מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי

מערך בחיל האוויר הישראלי האחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה
(הופנה מהדף יחידת בקרה אזורית)

מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על בקרת התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, הפעלת מערכות הנשק השונות והכוונת כלי הטיס המיירטים של החיל וסוללות ההגנה האווירית אל עבר מטרות אוויריות.

מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי
סמל מערך הבקרה האווירית ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517
סמל מערך הבקרה האווירית
ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517
סמל מערך הבקרה האווירית
ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
פיקוד
יחידת אם חיל האוויר הישראלי
דרגת המפקד אלוף-משנה (אוויר)  אלוף-משנה
סמל בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה
סמל יב"א 506 הצפונית, השוכנת על הר מירון
סמל יב"א 509 הדרומית, השוכנת על הר אריכא בקרבת מצפה רמון.
(הוקמה בשנת 1967)

המערך מחולק ליחידות בקרה אזוריות (יחידת־בקרה אווירית אֲזורית[1]) בהר מירון (יב"א 506), בקרבת מצפה רמון (יב"א 509), יחידת גילוי על הר בעל חצור (י"ג 503[2][3]) המסייעת ליב"אות ויחידת בקרה מקומית, דוגמת זו שבבסיס עובדה (בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה), הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף. בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה הממוקם בבסיס עובדה (בח"א 10) מכשיר קצינים וחיילים לשירות במערך הבקרה של החיל - קציני בקרה אווירית ומש״קי בקרה אווירית, המשרתים ביחידות הבקרה האזוריות וקציני פיקוח טיסה ופקחי טיסה המשרתים במגדלי הפיקוח בבסיסי החיל.[4] בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517) עומד קצין בדרגת אלוף־משנה.

יחידות הפועלות כיום תחת פיקוד המערך

עריכה

תפקיד

עריכה

בשגרה ממונה המערך על בקרת התנועה האווירית, צבאית ואזרחית, בכל המרחב האווירי של ישראל. יחידות הבקרה מקצות נתחים מהמרחב האווירי, בגבהים ובנתיבים שונים, לכלל סוגי כלי הטיס באוויר, בבטיחות וביעילות, ובמטרה למנוע התנגשות בין כלי הטיס. יש בקרי אוויר אזרחיים, העוסקים בתעבורה האזרחית, בקרי ״גובה נמוך״ ובקרי ״גובה גבוה״ השולטים במרבית המרחב האווירי, ובאזורי האימונים של מטוסי הסילון.

 
בקרי יב"א 509 דרומית במהלך מלחמת חרבות ברזל
 
פעילות בחדר ביב"א 509 במהלך מבצע "מבצע שומר החומות"

גילוי וזיהוי

עריכה

עבודת הגילוי והזיהוי מבוצעים באמצעות כלים טכנולוגים שונים, המופעלים על ידי מש"קי בקרה אווירית וקציני הבקרה.

כל כלי טיס נראה במכ"ם במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל. על־פי חוקי התעופה הבינלאומיים, חייב כל כלי טיס שמתקרב למרחק של 80 מייל (120 ק"מ) מגבולות ישראל להזדהות מול מערך הבקרה הישראלי. במקרה שכלי טיס לא מזדהה מול מערך הבקרה או מעלה חשדות שונים, מוזנקים לכיוונו זוג מטוסי או מסוקי קרב, שמתקרבים, ובודקים כי לא מדובר באיום. כמעט בכל חשד לחדירה מוזנק גם זוג מטוסי יירוט לאזור הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמוגנת גם על ידי סוללות טילי קרקע־אוויר מסוג פטריוט.

אמצעים טכנולוגיים

עריכה

כל יב"א מצוידת במכ"מים מתקדמים השוכנים בתוך ראדומים ענקיים. המכ"מים מאפשרים לגלות כלי טיס במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ),[5] הרחק מגבולות ישראל.

בלוני תצפית

עריכה

בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם ושייכת ליב"א 509 הדרומית[6][7]. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991[6]. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלון מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו[7]. המערכות שעל הבלון מספקות גם מידע מטאורולוגי לחיל האוויר, באמצעות גף כמוס[8].

גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.[7] הבלון מוצב באזור הדרום, במרחק של קילומטרים רבים מיב"א 509 ונראה בקלות בכל האזור[9].

בלונים ישנים של צה"ל שימשו את יחידת המסוקים של משטרת ישראל[9].

ב-2022 נוסף למערך בלון התצפית "טל שמיים" המאפשר לגבש תמונה מדויקת ורחבה של המרחב האווירי, גם בטווחים רחוקים ובגבהים נמוכים יחסית. הוא מופעל מאתר ייעודי בצפון ישראל, שהקים אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ונושא מערכת מכ"ם שפותחה בחברת אלתא.

מיכשור וציוד בתקופות שונות

עריכה

יחידות בקרה, גילוי ול"א בעבר

עריכה

סמלי יחידות גילוי, חטיבות וגפים נפרדים

עריכה

סיכות בקרי אוויר, מש"קי בקרה וקציני פיקוח טיסה

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "מילון הקיצורים וראשי התיבות", צה"ל - אגף המבצעים - חט' תוה"ד - המדור לפרסומים ולמינוח, אוגוסט 2010, עמ' 75.
  2. ^ י.ג 503 בסיס מכ״ם חיל האוויר בעל חצור, עמוד חיילי היחידה באתר פייסבוק.
  3. ^ על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי.
  4. ^ ליהי חנן, ‏גוזרים את הסרט: נפתח בית הספר החדש לבקרה אווירית ופיקוח טיסה, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביולי 2020.
  5. ^ יורם רומם, אני לוקח, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר 2021, "מגן עורף", עמ' 162-201.
  6. ^ 1 2 שחר צורני | צילום: הגר עמיבר, ‏טיפוס מרחף, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במאי 2016.
  7. ^ 1 2 3 גבוה, רגיש ועצמאי, באתר חיל האוויר הישראלי, גיליון 161, 22 בפברואר 2005.
  8. ^ יהונתן מרוז, ‏"כמוס" בעופרת יצוקה, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 בינואר 2009.
  9. ^ 1 2 רוני ווינקלר, ‏הבלונים של משטרת ישראל, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בפברואר 2002.
  10. ^ גורמי ביטחון: המכ"ם האמריקני יחשוף סודות צבאיים, בעיתון מקור ראשון, בארכיון nrg‏, 3 באוקטובר 2008.
  11. ^ תחנת המכ"ם האמריקני המתקדם נגד טילים איראניים הועברה מנבטים לבסיס עצמאי אמריקני הממוקם על הר קרן בנגב, באתר תיק דבקה, 7 במרץ 2010.
  12. ^ שלושה אמריקאים בקרון באירופה יגנו על ישראל מהטילים של איראן, באתר "הארץ", מאורכב בארכיון האינטרנט
  13. ^ הצד השלילי של הצבת מערכת מכ"ם ה X-band האמריקאי בישראל, דיון באתר "פרש", החל מ-24 באוגוסט 2008
  14. ^ "פרשים וינשופים - סיפורה של יחידת ההכוונה 155", עופר צידון ואנשי היחידה, שנת 2023, עמ' 13.
  15. ^ מלחמת יום הכיפורים מפות ומבצעים, עמ' 283, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2023, באתר צה"ל
  16. ^ י.ג 511 כמוס, באתר פייסבוק.
  17. ^ מאי פלג, ‏חשיפה ראשונה: מערך הבקרה משנה את פניו, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במרץ 2020.
  • מכשור וציוד
  1. ^ 1 2 פגיעת טיל ביב"א בהר צפרא בסיני במלחמת יוה"כ, באתר פרש.
  2. ^ 1 2 3 4 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 36.
  3. ^ 1 2 דני שלום, "רוח רפאים מעל קהיר", כרך א', עמ' 72.
  4. ^ שימש לתגבור מערך הבקרה בשטחים מתים.
  5. ^ סוללה 9 - יולי 1966, באתר Wix.com.
  6. ^ 1 2 היסטוריית בסיס במצ"א 108, באתר Wix.com.
  7. ^ אריה הלל, "וידי אדם מתחת כנפיהם", צה"ל - הוצאת ״מערכות״ / משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1999, עמ' 117 בספר, עמ' 115 בקובץ המקושר, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".
  8. ^ 1 2 3 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 28.
  9. ^ 1 2 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 35.