסכון של 5 מיליארד ₪ בשנה לכלל המשפחות, ועוד 5 מיליארד ₪ לחיזוק הרווחיות של המגזר העסקי.
- הורדת מחירי המזון: ביטול מלא של מכסים על ייבוא מזון ועוד, שאינם מאפשרים ליבואנים קטנים וזריזים להתחרות עם המונופולים. היעד הוא חסכון של 1,800 ₪ בשנה למשפחה.
- פירוק מונופול הגז והטלת פיקוח על מחירי הגז: צעדים שלדבריו יאפשרו הורדה של מחירי החשמל ב־15% ובכך יעודדו בעקיפין גם את הורדת מחירי המים והמזון, ויביאו לחסכון של כ־1,200 ₪ בשנה למשפחה.
- רפורמה יסודית במערכת החינוך: הקטנת מס' התלמידים בכיתה ל־18, העלאת שכר המורה המתחיל ומתן אוטונומיה למנהלים שימומנו באמצעות קיצוץ עמוק בהוצאות המטה וקיצוץ במס' שעות הלימוד לסטנדרט האירופאי.
- הגדלת קצבאות הזקנה באלף שקלים: הקצאת מיליארד ₪ נוספים לשנה, כדי להגדיל באלף ₪ לאדם את קצבאות הזקנה לקשישים. הטבה זו מיועדת לקשישים המתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי בלבד.
- הכרזה על מונופולים ואכיפת מחירים, סעיף מרכזי בעקרונות המפלגה: הכרזה על כלל היבואנים הבלעדיים במשק, בפרט בתחומי המזון, התרופות והקוסמטיקה, כעל מונופולים, כדי להחיל עליהם את חוק התחרות הכלכלית, המטיל אחריות פלילית על מונופול המפעיל חסמי תחרות לא חוקיים. מטרת פעולה זו היא עידוד תחרות וצמיחה במשק הישראלי.
- הפחתת עלויות אמצעי תחבורה: פיצול יבוא הרכבים לסוכנויות שונות, במטרה להביא לתחרות בענף; כפי שבכל העולם מאזדה מתחרה בפורד כך גם יהיה בישראל. פעולה זו אמורה להפחית את המחירים, ולגרום לחסכון של 2 מיליארד ₪ בשנה לצרכנים, שהם כ־800 ₪ בשנה למשפחה.
- הפחתת הארנונה לעסקים קטנים ועלויות השכירות בקניונים: הענקת הטבות משמעותיות לעסקים קטנים, במטרה לסייע להם להתמודד אל מול הקניונים והרשתות הגדולות.
- הוספת אלפי תקנים לשירותי הבריאות והרווחה: נוסיף אלפי תקנים חדשים של רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים לשיקום מערך הבריאות והרווחה הקורס של ישראל.
- הגדלת התחרות בפנסיה והוזלת דמי הניהול: החזרת הבנקים לתחרות בשוק הפנסיה, תוך ריסון כוחם, כדי לדחוף מטה את דמי הניהול. בנוסף, קביעת גודל מרבי לנתח שוק בשוק הפנסיה – גוף המגיע אליו ייאלץ למכור את האחזקה העודפת שלו – כדי לשמר מתח תחרותי.
- שינוי החוק והגברת האכיפה: הטלת חובת פרסום דוחות כספיים רבעוניים שקופים לציבור על המונופולים המוכרזים, כפי שנדרשים לפרסם הבנקים והחברות הציבוריות בישראל. פעולה זו אמורה לסייע במעקב אחר רווחיהם ובפיקוח עליהם.
בנוסף, מציעה המפלגה:
- ביטול מידי של משרדי ממשלה מיותרים, שנפתחו מסיבות פוליטיות ולא ענייניות (צמצום ניכר במספר השרים).
- בקרה על עלויות הרכש הממשלתי ומלחמה בשחיתות: מינוי חברת בקרה חיצונית שתבחן את כל הפטורים הרבים מחובת מכרזים המייקרים את הרכש הממשלתי ופוגעים בעקרון השוויון.
מנהיגים עריכה
| תמונה | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | |
|---|---|---|---|---|
| 1 |  |
ירון זליכה | 30 בדצמבר 2020 | מכהן |
מועמדים עריכה
להלן רשימת המפלגה הכלכלית לקראת בחירות לכנסת העשרים וארבע:
- ירון זליכה – ראש המפלגה, פרופסור לכלכלה, היה החשב הכללי במשרד האוצר
- אסנת עקירב – פרופסורית למדע המדינה[7]
- יורם יובל – פסיכואנליטיקאי, פרופסור לפסיכיאטריה וחוקר מדעי המוח, מרצה ואיש תקשורת.[8]
- עליאן אלקרינאוי – פרופסור לעבודה סוציאלית
- איציק תורג'מן – אלוף-משנה, היה מנכ"ל קרן רש"י וממייסדי תוכנית עתידים.
- נדב עשהאל – עורך־דין ולוחם בשחיתות
- ציפי מנהיימר – בעלת תואר שני במנהל עסקים ומייסדת פורום יוצרות הקולנוע החרדיות
- ואאיל כריים – רואה חשבון ואיש עסקים
- אליאס אינברם – עורך־דין ומרצה, היה דובר שגרירות ישראל בדרום אפריקה
- עינת קאופמן – דוקטורית לפסיכולוגיה
- איתמר גלזר – מהנדס מכונות ויזם חברתי
- יהודה מסינגר – עצמאי ויזם[9]
תוצאות בחירות עריכה
| בחירות | מנהיג | קולות | אחוז | מושבים | +/- | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | ירון זליכה | — | — | 0 / 120
|
חדש |
קישורים חיצוניים עריכה
המפלגה הכלכלית החדשה, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים עריכה
- ^ ירון זליכה מקים מפלגה חדשה, באתר ערוץ 7, 30 בדצמבר 2020
- ^ בנצי רובין, ירון זליכה מקים מפלגה: "אני רוצה להיות שר האוצר", באתר "סרוגים", 30 בדצמבר 2020
- ^ איתי בלומנטל, מורן אזולאי, פרופ' זליכה הודיע על הקמת מפלגה: "ישראל בדרך לפשיטת רגל כלכלית", באתר ynet, 30 בדצמבר 2020
- ^ משחקי הכיס, פרופ' ירון זליכה ותוכנית 100 הנקודות: יהיה שר האוצר הבא?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בינואר 2021
- ^ מתי טוכפלד, סקר מנדטים דרמטי: סער בירידה, זליכה עובר, חולדאי נמחק ונתניהו בבעיה, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2021
- ^ פרופסור ירון זליכה, תוכנית שתים עשרה הנקודות לפירוק המונופולים ולמעבר לצמיחה ולשגשוג, באתר Dropbox, ינואר 2021
- ^ דניאל רוט-אבנרי, פרופסור ירון זליכה מגבש "מפלגת פרופסורים", באתר ישראל היום, 19 בינואר 2021
- ^ אברהם בלוך, פרופסור יורם יובל הצטרף לפוליטיקה, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2021
- ^ מנחם הלפגוט, זליכה מציג את חברי הרשימה: ארבעה פרופסורים בראש, באתר ערוץ 20, 19 בינואר 2021
קטגוריה:ישראל: מפלגות קטגוריה:ישראל: מפלגות מרכז קטגוריה:מפלגות ציוניות קטגוריה:ישראל: מפלגות ליברליות