יואב הלר

יו"ר תנועת הרבעון הרביעי ויו"ר מכון וינגייט

יואב הלר (נולד ב-1 בנובמבר 1973) הוא יו"ר תנועת הרבעון הרביעי, יו"ר מכון וינגייט, מרצה וחוקר היסטוריה.

יואב הלר
לידה 1 בנובמבר 1973 (בן 51)
ו' בחשוון ה'תשל"ד
הרצליה
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב-יפו
בת זוג פולי ברונשטיין
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יואב הלר נולד בהרצליה. בעקבות שליחות אביו מטעם סולל בונה, עבר בגיל חמש עם משפחתו לניגריה. בגיל שבע עבר עם הוריו לשליחות נוספת באטלנטה. כאשר משפחתו חזרה לישראל הם התיישבו במנחמיה, שם גר עד גיל 17, אז עברו הוריו לזכרון יעקב[1].

בצבא שירת ביחידת נ"מ באוגדה 98. שירת כמ"פ בשירות סדיר, מפקד צוות וקצין אגף במילואים בינמ"מ (יחידת נ"מ מוצנחת) באוגדה 98. במסגרת שירות המילואים שירת בעזה, במבצע חומת מגן ובמלחמת לבנון השנייה. השתחרר בדרגת רב-סרן.

לימודים אקדמיים

עריכה

להלר תואר ראשון במדע המדינה ומזרח תיכון ותואר שני במנהל ומדיניות חינוך, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. תואר שלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת לונדון.

בוגר קורס מנחה חשיבה קוגניטיבית במכון ברנקו וייס. בוגר קורס מדריכי פולין בשנת 2000 ביד ושם. בוגר תוכנית מנהיגות תקשורתית וציבורית של קרן ברסדמן, וכן בוגר קורס מנהלים בכירים באוניברסיטת הרווארד בבית הספר למנהל עסקים.

מחאת הסטודנטים

עריכה
  ערך מורחב – שביתת סטודנטים#שביתות סטודנטים בישראל

יחד עם עוד שלושה חברים הקים הלר את מטה המאבק להורדת שכר הלימוד במוסדות והמכללות בשנת 1998[2]. שימש כיו"ר מטה המאבק בהתנדבות. המאבק החל עוד לפני פתיחת שנת הלימודים במחאות ברחבי ישראל במשך שישה חודשים. ועם תחילת שנת הלימודים, בהשבתה של כלל הקמפוסים בישראל במשך 40 ימים[2], כולל הפגנות של עשרות אלפי סטודנטים, משא ומתן ושביתת רעב של 9 ימים, שהסתיימה לאחר משא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדרכת מסעות לפולין

עריכה

הלר הדריך משלחות בתי ספר של משרד החינוך ומשלחות של התאחדות הסטודנטים לפולין. לאחר מכן היה המנהל הפדגוגי ומעצב משלחות תנועת הצופים לפולין. המשלחות עוצבו בעקבות עבודת מחקר בתואר השני שעסקה בכשלים פדגוגיים במשלחות נוער לפולין. בשנים 2011 עד 2015 היה ממקימי ומדריכי משלחת מצעד החיים של בריטניה לפולין[3].

בשנת 2015 החל להדריך משלחות מבוגרים ומנהיגים מישראל לפולין.

כעורך ב-ynet

עריכה

בשנת 1999 החל הלר את עבודתו באתר האינטרנט ynet. בשנת 2001 התמנה לעורך דף הבית ומדור הספורט ועבד שם עד 2002[4]. במסגרת תפקידו, חשף את פרשת התבטאויותיו הגזעניות של פיני גרשון כלפי שחקנים זרים במכבי תל אביב. בנוסף היה ממקימי מדור הספורט ב-ynet, תחת העורך עמרי דולב.

בעקבות שהות מילואים אינטנסיבית בימי האינתיפאדה השנייה בשנת 2002, החליט לעזוב את עולם התקשורת ולפנות לעשיה חברתית חינוכית.

עבודתו במכון ברנקו וייס

עריכה

בשנת 2002 החל הלר לעבוד במכון ברנקו וייס. בשנתו הראשונה בארגון, עבד כמנחה בבתי ספר בלוד, באופקים ובמועצה אזורית חוף הכרמל. הכשיר מורים בפדגוגיות הוראה פרטניות לתלמידים מוחלשים והנחה מדריכי נוער במגוון תחומים כגון מנהיגות עצמית, כישורי חיים ופיתוח מיומנויות רגשיות.

בשנת 2003 מונה למנהל יחידת התוכניות של ברנקו וייס, שם הקים את יחידת התוכניות של מכון ברנקו ויס (תכלית). היחידה פעלה במסגרות לימודיות פורמליות ובלתי פורמליות לקידום הישגים לימודיים ומוביליות חברתית בקרב אוכלוסיות מוחלשות. ביחידה עבדו תחת ניהולו 200 מנחי מורים ומדריכי נוער והגיעו לכ-12 אלף תלמידים, בעשרות יישובים בפריפריה, בדגש על יוצאי אתיופיה, החברה הערבית ויוצאי חבר העמים[4]. היחידה פעלה בשותפות עם תוכנית עתידים, ג'וינט ישראל, הפרויקט הלאומי ליוצאי אתיופיה, "דרומה", ומשרד החינוך.

תוך כדי עבודתו בברנקו וייס הקים הלר, יחד עם אביב קינן ומיקי נבו, גרעיני שנת שירות לנוער מהפריפריה במספר מוקדים בישראל.

שהות בלונדון ולימודי הדוקטורט

עריכה

בשנת 2009 עבר עם משפחתו ללונדון בעקבות שליחות של אשתו, פולי ברונשטיין, שהקימה הנהגת צבר של תנועת הצופים באירופה. במהלך השהות כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לונדון, שעסקה בנושא "אבי" תאומי מנגלה, צבי שפיגל, ובסוגיית עיצוב הזיכרון[5]. הדוקטורט התייחס לסוגיות של התפתחות אל מול רשע, כוחה של קבוצה ברגעי משבר קיצוניים ועיצוב וייצוג הזיכרון בעקבות השואה בדגש על מדינת ישראל. בהמשך, מעביר הרצאות בנושא, בין השאר במסגרת זיכרון בסלון[6].

במהלך לימודי הדוקטורט היה שותף להקמה וניהול של תוכנית ICU (Israel connect Europe) בשיתוף עם הפדרציה הציונית. התכנית יועדה להעניק כלים להסברה ישראלית לצעירים תומכי ישראל באירופה. התכנית נדדה בין מדינות אירופה השונות והיו בה משתתפים מ-17 מדינות[4].

בנוסף, הנהיג במהלך שהותו בלונדון בהתנדבות את גרעין "צבר" אירופה - תוכנית של תנועת הצופים לעידוד והכנת בני נוער יהודים וישראלים לשעבר לשירות משמעותי בצה"ל.

בארגון מעוז

עריכה

בשנת 2014 מונה הלר למנכ"ל ארגון מעוז[4]. עם הגעתו היו חברים ברשת מעוז 63 אנשים, ועם סיום תפקידו היו חברים ברשת כ-1,000 חברים.

במהלך עבודתו במעוז ליווה את הפרויקטים - מיזם "מקום" למנהיגות במרחב המקומי, עם משרד הפנים; מיזם "ענבר" למנהיגות בכירה במקצועות הבריאות, עם משרד הבריאות ומיזם "אדוות" למנהיגות חינוכית בכירה, עם משרד החינוך.

בנוסף, הצטרף הלר להובלת היוזמה של סיגל מרגלית "עולים ביחד" המיועדת לצמצום גזענות בחברה הישראלית דרך ייצוג בתקשורת. במסגרת היוזמה, בוצעו משלחות של עיתונאים מישראל לאתיופיה, ולאחר מכן הם לוו במודל עבודה מדיד שגרם לתמורות בייצוג של יוצאי אתיופיה במדיה[7].

במהלך מגפת הקורונה בישראל הוביל את פעילות מעוז במשלט הקורונה הארצי, לרבות הקמת השולחן הרב מגזרי של החברה חרדית והערבית[8]. על כך קיבל הארגון בראשותו אות הוקרה מממשלת ישראל.[דרוש מקור]

מכון וינגייט

עריכה

בשנת 2019 מונה ליו"ר התאגיד הלאומי של מכון וינגייט, ובספטמבר 2022 מונה ליו"ר מכון וינגייט[9]. במסגרת תפקידו, הוא אחראי על מועצת המכון שאחראית על ניהול המכון לפי חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט). הוא עבד עם השר חילי טרופר, השר מיקי זוהר וגורמים נוספים בעולם הספורט הישראלי, לרבות הוועד האולימפי בישראל ואיגודי הספורט[10].

הלר, יחד עם המנכ"ל, שי אברהמי, (כהמשך לעבודתו של קודמו בתפקיד, אבי הנור) סיים את פרויקט הבנייה של מתקני ספורט חדישים ושדרוג המכון. זאת בנוסף לצירוף ענפי ספורט אולימפיים רבים כבתים לאומיים בווינגייט. במהלך עבודתו צורפו ענפים רבים לווינגיט והפכו אותו למשכנם[11].

הרבעון הרביעי

עריכה

בשנת 2021 עזב את עבודתו במעוז, על מנת להקים את התנועה האזרחית "הרבעון הרביעי"[12], יחד עם שלושה שותפים – אלה רינגל, אורי הרמן ואיתן זליגר[13]. הוא מכהן כיו"ר התנועה בהתנדבות ומקדיש לה את עיקר זמנו[14].

במהלך פעילותו ברבעון הרביעי, העביר הלר מאות מפגשי סלון, הרצאות[15][16], פודקאסט המוג'ו של בן בן ברוך ועשרות סמינרים[17].

חיים אישיים

עריכה

הלר גר בתל אביב, נשוי לפולי ברונשטיין, פעילה חברתית ופוליטית ישראלית. היא מנכ"לית של "יוזמת-המאה", מייסדת תנועת "דרכנו" ומחברת הספר "תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז".

הם הורים לשני ילדים.

קישורים חיצוניים

עריכה

ממאמריו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ד"ר יואב הלר, באתר החברה למתנ"סים
  2. ^ 1 2 טל לוי, לין, היום לפני 11 שנים: הסטודנטים מסכימים לשבור את שביתת הרעב, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
  3. ^ יואב הלר, מסע לפולין: הזדמנות חינוכית, ישראל היום, 8 באפריל 2013
  4. ^ 1 2 3 4 ד”ר יואב הלר, באתר מעוז
  5. ^ Yoav Heller, ‏The History of Zvi Spiegel: The Experience of Mengele Twins and Their Protector During the Holocaust and Its Aftermath,
  6. ^ אטילה שומפלבי, להיות קאפו: על השגרה האכזרית, היחס בארץ ומשפט אייכמן, באתר ynet, 28 באפריל 2022
  7. ^ דובי איכנולד, אתיופיה, "חסרה לי הכרה בדרך הייסורים": מסע למולדת עם יוצאי אתיופיה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2019
  8. ^   רשת מעוז בימי קורונה, סרטון בערוץ "מעוז MAOZ", באתר יוטיוב (אורך: 01:27)
  9. ^ אסי ממן, ד”ר יואב הלר מונה לתפקיד יו”ר מכון וינגייט, באתר ynet, 21 ביולי 2022
  10. ^ יואב הלר, באתר הרבעון הרביעי
  11. ^ איתי קאשי, ‏משרד הספורט אישר 30 מ' לשדרוג וינגייט, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2023
  12. ^ איתן אלחדז ברק‏, האם זו היוזמה שתציל את ישראל מעצמה?, באתר וואלה, 22 במרץ 2023
  13. ^ עידן ארץ, ‏ד"ר יואב הלר: "איבדנו את היכולת לדמיין מציאות אלטרנטיבית", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2022
  14. ^ יו"ר 'הרבעון הרביעי': "הולכים למשבר וגם להתחדשות" - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, ‏1 בפברואר 2023
  15. ^   פודקאסט חמש אצבעות פרק 80 | ד"ר יואב הלר, יו"ר הרבעון הרביעי - הפתרון למשבר של החברה הישראלית, סרטון בערוץ "חמש אצבעות", באתר יוטיוב (אורך: 55:10)
  16. ^   ד"ר יואב הלר - צו השעה והזדמנות חד פעמית לאחדות אמיתית ולהצלת עם ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:06:31)
  17. ^ ד"ר יואב הלר: להפסיק לדבר על ניצחון, באתר ynet, 8 במאי 2023