טל זילברשטיין

יועץ פוליטי ואיש עסקים ישראלי

טל זילברשטיין (נולד ב-1969) הוא יועץ פוליטי ואיש עסקים ישראלי. שימש יועץ למנהיגים בולטים בישראל ובעולם, בהם ראשי הממשלה אהוד ברק, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. זילברשטיין הוא המייסד והמנכ"ל של חברת הייעוץ התקשורתי GCS, שימש עד שנת 2006 כמנכ"ל פורום החברות הסלולריות ומכהן כיועץ תקשורת של מגוון חברות מסחריות.

טל זילברשטיין
לידה 13 באוקטובר 1969 (בן 55) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

תחילת דרכו

עריכה

זילברשטיין, בוגר תואר בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת תל אביב, היה אחד ממייסדי עמותת "דור שלם דורש שלום", אשר קראה למימוש הסכמי אוסלו ופעלה בסיוע כספי של איש העסקים דב לאוטמן. בתקופת כהונתו של זילברשטיין כיו"ר התמודדה התנועה בבחירות המוניצפאליות ב-1998 וזכתה במספר מושבים במועצות מקומיות, בהם שלושה בעיריית תל אביב. זילברשטיין עצמו לא כיהן בתפקידים אלו.

בעקבות פעילותו בדור שלם נוצר קשר בין זילברשטיין לאהוד ברק והוא מונה להיות מנהל קמפיין הבחירות לראשות הממשלה של ברק ב-1999, שבו גבר ברק על בנימין נתניהו. בעקבות קמפיין זה נחשד זילברשטיין כי ביצע עבירות על חוק מימון מפלגות כחלק מ"פרשת עמותות ברק". זילברשטיין נחשד כי השתמש בעמותות שונות, בהן בעמותת דור שלום, לצורך איסוף תרומות בלתי חוקיות למימון קמפיין הבחירות של ברק. המשטרה המליצה להעמיד את זילברשטיין לדין, והיועץ המשפטי, ד"ר אליקים רובינשטיין, אימץ את עמדת המשטרה, אך ב-2006 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את כל תיקי החשודים בפרשה, ההחלטה לסגור את התיק התקבלה על ידי עו"ד רות דוד[1].

הקמת GCS ועבודתו כיועץ

עריכה

בעקבות מעורבותו בקמפיין הבחירות של אהוד ברק, התוודע זילברשטיין ליועצי התקשורת האמריקנים סטנלי גרינברג, ג'יימס קרוול ובוב שרום. זילברשטיין הקים עם השלושה ועם משה גאון בשנת 1999 חברת ייעוץ ישראלית בשם "Greenberg/Gaon-Carville-Shrum/Silverstien או GCS, אשר התבססה על שיטות העבודה והמוניטין של השלושה. זילברשטיין הוא הבעלים העיקרי בחברה, שימש כמנכ"ל החברה בשנותיה הראשונות וכיום משמש כיו"ר החברה[2].

כמנכ"ל החברה היה זילברשטיין מעורב בקמפיין הבחירות השני של ברק ב-2001; קמפיין הנשיאות בבוליביה ב-2002 עבור גונסלו סאנצ’ס דה לוסדה - קמפיין שעליו נעשה הסרט התעודי "העסק שלנו הוא משברים", המסקר את פעילות GCS; קמפיינים לבחירות לפרלמנט באוסטריה ב-2002 וב-2006 עבור המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות אלפרד גוזנבאואר; קמפיין הפריימריס במפלגת העבודה ב-2002 של בנימין בן אליעזר; קמפיין לנשיאות רומניה ב-2004 עבור אדריאן נסטאסה; קמפיין הפריימריס במפלגת העבודה ב-2005 של עמיר פרץ וקמפיין מפלגת קדימה בבחירות לכנסת ה-17 ב-2006.

במסגרת עבודת GCS, שימש זילברשטיין כמנכ"ל פורום החברות הסלולריות, גוף העוסק בפעילות הסברה ולובי בנושא ההשפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי ובקידום האינטרסים המשותפים לחברות הסלולריות החברות בו. הוא ניהל את ההסברה על פריסת האנטנות הסלולריות בישראל ושימש כשדלן בממשלה ובוועדות הכנסת. על פורום החברות הסלולריות בניהולו נמתחה ביקורת מכיוון שהסתיר התקנת אנטנות בלתי חוקית בקרבת אזורי מגורים[3]. זילברשטיין התבטא בחריפות נגד ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, על רקע מאבקה בפריסת אנטנות בהרצליה, ואף הצהיר כי המשך פעילות זו מצדה עלול לגרור ניתוק של העיר מהרשת הסלולרית[4]. חברת GCS סיפקה שירותי ייעוץ לחברות נוספות, בהן הוט, החברה לישראל, כימיקלים לישראל, צים, טאואר סמיקונדקטור, בתי זיקוק לנפט, בנק המזרחי, הזרע, בזק, כלל ביטוח ועוד[5].

זילברשטיין נחשב לאחד מיועציו הקרובים של אהוד אולמרט. לאחר בחירתו של אולמרט לראש ממשלה מונה זילברשטיין לתפקיד יועץ אסטרטגי מיוחד. הוא היה חבר בצוות מאה הימים, קבוצה קטנה של אסטרטגים פוליטיים, אשר תפקידה היה לתכנן את השינויים בלשכת ראש הממשלה[6]. במהלך "פרשת מעטפות הכסף" שימש כדוברו של אולמרט בתקשורת, ובמהלך עבודתו יצא נגד פטרונו הקודם, אהוד ברק, והכריז כי "ברק הוא האחרון לדבר בנושאים ערכיים"[7].

בשנת 2009 שימש כיועץ לגדעון סער[8], ובמהלך הבחירות לכנסת השמונה עשרה החל לשמש כיועץ לבנימין נתניהו, אשר עמד בראש רשימת הליכוד לכנסת. לאחר מינויו של נתניהו לראשות הממשלה המשיך זילברשטיין לכהן כיועצו של נתניהו[9].

בחודש אוגוסט 2017 נעצר על ידי משטרת ישראל בחשד למעורבות בהונאת ענק בה נחשד גם איש העסקים בני שטיינמץ.

בבחירות 2017 באוסטריה עלה שמו של זילברשטיין לכותרות. כלי תקשורת באוסטריה דיווחו כי זילברשטיין, שייעץ למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הפעיל דפי פייסבוק מכפישים ובעלי סממנים אנטישמיים נגד מועמד מפלגת העם האוסטרית, סבסטיאן קורץ, התנהלות שאינה אופיינית לפוליטיקה האוסטרית. גיאורג נידרמיהלביכלר, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שניהל את הקמפיין לנשיאות מטעמה, נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות הדיווחים, והמפלגה פיטרה את זילברשטיין. בנאום בחירות תקף קורץ את התנהלותם של ה"זילברשטיינים"[10][11].

בדצמבר 2015 דווח שבני שטיינמץ ביחד עם טל זילברשטיין, שמעון שבס, יורש העצר הרומני הנסיך פול ועוד, נחשדים על ידי "הרשות הרומנית למלחמה בשחיתות" בניסיון להשתלט על קרקעות מדינה באמצעות הונאה ושוחד ובכך שגרמו לנזק של 136 מיליון אירו לרומניה. ביוני 2019 זוכו שטיינמץ, זילברשטיין ושני ישראלים נוספים[12][13]. ב-17 בדצמבר 2020 הפך את בית המשפט העליון של רומניה את ההחלטה וגזר על שטיינמץ וזילברשטיין, בהיעדרם, חמש שנות מאסר בגין מתן שוחד בעסקת קרקעות[14].

חייו האישיים

עריכה

בשנת 2006 התחתן זילברשטיין עם נטלי קריב, מנהלת לשכתו של שר הפנים דאז, רוני בר-און[15]. לשניים שלושה ילדים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יובל יועז, נסגר תיק עמותות ברק: "אין סיכוי סביר להרשעת היועץ טל זילברשטיין", באתר הארץ, 6 באפריל 2006
  2. ^ היועץ הפוליטי טל זילברשטיין יספק שירותי ייעוץ לראש ממשלת הונגריה
  3. ^ בולדוג, ערוץ 8, מיום 18.9.04
  4. ^ טל פמסון ושמוליק שלח, גרמן פונה לשטרום: "מצמידים אקדח לרקתי", באתר nrg‏, 17 בפברואר 2005
  5. ^ חברת GCS נבחרה כיועצת אסטרטגית של איגוד הכימיה
  6. ^ אולמרט מארגן מחדש את לשכת רה"מ, הארץ, מיום 27.2.06
  7. ^ זילברשטיין נגד ברק: אתה האחרון לדבר בנושאים ערכיים; ברק: קח את כל מה שיש לך - ולך למשטרה
  8. ^ היומן של ניר חפץ – הבלוג של רביב דרוקר, ‏2022-10-16
  9. ^ יוסי ורטר, הירושה המפתיעה של אהוד אולמרט לראש הממשלה בנימין נתניהו: טל זילברשטיין, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009
  10. ^   עופר אדרת, התקשורת באוסטריה: ישראלי הוביל קמפיין אנטישמי נגד מועמד לתפקיד הקנצלר, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2017
  11. ^   עופר אדרת, המועמד המוביל לתפקיד קנצלר אוסטריה: "לא רוצים שזילברשטיינים יתערבו במדינתנו", באתר הארץ, 9 באוקטובר 2017
  12. ^ רומניה: זוכו אנשי העסקים הישראלים שהואשמו בהונאת ענק, באתר ynet, 27 ביוני 2019
  13. ^ חן מענית, ‏הונאת הקרקעות: זיכוי לבני שטיינמץ בבית משפט ברומניה, באתר גלובס, 27 ביוני 2019
  14. ^ דניאל דולב וסוכניות הידיעות‏, המיליארדר בני שטיינמץ נידון לחמש שנות מאסר ברומניה, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2020
  15. ^ אלוף בן, המדריך למסדרונות הכוח, באתר הארץ, 9 ביוני 2006